פוסטים שתויגו תחת ’תל אביב-יפו‘

אל תיתנו לעירייה לאשר את תוכנית המתאר בלעדיכם!

22 באוגוסט, 2010

אתם מוזמנים למפגש חירום בנושא תוכנית המתאר העירונית.

יום א', 22 באוגוסט, בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

*        *      *

בארבע השנים האחרונות מקדמת עיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר מקומית לעיר. השלב הנוכחי בקידום התוכנית הוא הצגתה בפני מליאת הוועדה המקומית העירונית, הכוללת את כל חברי מועצת העירייה. בחודשים האחרונים פועלת העירייה להשלמת גיבוש התוכנית ולהשגת הסכמת חברי מועצת העירייה, על מנת להעביר את התוכנית לאישור הוועדה המחוזית.

ב-21 ביולי 2010 התכנסה מליאת הוועדה המקומית לדיון ראשון בנושא תכנית המתאר. באותה הישיבה הוצג מתווה המפגשים הצפוי. נאמר כי צפויים בסך הכול חמישה מפגשים, וכי הצפי לסיום התהליך, ולהפקדת התוכנית לאישור הוועדה המחוזית הוא ינואר 2011 – כלומר, בממוצע מפגש לחודש. תגובת חברי הוועדה הייתה כי מספר המפגשים מצומצם מדי, ואינו תואם לסדר גודל התוכנית ולחשיבותה.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי אמרה אז כי "מדובר בתוכנית מסובכת ומורכבת, שלא הוצגה לנבחרי הציבור בעירייה. מי שחושב שניתן לגזור תוכנית על עיר בהיקף של תל אביב-יפו בחמש פגישות של ארבע שעות – טועה ומטעה. אלא אם כן הם רוצים שנאמר אמן לכל דבר. תוכנית המתאר היא מורכבת ומסובכת וההשלכות שלה על העיר הן מורכבות, לא דבר שניתן להצביע לו בהינף יד" (TheMarker, מאי 2010). סגן ראש העירייה פאר ויסנר אמר אז כי "יש לשתף את הציבור כדי לא ליצור תוכנית שלבסוף כולנו נתחרט עליה ונאחר את הרכבת" (TheMarker, פברואר 2010).

אולם למרות ביקורת זו (ואולי דווקא בתגובה צינית לביקורת…), החליטה העירייה דווקא על עריכת שלושה מפגשים בפרק זמן של שבועיים (!) להצגת חלקים מן התוכנית לחברי המועצה. מפגשים אלו לא פורסמו לציבור (אנו מזמינים אתכם לנסות ולמצוא באתר העירייה אזכור שלהם…), ונקבעו בתקופה שבה מרבית הציבור אינו פנוי להשתתף בהם. גרוע מכך, גם חלק ניכר מחברי מועצת העירייה לא יהיו נוכחים, ובעיקר אלו שהביעו ביקורת כלפי התהליך.

אנו מוחים על מהלך בזק שכזה, המעיד על חוסר רצון לעריכת דיון רציני בתוכנית, ועל הימנעות משיתוף אמיתי של הציבור. התרעה כה קצרה, ועריכת הדיון בזמן בו חלק ניכר מן התושבים ומחברי הוועדה אינם נוכחים, תאפשר קידום רעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם רצונות הציבור ונבחרי הציבור.

כידוע, החברה להגנת הטבע והפורום הירוק השתתפו בתהליך שיתוף הציבור מראשיתו. חשוב מאוד להביא את קולו של הציבור גם בשלב מתקדם זה של התכנון. ולכן, לקראת הדיונים הבאים (שיעסקו בתוכניות לצפון ולמזרח העיר) נערוך מפגש חירום של הפורום הירוק בנושא תוכנית המתאר. המפגש יתקיים ביום א', 22 באוגוסט בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

אנו קוראים לכם להגיע למפגש ולישיבות מליאת הוועדה!

  • יום ג', 24 באוגוסט – דיון בתוכנית לצפון העיר, בשעה 16:00 באולם המועצה בבניין מינהל ההנדסה, ברח' פילון 5.
  • יום ב', 30 באוגוסט - דיון בתוכנית למזרח העיר.
  • יום א', 5 בספטמבר – דיון בתוכנית למרכז העיר.

פרטים על מיקום הדיונים ושעת ההתכנסות יישלחו כשבוע לפני קיומם. בהמשך ייקבע גם מועד לדיון בדרום העיר וביפו.

לקבלת עדכונים על מועדי המפגשים, כתבו לחברת מודוס שמנהלת את הליך שיתוף הציבור – nurit@modus.org.il
לפרטים נוספים, פנו אלינו בחברה להגנת הטבע, בטלפון 03-5660960 והמשיכו להתעדכן בבלוג.

מתוך מצגת תוכנית המתאר (חלופת בנייה מקסימלית לשכונת נווה שרת)

לקריאה נוספת

שני פוסטים של יואב לרמן בנושא -

בישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה: אושרה להפקדה תוכנית יצחק אלחנן (הכניסה המערבית לעיר)

27 ביולי, 2010

ביום שני, 26 ביולי 2010, התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב לדיון בתוכניות בנייה בתל אביב-יפו, רמת גן, חולון, קריית אונו ורמת השרון (לעיון: סדר היום המלא של הישיבה). אנו מביאים את סיכום ההחלטות שקיבלה הוועדה אמש:

תל אביב-יפו

בוועדה נדונו שלוש תוכניות הנוגעות לתל אביב-יפו, החשובה שבהן היא תוכנית יצחק אלחנן, המבקשת להרחיב את דרך יצחק אלחנן לכביש בן 4 נתיבים – ציר הכניסה לעיר ממערב.

תוכנית יצחק אלחנן ב/ג - הדיון בוועדה המחוזית עסק בדרישה קודמת של הוועדה להסדרה של נושא המחסור בכיתות לימוד באזור השכונות נווה צדק וכרם ישראל. בסוף הדיון, התוכנית תוקנה ואושרה להפקדה. נדגיש כי מדובר בתוכנית בעלת משמעויות תחבורתיות מכריעות. דרך יצחק אלחנן נועדה להשלים את ציר שלבים כציר התנועה המאפשר כניסת רכבים פרטיים לתל אביב מכיוון דרום ומערב. התוכנית מציעה הרחבה של רחוב יצחק אלחנן, פינוי בית הספר בנות יעקב, וכן בניית מגדלים שישלימו את כיתור שכונת נווה צדק.נחזור ונצטט דברים שכתבנו על התוכנית בעבר -

תוכנית יצחק אלחנן מעניקה ליזם הטבות מפליגות בצורה של תוספת 12 קומות לבניין בן 28 קומות, כלומר בסך הכול 40 קומות. בתמורה התחייב היזם לפנות את בתי הספר בית יעקב ובית אברמס ולסלול כביש בן ארבעה מסלולים על חורבות בית הספר. התוכנית, שלכאורה אמורה "להחיות את האזור של רחוב יצחק אלחנן", תגרום בפועל להריסת בית הספר היחיד בשכונה, להזרמה של תנועה לתוך מרכז העיר וליצירת אסון תחבורתי ואקולוגי, כהמשך לכביש שלבים. בית יעקב ובית אברמס הינם עתודות הקרקע המתאימות לבית ספר יסודי באזור. על פי תוכנית העירייה המקוריות, יועדו שטחים אלה להקמת בית ספר בנווה צדק, שבה אין ולו בית ספר אחד, כפי שאושר בכתב לתושבי השכונה על ידי מהנדס העיר חזי ברקוביץ במסמך רשמי מאפריל 2007.

תוכניות תא/3867 - מדובר בתוכנית שנועדה להסדיר הקמת מבנים ארעיים כחלק מעבודות ההכנה לרכבת הקלה. התוכנית נדחתה בשל הדרישה לבדוק חלופות למיקום אתר ההכנה המרכזי, שנועד להיות ממוקם בגן וולובלסקי (הגן המשולש הקרוב לרכבת מרכז). כמו כן נאמר בדיון כי בתוכנית תינתן הוראה שתמנע כל אפשרות להרס של גינות כיס במסגרת העבודות.

תוכנית תא/3853/מח – מדובר בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב טאגור ברמת אביב. הדיון בוועדה המחוזית עסק בעיקר בנושא דיור בר-השגה. יש להדגיש כי עדיין אין כיום התייחסות סטטוטורית לנושא זה, מה שמעורר שאלות לגבי יכולת הוועדה המחוזית ליזום ולקדם דיור בר-השגה. התוכנית אושרה להפקדה עם 2 חלופות – האחת עם דיור בר-השגה, והשנייה בלי. הוחלט כי אם היזם יבחר לשתף פעולה בנושא הדיור, ולהציע דירות מתאימות, הוא יוכל לבנות עוד יחידות דיור.


רמת גן

תוכנית רג/מק/ 1050 – מדובר בניסיון לאשר בניין קיים ברחוב ארלוזרוב פינת מעלה הצופים ברמת גן. ההיסטוריה של בניית המבנה הייתה רצופה בתקלות – החל מהריסת מבנה באוהאוס שהיה אמור להיות לשימור וכלה בבנייה שלא על פי ההיתר. התוכנית אף מעמידה בסכנה את עתיד "גן הקופים" (אחד הגנים הציבוריים ההיסטוריים ברמת גן), משום שאחת ההצעות לפתרון המצב התכנוני שנוצר סביב הבניין בארלוזורוב 36, היא הקמת חניון בשטח הגן.  ועד הפעולה של תושבי האזור, בראשות מוטי זרביב, התנגד לאישור התוכנית ופעל בצורה מרשימה. התוכנית נדחתה, גם לאור העובדה שהנושא נדון כיום בבית המשפט.


קריית אונו

תוכנית קא/412 – מדובר בתוכנית שנועדה לאפשר בניית מבני מכירות ניידים (יבילים) בשטחים ציבוריים פתוחים בקרית אונו (ושעליה דיווחנו בחודש שעבר). הצורך בתוכנית נבע מהתחלת בנייה של שכונה חדשה בעיר ומהצורך למקם את מבני השיווק בקרבת אתר הבנייה. הוחלט שלא להתיר מיקום מבנים יבילים בשטחים ציבוריים פתוחים.


חולון

תוכנית ח/500 – מדובר בתוכנית החשובה ביותר בעיר חולון ואחת המשמעותיות ביותר מבחינת ערכי טבע לכל המחוז. התוכנית מציעה בינוי של אלפי יחידות דיור ותעסוקה אך גם פארק חולות בשטח גדול. תיקון ההחלטה עסק בתוספת כביש באזור פארק פרס. ההצעה התקבלה והתוכנית עומדת להיות מופקדת בחודשים הקרובים.

רמת השרון

תוכנית רש/1054 - תוכנית זו מציעה פינוי בינוי של מתחם באזור שכונת מורשה ברמת השרון. מדובר בציפוף ובנייה לגובה (23 ו-9 קומות) באזור שעד כה התאפיין בבנייה נמוכה. הדיון עסק בנושא דיור בר-השגה ובגודל הדירות המוצעות במסגרת התוכנית, אך התייחס גם לשימורם של עצים ותיקים המצויים בשטח ולאפיק נחל שכרגע מובל בצינור בטון. התוכנית אושרה להפקדה.

*      *      *

דיוני הוועדה המחוזית ב-28 ביוני: שצ"פים בקריית אונו ומגדלים בתל אביב

10 ביולי, 2010

ביום שני, 28 ביוני 2010, התכנסה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון, השתתפה בדיונים, ומביאה סיכום של הנושאים המרכזיים:

עיריית קריית אונו מבקשת לבנות על שטחים ציבוריים פתוחים. הוועדה המחוזית – לא מאשרת

נציגי עיריית קריית אונו הציגו תוכנית לקביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים בקריית אונו (תוכנית קא/412) וציינו כי מטרתה לייעל את השימוש בשטחים הציבוריים. זאת משום שקריית אונו נמצאת בתנופת התחדשות עירונית וסובלת מקושי בהפקעת קרקעות לצורכי ציבור. התוכנית מבקשת להתיר בנייה בכל השטחים המיועדים למבני ציבור (שטחים חומים), אך מודגש כי העירייה לא תנצל את מלוא הזכויות הללו. בשטחים המיועדים לשמש כגנים ופארקים (שטחים ירוקים) ביקשה העירייה ,לאשר שימושים בנויים שונים (למשל הקמת מקלטים בשצ"פים, או משרדי מכירות לפרויקטי בינוי חדשים, בבנייה ארעית, לתקופה של עד שנתיים).

כרמית, מתכננת החברה להגנת הטבע, התנגדה לבינוי על שצ"פים וציינה כי מדובר בפלישה זוחלת של שימושים מסחריים לתוך שצ"פים. היא הדגישה כי הקביעה של עיריית קריית אונו כי שטח ציבורי פתוח לא מפותח הוא מקום מתאים לבנייה ארעית עומדת בסתירה מוחלטת למחויבות העירייה לפיתוח שצ"פים לטובת התושבים, ובניגוד לגישות מתקדמות שמדגישות את ערכי הטבע העירוני שבשצ"פים לא מפותחים. היא התנגדה גם לבקשת העירייה לאשר תכסיות של עד 100% בינוי מעל ומתחת שצ"פים – וציינה כי במקום להציע מלאי שטחים פתוחים שילוו את מגמת העיבוי העירונית, העירייה מבקשת דווקא לכרסם בהם ולצמצמם, תוך איום על שלמותם ותפקודם.

גם מתכננת המחוז, נעמי אנג'ל, ציינה כי כבר בתממ 5 (התוכנית המחוזית הכוללת למחוז תל אביב) הוגדרה מגבלה על מתן זכויות בשצ"פים. אנג'ל הדגישה עוד כי היא סבורה שתכניות, ולא אנשים, צריכות להגן על השטח (זאת משום שהתוכניות נשארות בעוד בעלי התפקידים מתחלפים).

הוועדה החליטה כי תותר בניית מבני תשתית בשצ"פים (ככל הניתן בתת-הקרקע), רק כאשר הם משמשים לצורך השצ"פ. בשצ"פים ששטחם פחות משני דונם יותרו רק מבנים לשירותים ומחסן (לא יותר מ-5 מ"ר). בשצ"פים בשטח שבין 2 ל-5 דונם ניתן יהיה להקים מבנה יחיד עד 50 מ"ר. עוד נקבע כי לא תותר בניית מקלטים ציבוריים בשצ"פים.

הוועדה המחוזית מאשרת הרחבת זכויות בנייה למגדל ברוטשילד פינת נחלת בנימין בתל אביב

מדובר בתוכנית למגדל תעסוקה ברוטשילד 22 (תוכנית תא/ 3870). התוכנית המקורית למגדל כללה 21 קומות, וקבעה מטלה של שימור בניין סמוך. הוועדה המקומית אישרה ליזם תוספת בנייה של 9 קומות, ללא דרישה למטלה ציבורית נוספת. בקשת החברה להגנת הטבע להטיל על היזם מטלות נוספות עבור תוספת 9 הקומות נדחתה. החברה להגנת הטבע אף התרעמה על הגדרת ה"אטריום" (חלל עטוף זכוכית בכניסה לבניין) כשטח שבו יש לציבור זיקת הנאה. האטריום יהיה סגור בלילה, והכניסה אליו תותנה בבדיקת שומר, כך שניתן להניח שהוא לא ישרת את הציבור כלל.

נציג הוועדה המקומית בתל אביב-יפו טען כי מכיוון שלמגדל המוצע אין חניה, לא תהיה לו השפעה על התנועה. אמירה זו עוררה התנגדות בקרב חברי הוועדה המחוזית, שסברו כי רכבים יחנו ברחובות הסמוכים.

החלטת הוועדה המחוזית: לקבל התכנית כפי שהציג אותה היזם.

הוועדה המחוזית לא מאשרת הרחבת זכויות בנייה למגדל במתחם חסן ערפה בתל אביב

בדיון בתוכנית בית עוזרי (המגדל הירוק) ברחוב המסגר פינת יצחק שדה (תוכנית תא/3807), ציינה נעמי אנג'ל, מתכננת המחוז, כי התוכנית היא יוזמה נקודתית שעומדת בסתירה בולטת למדיניות שקבעה גודל מגרש מינימלי לצורך הקמת מגדל במרחב הנדון. עם זאת, מכיוון שמדובר במרכז העסקים המטרופוליני, ראוי לשקול התאמה של זכויות הבנייהן. הבעיה המרכזית בתוכנית היא כי הוועדה המקומית מבקשת לאשר במגרש בנייה גבוהה יותר משמותרת בו. הוועדה המקומית המליצה על העלאת זכויות הבינוי המותרות במגרש מ-200% ל-412% (שהן 20 קומות), ועל העלאה נוספת ל-600%, באמצעות זכויות בנייה שנוידו ונרכשו מקרן השימור העירונית.

סגן מהנדס העיר תל אביב-יפו, עודד גבולי, סבר כי הגדלת זכויות הבנייה היא "במסגרת המאזן הציבורי הראוי". מתכננת המחוז התנגדה לאישור נקודתי של העלאת זכויות הבנייה במקום (ל-600%) וציינה כי ראוי לקדם מדיניות כוללת לגבי האזור, ולגבי מקומות שבהם ראוי וניתן להוסיף זכויות בנייה מעל הקיימות. נקבע כי הבניין יאושר לגובה של 20 קומות (400% זכויות בנייה) בשלב זה, וכי דרישות להגבהתו יותנו בהגשת תוכנית.

עצים בוועדה המחוזית

בכמה מהתוכניות שנדונו בישיבתה האחרונה פעלה הוועדה המחוזית לוודא הגנה על עצים:

  • בתוכנית לתוספת זכויות בנייה ברח' הגדוד העברי 8 בקריית אונו (קא/414) צוין במפורש כי התוכנית תשמור על עץ מיוחד המצוי במתחם.
  • בתוכנית פינוי בינוי ברח' בלפור בבת ים (בי/495/מח), היזם הצהיר כי "אין אף עץ במגרש". מתכננת המחוז לא הסתפקה בכך ודרשה לקבל ממנו תצהיר כתוב בנושא.

נושאים נוספים

הוועדה המחוזית דנה בכמה תוכניות נוספות, ובהן תוכנית לבנייה מתחמית ברחוב הרב קוק בהרצליה, תוכנית לבניית מלון בוטיק בסמוך לתיאטרון "הבימה" בתל אביב, תוכנית לבנייה ברח' אוסקר שינדלר בבת-ים, תוכנית התחדשות עירונית בקריית אונו, ופעילות להסדרת מרחבי התכנון במחוז (על מנת למנוע מצב שבו קווי השיפוט וקווי התכנון אינם חופפים).

לקריאת הדיווח המלא של כרמית מהישיבה, לחצו כאן – ועדה מחוזית – 28.6.2010

*     *     *

איך אפשר להגן על עצים בעיר אם לא יודעים שהם קיימים?

10 ביולי, 2010

בדיקה שערך צוות משמר המועצה מגלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מתעלמת מנושא העצים בתכנון. דוח "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני" בחן וניתח את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר בקדנציה הנוכחית. הדוח מצא כי מתוך יותר מ-300 תוכניות בנייה שנידונו בוועדה בין ינואר 2009 למאי 2010, רק כ-50 כללו אזכור של עצים, ורק לגבי 6 תוכניות התקיים דיון משמעותי בנוגע לעצים בתחומן.

הדוח הראה עוד כי מי שמעלה את נושא העצים לדיון הם לא נציגי העירייה או חברי המועצה, אלא ציבור התושבים והארגונים הסביבתיים, המתנגדים לפגיעה בעצים. לולא ערנות התושבים, שהעלו את הנושא בדיוני הוועדה, עוד מהעצים הוותיקים והיפים בעיר היו נכרתים.

*           *           *

לקראת השקת פורום נאמני העצים שלנו, שנחנך ב-28 ביוני, פרסמנו דוח שבדק את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. התוצאות, למרבה הצער, מראות כי הוועדה כמעט ואינה מתייחסת לעצים. למעשה – חברי הוועדה כלל לא מקבלים מידע על עצים בגבולות התוכניות הנדונות, כך שהם בכלל לא יודעים שקיימים עצים בגבולות התוכנית, או כיצד צפויה התוכנית להשפיע עליהם.

הדוח בדק 44 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקדנציה הנוכחית, בין החודשים ינואר 2009 למאי 2010. ב-44 ישיבות אלה נדונו יותר מ-300 תוכניות בינוי. עם זאת, רק ב-50 מתוך תוכניות אלה הוזכרו עצים. ורק ב-6 (!) מן התוכניות התנהל דיון רציני בנוגע לעצים.

הדוח מצא כי ערנותם של תושבים ושל ארגוני סביבה היא שמצילה רבים מעצי העיר מכריתה. במרבית המקרים, מי שמעלים את נושא העצים הם תושבים, המתנגדים לפגיעה בעצים. כך היה בהגנה על אקליפטוס בן 90 ברח' אמזלג בנווה צדק, כך היה עם אקליפטוס בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל. פרץ, וכך היה בעת המאבק על פארק החורשות.

ברושים ותיקים שנכרתו ברחוב טיומקין. יוני 2010. (צילום - מוטי מילרוד)

הבדיקה העלתה עוד כי חברי הוועדה המקומית כלל לא מקבלים מידע בנוגע לעצים בגבולות התוכנית. אף על פי שלפני כל דיון בוועדה הם מקבלים "דראפט" – חוברת המכילה פרטים על התוכניות הנדונות, גילינו שב"דראפט" אי אפשר למצוא מפות רציניות של השטח, אין אזכור של קיומם של עצים בשטח, ואין שום חוות דעת אגרונומית לגבי חשיבות העצים או מצבם. התעלמות זו מקיומם של העצים מביאה לכך שיאושרו תוכניות בנייה הפוגעות פגיעה חמורה בעצים ותיקים.

בדוח אנו ממליצים על הבאת מידע מלא על עצי העיר בפני חברי הוועדה. אנו סבורים כי יש לצרף לדיון בכל תוכנית מפה ובה מסומנים גם העצים הקיימים בשטח, ופירוט חוות הדעת האגרונומית. אנו קוראים גם לעריכת סקר עצים ותיקים, שיגן על "תושביה הוותיקים" של העיר ויעגן את מעמדם.

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות פרסום הדוח, הגיב סגן ראש העירייה, והממונה על איכות הסביבה בעירייה, פאר ויסנר (הירוקים) ואמר:

"אכן היו מספר תקלות ומקרים שבהם לא היה מידע מספק על העצים [...] לכן ניתנה על ידי הוועדה הנחיה שבכל תיק מידע, המצורף לבקשה להיתר בנייה, יהיה צילום של העץ וסימון של מיקומו. העניין חשוב מאוד לחברי הוועדה".

נמשיך לעקוב אחר פעילות הוועדה המקומית ולוודא כי חברי הוועדה יקבלו את כל המידע בנושא העצים בעיר, ויפעלו להגן על העצים הוותיקים בעיר.

לקריאה נוספת:

*           *           *

לקראת דיון בוועדה המחוזית – 28 ביוני 2010

27 ביוני, 2010

ביום שני, 28 ביוני 2010, תתכנס הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. להלן פירוט התוכניות שבהן תדון הוועדה. ההערות בירוק הן הערותיה של המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון.

*   *   *

תל אביב-יפו

  • תוכנית תא/3897 – שינויי הוראות בתוכניות לדרישה להכנת תוכנית עיצוב ארכיטקטוני בשכונת רמת אביב (שינוי חזיתות והוספת מרפסות): דיון בהפקדת תוכנית.
  • תוכנית תא/3870 - מגדל תעסוקה רוטשילד 22: דיון בהפקדת תוכנית. מדובר בתוכנית ציפוף, המבקשת להוסיף 6,000 מ"ר שטחי בנייה בפינת הרחובות רוטשילד-נחלת בנימין. עמדת החברה להגנת הטבע: לאור ריבוי המגדלים באזור, ראוי לבחון את קיבולת התנועה ברחוב ואת השפעת התנועה הגוברת על הרחובות המנקזים את התנועה אל שד' רוטשילד.
  • תוכנית תא/3807 - בית עוזרי – המגדל הירוק: דיון בהפקדת תוכנית.
  • תוכנית תא/3850/מחרמת אביב ג' – רח' רקנאטי (פינוי בינוי): דיון בתוכנית: תיקון החלטה.
  • תוכנית תא/3784מלון כיכר הבימה: דיון בתוכנית: תיקון החלטה. מדובר בתוכנית לפינוי-בינוי של שני בניינים בבעלות אחת והפיכתם מבניין מגורים ומסחר למלון עירוני.

קריית אונו

  • תוכנית קא/412 – קביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים: דיון בהפקדת תוכנית. תוכנית זו מתירה בינוי לסוגיו על שטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית המוצעת כוללת הבחנה בין שצ"פ מפותח ושצ"פ לא מפותח, הבחנה שאנו סבורים כי היא בעייתית וכי היא עשויה לעודד הזנחה מכוונת לטובת בינוי. כמו כן, הבחנה זו מעודדת התעלמות משטחי טבע עירוני. התוכנית תתיר בניית מרתפים מתחת לשצ"פים. היא כוללת סייג הקובע כי בניית המרתפים לא תפגע בחלחול ובעצים בוגרים, אולם עמדת החברה להגנת הטבע היא כי ראוי להוסיף הוראה הקובעת עומק אדמה מינימלי של 2 מטרים. קיים חשש כי התוכנית פותחת פתח לשימושים מסחריים בשטחים הציבוריים הפתוחים בעיר.
  • תוכנית קא/406/1 - מגורים – שער הקרייה: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מתייחסת לשוליה הדרומיים של קריית אונו, בשטח שטרם נבנה. אנו סבורים כי ראוי לבחון כמה סוגיות: כמות ראויה של שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים למבני ציבור, עומס על תשתיות ופגיעה בעצים ותיקים.
  • תוכנית קא/413 – התחדשות עירונית בקריית אונו (עיבוי באמצעות תמ"א 38): דיון בהפקדת תוכנית.
  • תוכנית קא/414 – תוספת זכויות בנייה, רח' הגדוד העברי 8: דיון בהפקדת תוכנית.

בת-ים

  • תוכנית בי/470/א - תוספת קומה ויחידת דיור אחת לבניין ברח' אוסקר שינדלר 20א': דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה הוספת קומה וסגירת קומה תחתונה (על פי הסטנדרטים של תמ"א 38).
  • תוכנית בי/495/מח - רח' בלפור 7: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה בנייה במגרש לא מבונה. עמדת החברה להגנת הטבע: ראוי לבחון את כמות השצ"פים הצפויה להיכלל בתוכנית, ואת השפעת הבינוי החדש על כמות השטחים הציבוריים הפתוחים ביחס ליחידות הדיור בכלל בשכונה. כמו כן, יש לבדוק את השפעת התוכנית על עצים ותיקים המצויים במתחם (עיון בתצלום אוויר של המתחם מעלה כי מצויים בו עצים רבים).

רמת גן

  • תוכנית רג/1465 – בית מגורים בשד' ירושלים 3. דיון בתוכנית: הצגת טבלת איזון.

הרצליה

  • תוכנית הר/2182/מח - מתיישבי כפר חיטים: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה ציפוף מרחב בנוי – מווילות לבנייה גבוהה.

נושאים מחוזיים

  • דיון במרחבי תכנון: הסדרת מרחבי תכנון בגבול עם מחוז מרכז.
  • תוכנית תתל/41 – אגירה שאובה – מנרה : דיון בתוכנית (הערות הוועדה המחוזית לתת"ל – תוכנית לתשתיות לאומיות).

*   *   *

בישיבת המועצה ה-22: הגנה על המרחב הציבורי, עזרה לרכב דו-גלגלי וּהכנה לדיוני ועדת הכספים העירונית

9 במאי, 2010

זהו חלקו השני של הדיווח על הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010. כמה נושאים סביבתיים שנדונו בישיבה פורטו כבר בחלק הראשון של הדיווח, שהתמקד בשאילתות. חלק זה מציג את יתר הנושאים שעלו בישיבה ומשכו את תשומת ליבנו.

* * *

איך אפשר לעודד ולשפר את נוחות השימוש בקטנועים ואופנועים בעיר?

חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש הצעה שמטרתה לקדם את נוחות השימוש בכלי רכב דו-גלגליים ממונעים בעיר. על פי נתוני העירייה, מדי יום נוסעים בעיר 45,000 רוכבי דו-גלגלי, מתוכם 22,000 תושבי העיר (זאת בהשוואה ל-450,000 רכבים ביום). יחד עם זאת, היצע החניות לרכבים דו-גלגליים בעיר כולה עומד על 3,500 מקומות חניה בלבד. חבר המועצה גולדרינג ציין שורה של נושאים נוספים, כאלה שבסמכות העירייה וכאלה שבסמכות ארצית, שראוי לקדם לטובת רוכבי הדו-גלגלי, והציע להכריז כי מועצת העירייה מתגייסת לנושא, "להעלות את הרעיונות, להציף בעיות ולסמן פתרונות אפשריים עבור המחוקק, השר ועבורנו".

גולדרינג הציע לקיים דיון בוועדת תחבורה וחניה, בשיתוף עם הוועדה לבטיחות בדרכים (וציין כי הוא מצר על כך כי ועדות אלה לא מתכנסות מספיק). הוא הציע להזמין לוועדות אלה גם את נציגי הרוכבים, ולהקים שדולה למען רוכבי דו-גלגלי. חבר המועצה משה טיומקין (הגמלאים), מחזיק תיק התחבורה וראש ועדת תנועה וחניה בעירייה, שהגיב בשם העירייה, הדגיש כי רבים מהפתרונות אינם נמצאים בידי העירייה, אך קרא גם הוא לקיים דיון בנושא בוועדות הרלוונטיות.

ההצעה התקבלה ברוב קולות. בעדה הצביעו רון חולדאי ויעל דיין (תל אביב 1), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), נתן וולוך ומשה טיומקין (הגמלאים), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), אלון סולר, אסף זמיר ויניב וייצמן (רוב העיר), רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן יפת ויואב גולדרינג (עיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

קביעת מדיניות שימוש במרחב הציבורי

הצעה זו, שאותה הגיש חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ), ביקשה להדגיש את חשיבות המרחב הציבורי העירוני, ולקבוע כללים ברורים למדיניות השימוש בו, על מנת למנוע מצבים של ניכוסו והפרטתו, ניצולו למטרות פרסום או סגירתו לאירועים אישיים. ("תמורת פחות מ-2000 שקל ניתן להפקיע שטח מהציבור לטובת אירוע של מקורבים לשלטון"). בנוסף הדגיש חבר המועצה את ריבוי החברות העירוניות השולטות בנתחים של המרחב הציבורי – וקובעות לעצמן את המדיניות. משרהאוי הציע לנצל את תוכנית המתאר לטיילת, הנעשית בשיתוף ציבור, על מנת לבחון שם את נושא ניהול המרחב הציבורי כפיילוט – לצורך גיבוש כללים שיהפכו את המרחב הציבורי לפתוח ונגיש. הוא הציע למפות את השטחים הציבוריים בעיר, ולקבוע קריטריונים שיאפשרו לקיים בהם אירועים, כל זאת במטרה לגבש מדיניות שקופה, אחידה וברורה. חבר המועצה ביקש כי ראש העירייה ינחה גורמים מקצועיים להגיש המלצות ראשוניות בנושא, לקראת דיון של נבחרי הציבור.

ראש העירייה השיב כי הנושא אינו חדש לעירייה, וכי קיימים קריטריונים לשימוש במרחב הציבורי, שהינם גמישים ומשתנים מעת לעת. חולדאי הדגיש את הסובייקטיביות של עצם השימוש הציבורי – ואת ריבוי הדעות בנושא. בכל מקרה, הוא הציע לדון מחדש בנושא בוועדת ההנהלה, לרענון הקריטריונים.

חברת המועצה רוחיק גלעד-וולנר (עיר לכולנו), אשר הגישה לאחרונה הצעה לסדר בנושא דומה, התנגדה להעלאת הדיון לוועדת הנהלה – שבה משתתפים חברי הקואליציה בלבד, וביקשה לקיים דיון פתוח בנושא במליאת המועצה.

בעד ההצעה לקיים דיון בוועדת ההנהלה הצביעו רון חולדאי, יעל דיין ושמוליק מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), משה טיומקין ונתן וולוך (הגמלאים), אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), בנימין בביוף ושלמה זעפראני (ש"ס), נפתלי לוברט ושמואל גפן (בגד), מיטל להבי, אחמד משראוי ותמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

בעד ההצעה לקיים דיון במועצה הצביעו רחל גלעד וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו) ועומר סיקסיק (יאפא).

האם יירכשו קרקעות ליצירת שטחים פתוחים בדרום העיר? והיכן מקודם דיור בר-השגה?

ראש העירייה עדכן עדכן כי מכירת זכויות העירייה בפרויקטים של השוק הסיטונאי ומתחם רמז-ארלוזורוב תייצר עבור העירייה מקורות תקציביים – רכישת קרקעות לשטחים פתוחים באותם מקומות שיש מחסור בדרום העיר.

נאמר כי העירייה קיבלה תמורת מכירת זכויותיה בפרויקט רמז-ארלוזורוב סכום של 305 מיליון שקל, שיוקדש (על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה), לרכישת שטחי ציבור או לשימור מבני ציבור. חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הביע בדבריו ביקורת על מכירה זו, בטענה כי העירייה ממשיכה למכור נכסים עירוניים רבי-ערך, ובעוד במכירה היה באפשרותה להתנות ליזמים ביצוע דיור בר-השגה, בפועל היא אינה עושה זאת. לדבריו – "נכס אחר נכס נמכר, ללא שום התניה". הוא הוסיף ואמר כי הכסף לרכישת שטחי הציבור כבר קיים – בקרן המקרקעין העירונית, ולכן לא היה צורך במכירת זכויות העירייה בפרויקט, בוודאי בלי התניה מתאימה לקידום דיור בר השגה.

דיור בר-השגה בפרויקטי "יוקרה"?

בתשובה לשאילתא שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו), ובה ביקש לבדוק אם מתוכנן דיור בר-השגה בפרויקט השוק הסיטונאי (שבו העירייה מחזיקה ברבע מזכויות הבנייה), השיב ראש העירייה רון חולדאי כי עיריית תל אביב-יפו היא הראשונה המבקשת להגדיר את המושג דיור בר-השגה. הוא סיפר כי העירייה מקדמת פיילוט בשכונת שפירא, וכן פתרונות דיור בר-השגה בשוק עלייה, בתוכנית 3700, במגדל ארלוזורוב ובמע"ר הצפוני.

מתי מקבלים חברי ועדת הכספים את החומר לדיוני הוועדות?

חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) קבלה על כך כי החומר לדיוני הוועדה מגיע לחברים בה רק ביום הישיבה. היא התייחסה לתוכנית להקמת מערך להשכרת אופניים בתל אביב-יפו, וציינה כי גילתה תוך דיוני ועדת הכספים כי התוכנית מפורטת מאוד. היא התרעמה על כך שכחברת מועצה, לא הוצג בפניה ובפני יתר חברי המועצה הפרויקט, וקבלה –  "אני רציתי שלא רק אנשי המקצוע ידעו, אלא שגם הציבור ונבחרי הציבור ידעו". תשובת ראש העירייה – "בקשי מטיומקין, הוא ייתן לך", משקפת את הגישה של ההנהגה העירונית, המשאירה את האחריות להשגת המידע בידי חברי המועצה ולא בידי הדרג המקצועי או המוביל. ראש העירייה ציין גם כי הנושא "הוצג בהנהלה" – אותה ועדה שבה חברים רק 14 מחברי הקואליציה, ולא חברים בה חברי האופוזיציה. חברת המועצה בן-יפת התרעמה: "אני לא אגש! אנחנו אמורים להכיר פרויקט ענק, בסדר גודל שכזה. לקבל איזה שהוא מידע. לקבל מפרט ומפה…".

חבר המועצה יואב גולדרינג קבל על כך כי במסגרת הדיון מאושרים שני פרוטוקולים של ועדת כספים תחת סעיף אחד. בדבריו הוא הביע חשש כי הכוונה מאחורי מעשה זה היא צמצום זכותם של חברי המועצה לדבר. במקום להעניק לכל חבר מועצה מספר דקות על כל פרוטוקול, הם צריכים לנצל את מספר הדקות הזה לדיון בשני הפרוטוקולים.

ומי לא נשאר בשלב הנאומים מהמקום?

בסוף רבות מישיבות המועצה מתקיים נוהל של נאומים מהמקום. אלה הם נאומים של דקה, שבהם יכולים חברי המועצה להעלות נושאים. עם זאת, בישיבות המועצה בתל אביב-יפו, הנאומים מהמקום נתפסים, כנראה, כלא חשובים, ופעמים רבות חברי המועצה יוצאים מן האולם במהלכם. כך היה גם הפעם, משום שראש העירייה רון חולדאי, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, וחברי מועצה רבים (ובהם בנימין בביוף, הרב שלמה זעפראני, הרב נפתלי לוברט, כרמלה עוזרי, עומר סיקסיק, דן להט) יצאו מן האולם.

לקריאה נוספת:

על חשיבות השאילתות – ועל קנסות חיה, נת"צים, עצים, חיות ופרחי בר

מה קורה בוועדת ההנהלה?

*   *   *

הרפורמה בתכנון – לא סביבתית, לא חברתית ולא דמוקרטית. סיכום כנס החירום

4 במרץ, 2010

ביום ד', ה-24 בפברואר, התקיים בתל אביב אחד מבין ארבעה כנסי חירום מקבילים שערכו ברחבי הארץ החברה להגנת הטבע והמטה לתכנון אחראי, בנושא הרפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (להזמנה לכנס). במפגש נחשף הציבור לעיקרי הרפורמה ולהשלכותיה הבעייתיות, והועלו הערות ותגובות בנוגע אליה ולדרך שבה היא מקודמת.

הרפורמה המוצעת כיום בחוק התכנון והבנייה היא הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, וצפויות לה השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. היא צפויה לייצר תכנון לקוי המונע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, שישפיע על כל היבט של חיי האזרחים במדינה. חוק התכנון והבנייה הוא מהמורכבים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, וראוי שתיקונו ייעשה תוך בחינת כל ההשלכות והשיקולים האפשריים, שכן מחירה של טעות במקרה זה הוא קשה וארוך טווח.


את הכנס פתח אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, שאמר:

באמצעות החלשת הוועדות המחוזיות, ביטול תוכניות המתאר המחוזיות, הגדלת הסמכויות הניתנות לוועדות המקומיות, הפרטת התסקירים הסביבתיים והקמת אינספור ועדות משנה לא מפוקחות ולא שקופות, הרפורמה מחזקת את המקומי על חשבון המחוזי, את התכנון קצר-המועד על חשבון התכנון ארוך-הטווח, את הפוליטי על חשבון המקצועי ואת האינטרס הכלכלי הפרטי על חשבון האינטרס הסביבתי-הלאומי.

בדבריו, הוא הדגיש גם כי הרפורמה משקפת קיטוע של המרחב הרציף לתתי-מרחבים נפרדים, ופירוק של מבנה היררכי קיים לסבך ביורוקרטי מורכב. הוא הביע חשש כי יהיה קשה יותר להגן על ערכי הטבע במטרופולין, עם ביטולן של הוועדות המחוזיות:

האם בריכת החורף, בגבול חולון תל אביב, תישאר אתנו גם לאחר הרפורמה? האם, ללא סמכות תכנונית מטרופולינית, וללא תוכנית מתאר מחוזית, ישכילו חולון ותל אביב-יפו לזהות את ערכי הטבע במקום ולשמר אותם כאתר טבע עירוני ייחודי? האם יצליחו לעשות זאת יחד? או שמא השיקולים קצרי הטווח של כל רשות יכריעו את הכף וגם בריכת החורף בחולון תיעלם – כפי שנעלמו 95% מבריכות החורף במישור החוף מאז הקמת המדינה.

את דבריו המלאים ניתן לקרוא כאן.


להלן סיכום נקודות עיקריות של דבריהם של שאר הדוברים בכנס:

איריס האן, רכזת תחום תכנון ומחקר, מכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה בוועדת התכנון הארצית:

  • לא הוגדרו מטרות לחוק, לא מול הציבור ולא בפרק מקדים בחקיקה.
  • השקיפות גדלה, אך שיתוף הציבור קטן: ההשפעה היחידה של הציבור נותרה במנגנון ההתנגדויות. אין חובת תמלול והקלטה של דיוני הוועדות הארציות, שהופכות להיות בשליטת הממשלה.
  • החוק החדש מונע ממי שאין לו זכות קניינית להגיש התנגדות.
  • צעד אחורה בהגנה על שטחים פתוחים: ביטול תוספת 1 לחוק הישן, ביטול הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). מסלול פיתוח קרקע חקלאית הופך זהה למסלול פיתוח רגיל.
  • הפרטת תסקירי ההשפעה על הסביבה: התסקירים ייבדקו על ידי יועצים חיצוניים פרטיים (אין הרבה כאלו בשוק. קיים חשד לניגודי עניינים, או פתח לחוסר מקצועיות וירידה באיכות התסקירים). בחוק קבעו לאיזו סוג תוכניות יש להגיש תסקיר סביבתי, אין מקום לשיקול דעת של הוועדות להורות על תסקירים לתוכניות אחרות.
  • עקרון "תוכנית אחת בוועדה אחת": לא מתאים לכל תוכנית, לפעמים צריך שיקול דעת נוסף.
  • ביטול ההיררכייה של המערכת: נלקחה לקיצוניות, במקום המערכת המאוד היררכית שיש היום, יוצרים מערכת של 144 ועדות אוטונומיות שאין חיבור ותיאום ביניהן. בנוסף – מבטלים את התוכניות המחוזיות.

עו"ד קרן הלפרין מוסרי, פרויקט קהילה וסביבה בעמותת אדם טבע ודין:

  • הרפורמה הרסנית! ראשית, יש לדאוג להאריך את התקופה להגשת התנגדויות לרפורמה.
  • כרבע מהפניות אשר מגיעות למוקד של אדם טבע ודין הן תחום התכנון והבנייה. אנשים חשים את התכנון באופן יומיומי.
  • לא יעלה על הדעת שהרפורמה לא הייתה מתואמת עם משרדי הממשלה, גם הם קיבלו את 21 היום שניתנו לציבור.
  • הרפורמה לא מתאימה את התכנון למאה הנוכחית: אין בה מנגנונים של שיתוף ציבור במנגנונים מוקדמים, אלא יידוע ציבור רק לאחר שכבר הושקעה עבודה תכנונית רבה, וקשה לערוך שינויים בתוכניות. לציבור נותרה רק האפשרות להגיש התנגדויות.
  • הרפורמה מביאה עמה סרבול במקום ייעול.
  • תיקון 89 שמאפשר הגנה על עצים - מבוטל.
  • שטחי ציבור: ועדות מקומיות יכולות לאשר תוכניות שמגדילות ב-50% מוקדי תעסוקה ומסחר מבלי להוסיף שטחים ציבוריים.
  • נושאי תשתיות: מקודמים בוועדות מיוחדות ואוטונומיות.

אדר' דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון:

  • לאחר הבחירות האחרונות נקראתי למשרד ראש הממשלה לייעץ לרפורמה. שאלו אותי כיצד ניתן לקדם פרויקטים תקועים והצעתי להגדיל תקנים ולהצעיר את המערכת בדם חדש. עם קום המדינה היו במערכת התכנון 200 תקנים – כאשר אני סיימתי את תפקידי לפני כמה שנים היו בה 202 תקנים. בנוסף הצעתי קידום שינויים במערך הרישוי.
  • פקידי המשרד אמרו כי ראש הממשלה לא יסכים לכזו הצעה – הוא מעוניין ברפורמה – ב"החלפת מערך התכנון הקיים במערך חקיקתי עדכני.
  • לאחר קריאה מדוקדקת של החוק, סבורה כי שלוש מטרות החוק הן: (1) הבטחת שליטת הממשלה בהחלטות מוסדות התכנון; (2) חיזוק מוסדות התכנון המקומיים, והגדלת מספר המינויים הפוליטיים בהם; (3) להיפטר ממערך הוועדות והתוכניות ששומר על שטחים פתוחים.
  • מבלבלים את האויב, כדרך להשגת המטרות: עשרות ועדות חדשות, מונחים חדשים והגדרות משפטיות חדשות, עשרות מועדים ועוד. בנוסף ישנו צורך בנציגי ממשלה רבים בכל הוועדות האלו, מהיכן יגיעו אותם נציגים אם נתניהו לא מעוניין להוסיף תקנים? ואיך ימונו וייבדקו נציגי הציבור והממשלה?
  • סעיף 137 לחוק: כל מה שועדה צריכה כדי להחליט החלטות ברות תוקף משפטי הוא שהיו"ר (שממונה על ידי השר)+ שני חברים (יש כאמור שלושה נציגי ממשלה, הממונים על ידי השר בכל ועדה) יהיה נוכחים, 15 דקות אחרי השעה שבה נקבעה תחילת הישיבה. גם אם נציגי הציבור (שאינם מקבלים שכר על חברותם בועדה) יאחרו – יהיה אפשר להחליט בעלדיהם.
  • לסיום, צפויי כאוס גדול בתקופת המעבר בין החוקים בשל שייקח זמן גדול למערכת ללמוד את נהלי העבודה החדשים.

אורלי רונן, מרכז השל:

  • חוק חזר חזון וחסר כיוון, הוא מתקן נושאים של תכנון בעזרת פלסטרים ולא בעזרת אסטרטגיה.
  • החוק לא מתמודד עם מערכת היחסים בין בשלטון המרכזי למקומי.
  • החוק לא מטפל בבעיות של שחיתות – כי אלו בעיות מערכתיות במבנה השלטון המקומי, ולא במערכת התכנון.
  • עדכניות: החוק לא עומד בסטנדרטים החדשים שמקודמים בעולם, שם לא מדברים רק על שיתוף ציבור, אלא מקדמים שותפות ציבורית ומשילות.לפני עשור התחלנו לדרוש שקיפות, כשלב ראשון בשיתוף ושותפות, החוק נותן רק את זה ולא יותר מכך.
  • פיתוח רב קימא: בחוק אין התייחסות להחלטות והנחיות של משרדי ממשלה אחרים, הממשלה כבר הצהירה על פיתוח בר קימא כתפיסה עתידית של המדינה. אבל במקום להכניס את תפיסות אלו לחוק - מקדמים מהלכים הפוכים.

גיל לימור, האגודה לזכיות האזרח:

  • בישראל, רבת פערים ואוכלוסיות, חשוב לשמור על מערכת שמאפשרת תכנון טוב ושיוויוני. למען צמיחה של כלל האוכלוסיה, ולמניעת הדרה.
  • הארגונים החברתיים מאוד מדואגים מהרפורמה, היא מחלישה את מערכת התכנון ובהכרח תפגע באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, מי שלא מסוגל להתמודד עם מערכת תכנון שמקדשת מהירות.
  • אין דרישה לתסקיר חברתי של תוכניות, אין ייעוץ חברתי, אין שיתוף של משרד הרווחה. אין התייחסות לסוגיות של דיור, נגישות, אבטלה או פערים.
  • פגיעה בדמוקרטיה: יש הרעה ביחס למצב הקיים. אין דמוקרטיזציה של התכנון, אין הגנה על מיעוטים וייצוג הולם של אוכלוסיות, יש פגיעה באיזונים ובבלמים.
  • פגיעה ברשיות חלשות: אין חיזוק של רשיות חלשות, רשיות שלא יעמדו ביעדי החוק (בניהן, קצב אישור תוכניות) תמונה להם ועדה קרואה של ידי שר הפנים.

אילן שירקון, יו"ר פורום מקרקעין של לשכת עורכי הדין:

  • המצב הקיים בלתי אפשרי, ולכן דרושה מהפכה במוסדות התכנון. לוקח שנים להעביר תוכנית בנייה, בסמכות מחוזית לוקח 5-10 שנים. המצב הקיים פוגע באזרחים ובזכות הקניין שלהם. להשיג היתרי בנייה לוקח כשנה שנתיים.
  • "תוכנית אחת בועדה אחת" לא שווה שחיתות. ישנם גורמי בקרה ומשקיפים.
  • זכות הקניין: הרפורמה מקדמת את מימושה זכות ומתירה חסמים קיימים.
  • יש עדיין שינויים נדרשים: כגון קידום שקיפות.

מיקי ליפשיץ' (מנהל עמותת ארץ אהבתי):

  • ראשית, אני מפנטז על חוק שהעמותות והארגונים הסביבתיים יהיו היוזמים שלו, ולא רק מגיבים.
  • שטחים פתוחים: בחוק יש שורה אחת בלבד שעוסקת בשטחים פתוחים, אין שום הבדל בהתייחסות בין תכנון עירוני לבין תכנון במרחב הכפרי/המועצות האזוריות.
  • אין בחוק מנגון שימנע תהליכי פירוור או יגן על המעמד המיוחד של המרחב הכפרי.
  • בחוק אין ייצוג לערכי תמ"א 35.
  • אין ייצוג הולם בוועדה הארצית למועצות האזוריות, אשר חולשות על מרבית שטחי הארץ (ועל מיעוט התושבים).

ערן בן ימיני, התנועה הירוקה:

  • מה הם מניעי החוק? הטיעונים הענייניים בפרטי החוק לא מעלים תשובה כוללת. צריך להסתכל על יזמי החוק, אשר כנראה נכתב עוד לפני הבחירות, את החוק לא מניעים מניעים של יעילות והתייעלות, ואפילו לא תאוות בצע ואינטרסים. את החוק מניעה אידיאולוגיה – אותה אידיאולוגיה שבאה לידי ביטויי בשלל רפורמות של הממשלה הנוכחית (בתכנון, תחבורה, בריאות הנפש ועוד) – פירוק הכח הציבורי. החלשת הכוחות במדינה שפועלים לרווחת הכלל – מתוך אמונה שהשוק "יסדר" את הכל מעצמו.
  • צריך לחבור לכלל הנפגעים מן הרפורמות השונות – לקואליציה רחבה.
  • ברפורמה זו לא יראו מהר את התוצאות בשטח, אלא תוך מספר שנים. ישנו קושי להסביר לציבור שיש בעיה, כי מדובר פה בסדרי גודל אדירים: היקף ארצי ולאורך שנים.
  • החדשות הטובות: ראש הממשלה הוא לחיץ וחלש, יש לתקוף אותו ישירות לשינוי החוק.

רחל גלעד וולנר, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, עיר לכולנו:

  • בתור פעילה חברתית-סביבתית שהייתה שותפה למאבקים נגד תוכניות בינוי, שהיום חברה בועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני יודעת שהידיעה שההחלטה בוועדה היא לא הערכאה האחרונה לאישור תוכניות מחזקת מאבקים ומאפשרת לתושבים להמשיך לנסות להביע את דעותיהם.
  • כאשר מסתכלים על מדד של "האם אני יכול להשפיע על חיי?” החברה האזרחית בונה את החוסן שלה מידיעה שלתושבים יש יכולת להשפיע.
  • הרפורמה תחזק רצף את תחושת האין אונים – שאין לאן לפנות, ואין איך לערער על החלטות שכבר נתקבלו (לעיתים במחטפים).
  • הרפורמה יכולה להוביל להעמקת תחושת היאוש האזרחי, וכשתתחיל התעוררות היא תהיה מאוחרת מדי.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרצ:

  • החוק לא דמוקרטי: מי שרוצה לחסוך בזמן, בעצם רוצה לחסוך בדמוקרטיה, אשר זקוקה לזמן כדי לקבל החלטות ולשתף במידע.
  • פגיעה בדעת וזכיות המיעוט: כיום כל חבר ועדה יכול להגיש ערער על החלטה שהתקבלה. החוק החדש דורש חתימות של כרבע מחברי הועדה על מנת להגיש ערער.
  • יו"ר הוועדה: כיום בעל קול נוסף בהצבעות, במקרים של שיווין ופתוח לשיקול דעת. לפי החוק החדש יו"ר הועדה מקבל אוטומטית קול נוסף בהצבעות.
  • "שר הפנים יקבע”: מוטו שחוזר בסעיפים רבים בחוק. מינויים רבים הם של שר הפנים - הוא ממנה חלק מן המתדיינים, מגדיר להם סמכויות, וקובע מי יהיו אלו שמוסמכים לדון בערעורים על החלטותיהם.
  • במקום לחזק את נציגי הציבור שיושבים בועדות (באמצעות שכר) מגדירים עוד תקנים לנציגי השלטון המרכזי (שהינם בשכר).
  • לוח הזמנים הופך את שיתוף הציבור ללא ישים. נבחרי הציבור לא ישמעו יותר את התנגדיות הציבור, אלא בורר שממנה שר הפנים.
  • רפורמה לעשירים: דרישה לתשלום מהיר על השבחה. החוק מלא סתירות – מי שיודע לקמבן ימצא את הדרך, השאר יפלו במלכודות.

אדר' ליאת אזיקוב, קבוצת פעילי פלורנטין:

  • מערכת התכנון משפיעה על החיים של כולנו, אבל היא נעלם עבור רובנו, אנו לא יודעים מה קורה בה וכיצד היא פועלת.
  • פלורנטין היא דוגמה לשכונה שמקודמות בה במקביל תוכניות רבות אשר ישנו אותה מהותית.
  • איכות התכנון היא יעד שנעדר מהרפורמה: חסר בה האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

לינקים לקריאה נוספת על הרפורמה:

  1. לחתימה על העצומה
  2. בלוג המטה לתכנון אחראי
  3. על הרפורמה הסודית במוסדות התכנון כבר שמעת?, באתר החברה להגנת הטבע
  4. הקרב על הבית, אבי דבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה בשתי"ל
  5. "הרפורמה תחסל 60 שנה של תכנון": דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון, בראיון בדה-מרקר
  6. לסרטון הכנס שנערך בירושלים, youtube

סדר יום הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו – 6 בינואר 2010

4 בינואר, 2010

ביום רביעי, ה-6 בינואר, החל בשעה 09:00, תתכנס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו (במנהל ההנדסה, שד' בן גוריון 68, קומה 3, חדר 302) לדיון בנושאים החשובים הבאים:

  1. דיון בהתנגדויות מתחם סמל דרום (הכפר סומייל). לתוכנית מתנגדת עמותת "זוכרות", המבקשת להנציח את הכפר הערבי שהיה במקום (לקריאת ההתנגדות המלאה). מתנגדים נוספים הם תושבים ובעלי נכסים החוששים לפגיעה באיכות חייהם, וכן דיירים במבנים אשר יפונו הדורשים הסדרת פיצויים.
  2. דיון בהפקדת תוכנית למינהור בצומת קרליבך (יצחק שדה-לינקולן-קרליבך-דרך בגין)
  3. דיון בהפקדת תוכנית למינהור בצומת החשמונאים (החשמונאים-המסגר-דרך בגין-ארניה-הארבעה)
  4. דיון בעיצוב האדריכלי של בנייני רביעיית פלורנטין (באזור הרחובות מעון, אברבנאל והנגרים).
  5. דיון פנימי בתוכנית עיצוב אדריכלי של שוק בצלאל. תוכנית העיצוב קובעת את הבינוי, את אופן מימוש שטחי המגורים כולל כניסות, מרפסות וכד', את המסחר ושטחי הציבור הבנויים והפתוחים, תכנון החניונים בתת-הקרקע, הקשר למרחב הציבורי, הצמחייה, ריהוט הרחוב, החומרים ועוד. (לקריאת עמדתה של חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, תמי זנדברג, על תוכנית שוק בצלאל ועל העיצוב המוצע לה).

כאן תוכלו לקרוא את סדר היום המלא לקראת הישיבה: סדר יום – ועדה מקומית לתכנון ובנייה – 6.1.10

שומרים על הטבע בגלילות

17 בדצמבר, 2009

החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה מקימות קואליציה למען מרחב טבע באזור גלילות והכפר הירוק, ומזמינות תושבים מתל אביב-יפו, רמת השרון והרצליה להצטרף לפעילות לשימור הרצף הירוק ולתכנון השטח כמרחב טבע עירוני מטרופוליני.

narkisim

האזור

אזור רצועת הנופש, בגבול בין תל אביב לרמת השרון, הוא השטח הפנוי הגדול והמשמעותי ביותר שנותר במחוז תל אביב! בשטח אפשר למצוא מגוון ערכי טבע ומורשת, שלהם ערך אקולוגי ונופי רב – מערות קבורה שומרוניות, שדות חקלאיים נטושים ומעובדים, בריכת חורף ייחודית, אתרי פריחה וביניהם עמק הנרקיסים – הריכוז האחרון של נרקיסים פורחים בכל גוש דן.

האיום

רצועת הטבע נמצאת בסכנה קיומית. על שטח זה מקודמות כיום תוכניות המציעות פיתוח אינטנסיבי של השטח ובנייה של אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה:

  • כמות השטח הציבורי הירוק הפתוח תפחת באופן משמעותי!
  • התוכניות המקודמות אינן מתואמות זו עם זו, ואין ראייה מרחבית הקושרת ביניהן.
  • חזון הרציפות של כלל השטח מכביש 4 במזרח ועד הים, המוצע בתכנית המתאר המחוזית, [תמ"מ 5], מטשטש ונעלם.
  • כיום השטח מקוטע ואינו מאפשר מעבר אקולוגי לבעלי חיים נודדים. התכניות לשטח לא רק שאינן משפרות את המצב, אלא אף מחמירות אותו – בגלל הכבישים המתוכננים.

מי אנחנו?

אנו, קואליציית תושבים וארגונים, חוץ-ממסדית וא-מפלגתית, בריכוזן של "מגמה ירוקה" וה"חברה להגנת הטבע באזור תל אביב". אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולהשפיע על עיצוב התכניות העתידיות לשטח, כך שתשמרנה את רציפות הטבע והחיים בו, וערכי המורשת על פני כל השטח, למעננו ולמען ילדנו.

מה אפשר לעשות?

כל אחד ואחת מכם יכולים לסייע רבות. תוכלו לקחת חלק בהתארגנות ייחודית, לפעול ליצירת מקום לטיולי חורף שמשיים ליד הבית, לשמור על ריאה ירוקה בפאתי הסביבה העירונית, להגן על בעלי חיים, ולהיחשף לעולם הסביבה והקיימות ביחד עם שכנים, תושבים וארגונים נוספים.

  • העבירו הלאה את המסר – הצטרפו לקואליציה!
  • הירשמו לקבוצת הפייסבוק – "שימור מערות אפקה ועמק הנרקיסים בגלילות"
  • השתמשו בשטח – בקרוב אירועים וסיורים ללא תשלום לכל המשפחה. תגיעו ותעבירו הלאה.
  • אוהבים לכתוב? לטייל? לארגן? לצלם? – יש מה לעשות.
  • מכירים התארגנויות, ועדי פעולה, ועדי שכונות, או חברים מרמת השרון, הרצליה ותל אביב-יפו שיהיו מעוניינים להצטרף? הפנו אותם אלינו

לפרטים נוספים ולהצטרפות לקואליציה

אביטל, החברה להגנת הטבע – 03-5660960, tlv5@spni.org.il , www.teva.org.il/tlv

רועי, מגמה ירוקה – 054-4574602, roy3171@netvision.net.il , www.green.org.il