משמר המועצה

בישיבה האחרונה של מועצת עיריית תל אביב-יפו נדונה הזכות להפגין בכיכרות העיר המרכזיות ללא תשלום (ורגע אחרי שראש העירייה הצהיר כי אין דמוקרטית יותר מתל אביב-יפו, לא עלתה להצבעה הצעה הנוגדת את עמדתו שלו), הועלתה הצעה לקידום קמפיין לשתיית מי ברז בעיר, ונקבע כי יתקיים דיון עתידי בנושא הדינמיקה בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר.

*      *      *

ביום שני, 9 באוגוסט 2010, התקיימה ישיבת המועצה מס' 26, האחרונה לפני יציאת המועצה לפגרה עד אחרי החגים. הישיבה הייתה קצרה יחסית, אך עשירה בהתנגחויות והתנגדויות.

הישיבה החלה באיחור של כרבע שעה, ללא חברי סיעות "רוב העיר", "הירוקים", "חזית דתית מאוחדת" ו"יאפא". רוב חברי המועצה החסרים הגיעו במחצית השעה הראשונה של הדיונים, למעט עומר סיקסיק מ"יאפא", שלא היה בישיבה כולה.

בשלב השאילתות, שאלה יעל בן-יפת מה העירייה עושה למניעת מפגעי רעש בעיר. ראש העירייה השיב כי אין לו סמכויות (למרות שחזר וביקש סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים), וכי האחראית לאכיפה היא משטרת ישראל. רחל גלעד-וולנר קבלה על מיעוט המצילים בעיר, שגורם לסגירת חופי רחצה, וראובן לדיאנסקי תהה לגבי ההגנה על עצים בעיר, לאחר כריתות העצים הוותיקים ברח' טיומקין.

כמו בכל ישיבה, גם הפעם הועלו בישיבה ארבע הצעות לסדר של חברי המועצה:

הראשונה, של סגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), ביקשה לקרוא לעירייה לעודד את הציבור לשתות מי ברז, באמצעות פרסום נתונים על איכות המים בעיר, עריכת קמפיין ציבורי, וגם הפסקת שתיית בקבוקי המים המינרלים בישיבות מועצה. ראש העירייה הבטיח כי בישיבת המועצה הבאה ישתו מים רגילים "עם לימון ונענע". נחכה ונראה…

לבקשת סגן ראש העירייה, ההצעה עברה לדיון בוועדת ההנהלה (נזכיר כי לוועדת ההנהלה – לא שקופה, לא פתוחה לציבור וחורגת מהגדרת תפקידה בחוק – תור ארוך של הצעות קודמות לסדר, שמחכות לדיון). בעד הצעתו של ויסנר הצביעו כל חברי המועצה, למעט חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, שהתנגדו לה בשל הדרישה להעביר את הדיון לוועדת הנהלה סגורה ולא משתפת.

ההצעה השנייה לסדר הייתה של חבר המועצה שמואל מזרחי (תל אביב1). מזרחי טען כי אין התאמה בין מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזורים שונים בעיר. לדבריו ברחוב משה דיין הוכשר שביל אופניים על הכביש, אך דווקא שם יש פחות הולכי רגל ופחות רוכבים, ואילו ברחוב אבן גבירול, שעתיר בתנועת הולכים ורוכבים, הוכשר שביל על המדרכה, ללא כל הפרדה מהסביבה, ומתקיים מגע מתמיד ושלילי בין הרוכבים והולכי הרגל.

מזרחי ביקש לקיים דיון בנושא בוועדת ההנהלה העירונית. לאור הסתייגויות חברי האופוזציה מקיום דיון בנושא זה בוועדה סגורה, הציע ראש העירייה לקיים באופן חריג דיון פתוח של ועדת ההנהלה. אנו תוהים – אם מדובר בדיון שבו ינכחו גם כך כל חברי המועצה – מדוע לא לקיים אותו במועצה עצמה? (נזכיר שעד כה, במשך 26 ישיבות מועצה, לא התקיים במועצה אפילו דיון אחד בהצעה לסדר…)

"שביל אופניים" ברחוב אבן גבירול

הצעה נוספת לסדר הייתה של חבר המועצה בנימין בביוף (ש"ס), תחת הכותרת "שיתוף נציגי ציבור דתיים בפרויקט ששת" (שהוא פרויקט עירוני לשיקום ושיפור תשתיות, כאשר סדר העדיפויות נקבע יחד עם תושבים). חבר המועצה טען כי אין התייחסות בפרויקט לשיפוץ בתי כנסת ומקוואות, וביקש להזמין אותו, ונציגות דתית וחרדית, לכל הדיונים בנושא בשכונות הדרום. חברי מועצה רבים הזכירו לבביוף דיוני ששת פתוחים לכל, וכי לא צריך להזמין אוכלוסיות מיוחדות. ראש העירייה חולדאי גם הוא ציין כי "לפני כל פרויקט יש פגישות עם ועדי השכונות ולא חוסמים אף אחד מלבוא". חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגיבה לדבריו וציינה כי לא מתקיים שיתוף ציבור מספיק, וכי התושבים בשכונות לא יודעים על התהליך ולכן לא מנצלים את ההזדמנות להשפיע על שיקום שכונת מגוריהם.

ההצעה האחרונה לסדר הייתה הצעתו של יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שמחה כנגד גביית תשלום על הזכות להפגין בכיכרות מרכזיות בעיר (כיכר רבין, רחבת מוזיאון תל אביב ורחבת הסינמטק). גולדרינג הדגיש כי לעירייה "אסור להטיל מעמסה כספית על המבקשים לממש את זכות הביטוי", וציין כי יש לגבות תשלום על שימוש בכיכרות אלה לאירועים מסחריים, אבל לא לאירועים פוליטיים. ראש העירייה רון חולדאי, מנגד, טען כי תל אביב-יפו "מאפשרת לכל אחד להפגין בשטחה". הוא ציין כי ניתן להפגין בחינם ברוב רחבי העיר, למעט "שלושה מקומות שבהם ההוצאות הנגרמות לעירייה גדולות מאוד". הוא חזר ואמר כי לא הייתה עיר דמוקרטית כמו תל אביב-יפו בשנות כהונתו, וביקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום. חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ) העלתה הצעה אחרת, וביקשה לקיים דיון בהצעה זו, בוועדה לשיפור פני העיר.

מסיבות שלא הובהרו, ושאת מניעיהן ניתן רק לנחש, מנכ"ל העירייה בחר להביא להצבעה רק את הצעתו של חולדאי להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא העלה להצבעה את הצעתה של חברת המועצה זנדברג. חברי המועצה של עיר לכולנו יצאו מן הדיון במחאה, וחברת המועצה זנדברג התרעמה גם היא: "אנחנו כבר שנתיים במועצה, וכל פעם מצביעים בנוהל אחר".

לקריאה נוספת:

• שידור ישיבת מועצת העירייה ה-26.
• מי משלם על הפגנה בכיכר רבין, ומי מפגין בחינם? יואב זיתון. 6 באוגוסט 2010. Ynet.
• לא נהיה חותמת גומי: חברי המועצה של עיר לכולנו מסרבים להשתתף בישיבות ריקות מתוכן. אתר תנועת עיר לכולנו
• יום שישי, 14:00 עד 14:20 – אבן גבירול. בלוג תל אביב על אופניים.

*      *      *

בתקופה האחרונה נושא התחבורה בתל אביב-יפו עולה לכותרות כמעט מדי יום – סביב הדיונים בעתיד הרכבת הקלה, והיוזמה למערכת הסעת המונים המתבססת על אוטובוסים. הוועדה העירונית לאיכות הסביבה עסקה גם היא בנושא "משבר התחבורה בתל אביב-יפו", בישיבתה האחרונה, בראשית אוגוסט. בימים הקרובים נביא בבלוג עדכון מהישיבה עצמה, אך בינתיים, אנו מביאים לעיונכם את חומר הרקע שנשלח לחברי הוועדה טרם הדיון – שלוש הצעות של יו"ר הוועדה, סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים), לשיפור מצב התחבורה בעיר.

*    *    *

מייל ששלח יו"ר ועדת איכות הסביבה, סגן ראש העירייה, פאר ויסנר, לקראת ישיבת הוועדה:

ישיבת ועדת איכות סביבה – תחבורה לא מזהמת בעיר תל אביב

בהתאם לתוכנית העבודה של הוועדה, נושא הדיון היום הינו נושא שהוא תמיד הנושא המרכזי בעיר: נושא התחבורה.

כיום נכנסים לעיר כל יום כחצי מיליון כלי רכב. הרכב הפרטי בתוספת התחבורה הציבורית המזהמת מהוות את עיקר זיהום האוויר הקיים כיום בעיר. זיהום האוויר שנוצר על ידי תחבורה הינו החלק העיקרי בזיהום הקיים בעיר (יש להדגיש כי הזיהום מתחבורה ציבורית מהווה כמעט כרבע מזיהום האוויר).

אין ספק כי הפתרון הדרוש הינו תחבורה ציבורית טובה ויעילה בעיר. דבר שיימנע את השימוש ברכב הפרטי. אמנם הצגתי בעבר תוכנית להפעלת קווי אוטובוסים בשיטת אורך ורוחב וכן סגירת מרכז העיר על ידי אגרת גודש.אך, עד שחזון הרכבת הקלה יהפוך למציאות ועד שנושא האוטובוסים יטופל כראוי, אני מציע כי הוועדה תמליץ על שלוש דרכי פעולה שיביאו לשיפור בזיהום האוויר וכמו כן יהוו התחלה של תהליך לטיפול בבעיה.

1. הועדה תמליץ כי מהיום כל הרכבים שירכשו על ידי עיריית תל אביב או ישכרו על ידה בצורה כזו או אחרת יעמדו בתקנים הבאים: תקן זיהום נמוך (רמה 2-3);תצרוכת דלק של מינימום 15 קילומטר לליטר;העדפת רכב היברידי (לא מזהם במצב עצירה)

התוצאה: דוגמא לתושבים והרמת דגל הורדת הזיהום על ידי העירייה.

2. תנאי לקבלת רישיון להפעלת תחנת מוניות יהיה הפעלת תחנה הכוללת מוניות היברדיות – (יש לבדוק מה היכולות שלנו לנושא ההגבלות או לחילופין עידוד)

התוצאה: לא עוד מוניות מזהמות ומרעישות שגודשות את העיר.

3. המלצה להפעלת פיילוט (3 חודשים) לקווי תחבורה ציבורית שיופעלו על ידי העירייה ללא תשלום לנוסעים בארבע צירים ראשיים בשיטת אורך ורוחב (אבן גבירול, דיזינגוף, אלנבי, ארלוזרוב).הקווים יופעלו על ידי מיניבוסים בתדירות גבוהה שיהיו כלי רכב לא מזהמים ולא מרעישים (יתכן היברידים)

התוצאה: קידום המהלך מול חברות האוטובוסים כי בתל אביב יעברו רק קווים עירוניים ולא יחצו את העיר אלפי אוטובוסים שבאים מערים אחרות. השגת פתרון תחבורה יעיל שיראה את הדרך לאזרחים ולשלטון המרכזי.

כמובן שישנם עוד פתרונות רבים , אך אני מציע כי במקום לדבר נעבור למעשים ונמליץ על שלושת הפעולות הללו לביצוע מיידי.

לעיון במצגת שנשלחה לחברי הוועדה כחומר רקע נוסף לקראת הדיון – תחבורה בתל אביב-יפו (הוועדה לאיכות הסביבה).

*    *    *

ביום שני, 26 ביולי 2010, התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב לדיון בתוכניות בנייה בתל אביב-יפו, רמת גן, חולון, קריית אונו ורמת השרון (לעיון: סדר היום המלא של הישיבה). אנו מביאים את סיכום ההחלטות שקיבלה הוועדה אמש:

תל אביב-יפו

בוועדה נדונו שלוש תוכניות הנוגעות לתל אביב-יפו, החשובה שבהן היא תוכנית יצחק אלחנן, המבקשת להרחיב את דרך יצחק אלחנן לכביש בן 4 נתיבים – ציר הכניסה לעיר ממערב.

תוכנית יצחק אלחנן ב/ג - הדיון בוועדה המחוזית עסק בדרישה קודמת של הוועדה להסדרה של נושא המחסור בכיתות לימוד באזור השכונות נווה צדק וכרם ישראל. בסוף הדיון, התוכנית תוקנה ואושרה להפקדה. נדגיש כי מדובר בתוכנית בעלת משמעויות תחבורתיות מכריעות. דרך יצחק אלחנן נועדה להשלים את ציר שלבים כציר התנועה המאפשר כניסת רכבים פרטיים לתל אביב מכיוון דרום ומערב. התוכנית מציעה הרחבה של רחוב יצחק אלחנן, פינוי בית הספר בנות יעקב, וכן בניית מגדלים שישלימו את כיתור שכונת נווה צדק.נחזור ונצטט דברים שכתבנו על התוכנית בעבר -

תוכנית יצחק אלחנן מעניקה ליזם הטבות מפליגות בצורה של תוספת 12 קומות לבניין בן 28 קומות, כלומר בסך הכול 40 קומות. בתמורה התחייב היזם לפנות את בתי הספר בית יעקב ובית אברמס ולסלול כביש בן ארבעה מסלולים על חורבות בית הספר. התוכנית, שלכאורה אמורה "להחיות את האזור של רחוב יצחק אלחנן", תגרום בפועל להריסת בית הספר היחיד בשכונה, להזרמה של תנועה לתוך מרכז העיר וליצירת אסון תחבורתי ואקולוגי, כהמשך לכביש שלבים. בית יעקב ובית אברמס הינם עתודות הקרקע המתאימות לבית ספר יסודי באזור. על פי תוכנית העירייה המקוריות, יועדו שטחים אלה להקמת בית ספר בנווה צדק, שבה אין ולו בית ספר אחד, כפי שאושר בכתב לתושבי השכונה על ידי מהנדס העיר חזי ברקוביץ במסמך רשמי מאפריל 2007.

• לקריאה נוספת: כתבה ב"זמן תל אביב" (24 במאי 2010). "נווה צדק: דרישה לבדוק הליכי אישור המגדלים המתוכננים".

תוכניות תא/3867 - מדובר בתוכנית שנועדה להסדיר הקמת מבנים ארעיים כחלק מעבודות ההכנה לרכבת הקלה. התוכנית נדחתה בשל הדרישה לבדוק חלופות למיקום אתר ההכנה המרכזי, שנועד להיות ממוקם בגן וולובלסקי (הגן המשולש הקרוב לרכבת מרכז). כמו כן נאמר בדיון כי בתוכנית תינתן הוראה שתמנע כל אפשרות להרס של גינות כיס במסגרת העבודות.

תוכנית תא/3853/מח – מדובר בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב טאגור ברמת אביב. הדיון בוועדה המחוזית עסק בעיקר בנושא דיור בר-השגה. יש להדגיש כי עדיין אין כיום התייחסות סטטוטורית לנושא זה, מה שמעורר שאלות לגבי יכולת הוועדה המחוזית ליזום ולקדם דיור בר-השגה. התוכנית אושרה להפקדה עם 2 חלופות – האחת עם דיור בר-השגה, והשנייה בלי. הוחלט כי אם היזם יבחר לשתף פעולה בנושא הדיור, ולהציע דירות מתאימות, הוא יוכל לבנות עוד יחידות דיור.

רמת גן

תוכנית רג/מק/ 1050 – מדובר בניסיון לאשר בניין קיים ברחוב ארלוזרוב פינת מעלה הצופים ברמת גן. ההיסטוריה של בניית המבנה הייתה רצופה בתקלות – החל מהריסת מבנה באוהאוס שהיה אמור להיות לשימור וכלה בבנייה שלא על פי ההיתר. התוכנית אף מעמידה בסכנה את עתיד "גן הקופים" (אחד הגנים הציבוריים ההיסטוריים ברמת גן), משום שאחת ההצעות לפתרון המצב התכנוני שנוצר סביב הבניין בארלוזורוב 36, היא הקמת חניון בשטח הגן.  ועד הפעולה של תושבי האזור, בראשות מוטי זרביב, התנגד לאישור התוכנית ופעל בצורה מרשימה. התוכנית נדחתה, גם לאור העובדה שהנושא נדון כיום בבית המשפט.

• לקריאת המכתב ששיגר ועד הפעולה של גן הקופים לוועדה המחוזית.
• לקריאה נוספת: כתבה ב"גלובס" (27 ביולי 2010) – "ניצחון לתושבי 'גן הקופים' ברמת גן: נדחתה תוכנית ארלוזורוב 36".

קריית אונו

תוכנית קא/412 – מדובר בתוכנית שנועדה לאפשר בניית מבני מכירות ניידים (יבילים) בשטחים ציבוריים פתוחים בקרית אונו (ושעליה דיווחנו בחודש שעבר). הצורך בתוכנית נבע מהתחלת בנייה של שכונה חדשה בעיר ומהצורך למקם את מבני השיווק בקרבת אתר הבנייה. הוחלט שלא להתיר מיקום מבנים יבילים בשטחים ציבוריים פתוחים.

חולון

תוכנית ח/500 – מדובר בתוכנית החשובה ביותר בעיר חולון ואחת המשמעותיות ביותר מבחינת ערכי טבע לכל המחוז. התוכנית מציעה בינוי של אלפי יחידות דיור ותעסוקה אך גם פארק חולות בשטח גדול. תיקון ההחלטה עסק בתוספת כביש באזור פארק פרס. ההצעה התקבלה והתוכנית עומדת להיות מופקדת בחודשים הקרובים.

רמת השרון

תוכנית רש/1054 - תוכנית זו מציעה פינוי בינוי של מתחם באזור שכונת מורשה ברמת השרון. מדובר בציפוף ובנייה לגובה (23 ו-9 קומות) באזור שעד כה התאפיין בבנייה נמוכה. הדיון עסק בנושא דיור בר-השגה ובגודל הדירות המוצעות במסגרת התוכנית, אך התייחס גם לשימורם של עצים ותיקים המצויים בשטח ולאפיק נחל שכרגע מובל בצינור בטון. התוכנית אושרה להפקדה.

*      *      *

ביום ד' הקרוב, 21 ביולי 2010, תתקיים ישיבה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו. הישיבה תיערך במינהל ההנדסה (שד' בן גוריון 68, קומה ג', חדר 302), בין השעות 09:00 ל-12:00.

על הפרק שני נושאים חשובים במיוחד – התוכניות לצומת החשמונאים ולצומת קרליבך (צומת מעריב), המבקשות לשדרג את ציר מנחם בגין ולהפוך אותו לרחוב עירוני המכונה "שדרת הקרייה", תוך שיפור המרחב הציבורי לאורך הציר ושילוב בין צורכי תנועה, תחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים. כמו כן יידונו בוועדה תוכנית לרח' הדואר 8 (סמוך לכיכר השעון ביפו) ותוכנית לבינוי ברח' מח"ל בדרום-מזרח העיר.

מצורף סדר היום המלא של הישיבה, עם הערותיה של המתכננת הסביבתית של הקהילה, כרמית קניגסברג-אוחיון.

לקריאה נוספת - המסמך המקדים שקיבלו חברי הוועדה לקראת הישיבה.

בישיבת מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-21 ביוני 2010, הצביעו רוב חברי המועצה בעד עוד חניונים בעיר, והתנגדו להצעתו של חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) לקבל החלטה להנמיך את כיכר דיזנגוף ולמנוע הקמת חניון תחתיה. תמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) וחנה תמיר (הירוקים) היו חברי הקואליציה היחידים שהצביעו בעד ההצעה של חבר האופוזיציה מדואל, ונגד עוד חניונים במרכז העיר.

בצעד הצפוי להגדיל את השקיפות העירונית, המועצה אישרה פה אחד פרסום מידע על ועדות העירייה ואת הפרוטוקולים שלהן באתר העירייה. אתר העירייה עצמו קרס עקב מתקפת האקרים טורקים ואינו זמין כבר עשרה ימים. בהתייחס לשאילתה בנושא, ראש העירייה הביע תמיכה בגורמים המקצועיים וציין כי "מערכות המחשוב עובדות מצוין"…

*    *    *

הקואליציה שוב מצביעה בעד חניונים בעיר

הדיון הסביבתי המרכזי בישיבת המועצה עסק בכיכר דיזנגוף, ובשאלה האם להנמיך אותה והאם לבנות חניון תחתיה. חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש הצעה להכריז על החזרת כיכר דיזנגוף למפלס הרחוב ועל החלטה לא לבנות חניון תחתיה. מדואל התייחס לתוכנית הנשקלת במינהל ההנדסה, לקדם תחת הכביש סביב הכיכר חניון מעגלי דו-קומתי ובו 270 מקומות חניה. הוא סיפר כי בדיקה מצאה שבחניונים הסמוכים לכיכר יש יותר מ-500 מקומות פנויים בכל רגע נתון, ולכן החניון מיותר. זאת בנוסף להשפעות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות השליליות שבהקמת חניון.

ראש העירייה רון חולדאי ביקש להוריד את ההצעה מסדר היום: הוא טען כי מדובר בנושא תכנוני שצריך להידון בוועדת התכנון והבנייה, הוסיף כי "תושבי תל אביב-יפו לא נשאלו מה דעתם – בעד או נגד חניון", והצהיר – "לא נלך לעניין הזה של הורדת הכיכר בלי שנעשה שיתוף ציבור מאוד מעמיק. ויכול להיות שגם נעשה בחירות – נשאל את התושבים". חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצטרף לקריאתו של מדואל לקיים דיון במועצה, וחברת הקואליציה תמי זנדברג (מרצ) אמרה: "מה שלא צריך להיות ויכוח לגביו הוא הנושא של התנגדות נחרצת לחניון. אנחנו צריכים פעם אחת לשים את הכסף שלנו איפה שהפה שלנו. ההצבעה הכי טובה שלנו על סדר עדיפויות בכיוון של פחות רכבים פרטיים במרכז העיר תהיה לא לשקול בכלל, לפסול על הסף, הקמה של עוד חניונים במרכז העיר".

בעד הצעתו של מדואל הצביעו: אהרון מדואל, רחל גלעד-וולנר, יואב גולדרינג, יעל בן-יפת ונח עפרון (כולם מעיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), תמר זנדברג (מרצ) וחנה תמיר (הירוקים).

בעד הצעתו של חולדאי הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), הרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט (הירוקים).

זה המקום להזכיר שמרצ התחייבו בהסכמים הקואליציוניים לפעול להקטנת חניית יוממים. עם זאת, ברגע האמת, הצביעו ראש הסיעה מיטל להבי וחבר המועצה אחמד משהראוי בעד הקמת חניון מיותר נוסף בעיר. דן להט (הירוקים) הגיש רק לאחרונה הצעה לסדר המבקשת להעניק הטבות לתושבים ללא רכב, אבל גם הוא הצביע הפעם בעד חניון.

ועוד בענייני תחבורה

חניונים…

נושא החניונים בעיר עלה שוב כשהמועצה נדרשה לאשר התקשרות עם זוכה להקמה ולהפעלה בשיטת BOT של חניון תת-קרקעי ובו 1,000 מקומות חניה במתחם גבעון שבאזור הסינמטק. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) היה חבר המועצה היחיד שהתייחס לסוגיה, וטען כי ההחלטה רצופה שגיאות – מהבחירה להקים חניון (מה שהוגדר על ידו כפתרון הקסם של חולדאי לכל בעיה בעיר), דרך הבחירה בשיטת BOT, המאפשרת לעירייה להפוך את המחיר הגלוי של החניונים לסמוי, ועד הפגיעה הסביבתית שיגרום החניון.

בעד אישור ההתקשרות עם היזם להקמת החניון, הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), בנימין בביוף (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ), חנה תמיר ודן להט (הירוקים).

נגד ההחלטה הצביעו נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו). חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצביע בהצבעה הראשונה נגד, אולם משום-מה התקיימה הצבעה שנייה, ובה הוא כבר הצביע בעד אישור ההתקשרות.

תחנות אוטובוס…

בהמשך לשאילתה של רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו) השיב חולדאי כי תחנות האוטובוס העירוניות מתוחזקות על ידי זכיין, שמקבל בתמורה שטחי פרסום. עיצוב התחנות הזוכה נבחר על ידי ועדה שבה השתתפו בין היתר חבר המועצה משה טיומקין, אדריכלית העיר לשעבר דניאלה פוסק, ועוד מעצבים ומתכננים. עושה רושם שדווקא נוסעי האוטובוסים – ללא ספק האנשים החשובים ביותר בתהליך עיצוב תחנת אוטובוס – הודרו מן התהליך…

ורכבות קלות…

השבוע אמנם התקרבנו צעד אחד נוסף לרכבת הקלה, אבל היא עדיין רחוקה מאוד. בינתיים נוכל להתנחם בכך שבפרנקפורט, שבה ביקר לאחרונה ראש העירייה, נחנך קרון של הרכבת הקלה המקומית, הנושא את השם "תל אביב-יפו"… גם זו התקדמות…

המועצה מחליטה על פרסום פעילות הוועדות העירוניות

נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא שקיפות פעילות הוועדות העירוניות. חולדאי השיב כי "כבר נתקבלה החלטה על העלאת פרטי ופרוטוקולי הוועדות לאתר האינטרנט העירוני, והדבר מבוצע בימים אלה". עם זאת, הוא ציין כי אינו מקדם פתיחה של הוועדות העירוניות לציבור הרחב. בהמשך הישיבה אישרה המועצה פה אחד תיקון ל"נוהלי עבודת ועדות המועצה" ובו נקבעה כי מידע על הוועדות יפורסם באתר האינטרנט העירוני, וכי הפרוטוקולים של כל הוועדות יונגשו לציבור.

בחודשים האחרונים פעלנו להגדלת שקיפות הוועדות, ופנינו למנכ"ל העירייה, יו"ר המועצה והממונה על חופש המידע בעירייה בקריאה להנגיש את המידע לציבור. אנו מקווים כי אישור התיקון יביא לשינוי הדרוש. יחד עם זאת, רק לאחרונה נאמר לנו על ידי אחד מראשי הוועדות בעירייה, כי מכיוון שישיבות הוועדות חייבות להתקיים אחרי 16:00, המזכירות כבר לא עובדות, ופעמים רבות אין מי שירשום פרוטקול מסודר. נמשיך לעקוב ולבדוק האם ההחלטה על העלאת הפרוטוקולים לאתר העירייה תתממש, או שמדובר בעוד הצהרה חסרת שיניים.

עוד על סדר היום

• ארנון גלעדי (ליכוד) קרא להכנת תוכנית אופרטיבית לשיקום שכונת קריית שלום. במהלך נאומו הוא תקף את חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) שקיימה בשכונה כנס תושבים, ואת השמאל הישראלי, באופן לא ענייני וללא קשר לנושא הדיון. לבקשתו של גלעדי, הנושא עבר לדיון בוועדת שכונות ורבעים. יעל בן-יפת, שביקשה להתנגד להצעה ולקדם דיון בנושא במליאת המועצה, נענתה על ידי ארנון גלעדי ש"אין לה מושג איך העירייה עובדת". אמנם בשנתיים האחרונות במועצה לא התקיים בה דיון בהצעה לסדר ולוּ פעם אחת. אך זו, כמובן, לא סיבה לוותר על הקריאה החשובה לערוך דיונים כאלה במועצה – שצריכה לחזור ולשמש כזירה לדיונים פומביים בנושאי מדיניות עירונית.
• עומר סיקסיק (יאפא) הגיש הצעה לעיכוב אכיפה של חריגות בנייה באזורים שבהם אין תוכניות בנייה מאושרות ביפו, עד אשר תהיה תוכנית מתאר מאושרת. סיקסיק ציין כי במשך שנים "יפו סבלה מאפליה תכנונית ומאפליה מתוכננת". הוא סיפר כי בשל העובדה שאין תוכניות בניין עיר מאושרות לאזורים רבים ביפו, תושבים רבים, שסובלים ממצוקות דיור, אינם יכולים לממש את זכויותיהם הקנייניות בקרקע – כבר שישים שנה. היועץ המשפטי לעירייה ציין כי הצעתו של עומר "אינה עולה בקנה אחד עם החוק".בהצבעה, ההצעה ירדה מסדר היום. ספירת הקולות עוררה סערה. קולו של חבר הקואליציה הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת) נספר אף על פי שהוא כלל לא היה באולם. למרות בקשות חוזרות ונשנות של חבר המועצה סיקסיק לקבל את שמות המצביעים, יו"ר המועצה יעל דיין סירבה וציינה כי "יש בזה הטלת אי אמון". מצער לציין כי בהצבעה נוספת (על חניון גבעון) דווקא התבצעה הצבעה חוזרת, שבה חברי קואליציה שלא הצביעו בעד הצעת ראש העירייה בהצבעה הראשונה, שינו את הצבעתם בפעם השנייה…

• יניב וייצמן (רוב העיר) הגיש הצעה שמטרתה קידום הכנסת מערכי הסברה על הקהילה הלהט"בית לכל בתי הספר בעיר. עם עלייתו לדוכן הנואמים יצאו בהפגנתיות מן האולם ארבעת חברי המועצה החברים במפלגות הדתיות. הצעתו עברה לדיון בוועדת החינוך.

נוכחות בישיבה

בישיבה לא השתתפו סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים), וחברי מועצה שולה אגמי ושמואל מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי) ושלמה מסלאוי (הליכוד). סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגיעה לישיבה באיחור של שעה וחצי.

לקריאה נוספת:

• נייר העמדה של החברה להגנת הטבע והפורום הירוק המתנגד להקמת חניון מתחת לכיכר דיזנגוף
• פניית משמר המועצה ליו"ר מועצת עיריית תל אביב-יפו, יעל דיין, בבקשה לפרסם באתר האינטרנט העירוני מידע על הוועדות העירוניות
• להנמיך את הכיכר, לבטל את החניון (טור של מור גלבוע, מקים החזית להורדת כיכר דיזנגוף, NRG).

ביום שלישי הקרוב, 15 ביוני 2010, בשעה 19:00 בחדר הישיבות בבית הירוק (נחלת בנימין 85), יתקיים דיון ציבורי בנושא עתידה של כיכר דיזנגוף. הדיון מתקיים רגע לפני שהעירייה תכריע את עתידה של הכיכר, ותקבע האם היא תישאר מוגבהת או תוחזר למפלס הרחוב, והאם ייבנה תחתיה חניון.

בין הדוברים במפגש:

• אריק טפיירו - רכז תחבורה, החברה להגנת הטבע
• אדר' גיא נרדי – מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה, החברה להגנת הטבע
• ד"ר יודן רופא – חוקר ביחידה לאדריכלות ותכנון ערים במדבר שבשדה בוקר, חבר עמותת "מרחב"
• פרופ' דניאל גת - המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
• אדר' אלון בן-נון – Soma אדריכלים
• מור גלבוע - החזית להורדת כיכר דיזנגוף

לקריאה נוספת:

• כיכר דיזנגוף: תמונת מצב עדכנית [אסתר זנדברג. הארץ. 31 בדצמבר 2009]
• מה עושים עם כיכר דיזנגוף? [נעם דביר. הארץ. 31 בדצמבר 2009]
• מחזירים עטרה לכיכר [עופר פטרסבורג. ידיעות אחרונות. דצמבר 2009]
• האם כיכר דיזנגוף תרד אל הקרקע? והאם ייבנה תחתיה חניון? [משמר המועצה. דיווח מישיבת המועצה ה-14, דצמבר 2009]

ישיבתה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו התקיימה ב-31 במאי 2010, באולם הישיבות במרכז עינב. אולם הישיבות היה גדוש, בעיקר בתושבי שכונות רמת אביב, שהגיעו לשמוע את ההצעה לסדר שהגיש חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) בנושא "המאבק נגד כפייה דתית ונגד פעילותם המיסיונרית של חב"ד בקרב ילדים באזור רמת אביב". סביב ההצעה התנהל דיון בוטה, סוער וקולני, במהלכו התעמתו לדיאנסקי וחברי מועצה חרדים ושומרי מסורת. (עוד על הנושא אפשר לקרוא בכתבתה של מוריה בן יוסף ב-NRG). הנושא הסביבתי המרכזי שעלה בישיבה הוא משבר התחבורה בעיר. חבר המועצה נח עפרון, שהגיש הצעה לסדר בנושא, טען שראש העירייה חולדאי הוא "חסר חזון וחסר רצון". ואילו ראש העירייה רון חולדאי סבר כי עפרון הוא "אידיאליסט תמים".

הקהל בישיבת המועצה (31 במאי 2010)

חבר המועצה עפרון: "ראש העירייה אחראי למשבר התחבורה בעיר"

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש הצעה לסדר בנושא משבר התחבורה בעיר. הצעתו של עפרון הייתה כי העירייה תעשה שימוש בתיקון 84 לחוק התעבורה, המעניק לערים סמכויות נרחבות לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בתחומן, ותגיש למשרד התחבורה תוכנית שמטרתה עידוד התחבורה הציבורית בעיר. בין האמצעים שהציע חבר המועצה עפרון – קביעת נתיבי תחבורה ציבורית – בלעדיים, המשכיים ורציפים; תעדוף תחבורה ציבורית במערכת הרמזורים והתִמרור העירונית; קידום אמצעים ליידוע נוסעים לגבי שירותי התחבורה הציבורית בעיר; הגברת תדירות האוטובוסים בעיר; ואכיפה למניעת נסיעת רכב פרטי בנתיבי תחבורה ציבורית, תוך ושימוש בכספי הקנסות לשיפור התחבורה הציבורית בעיר. עפרון הציע כי תוכנית ברוח עקרונות אלה תובע לאישור המועצה תוך חודש ימים, ואז תוגש למשרד התחבורה.

בהצגת ההצעה לסדר נשא חבר המועצה עפרון נאום נוקב, שבו תקף את ראש העירייה חולדאי על תרומתו ליצירת משבר התחבורה בעיר. אנו מביאים כמה ציטוטים מדבריו, ובהמשך את תגובת ראש העירייה.

"מאז שנכנסת לתפקיד, אדוני ראש העירייה, מצב התחבורה הציבורית התדרדר. [...] אנחנו צועדים צעדי ענק אחורנית. השימוש בארצות הברית בתחבורה ציבורית עלה ב-38% בממוצע בערים הגדולות. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, נרשם שפל של 19% בשימוש בתחבורה הציבורית. בארצות הברית ואירופה ההשקעה בתחבורה ציבורית עולה. אתה [חולדאי], במשך 12 שנה, מעולם לא השקעת בתחבורה הציבורית. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, הפקקים רק מתחילים יותר מוקדם ומתפוגגים יותר מאוחר".

"יש לך הסבר למשבר, אני יודע. קצרה ידך מלהושיע. אתה חף מאחריות. הבעיה היא האחרים. משרד האוצר שלא מוציא מיליארדים לחפור בחולות ולהטמין רכבת תחתית איפה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. הבעיה היא משרד התחבורה, הכנסת, המשטרה, דן, אגד, רמת גן וגבעתיים, נתיבי איילון ונת"ע. ההסבר שלך מזה 12 שנים למדיניות כושלת הוא שאכלו שלך, שתו לך. זה לא אתה. זה הם. להסבר הזה יש בעיה. הוא לא מתיישב עם העובדות. מאז שנכנסת לתפקיד הוצאת מאות מיליוני שקלים, אולי מיליארדים, לבניית, הרחבת ושיפוץ מחלפים וכבישים מהירים בעיר. הוא לא מתיישב עם העובדה שסללת מאות מקומות חניה. שלא אישרת נת"צים חדשים. בכל הזדמנות קידמת מדיניות הנוגדת תחבורה ציבורית ומכבידה עליה. ההסבר אינו מתיישב עם העובדה שבירושלים כן הצליחו לקדם מערכת תחבורה. בחיפה כן הצליחו לקדם מערכת הסעת המונים. מה מבדיל בין ירושלים, חיפה ובינינו? לא הכנסת, המשטרה, האוצר, התחבורה. הסיבה היחידה שלחיפה תהיה תחבורה ציבורית אמיתית ולנו יש רק משבר, היא שאתה מכהן כראש העירייה בתקופה הקריטית, ושאתה לא רוצה או לא מסוגל לשפר את התחבורה הציבורית בעיר [...] אתה לא חסר אונים. אתה חסר חזון וחסר רצון".

תגובת ראש העירייה: "החזון נפלא… המציאות מורכבת"

ראש העירייה רון חולדאי קרא להוריד את הצעתו של חבר המועצה עפרון מסדר היום – כלומר, לא לדון בה במועצה ולא להעבירה לדיון באחת מוועדות העירייה. בתגובה לדבריו הקשים של חבר המועצה עפרון, הוא השיב:

"אתם אידיאליסטים. תמימים. שחושבים שכוח המילים הוא כוח מאגי. אני מקבל את החזון שלך, נח, כפשוטו. זה החזון שאותו אני רוצה. אילו היית יושב אתמול בישיבה שהייתה עם משרד התחבורה, היית שומע אותי מדבר כמוך אצל שר התחבורה. בדיוק. דיברתי על היעדר הנת"צים מכפר סבא לתל אביב. דיברתי על הפקקים מרעננה לכאן. על הפקקים כאן גם. דיברתי ודיברתי וציירתי את החזון שאתה מתאר אותו. יותר מזה – אם תבדוק כמה הצעות כדי לקיים את החזון הזה נמצאות על שולחן משרד התחבורה במסגרת הסמכויות, היית רואה שיש תוכנית. ואפילו את הפיילוט אני לא מצליח לקיים. אני מזמין אותך להסביר לי איך עושים את הדברים, ולא לומר מה צריך לעשות. את המה צריך לעשות, האמן לי. אני יודע. את הבעיות אני מכיר, אני צריך את הפתרונות. אני ישבתי והקשבתי ושמעתי, איך אתה עומד כאן, כותב נפלא…  המציאות יותר מורכבת. שום תוכנית שאתה מחליט עליה לא תקרה כי לא יהיה מימון, משמעת, חקיקה. אפילו כשעשינו שבילי אופניים, עד שלא הלכנו למשרד התחבורה כדי שיהיה תמרור לשבילים, לא היה. אין לי ברירה לומר – הנאיביות לא תעשה עבודה".

במסגרת דבריו, קרא חולדאי לחבר המועצה עפרון לגשת אליו למשרד ולהציג לו תוכנית אופרטיבית, ולא רק הצעות כלליות לסדר. זאת על אף שההצעה לסדר שהגיש עפרון כללה סעיף שמורה להכין תוכנית מפורטת שכזו, ולהביאה לאישור המועצה בישיבתה הבאה.

הקואליציה שוב מצביעה נגד תחבורה ציבורית

חברי המועצה שהצביעו נגד ההצעה של נח עפרון (כלומר – בעד הורדתה מסדר היום), הם: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שמוליק מזרחי ושולה אגמי (תל אביב1); שלמה מסלאוי וארנון גלעדי (ליכוד); כרמלה עוזרי (צדק חברתי); נתן וולוך, משה טיומקין וחביבה אבי-גיא (הגמלאים); אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר); בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס); הרב נפתלי לוברט ושמואל גפן (חזית דתית מאוחדת); ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות); פאר ויסנר, דן להט וחנה תמיר (הירוקים).

נזכיר כי סיעות הירוקים, הגמלאים, רוב העיר ולתת לחיות – אשר הצביעו נגד ההצעה, התחייבו כולן בהסכמים הקואליציוניים שלהן לקדם רפורמה בתחבורה הציבורית ולעודד תחבורה אלטרנטיבית לרכב הפרטי.

בעד הצעתו של נח עפרון הצביעו חברי עיר לכולנו: נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן-יפת ויואב גולדרינג.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי  (מרצ) נמנעה בהצבעה.

ומי לא הקשיב להצעה לסדר?

חבר המועצה עפרון נשא את דבריו בפני אולם חצי ריק. בעת דבריו לא נכחו באולם (אבל כן בבניין) מיטל להבי ותמי זנדברג (מרצ), דן להט (הירוקים), בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), חביבה אבי-גיא (הגמלאים), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (ליכוד).

לקריאה נוספת:

• על נת"צים, גשרים וחניונים, ולמה חולדאי חושב שהפקקים טובים לעיר (סיכום ישיבת מועצת העירייה, 19 באוקטובר 2009)
• השר גלעד ארדן לראשי ערים: מגיע לנו אוויר נקי (22 בנובמבר 2010, Ynet)
• רכבת קלה או אוטובוס מערכתי: מה האופציה העדיפה? (2 ביוני 2010. NRG)

זהו חלקו השני של הדיווח על הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010. כמה נושאים סביבתיים שנדונו בישיבה פורטו כבר בחלק הראשון של הדיווח, שהתמקד בשאילתות. חלק זה מציג את יתר הנושאים שעלו בישיבה ומשכו את תשומת ליבנו.

* * *

איך אפשר לעודד ולשפר את נוחות השימוש בקטנועים ואופנועים בעיר?

חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש הצעה שמטרתה לקדם את נוחות השימוש בכלי רכב דו-גלגליים ממונעים בעיר. על פי נתוני העירייה, מדי יום נוסעים בעיר 45,000 רוכבי דו-גלגלי, מתוכם 22,000 תושבי העיר (זאת בהשוואה ל-450,000 רכבים ביום). יחד עם זאת, היצע החניות לרכבים דו-גלגליים בעיר כולה עומד על 3,500 מקומות חניה בלבד. חבר המועצה גולדרינג ציין שורה של נושאים נוספים, כאלה שבסמכות העירייה וכאלה שבסמכות ארצית, שראוי לקדם לטובת רוכבי הדו-גלגלי, והציע להכריז כי מועצת העירייה מתגייסת לנושא, "להעלות את הרעיונות, להציף בעיות ולסמן פתרונות אפשריים עבור המחוקק, השר ועבורנו".

גולדרינג הציע לקיים דיון בוועדת תחבורה וחניה, בשיתוף עם הוועדה לבטיחות בדרכים (וציין כי הוא מצר על כך כי ועדות אלה לא מתכנסות מספיק). הוא הציע להזמין לוועדות אלה גם את נציגי הרוכבים, ולהקים שדולה למען רוכבי דו-גלגלי. חבר המועצה משה טיומקין (הגמלאים), מחזיק תיק התחבורה וראש ועדת תנועה וחניה בעירייה, שהגיב בשם העירייה, הדגיש כי רבים מהפתרונות אינם נמצאים בידי העירייה, אך קרא גם הוא לקיים דיון בנושא בוועדות הרלוונטיות.

ההצעה התקבלה ברוב קולות. בעדה הצביעו רון חולדאי ויעל דיין (תל אביב 1), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), נתן וולוך ומשה טיומקין (הגמלאים), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), אלון סולר, אסף זמיר ויניב וייצמן (רוב העיר), רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן יפת ויואב גולדרינג (עיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

קביעת מדיניות שימוש במרחב הציבורי

הצעה זו, שאותה הגיש חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ), ביקשה להדגיש את חשיבות המרחב הציבורי העירוני, ולקבוע כללים ברורים למדיניות השימוש בו, על מנת למנוע מצבים של ניכוסו והפרטתו, ניצולו למטרות פרסום או סגירתו לאירועים אישיים. ("תמורת פחות מ-2000 שקל ניתן להפקיע שטח מהציבור לטובת אירוע של מקורבים לשלטון"). בנוסף הדגיש חבר המועצה את ריבוי החברות העירוניות השולטות בנתחים של המרחב הציבורי – וקובעות לעצמן את המדיניות. משרהאוי הציע לנצל את תוכנית המתאר לטיילת, הנעשית בשיתוף ציבור, על מנת לבחון שם את נושא ניהול המרחב הציבורי כפיילוט – לצורך גיבוש כללים שיהפכו את המרחב הציבורי לפתוח ונגיש. הוא הציע למפות את השטחים הציבוריים בעיר, ולקבוע קריטריונים שיאפשרו לקיים בהם אירועים, כל זאת במטרה לגבש מדיניות שקופה, אחידה וברורה. חבר המועצה ביקש כי ראש העירייה ינחה גורמים מקצועיים להגיש המלצות ראשוניות בנושא, לקראת דיון של נבחרי הציבור.

ראש העירייה השיב כי הנושא אינו חדש לעירייה, וכי קיימים קריטריונים לשימוש במרחב הציבורי, שהינם גמישים ומשתנים מעת לעת. חולדאי הדגיש את הסובייקטיביות של עצם השימוש הציבורי – ואת ריבוי הדעות בנושא. בכל מקרה, הוא הציע לדון מחדש בנושא בוועדת ההנהלה, לרענון הקריטריונים.

חברת המועצה רוחיק גלעד-וולנר (עיר לכולנו), אשר הגישה לאחרונה הצעה לסדר בנושא דומה, התנגדה להעלאת הדיון לוועדת הנהלה – שבה משתתפים חברי הקואליציה בלבד, וביקשה לקיים דיון פתוח בנושא במליאת המועצה.

בעד ההצעה לקיים דיון בוועדת ההנהלה הצביעו רון חולדאי, יעל דיין ושמוליק מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), משה טיומקין ונתן וולוך (הגמלאים), אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), בנימין בביוף ושלמה זעפראני (ש"ס), נפתלי לוברט ושמואל גפן (בגד), מיטל להבי, אחמד משראוי ותמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

בעד ההצעה לקיים דיון במועצה הצביעו רחל גלעד וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו) ועומר סיקסיק (יאפא).

האם יירכשו קרקעות ליצירת שטחים פתוחים בדרום העיר? והיכן מקודם דיור בר-השגה?

ראש העירייה עדכן עדכן כי מכירת זכויות העירייה בפרויקטים של השוק הסיטונאי ומתחם רמז-ארלוזורוב תייצר עבור העירייה מקורות תקציביים – רכישת קרקעות לשטחים פתוחים באותם מקומות שיש מחסור בדרום העיר.

נאמר כי העירייה קיבלה תמורת מכירת זכויותיה בפרויקט רמז-ארלוזורוב סכום של 305 מיליון שקל, שיוקדש (על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה), לרכישת שטחי ציבור או לשימור מבני ציבור. חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הביע בדבריו ביקורת על מכירה זו, בטענה כי העירייה ממשיכה למכור נכסים עירוניים רבי-ערך, ובעוד במכירה היה באפשרותה להתנות ליזמים ביצוע דיור בר-השגה, בפועל היא אינה עושה זאת. לדבריו – "נכס אחר נכס נמכר, ללא שום התניה". הוא הוסיף ואמר כי הכסף לרכישת שטחי הציבור כבר קיים – בקרן המקרקעין העירונית, ולכן לא היה צורך במכירת זכויות העירייה בפרויקט, בוודאי בלי התניה מתאימה לקידום דיור בר השגה.

דיור בר-השגה בפרויקטי "יוקרה"?

בתשובה לשאילתא שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו), ובה ביקש לבדוק אם מתוכנן דיור בר-השגה בפרויקט השוק הסיטונאי (שבו העירייה מחזיקה ברבע מזכויות הבנייה), השיב ראש העירייה רון חולדאי כי עיריית תל אביב-יפו היא הראשונה המבקשת להגדיר את המושג דיור בר-השגה. הוא סיפר כי העירייה מקדמת פיילוט בשכונת שפירא, וכן פתרונות דיור בר-השגה בשוק עלייה, בתוכנית 3700, במגדל ארלוזורוב ובמע"ר הצפוני.

מתי מקבלים חברי ועדת הכספים את החומר לדיוני הוועדות?

חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) קבלה על כך כי החומר לדיוני הוועדה מגיע לחברים בה רק ביום הישיבה. היא התייחסה לתוכנית להקמת מערך להשכרת אופניים בתל אביב-יפו, וציינה כי גילתה תוך דיוני ועדת הכספים כי התוכנית מפורטת מאוד. היא התרעמה על כך שכחברת מועצה, לא הוצג בפניה ובפני יתר חברי המועצה הפרויקט, וקבלה –  "אני רציתי שלא רק אנשי המקצוע ידעו, אלא שגם הציבור ונבחרי הציבור ידעו". תשובת ראש העירייה – "בקשי מטיומקין, הוא ייתן לך", משקפת את הגישה של ההנהגה העירונית, המשאירה את האחריות להשגת המידע בידי חברי המועצה ולא בידי הדרג המקצועי או המוביל. ראש העירייה ציין גם כי הנושא "הוצג בהנהלה" – אותה ועדה שבה חברים רק 14 מחברי הקואליציה, ולא חברים בה חברי האופוזיציה. חברת המועצה בן-יפת התרעמה: "אני לא אגש! אנחנו אמורים להכיר פרויקט ענק, בסדר גודל שכזה. לקבל איזה שהוא מידע. לקבל מפרט ומפה…".

חבר המועצה יואב גולדרינג קבל על כך כי במסגרת הדיון מאושרים שני פרוטוקולים של ועדת כספים תחת סעיף אחד. בדבריו הוא הביע חשש כי הכוונה מאחורי מעשה זה היא צמצום זכותם של חברי המועצה לדבר. במקום להעניק לכל חבר מועצה מספר דקות על כל פרוטוקול, הם צריכים לנצל את מספר הדקות הזה לדיון בשני הפרוטוקולים.

ומי לא נשאר בשלב הנאומים מהמקום?

בסוף רבות מישיבות המועצה מתקיים נוהל של נאומים מהמקום. אלה הם נאומים של דקה, שבהם יכולים חברי המועצה להעלות נושאים. עם זאת, בישיבות המועצה בתל אביב-יפו, הנאומים מהמקום נתפסים, כנראה, כלא חשובים, ופעמים רבות חברי המועצה יוצאים מן האולם במהלכם. כך היה גם הפעם, משום שראש העירייה רון חולדאי, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, וחברי מועצה רבים (ובהם בנימין בביוף, הרב שלמה זעפראני, הרב נפתלי לוברט, כרמלה עוזרי, עומר סיקסיק, דן להט) יצאו מן האולם.

לקריאה נוספת:

על חשיבות השאילתות – ועל קנסות חיה, נת"צים, עצים, חיות ופרחי בר

מה קורה בוועדת ההנהלה?

*   *   *

בישיבה ה-14 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה בדצמבר 2009 הועלו שלל נושאים הקשורים לשקיפות ונגישות למידע, שעליהם פירטנו בהרחבה כאן. בנוסף נידונו בישיבה נושאים סביבתיים, תכנוניים ותחבורתיים מעניינים נוספים.

האם התוכנית העירונית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה היא סבירה וקבילה?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בבקשה לדעת מתי עיריית תל אביב-יפו תגיש תוכנית להפחתת זיהום האוויר מתחבורה, שתהיה "סבירה וקבילה", זאת לאחר שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, טען כי התוכנית הקיימת שהגישה העירייה אינה מספקת ונזף בעירייה באומרו כי "לתושבי תל אביב-יפו מגיע לנשום אוויר נקי יותר".

לדברי ראש העירייה רון חולדאי, עיריית תל אביב-יפו הגישה תוכנית כזו, המתבססת על איסור כניסת רכבים מזהמים למרכז העיר, ועל דרישה מחברות האוטובוסים לעבור לצי אוטובוסים פחות מזהם, ומטרתה היא להוריד את הזיהום בעיר בכ-50% עד לשנת 2014. ראש העירייה טען כי התוכנית הוגשה בתיאום המשרד להגנת הסביבה, וקבל על הסבך הביורוקרטי המונע אישור תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה במסגרת תיקון 84 לחוק. לדבריו, הודעת המשרד להגנת הסביבה היא "תמוהה, בלשון המעטה", ובבכוונתו לפנות לשר, להציג בפניו את התוכנית הקיימת ולבקש את אישורו בהעברתה ובקבלת אישור משרד התחבורה עבורה.

האם כיכר דיזנגוף תרד על הקרקע? והאם ייבנה מתחתיה חניון?

שאילתה נוספת שהגיש חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) עסקה בעתידה של כיכר דיזנגוף. בתשובה לשאילתה שהגיש חבר המועצה עפרון בישיבת המועצה הקודמת, הצהיר ראש העירייה כי "העירייה לא קיבלה כל הצעה" מיזם פרטי לבנות חניון תת-קרקע מתחת לכיכר דיזנגוף, בעוד מהנדס העיר הודה כי התקבלה מהיזם אבי רואימי תוכנית כזו וכי בעירייה "בהחלט בוחנים" את הנושא. חבר המועצה עפרון תמה מדוע העירייה לא דוחה את ההצעה על הסף, לאור הצהרותיו של ראש העירייה על "תום עידן הרכב הפרטי בעיר". גם בישיבת המועצה הנוכחית חזר ראש העירייה ואמר כי "העירייה טרם קיבלה החלטה עקרונית בדבר כיכר דיזנגוף", וזו תתקבל רק לאחר השלמת בדיקת היתכנות לנושא. בכתבותיהם של אסתי זנדברג ונועם דביר ב"הארץ" ניתן לקרוא כמה מן ההצעות לשיפוץ הכיכר. כך או כך, הצהיר ראש העירייה – בנושא כיכר דיזנגוף ועתידה ישולבו גם הליכי שיתוף ציבור.

בהמשך לתשובת ראש העירייה, ביקש חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) לקדם דיון בנושא עתיד כיכר דיזנגוף בהנהלת העירייה. מדבריו עולה כי הנהלת העירייה אינה מתכנסת לעתים קרובות. לדבריו – "זה גוף מספיק מכובד שחייבים להפעיל אותו הרבה יותר משהוא מופעל היום".

מה עושים במתחם תע"ש?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה שמטרתה לבדוק מה המצב הקרקעות ומי התהום באזור נחלת יצחק. לדבריו, אזרחים הפונים לעירייה לקבלת נתונים על היקף הזיהום בשטח לא מקבלים מידע מספק. לדברי ראש העירייה, "כל הקרקע המזוהמת סולקה ממתחם תע"ש ופונתה לרמת חובב", ו"כל תוצאות הבדיקות שעושה הרשות לאיכות הסביבה מתפרסמות באופן שוטף וקבוע וניתנות לכל דורש". בדיקות העירייה מגלות, לדבריו, כי כיום אין כל סכנה תושבים באזור. ראש העירייה ציין כי אינו יודע מה היא ועדת אלמוג (הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר) ומה הסטדנטים שנקבעו על ידה, אך כי כיום "אין מניעה לבנות במתחם תע"ש".

אין סוסים שנכנסים לתל אביב, ואין בעלי סוסים שמשלמים קנסות

חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), בחר גם הוא להשתמש בשאילתה ככלי להשגת מידע, אף על פי שהוא חבר הקואליצייה והנהלת העירייה. לדיאנסקי הוא חבר הקואליציה הראשון השנה המגיש שאילתה, וכפי שהשתמע מדבריו, הדבר נעשה מכיוון שלא היה שבע רצון מתשובתו של ראש העירייה לפניות קודמות בנושא השאילתה. שאלתו לראש העירייה קבלה על מיעוט הקנסות שגובה העירייה על החזקת סוסים וחמורים ללא היתר (מתוך 932 דוחות, שהוגשו לאורך זמן כנגד 60 עבריינים בסך הכל, נגבו עד כה 10 דוחות בלבד, בסך 6,106 שקלים).

בהמשך הישיבה בירך חבר המועצה לדיאנסקי על הצבת תמרורים בכניסה הדרומית לתל אביב, האוסרים על כניסת סוסי אלטע זאכען לעיר.

איזה תואר צריך כדי להיות חבר בתאגיד המים העירוני?

דיון קצר בישיבת המועצה עורר בנו שאלות לגבי התנאים והדרישות למינוי חברים בתאגידים עירוניים, זאת לאחר שחבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), פרופסור לפילוסופיה בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, סיפר כי כהונתו בתאגיד המים העירוני נפסלה, בטענה כי השכלתו לא מספקת… לדבריו, ראש העירייה הבטיח כי יערער על ההחלטה. אנו נמשיך לעקוב, וננסה להבין מה הקריטריונים המוגדרים למינוי חברים – עובדי עירייה, חברי מועצה ונציגי ציבור – בתאגידים עירוניים.

על סדר היום: אולם ספורט חדש, בתי כנסת ישנים, הנחות בארנונה ודיור בר-השגה ביפו

בישיבה הוגשו ארבע הצעות לסדר על ידי חברי מועצה מסיעות רוב העיר, ש"ס, יאפא ומרצ. עבור שלושה מהם (אלון סולר, בנימין בביוף ואחמד משרהאוי) מדובר בהצעה הראשונה לסדר שהגישו מאז נבחרו למועצת העירייה.

אלון סולר (רוב העיר) הגיש הצעה לסדר לקידום בניית אולם ספורט רב-תכליתי נוסף בעיר, שיוכל לשמש גם את קבוצת הפועל אוסישקין. ההצעה עברה פה אחד.

בנימין בביוף (ש"ס) הגיש הצעה המבקשת להעניק לכל בתי הכנסת בעיר שי כלשהו במסגרת חגיגות המאה לעיר, לסייע לבתי כנסת הזקוקים לתמיכה, ולשקול הקמת בתי כנסת נוספים בעיר במקומות שבהם חסרים כאלה. ההצעה לגבש צוות שישקול את העניין ויגיש הצעות קונקרטיות עברה (סיעות עיר לכולנו ויאפא נמנעו).

עומר סיקסיק (יאפא) הגיש הצעה להקמת מנגנון לחקירת יכולת (בדומה למנגנון הקיים בהוצאה לפעול שבבית המשפט) על מנת לאשר למשפחות מוחלשות ועניות להתמודד עם חובותיהן לעירייה, באופן שאינו פוגע בקיומן הכלכלי ובכבודן. הצעתו של ראש העירייה, לקבל מהיועץ המשפטי לעירייה ביאורים לחוק הקיים, ואז לשקול בניית נוהל מחודש, חדש או מתוקן, התקבלה פה אחד.

אחמד משרהאוי (מרצ) הגיש הצעה לקדם דיור בר-השגה לערביי יפו, לאור מצוקתם של ערביי יפו בכל הנוגע לדירות הזמינות עבורם בעיר. לבקשתו, הוחלט להקים תת-ועדה שתעסוק בנושא דיור בר השגה לערביי יפו. ההצעה עברה (כשסיעת יהדות התורה-המפד"ל וחבר המועצה בביוף מש"ס נמנעו).

ביום רביעי, ה-6 בינואר, החל בשעה 09:00, תתכנס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו (במנהל ההנדסה, שד' בן גוריון 68, קומה 3, חדר 302) לדיון בנושאים החשובים הבאים:

1. דיון בהתנגדויות מתחם סמל דרום (הכפר סומייל). לתוכנית מתנגדת עמותת "זוכרות", המבקשת להנציח את הכפר הערבי שהיה במקום (לקריאת ההתנגדות המלאה). מתנגדים נוספים הם תושבים ובעלי נכסים החוששים לפגיעה באיכות חייהם, וכן דיירים במבנים אשר יפונו הדורשים הסדרת פיצויים.
2. דיון בהפקדת תוכנית למינהור בצומת קרליבך (יצחק שדה-לינקולן-קרליבך-דרך בגין)
3. דיון בהפקדת תוכנית למינהור בצומת החשמונאים (החשמונאים-המסגר-דרך בגין-ארניה-הארבעה)
4. דיון בעיצוב האדריכלי של בנייני רביעיית פלורנטין (באזור הרחובות מעון, אברבנאל והנגרים).
5. דיון פנימי בתוכנית עיצוב אדריכלי של שוק בצלאל. תוכנית העיצוב קובעת את הבינוי, את אופן מימוש שטחי המגורים כולל כניסות, מרפסות וכד', את המסחר ושטחי הציבור הבנויים והפתוחים, תכנון החניונים בתת-הקרקע, הקשר למרחב הציבורי, הצמחייה, ריהוט הרחוב, החומרים ועוד. (לקריאת עמדתה של חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, תמי זנדברג, על תוכנית שוק בצלאל ועל העיצוב המוצע לה).

כאן תוכלו לקרוא את סדר היום המלא לקראת הישיבה: סדר יום – ועדה מקומית לתכנון ובנייה – 6.1.10