אתם מוזמנים למפגש חירום בנושא תוכנית המתאר העירונית.

יום א', 22 באוגוסט, בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

*        *      *

בארבע השנים האחרונות מקדמת עיריית תל אביב-יפו תוכנית מתאר מקומית לעיר. השלב הנוכחי בקידום התוכנית הוא הצגתה בפני מליאת הוועדה המקומית העירונית, הכוללת את כל חברי מועצת העירייה. בחודשים האחרונים פועלת העירייה להשלמת גיבוש התוכנית ולהשגת הסכמת חברי מועצת העירייה, על מנת להעביר את התוכנית לאישור הוועדה המחוזית.

ב-21 ביולי 2010 התכנסה מליאת הוועדה המקומית לדיון ראשון בנושא תכנית המתאר. באותה הישיבה הוצג מתווה המפגשים הצפוי. נאמר כי צפויים בסך הכול חמישה מפגשים, וכי הצפי לסיום התהליך, ולהפקדת התוכנית לאישור הוועדה המחוזית הוא ינואר 2011 – כלומר, בממוצע מפגש לחודש. תגובת חברי הוועדה הייתה כי מספר המפגשים מצומצם מדי, ואינו תואם לסדר גודל התוכנית ולחשיבותה.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי אמרה אז כי "מדובר בתוכנית מסובכת ומורכבת, שלא הוצגה לנבחרי הציבור בעירייה. מי שחושב שניתן לגזור תוכנית על עיר בהיקף של תל אביב-יפו בחמש פגישות של ארבע שעות – טועה ומטעה. אלא אם כן הם רוצים שנאמר אמן לכל דבר. תוכנית המתאר היא מורכבת ומסובכת וההשלכות שלה על העיר הן מורכבות, לא דבר שניתן להצביע לו בהינף יד" (TheMarker, מאי 2010). סגן ראש העירייה פאר ויסנר אמר אז כי "יש לשתף את הציבור כדי לא ליצור תוכנית שלבסוף כולנו נתחרט עליה ונאחר את הרכבת" (TheMarker, פברואר 2010).

אולם למרות ביקורת זו (ואולי דווקא בתגובה צינית לביקורת…), החליטה העירייה דווקא על עריכת שלושה מפגשים בפרק זמן של שבועיים (!) להצגת חלקים מן התוכנית לחברי המועצה. מפגשים אלו לא פורסמו לציבור (אנו מזמינים אתכם לנסות ולמצוא באתר העירייה אזכור שלהם…), ונקבעו בתקופה שבה מרבית הציבור אינו פנוי להשתתף בהם. גרוע מכך, גם חלק ניכר מחברי מועצת העירייה לא יהיו נוכחים, ובעיקר אלו שהביעו ביקורת כלפי התהליך.

אנו מוחים על מהלך בזק שכזה, המעיד על חוסר רצון לעריכת דיון רציני בתוכנית, ועל הימנעות משיתוף אמיתי של הציבור. התרעה כה קצרה, ועריכת הדיון בזמן בו חלק ניכר מן התושבים ומחברי הוועדה אינם נוכחים, תאפשר קידום רעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם רצונות הציבור ונבחרי הציבור.

כידוע, החברה להגנת הטבע והפורום הירוק השתתפו בתהליך שיתוף הציבור מראשיתו. חשוב מאוד להביא את קולו של הציבור גם בשלב מתקדם זה של התכנון. ולכן, לקראת הדיונים הבאים (שיעסקו בתוכניות לצפון ולמזרח העיר) נערוך מפגש חירום של הפורום הירוק בנושא תוכנית המתאר. המפגש יתקיים ביום א', 22 באוגוסט בשעה 19:00 בבית הירוק (נחלת בנימין 85).

אנו קוראים לכם להגיע למפגש ולישיבות מליאת הוועדה!

• יום ג', 24 באוגוסט – דיון בתוכנית לצפון העיר, בשעה 16:00 באולם המועצה בבניין מינהל ההנדסה, ברח' פילון 5.
• יום ב', 30 באוגוסט - דיון בתוכנית למזרח העיר.
• יום א', 5 בספטמבר – דיון בתוכנית למרכז העיר.

פרטים על מיקום הדיונים ושעת ההתכנסות יישלחו כשבוע לפני קיומם. בהמשך ייקבע גם מועד לדיון בדרום העיר וביפו.

לקבלת עדכונים על מועדי המפגשים, כתבו לחברת מודוס שמנהלת את הליך שיתוף הציבור – nurit@modus.org.il
לפרטים נוספים, פנו אלינו בחברה להגנת הטבע, בטלפון 03-5660960 והמשיכו להתעדכן בבלוג.

לקריאה נוספת

שני פוסטים של יואב לרמן בנושא -

• כמה מילים על תוכנית המתאר (אפריל 2010)
• על המפות החסרות, ההנחות השגויות והשאיפות הצנועות של תוכנית המתאר (אוגוסט 2010)

מה קורה בוועדת ההנהלה?

בדיקה שערך צוות משמר המועצה מגלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מתעלמת מנושא העצים בתכנון. דוח "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני" בחן וניתח את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר בקדנציה הנוכחית. הדוח מצא כי מתוך יותר מ-300 תוכניות בנייה שנידונו בוועדה בין ינואר 2009 למאי 2010, רק כ-50 כללו אזכור של עצים, ורק לגבי 6 תוכניות התקיים דיון משמעותי בנוגע לעצים בתחומן.

הדוח הראה עוד כי מי שמעלה את נושא העצים לדיון הם לא נציגי העירייה או חברי המועצה, אלא ציבור התושבים והארגונים הסביבתיים, המתנגדים לפגיעה בעצים. לולא ערנות התושבים, שהעלו את הנושא בדיוני הוועדה, עוד מהעצים הוותיקים והיפים בעיר היו נכרתים.

*           *           *

לקראת השקת פורום נאמני העצים שלנו, שנחנך ב-28 ביוני, פרסמנו דוח שבדק את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. התוצאות, למרבה הצער, מראות כי הוועדה כמעט ואינה מתייחסת לעצים. למעשה – חברי הוועדה כלל לא מקבלים מידע על עצים בגבולות התוכניות הנדונות, כך שהם בכלל לא יודעים שקיימים עצים בגבולות התוכנית, או כיצד צפויה התוכנית להשפיע עליהם.

הדוח בדק 44 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקדנציה הנוכחית, בין החודשים ינואר 2009 למאי 2010. ב-44 ישיבות אלה נדונו יותר מ-300 תוכניות בינוי. עם זאת, רק ב-50 מתוך תוכניות אלה הוזכרו עצים. ורק ב-6 (!) מן התוכניות התנהל דיון רציני בנוגע לעצים.

הדוח מצא כי ערנותם של תושבים ושל ארגוני סביבה היא שמצילה רבים מעצי העיר מכריתה. במרבית המקרים, מי שמעלים את נושא העצים הם תושבים, המתנגדים לפגיעה בעצים. כך היה בהגנה על אקליפטוס בן 90 ברח' אמזלג בנווה צדק, כך היה עם אקליפטוס בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל. פרץ, וכך היה בעת המאבק על פארק החורשות.

הבדיקה העלתה עוד כי חברי הוועדה המקומית כלל לא מקבלים מידע בנוגע לעצים בגבולות התוכנית. אף על פי שלפני כל דיון בוועדה הם מקבלים "דראפט" – חוברת המכילה פרטים על התוכניות הנדונות, גילינו שב"דראפט" אי אפשר למצוא מפות רציניות של השטח, אין אזכור של קיומם של עצים בשטח, ואין שום חוות דעת אגרונומית לגבי חשיבות העצים או מצבם. התעלמות זו מקיומם של העצים מביאה לכך שיאושרו תוכניות בנייה הפוגעות פגיעה חמורה בעצים ותיקים.

בדוח אנו ממליצים על הבאת מידע מלא על עצי העיר בפני חברי הוועדה. אנו סבורים כי יש לצרף לדיון בכל תוכנית מפה ובה מסומנים גם העצים הקיימים בשטח, ופירוט חוות הדעת האגרונומית. אנו קוראים גם לעריכת סקר עצים ותיקים, שיגן על "תושביה הוותיקים" של העיר ויעגן את מעמדם.

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות פרסום הדוח, הגיב סגן ראש העירייה, והממונה על איכות הסביבה בעירייה, פאר ויסנר (הירוקים) ואמר:

"אכן היו מספר תקלות ומקרים שבהם לא היה מידע מספק על העצים [...] לכן ניתנה על ידי הוועדה הנחיה שבכל תיק מידע, המצורף לבקשה להיתר בנייה, יהיה צילום של העץ וסימון של מיקומו. העניין חשוב מאוד לחברי הוועדה".

נמשיך לעקוב אחר פעילות הוועדה המקומית ולוודא כי חברי הוועדה יקבלו את כל המידע בנושא העצים בעיר, ויפעלו להגן על העצים הוותיקים בעיר.

לקריאה נוספת:

• דוח עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני: ניתוח התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר.
• נאמני העצים בתל אביב נאבקים להגן על "התושבים הוותיקים" מפני יזמי הבנייה / צפריר רינת ונועה קושרק. הארץ. 25 ביוני 2010.
• מי יציל את הענף? נאמני העצים של תל אביב פותחים חזית ירוקה / אלינור דוידוב. זמן תל אביב. 4 ביולי 2010.
• לא מחבקי עצים: פעילים למען האילנות בתל אביב [כתבת וידאו] / מיכל הוכברג. NRG מעריב. 28 ביוני 2010.
• ניצחון לנדל"ן: שני ברושי ענק נכרתו בתל אביב / יואב זייתון, וויינט. 9 ביולי 2010.
• תל אביב: עצים בני 90 נכרתו, מבלי לידע את התושבים המתגוררים בסמוך / נועה קושרק, הארץ. 8 ביולי 2010.

*           *           *

לפני שלושה חודשים סיפרנו כאן על עתירה שהגישו תנועת עיר לכולנו (סיעת האופוזיציה הגדולה בעיריית תל אביב-יפו) והתנועה לחופש המידע נגד עיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפרסם את תקציב העירייה בפורמט המאפשר חיפוש. בדיון בנושא בבית המשפט המחוזי הציע השופט עודד מודריק  הצעת פשרה וטען כי "עירייה נאורה צריכה לפרסם את תקציבה בפורמט המאפשר עיבוד נתונים".

אתמול, 5 ביולי, יום לפני הדיון המכריע בבית המשפט, הודיעה עיריית תל אביב-יפו כי -

"אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011 ".

תגובה זו ניתנה בהפתעה – לאחר שבכל הדיונים הקודמים, ובתגובתה הרשמית של העירייה להצעת הפשרה של השופט שנשלחה אליו לפני כחודשיים – התעקשה העירייה כי לא ניתן מבחינה טכנית להיענות לדרישות התביעה.

הודעתה של עיריית תל אביב-יפו על קבלת העתירה קיבלה תוקף של פסק דין, כלומר – על פי החלטת השופט, העירייה מחויבת לפרסם מהשנה הקרובה את נתוני התקציב בפורמט נגיש. בפסק הדין (שניתן לקרוא כאן) ציין השופט מודריק כי "רב הסתום על הנגלה" בהודעתה החדשה של עיריית תל אביב-יפו, ותהה כיצד אותה "פריצת דרך טכנולוגית" אותה השיגו פקידי העירייה התאפשרה דווקא לאחר התייעצות (עליה הצהירה העירייה) עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. השופט סבר כי העירייה השתכנעה, ככל הנראה, כי השקפתה המשפטית בנוגע לעתירה אינה מבוססת מספיק, ולכן נסוגה מהתנגדותה הראשונית לפרסום קובץ התקציב המלא. השופט קבע גם כי העירייה חייבת בתשלום עבור הוצאות בית המשפט של העותרים, בסך 10,000 שקלים.

לפיכך, החל משנת התקציב הבאה והלאה, יוכלו כל התושבים ונבחרי הציבור להבין בקלות רבה יותר את התקציב העירוני, תוך אפשרות לנתחו בצורה מעמיקה ויעילה הרבה יותר ממה שהתאפשר עד כה. חשיבתו הרבה של מהלך זה טמונה בחשיבותו של התקציב העירוני – הביטוי הברור והמובהק ביותר למדיניות העירונית ולסדר העדיפויות העירוני.

ספר התקציב, המכיל מאות דפים ואלפי שורות ומספרים, כמעט ואינו מציע פירוט או הסבר על התקציב ועל האופן שבו גובש. התחקות אחר סדרי העדיפויות העירוניים תוך עיון בתקציב בפורמט מודפס היא כמעטבלתי אפשרית, משום שהוצאות הקשורות לנושא אחד מפוזרות על סעיפים רבים. במסגרת מאבקם לשחרור התקציב הציגו פעילי "עיר לכולנו" תוכנה מיוחדת שפיתחו על מנת להתגבר על הקושי בניתוח התקציב: "התקציבולטור" – תוכנה שאפשרה השוואות, חיתוכים וחיפושים בספר התקציב העירוני (זאת לאחר שתקציבי העירייה מהשנים 2006 עד 2009 הוקלדו כולם לגיליון אלקטרוני על ידי פעילי עיר לכולנו).

פסק הדין שניתן אמש הוא צעד חשוב מאין כמוהו לקידום השקיפות העירונית, המקרב את עיריית תל אביב-יפו צעד נוסף לעבר סטנדרטים של שקיפות הנהוגים במרבית ערי העולם. אנו במשמר המועצה מאמינים כי פרסום התקציב באופן זה יאפשר לציבור ולנבחריו לקדם יותר בקלות תיעדוף תקציבי של נושאי איכות סביבה ושמירה על טבע עירוני בתל אביב-יפו.

להמשך קריאה:

• פסק הדין של השופט מודריק
• מכתב התגובה של העירייה
• סיום הפרשה באתר עיר לכולנו, ובאתר התקציבולטור
• ניצחון! בית המשפט אילץ את עיריית תל אביב-יפו לפרסם את תקציבה בקובץ אקסל / התנועה לחופש המידע
• בית המשפט חייב את עיריית תל אביב-יפו לפרסם את התקציב בקובץ אקסל / דה מרקר.
• בלחץ בית המשפט: תקציב עיריית תל אביב-יפו יפורסם בקובץ אקסל / כלכליסט.

בישיבת מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-21 ביוני 2010, הצביעו רוב חברי המועצה בעד עוד חניונים בעיר, והתנגדו להצעתו של חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) לקבל החלטה להנמיך את כיכר דיזנגוף ולמנוע הקמת חניון תחתיה. תמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) וחנה תמיר (הירוקים) היו חברי הקואליציה היחידים שהצביעו בעד ההצעה של חבר האופוזיציה מדואל, ונגד עוד חניונים במרכז העיר.

בצעד הצפוי להגדיל את השקיפות העירונית, המועצה אישרה פה אחד פרסום מידע על ועדות העירייה ואת הפרוטוקולים שלהן באתר העירייה. אתר העירייה עצמו קרס עקב מתקפת האקרים טורקים ואינו זמין כבר עשרה ימים. בהתייחס לשאילתה בנושא, ראש העירייה הביע תמיכה בגורמים המקצועיים וציין כי "מערכות המחשוב עובדות מצוין"…

*    *    *

הקואליציה שוב מצביעה בעד חניונים בעיר

הדיון הסביבתי המרכזי בישיבת המועצה עסק בכיכר דיזנגוף, ובשאלה האם להנמיך אותה והאם לבנות חניון תחתיה. חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש הצעה להכריז על החזרת כיכר דיזנגוף למפלס הרחוב ועל החלטה לא לבנות חניון תחתיה. מדואל התייחס לתוכנית הנשקלת במינהל ההנדסה, לקדם תחת הכביש סביב הכיכר חניון מעגלי דו-קומתי ובו 270 מקומות חניה. הוא סיפר כי בדיקה מצאה שבחניונים הסמוכים לכיכר יש יותר מ-500 מקומות פנויים בכל רגע נתון, ולכן החניון מיותר. זאת בנוסף להשפעות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות השליליות שבהקמת חניון.

ראש העירייה רון חולדאי ביקש להוריד את ההצעה מסדר היום: הוא טען כי מדובר בנושא תכנוני שצריך להידון בוועדת התכנון והבנייה, הוסיף כי "תושבי תל אביב-יפו לא נשאלו מה דעתם – בעד או נגד חניון", והצהיר – "לא נלך לעניין הזה של הורדת הכיכר בלי שנעשה שיתוף ציבור מאוד מעמיק. ויכול להיות שגם נעשה בחירות – נשאל את התושבים". חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצטרף לקריאתו של מדואל לקיים דיון במועצה, וחברת הקואליציה תמי זנדברג (מרצ) אמרה: "מה שלא צריך להיות ויכוח לגביו הוא הנושא של התנגדות נחרצת לחניון. אנחנו צריכים פעם אחת לשים את הכסף שלנו איפה שהפה שלנו. ההצבעה הכי טובה שלנו על סדר עדיפויות בכיוון של פחות רכבים פרטיים במרכז העיר תהיה לא לשקול בכלל, לפסול על הסף, הקמה של עוד חניונים במרכז העיר".

בעד הצעתו של מדואל הצביעו: אהרון מדואל, רחל גלעד-וולנר, יואב גולדרינג, יעל בן-יפת ונח עפרון (כולם מעיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), תמר זנדברג (מרצ) וחנה תמיר (הירוקים).

בעד הצעתו של חולדאי הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), הרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט (הירוקים).

זה המקום להזכיר שמרצ התחייבו בהסכמים הקואליציוניים לפעול להקטנת חניית יוממים. עם זאת, ברגע האמת, הצביעו ראש הסיעה מיטל להבי וחבר המועצה אחמד משהראוי בעד הקמת חניון מיותר נוסף בעיר. דן להט (הירוקים) הגיש רק לאחרונה הצעה לסדר המבקשת להעניק הטבות לתושבים ללא רכב, אבל גם הוא הצביע הפעם בעד חניון.

ועוד בענייני תחבורה

חניונים…

נושא החניונים בעיר עלה שוב כשהמועצה נדרשה לאשר התקשרות עם זוכה להקמה ולהפעלה בשיטת BOT של חניון תת-קרקעי ובו 1,000 מקומות חניה במתחם גבעון שבאזור הסינמטק. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) היה חבר המועצה היחיד שהתייחס לסוגיה, וטען כי ההחלטה רצופה שגיאות – מהבחירה להקים חניון (מה שהוגדר על ידו כפתרון הקסם של חולדאי לכל בעיה בעיר), דרך הבחירה בשיטת BOT, המאפשרת לעירייה להפוך את המחיר הגלוי של החניונים לסמוי, ועד הפגיעה הסביבתית שיגרום החניון.

בעד אישור ההתקשרות עם היזם להקמת החניון, הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), בנימין בביוף (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ), חנה תמיר ודן להט (הירוקים).

נגד ההחלטה הצביעו נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו). חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצביע בהצבעה הראשונה נגד, אולם משום-מה התקיימה הצבעה שנייה, ובה הוא כבר הצביע בעד אישור ההתקשרות.

תחנות אוטובוס…

בהמשך לשאילתה של רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו) השיב חולדאי כי תחנות האוטובוס העירוניות מתוחזקות על ידי זכיין, שמקבל בתמורה שטחי פרסום. עיצוב התחנות הזוכה נבחר על ידי ועדה שבה השתתפו בין היתר חבר המועצה משה טיומקין, אדריכלית העיר לשעבר דניאלה פוסק, ועוד מעצבים ומתכננים. עושה רושם שדווקא נוסעי האוטובוסים – ללא ספק האנשים החשובים ביותר בתהליך עיצוב תחנת אוטובוס – הודרו מן התהליך…

ורכבות קלות…

השבוע אמנם התקרבנו צעד אחד נוסף לרכבת הקלה, אבל היא עדיין רחוקה מאוד. בינתיים נוכל להתנחם בכך שבפרנקפורט, שבה ביקר לאחרונה ראש העירייה, נחנך קרון של הרכבת הקלה המקומית, הנושא את השם "תל אביב-יפו"… גם זו התקדמות…

המועצה מחליטה על פרסום פעילות הוועדות העירוניות

נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא שקיפות פעילות הוועדות העירוניות. חולדאי השיב כי "כבר נתקבלה החלטה על העלאת פרטי ופרוטוקולי הוועדות לאתר האינטרנט העירוני, והדבר מבוצע בימים אלה". עם זאת, הוא ציין כי אינו מקדם פתיחה של הוועדות העירוניות לציבור הרחב. בהמשך הישיבה אישרה המועצה פה אחד תיקון ל"נוהלי עבודת ועדות המועצה" ובו נקבעה כי מידע על הוועדות יפורסם באתר האינטרנט העירוני, וכי הפרוטוקולים של כל הוועדות יונגשו לציבור.

בחודשים האחרונים פעלנו להגדלת שקיפות הוועדות, ופנינו למנכ"ל העירייה, יו"ר המועצה והממונה על חופש המידע בעירייה בקריאה להנגיש את המידע לציבור. אנו מקווים כי אישור התיקון יביא לשינוי הדרוש. יחד עם זאת, רק לאחרונה נאמר לנו על ידי אחד מראשי הוועדות בעירייה, כי מכיוון שישיבות הוועדות חייבות להתקיים אחרי 16:00, המזכירות כבר לא עובדות, ופעמים רבות אין מי שירשום פרוטקול מסודר. נמשיך לעקוב ולבדוק האם ההחלטה על העלאת הפרוטוקולים לאתר העירייה תתממש, או שמדובר בעוד הצהרה חסרת שיניים.

עוד על סדר היום

• ארנון גלעדי (ליכוד) קרא להכנת תוכנית אופרטיבית לשיקום שכונת קריית שלום. במהלך נאומו הוא תקף את חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) שקיימה בשכונה כנס תושבים, ואת השמאל הישראלי, באופן לא ענייני וללא קשר לנושא הדיון. לבקשתו של גלעדי, הנושא עבר לדיון בוועדת שכונות ורבעים. יעל בן-יפת, שביקשה להתנגד להצעה ולקדם דיון בנושא במליאת המועצה, נענתה על ידי ארנון גלעדי ש"אין לה מושג איך העירייה עובדת". אמנם בשנתיים האחרונות במועצה לא התקיים בה דיון בהצעה לסדר ולוּ פעם אחת. אך זו, כמובן, לא סיבה לוותר על הקריאה החשובה לערוך דיונים כאלה במועצה – שצריכה לחזור ולשמש כזירה לדיונים פומביים בנושאי מדיניות עירונית.
• עומר סיקסיק (יאפא) הגיש הצעה לעיכוב אכיפה של חריגות בנייה באזורים שבהם אין תוכניות בנייה מאושרות ביפו, עד אשר תהיה תוכנית מתאר מאושרת. סיקסיק ציין כי במשך שנים "יפו סבלה מאפליה תכנונית ומאפליה מתוכננת". הוא סיפר כי בשל העובדה שאין תוכניות בניין עיר מאושרות לאזורים רבים ביפו, תושבים רבים, שסובלים ממצוקות דיור, אינם יכולים לממש את זכויותיהם הקנייניות בקרקע – כבר שישים שנה. היועץ המשפטי לעירייה ציין כי הצעתו של עומר "אינה עולה בקנה אחד עם החוק".בהצבעה, ההצעה ירדה מסדר היום. ספירת הקולות עוררה סערה. קולו של חבר הקואליציה הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת) נספר אף על פי שהוא כלל לא היה באולם. למרות בקשות חוזרות ונשנות של חבר המועצה סיקסיק לקבל את שמות המצביעים, יו"ר המועצה יעל דיין סירבה וציינה כי "יש בזה הטלת אי אמון". מצער לציין כי בהצבעה נוספת (על חניון גבעון) דווקא התבצעה הצבעה חוזרת, שבה חברי קואליציה שלא הצביעו בעד הצעת ראש העירייה בהצבעה הראשונה, שינו את הצבעתם בפעם השנייה…

• יניב וייצמן (רוב העיר) הגיש הצעה שמטרתה קידום הכנסת מערכי הסברה על הקהילה הלהט"בית לכל בתי הספר בעיר. עם עלייתו לדוכן הנואמים יצאו בהפגנתיות מן האולם ארבעת חברי המועצה החברים במפלגות הדתיות. הצעתו עברה לדיון בוועדת החינוך.

נוכחות בישיבה

בישיבה לא השתתפו סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים), וחברי מועצה שולה אגמי ושמואל מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי) ושלמה מסלאוי (הליכוד). סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגיעה לישיבה באיחור של שעה וחצי.

לקריאה נוספת:

• נייר העמדה של החברה להגנת הטבע והפורום הירוק המתנגד להקמת חניון מתחת לכיכר דיזנגוף
• פניית משמר המועצה ליו"ר מועצת עיריית תל אביב-יפו, יעל דיין, בבקשה לפרסם באתר האינטרנט העירוני מידע על הוועדות העירוניות
• להנמיך את הכיכר, לבטל את החניון (טור של מור גלבוע, מקים החזית להורדת כיכר דיזנגוף, NRG).

חלק עיקרי מפעילות העירייה נעשה בוועדות העירוניות השונות. הן קובעות נהלים ומדיניות, מאשרות מכרזים והוצאות כספים, מנסחות חוקי עזר עירוניים, ומנהלות דיונים בהשתתפות אנשי מקצוע מהעירייה ומחוצה לה. אולם, כל מי שינסה לברר באתר עיריית תל אביב-יפו איזה ועדות פעילות, ומי חבר בהן – לא יצליח למצוא דבר. זאת משום שעיריית תל אביב-יפו בחרה שלא לפרסם את רשימת הוועדות הפעילות ואת רשימת החברים בכל ועדה.

היעדר השקיפות בכל הנוגע לפעילות – ולקיום – הוועדות, מקשה, כמובן, על תושבי העיר. ללא רשימת הוועדות והחברים בהן תושבים אינם יכולים לפנות לחברי מועצה לפי תחומי עיסוקם ופעילותם, מה שפוגע ביעילות הטיפול בפניותיהם (הרי לא נצפה שוועדת חינוך תפתור בעיות הנוגעות לגיזום עצים…).

ההימנעות מפרסום כל מידע על הוועדות גם מקשה לעקוב באופן אפקטיבי אחר פועלם של חברי המועצה בתחומים אשר הבטיחו לפעול בהם לפני הבחירות. לכן, עשינו את המעשה הסיזיפי, ועברנו על הפרוטוקולים של ישיבות מועצת עיריית תל אביב-יפו (המקום היחיד בכל אתר העירייה שבו מצוינים שמות הוועדות והחברים בהן), ליקטנו את המידע והרכבנו את הרשימה המלאה של 38 הוועדות העירוניות.

רשימה נוספת שנעלה בקרוב תציג את החברות והתאגידים העירוניים, ואת חברי המועצה ועובדי העירייה החברים בהן.

*               *                  *

האצלת סמכויות – סגני ראש העירייה

• דורון ספיר (תל אביב1) – מ"מ וסגן ראש העירייה – תחום הפיתוח העירוני
• פאר ויסנר (הירוקים) – סגן ראש העירייה – ממונה על פרויקטים בתחום איכות הסביבה
• אסף זמיר (רוב העיר) – סגן ראש העירייה – ממונה על תחום קהילה, נוער, ספורט ותיירות
• מיטל להבי (מרצ) – סגנית ראש העירייה – ממונה על משאבי חינוך לגיל הרך

ועדת הנהלה

1. רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב-יפו (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1). מ"מ – שולה אגמי (תל אביב1)
3. אסף זמיר (רוב העיר)
4. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
5. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
6. הרב נפתלי לוברט (בגד). מ"מ – שמואל גפן (בגד)
7. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – שלמה מסלאוי (ליכוד)
8. מיטל להבי (מרצ)
9. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
10. שולה אגמי (תל אביב1)
11. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
12. עו"ד דן להט (הירוקים)
13. אלון סולר (רוב העיר)
14. תמי זנדברג (מרצ)

ועדות סביבתיות

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

1. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1) – יו"ר הוועדה. מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
2. שמואל מזרחי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
3. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
4. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר)
5. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
6. מיטל להבי (מרצ). מ"מ – תמי זנדברג (מרצ)
7. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – שלמה מסלאוי (ליכוד)
8. שמואל גפן (בגד). מ"מ – הרב נפתלי לוברט (בגד)
9. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי). מ"מ – עומר סיקסיק (יאפא)
11. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)

ועדת איכות הסביבה

1. פאר ויסנר (הירוקים) – יו"ר הוועדה. מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
2. מיטל להבי (מרצ)
3. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
4. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
5. עובד בכיר בתחום איכות הסביבה
6. מירי קופרמינץ – נציגת ציבור מטעם הפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע
7. דליה בארי – נציגת ציבור מטעם הפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע

ועדת שיפור פני העיר

1. מיטל להבי (מרצ) – יו"ר הוועדה
2. איציק נחאייסי (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
3. שחר בר-דוד (תל אביב1)
4. אורן לסרי (רוב העיר)
5. [נציג סיעת הירוקים]
6. חגית אוורין (לתת לחיות)
7. יחיאל אמיתי (ליכוד). מ"מ – ארנון ברזילי (ליכוד)
8. יעלה גונדר (עיר לכולנו). מ"מ – אייל איצקוביץ (עיר לכולנו)
9. יריב שקד (עיר לכולנו). מ"מ – נמרוד בוכמן (עיר לכולנו)

ועדת טבע עירוני ובעלי חיים

1. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) – יו"ר הוועדה
2. [נציג סיעת תל אביב1]
3. רועי הולנדר (רוב העיר)
4. ד"ר רפי קישון (הירוקים)
5. יפעת סולל (מרצ). מ"מ – ג'סטין קלייגר (מרצ)
6. יונתן שפיגל (לתת לחיות)
7. נופר נוחי (הגמלאים)
8. מורן בית הלחמי (עיר לכולנו)
9. יואב בודור (עיר לכולנו)

ועדת תנועה וחניה

1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)– יו"ר הוועדה
2. אלון סולר (רוב העיר)
3. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – ראובן מרקוביץ' (תל אביב1)
4. יקי שוורץ (ליכוד). מ"מ – סטלה אבידן (ליכוד)
5. [נציג סיעת הירוקים]
6. נמרוד ברנע (מרצ). מ"מ – תומר מינץ (מרצ)
7. שמואל גפן (בגד)
8. מאיר ישראלי (ש"ס). מ"מ – צחי אוכברג (ש"ס)
9. שרון מלכי (עיר לכולנו). מ"מ – דובי מורן (עיר לכולנו)
10. אסתר עילם (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)

ועדה לחיסכון במים ואנרגיה

1. עו"ד דן להט (הירוקים) – יו"ר הוועדה
2. רון יבורסקי (תל אביב1)
3. ליעד אורתר (מרצ). מ"מ – אבי בלאו (מרצ)
4. [נציג סיעת הגמלאים]
5. איתי אסולין (רוב העיר)
6. צחי אוכברג (ש"ס). מ"מ – מאיר ישראלי (ש"ס)
7. עו"ד דני מוריק (לתת לחיות)
8. נמרוד בוכמן (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד צוק (עיר לכולנו)
9. דובי מורן (עיר לכולנו). מ"מ – ערן אברם (עיר לכולנו)

ועדת תכנון עירוני

1. אסף זמיר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
2. מאיר ברימן (תל אביב1)
3. איתן ברטל (הירוקים)
4. דן דרין (מרצ). מ"מ – אלון ניסים (מרצ)
5. לואי וויליאמס (יאפא)
6. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
7. [נציג סיעת הליכוד]
8. גדעון פוקרד (גמלאים)
9. נטע דוידי (צדק חברתי)
10. איציק כהן (עיר לכולנו). מ"מ – ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו)
11. שלמה דוידוב (בגד)

ועדת בינוי ותשתית

1. מיטל להבי (מרצ) – יו"ר הוועדה. מ"מ יו"ר – אחמד משהראוי (מרצ)
2. נוח סלוצקי (תל אביב1)
3. עודד אהרונוביץ (גמלאים)
4. [נציג סיעת הירוקים]
5. סמי אלבי (ליכוד). מ"מ – בנצי נדב (ליכוד)
6. קארן מור (רוב העיר)
7. דוד עזרא (ש"ס). מ"מ – שחר בקשי (ש"ס).
8. [נציג סיעת צדק חברתי]
9. הני זובידה (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)
10. אייל איצקוביץ (עיר לכולנו). מ"מ – להב זוהר (עיר לכולנו)

שימור אתרים למרחב התכנון תל אביב-יפו

1. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. שמואל גפן (בגד)
3. אסף זמיר (רוב העיר)
4. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
5. עובד הרשות הבקי בענייני תכנון (לא מהנדס העיר)
6. מי שמצוי בענייני שימור מבנים – בעל דעה מייעצת
7. לישיבה יוזמנו דרך קבע מהנדס העיר ומתכנן המחוז או נציגיהם

ועדות אחרות

ועדת כספים

1. רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב-יפו (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. יעל דיין (תל אביב1). מ"מ – שמואל מזרחי (תל אביב1)
3. אלון סולר (רוב העיר). מ"מ – אסף זמיר (רוב העיר)
4. עו"ד דן להט (הירוקים). מ"מ – ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
5. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
6. הרב נפתלי לוברט (בגד). מ"מ – שמואל גפן (בגד)
7. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
8. תמי זנדברג (מרצ). מ"מ – אחמד משהראוי (מרצ)
9. יעל בן יפת (עיר לכולנו). מ"מ – יואב גולדרינג (עיר לכולנו)

ועדת ביקורת

1. יו"ר יואב גולדרינג (עיר לכולנו. מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
2. שמואל מזרחי (תל אביב1)
3. יניב וייצמן (רוב העיר)
4. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
5. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
6. שמואל גפן (בגד)
7. אחמד משהראוי (מרצ)

ועדת נכסים

1. הרב נפתלי לוברט (בגד) – יו"ר הוועדה. מ"מ היו"ר – אלון סולר (רוב העיר)
2. דוד צבי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
3. אלון סולר (רוב העיר)
4. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
5. שמוליק מזרחי (תל אביב1)
6. מיטל להבי (מרצ)
7. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
8. כרמלה עוזרי (צדק חברתי).
9. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
10. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
11. עומר סיקסיק (יאפא)

ועדת רישוי עסקים

1. ארנון גלעדי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
2. מיטל להבי (מרצ)
3. שמעון מורי (צדק חברתי)
4. אמיר בדרן (יאפא)
5. עמי ברגיל (ליכוד). מ"מ – יעקב (יקי) כביר (ליכוד)
6. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר)
7. תומר מור (תל אביב1). מ"מ – יואב בר זאב (תל אביב1)
8. [נציג סיעת הירוקים]
9. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
11. אילן אלכסי (בגד)
12. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)

ועדת מכרזים

1. שמואל מזרחי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
3. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
4. ד"ר חנה תמיר (הירוקים). מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
6. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – יניב וייצמן (רוב העיר)
7. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו)
8. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
9. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)

ועדת מועצה

1. יעל דיין (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. יניב וייצמן (רוב העיר)
3. שלמה מסלאוי (ליכוד)
4. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
5. תמי זנדברג (מרצ)
6. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
7. שמואל גפן (בגד)
8. יואב גולדרינג (עיר לכולנו). מ"מ – שרון מלכי (עיר לכולנו)
9. עומר סיקסיק (יאפא)
10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
11. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
12. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – ד"ר חנה תמיר (הירוקים)

ועדה לקידום מעמד הילד

1. יעל דיין (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. יניב וייצמן (רוב העיר)
3. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
4. כרמלה עוזרי (צדק חברתי). מ"מ – אחמד משהראוי (מרצ)
5. עומר סיקסיק (יאפא)
6. מנהל מינהל החינוך
7. מנהל מינהל שירותים חברתיים
8. נציג הסתדרות המורים
9. יו"ר מועצת התלמידים
10. יו"ר ועד ההורים העירוני
11. מפקד תחנת משטרה
12. נציג תנועות הנוער
13. נציג ארגון התנדבותי בתחום

ועדת חינוך

1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו . יו"ר הוועדה. מ"מ – אסף זמיר (רוב העיר)
2. שולה אגמי (תל אביב1)
3. מיטל להבי (מרצ)
4. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות). מ"מ – [נציג סיעת בגד]
5. שלמה מסלאוי (ליכוד)
6. עו"ד דן להט (הירוקים)
7. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
8. נציג בית ספר יסודי
9. נציג בית ספר על-יסודי
10. נציג ועד הורים עירוני
11. יו"ר מועצת התלמידים

ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים

1. כרמלה עוזרי (צדק חברתי) – יו"ר הוועדה
2. יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
3. עומר סיקסיק (יאפא)
4. מנהל מינהל שירותים חברתיים
5. מנהל מינהל החינוך
6. מאיר מוזס, נציג ציבור
7. נציג ציבור
8. מנהל בית ספר על-יסודי
9. נציג הרשות למלחמה בסמים

ועדת ביטחון

1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
2. ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו)
3. הדר בר (עיר לכולנו)
4. נפתלי כהן (ליכוד). מ"מ – ארז צוברי (ליכוד)
5. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
6. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1)
7. ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
8. אסף זמיר (רוב העיר)
9. נציג שר הביטחון
10. נציג שר החינוך
11. נציג השר לביטחון פנים

ועדת פיקוח

1. ארנון גלעדי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
2. שולה אגמי (תל אביב1)
3. אסף מזרחי (רוב העיר)
4. [נציג סיעת הירוקים]
5. אור בן-זאב אברהם (הגמלאים)
6. מנחם רבין (מרצ). מ"מ – אביב לוי (מרצ)
7. בני גבאי (בגד)
8. איציק נחאייסי (ש"ס). מ"מ – שמעון רחמים (ש"ס)
9. איציק כהן (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)
10. ערן גולן (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)

ועדת בטיחות בדרכים

1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו – יו"ר הוועדה
2. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
3. יניב וייצמן (רוב העיר)
4. שולה אגמי (תל אביב1)
5. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
6. יואב גולדרינג (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
7. מעוזיה סגל (מרצ)
8. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
9. עומר סיקסיק (יאפא)
10. מהנדס העיר
11. מנהל מינהל חינוך
12. נציג שר תחבורה
13. נציג השר לביטחון פנים
14. נציג גופים העוסקים בנושא
15. נציג שכונות

ועדת מל"ח

1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו – יו"ר הוועדה
2. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
3. יניב וייצמן (רוב העיר)
4. ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו). מ"מ יריב שקד (עיר לכולנו)
5. הלל הירמן (ליכוד). מ"מ – ברוך נתר (ליכוד)
6. משה מדמון (בגד)
7. פאר ויסנר (הירוקים).
8. ארנון סגל (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)

ועדת קליטת עלייה

1. שלמה מסלאוי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
2. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
3. רומן בורוכוב (תל אביב1). מ"מ – אילנה מיכאלי (תל אביב1)
4. אשרת עקיבא (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
5. מתן קמינר (עיר לכולנו).
6. מרדכי ירקוני (מרצ). מ"מ – שני מימן (מרצ)
7. ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
8. יוסי רנרט (הגמלאים)

ועדת הנחות בארנונה

1. הרב נפתלי לוברט (בגד) – יו"ר הוועדה
2. רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
3. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
4. גזבר העירייה
5. מנהל מינהל שירותים חברתיים
6. מנהל אגף הגבייה
7. היועץ המשפטי

ועדה לקידום מעמד האישה

1. תמי זנדברג (מרצ) – יו"ר הוועדה
2. שולה אגמי (תל אביב1)
3. יעל דיין (תל אביב1)
4. שמוליק חפץ (רוב העיר)
5. חיה בוקר (הגמלאים)
6. מיכל פרנקו (הירוקים)
7. ליאורה מינקה (בגד)
8. צדק חברתי
9. יהודית אילני (יאפא)
10. תמי קצביאן (עיר לכולנו). מ"מ – אסתר עילם (עיר לכולנו)

ועדת ספורט

1. אלון סולר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
2. מירב בן ארי (תל אביב1). מ"מ – יואב בר-זאב (תל אביב1)
3. שרגא שמש (הירוקים)
4. שאול אייזנברג (מרצ). מ"מ – מעוזיה סגל (מרצ)
5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – יום טוב כהן (ליכוד)
6. רני ידגר (תל אביב1). מ"מ – מירי נבו (תל אביב1)
7. חיים צימר (הגמלאים)
8. ירון כהן (צדק חברתי)
9. נמרוד בוכמן (עיר לכולנו)
10. נאווה צנעני (עיר לכולנו). מ"מ – הני זובידה (עיר לכולנו)

ועדת בריאות

1. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים) – יו"ר הוועדה.
2. ד"ר חנה תמיר (הירוקים) – ס' יו"ר הוועדה
3. [נציג סיעת תל אביב1]
4. ד"ר דוד גולדריי (גמלאים)
5. [נציג סיעת תל אביב1]
6. שבתאי ברוך (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
7. מייק המל (מרצ). מ"מ – עליזה עופר (מרצ)
8. טובה לב (בגד)
9. אושרת עקיבא (עיר לכולנו). מ"מ – הדר בר (עיר לכולנו)
10. ערן אברם (עיר לכולנו)

ועדת שכונות ורבעים

1. שמוליק מזרחי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. שולה אגמי (תל אביב1)
3. גיא זוזות (רוב העיר)
4. תמר יפה (מרצ). מ"מ – ליאת איצקוביץ (מרצ)
5. אילן אלכסי (בגד)
6. רוני לוי (ליכוד)
7. רחל סמרי (הגמלאים)
8. שחר בקשי (ש"ס). מ"מ – מאיר זהבי (ש"ס)
9. מימי נעמת (צדק חברתי)
10. יהודית כבאז (עיר לכולנו). מ"מ – איציק כהן (עיר לכולנו)

ועדת שמות והנצחה

1. עו"ד חביבה אבי-גיא – יו"ר הוועדה
2. שמואל מזרחי (תל אביב1)
3. שמואל גפן (בגד)
4. ד"ר חנה תמיר (הירוקים). מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
6. פרופ' ארדון רובינשטיין (נציג ציבור)
7. פרופ' גדעון ביגר (נציג ציבור)
8. שולה וידריך (נציגת ציבור)
9. אילן שחורי (נציג ציבור)
10. איתן הבר (נציג ציבור)
11. יחיעם פדן (נציג ציבור)
12. חמיס אבולעפיה (נציג ציבור)

ועדת זכויות אדם

1. יעל דיין (תל אביב1)– יו"ר הוועדה
2. כרמלה ברקבוב (תל אביב1)
3. עו"ד עומר מאירי (רוב העיר)
4. רחל דיאמנט (הירוקים)
5. נורית רוזן (הגמלאים)
6. יוקי לביא (מרצ). מ"מ – רחל גרא (מרצ)
7. יניב ישראלוב (ש"ס). מ"מ – שחר בקשי (ש"ס)
8. עו"ד סוזאן לורנסו (יאפא)
9. אסתר עילם (עיר לכולנו).
10. הני זובידה (עיר לכולנו). מ"מ – מתן קמינר (עיר לכולנו)

ועדה לקשרי חוץ

1. נתן וולוך (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
2. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר).
3. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1)
4. מאיה שהרבני (תל אביב1)
5. [נציג סיעת הירוקים]
6. עמיחי פינדלינג (מרצ). מ"מ – סימה קליימן (מרצ)
7. שלמה מסלאוי (ליכוד)
8. [נציג סיעת תל אביב1]
9. [נציג סיעת הירוקים]
10. אלון-לי גרין (עיר לכולנו). מ"מ – מתן קמינר (עיר לכולנו)

ועדת תיירות

1. יניב וייצמן (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
2. שמוליק חפץ (תל אביב1)
3. [נציג סיעת תל אביב1]
4. אריה מנדל (הגמלאים)
5. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – ראובן ניקוליבסקי (מרצ)
6. יהודית בנד (ליכוד). מ"מ – אירית קובו (ליכוד)
7. סמי אבו שחאדה (יאפא)
8. מורן בית הלחמי (עיר לכולנו). מ"מ – להב זוהר (עיר לכולנו)
9. הראל קראוס (עיר לכולנו)

ועדת חוקה ומשפט

1. אסף זמיר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
2. [נציג סיעת תל אביב1]
3. עו"ד גדעון בירן (הגמלאים)
4. עו"ד ערן לב (מרצ). מ"מ – אלי קליר (מרצ)
5. עו"ד צחי זקס (הירוקים)
6. עו"ד אביטל כרמון (לתת לחיות)
7. שחר בקשי (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
8. יעקב שיינברג (בגד)
9. עו"ד בין טרדיון (צדק חברתי)
10. ערן גולן (עיר לכולנו). מ"מ – ערן אברם (עיר לכולנו)
11. אביעד עקיבא (עיר לכולנו)

ועדת פרויקטים

1. שולה אגמי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
2. אדם בניון (רוב העיר)
3. לבנה שרעבי (מרצ). מ"מ – אתי דיאמנט (מרצ)
4. [נציג סיעת הירוקים]
5. ציפורה טרייסר (הגמלאים)
6. יחזקאל בנימיני (ליכוד). מ"מ – ראודור ורדימון (ליכוד)
7. צחי אוכברג (ש"ס). מ"מ – איציק נחאייסי (ש"ס)
8. אביעזר ישראלי (בגד)
9. להב זוהר (עיר לכולנו). מ"מ – אייל איצקוביץ' (עיר לכולנו)
10. נאווה צנעני (עיר לכולנו). מ"מ – יהודית כבאז (עיר לכולנו)

ועדת יקירי תל אביב-יפו

1. נתן וולוך (הגמלאים) – יו"ר
2. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
3. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – מיטל להבי (מרצ)
4. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – יניב וייצמן (רוב העיר)
5. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – דן להט (הירוקים)
6. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – ציון יהודאי (ליכוד)
7. שמואל גפן (בגד). מ"מ – עקיבא צימרמן (בגד)
8. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
9. יעל בן-יפת (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
10. עמיקם גורביץ (נציג ציבור)
11. שלמה בר-שביט (נציג ציבור)
12. אורי לוי (נציג ציבור)
13. ליאורה מינקה (נציגת ציבור)

ועדת כבאות

1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר
2. שולה אגמי (תל אביב1)
3. רון עצמון (נציג ציבור)
4. דוד עטר (נציג ציבור)

ועדה לשמיעת השגות בכיבוי אש

1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
2. בוועדה מכהנים מכוח תפקידיהם מהנדס העיר ומפקח כבאות ראשי או נציגו

בישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו נוכחת משקיפה קבועה, מתכנתת סביבתית מטעם קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, כרמית קניגסברג-אוחיון. המתכננת מעבירה כדרך קבע לגורמים רלוונטיים, וביניהם לפורום הירוק, חוות דעת על התוכניות העולות בישיבה. אנו נשתדל להעלותן בדרך קבע לבלוג משמר המועצה. להקלת החיפוש הן תתויגנה בתווית: דיווחים מוועדת תכנון ובנייה.

*           *           *

ביום רביעי האחרון, ה-5 במאי 2010, התקיימה כסדרה ישיבת הוועדה. להלן הערותיה של כרמית הנוגעות לשני דיונים מישיבה זו. האחד (דיון מס' 2) על תוכנית בינוי ביפו הכוללת ארבעה מבנים לשימור, והשנייה (דיון מס' 6) תוכנית פינוי-בנוי בנאות אפקה. בקישור נמצא חומר הרקע לישיבה שנמסר למשתתפים, פרוטוקול הישיבה טרם פורסם.

נכחו בישיבה:
חזי ברקוביץ (מהנדס העיר), דורון ספיר (סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, סיעת תל אביב1), פאר ויסנר (סגן ראש העירייה, הירוקים), כרמלה עוזרי (חברת מועצה, צדק חברתי), מיטל להבי (סגנית ראש העירייה, מרצ), אהרון מדואל (חבר מועצה, עיר לכולנו), שמואל גפן (חזית דתית מאוחדת).

דיון מס' 2: שלמה 6-8 – דיון בהפקדה:

מדובר במתחם בן כ-8 דונמים הסמוך לחצרות יפו ממזרח. בדיון הוצג מתווה התוכנית, הכולל ארבעה מבנים לשימור בחלקו הצפוני של המגרש על רחוב שלמה (אחד הוא מבתי הבאר הנכללים בתוכנית שימור מיוחדת שעדיין לא אושרה סטטוטורית), מבני ציבור בפינה הצפון-מערבית ומגורים בשוליים המערביים והמזרחיים שמדרום למבני השימור. במרכז המגרש קיימים כיום מטע זיתים ומגרש חנייה מאולתר.

גובה מבני המגורים המוצע הוא 6 קומות, לא כולל מרתפי חניה. בין המבנים לשימור ובין המשולש שיוצרות שתי שורות מבני המגורים מתוכנן שצ"פ – שטח ציבורי פתוח – ולמעשה נוצרים שני מתחמי שצ"פ מקוטעים.

הביקורת שלנו על התכנית שהוצגה:

1. השטחים הציבוריים הפתוחים מצויים בשני מתחמים סגורים. השצ"פ הדרומי המצוי בין בנייני המגורים סגור כמעט מכל עבריו, ובצורתו הנוכחית מזמין את סגירתו בפני הציבור.  סידור השימושים במרחב יוצר חצר פנימית נסתרת מעיני הציבור.
2. ההדמיה שהוצגה מראה שצ"פים שהם בעיקרם מחוּפּים עם מעט מדשאות וצמחייה – לגישתנו נדרש להבהיר בהוראות התוכנית מה הוא אחוז השטחים שיותרו לחיפוי, על מנת להבטיח שצ"פים איכותיים. כמו כן, נדרשות הוראות באשר לגידור וגישה לציבור והוראות להחדרת מי נגר.
3. המִפְתָחים בין הבניינים אינם מזמינים וקלים לסגירה. כתוצאה מכך ייקטע המרחב הפתוח שאמור להמשך מחצרות יפו ואשר בא לידי ביטוי בתכנית 2515.

דיון מס' 6: פינוי בינוי – נאות אפקה א' – דיון בהפקדה:

המתחם מצוי בהדר יוסף, סמוך לנאות אפקה. גודל המתחם הוא כ-16 דונמים.  במתחם בנויים כיום 8 בנייני מגורים מרובי כניסות, בני 3 עד 4 קומות משנות ה-60 (סה"כ 126 יחידות דיור). התוכנית מציעה להכפיל כמעט פי שלוש את כמות יחידות הדיור באמצעות שמונה בניינים בגובה 9 עד 23 קומות. בנוסף מוצעים  800 מ"ר מסחר.

בחוות דעת צוות מחלקת התכנון בעירייה כתוב:

בדיקה סביבתית:
הדו"ח שהוגש, לגבי הצללות ורוחות, נבדק על ידי הרשות לאיכות הסביבה בעירייה והממצאים היו בעייתיים מאוד:

• שיעור ההצללה הצפוי מהפרויקט על הבתים השכנים הוא בין 50%  ל-100%, בעוד שיעור ההצללה המקובל הוא לא יותר מ-20%. כמו כן, בתחום התוכנית, תצליל שורת המבנים הדרומית את השורה הצפונית בשיעור של 70% עד 100%.
• שיעור ההצללה על השטח הפנימי הפתוח המוצע הוא 100% !
• בנושא הרוחות יש להטמיע את ההמלצות שהוצעו בדו"ח.
• האזור מחייב בדיקה של גזי קרקע.
• יש לעמוד בתקן ישראלי לבנייה ירוקה ו/או בקובץ ההנחיות העירוני בנושא, להנחת דעתו של מהנדס העיר.

בדיקה תכנונית:
נפח וגובה הבנייה המבוקשים גבוהים מדי ואף בעייתיים, הן מהבחינה של מאזן שטחי ציבור, הן מבחינה תנועתית, אם לא ימולאו התנאים שהומלצו ליציאות נוספות משכונת הדר יוסף והן מהבחינה הסביבתית.

הביקורת שלנו על התכנית שהוצגה:

לאור הממצאים הנ"ל לא ברור מדוע מקודמת התוכנית. נדרשת הורדה משמעותית של גובה  ומספר הבניינים למען שמירה על הבנייה המרקמית הקיימת, מאזן שטחים ציבוריים פתוחים (שטחים ירוקים) ושטחים למבני ציבור, והקטנת מטרדי רעש הצפויים להיגרם בשל העלייה המשמעותית במספר כלי הרכב במקום.

ביום ד', ה-24 בפברואר, התקיים בתל אביב אחד מבין ארבעה כנסי חירום מקבילים שערכו ברחבי הארץ החברה להגנת הטבע והמטה לתכנון אחראי, בנושא הרפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (להזמנה לכנס). במפגש נחשף הציבור לעיקרי הרפורמה ולהשלכותיה הבעייתיות, והועלו הערות ותגובות בנוגע אליה ולדרך שבה היא מקודמת.

הרפורמה המוצעת כיום בחוק התכנון והבנייה היא הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, וצפויות לה השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. היא צפויה לייצר תכנון לקוי המונע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, שישפיע על כל היבט של חיי האזרחים במדינה. חוק התכנון והבנייה הוא מהמורכבים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, וראוי שתיקונו ייעשה תוך בחינת כל ההשלכות והשיקולים האפשריים, שכן מחירה של טעות במקרה זה הוא קשה וארוך טווח.

את הכנס פתח אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, שאמר:

באמצעות החלשת הוועדות המחוזיות, ביטול תוכניות המתאר המחוזיות, הגדלת הסמכויות הניתנות לוועדות המקומיות, הפרטת התסקירים הסביבתיים והקמת אינספור ועדות משנה לא מפוקחות ולא שקופות, הרפורמה מחזקת את המקומי על חשבון המחוזי, את התכנון קצר-המועד על חשבון התכנון ארוך-הטווח, את הפוליטי על חשבון המקצועי ואת האינטרס הכלכלי הפרטי על חשבון האינטרס הסביבתי-הלאומי.

בדבריו, הוא הדגיש גם כי הרפורמה משקפת קיטוע של המרחב הרציף לתתי-מרחבים נפרדים, ופירוק של מבנה היררכי קיים לסבך ביורוקרטי מורכב. הוא הביע חשש כי יהיה קשה יותר להגן על ערכי הטבע במטרופולין, עם ביטולן של הוועדות המחוזיות:

האם בריכת החורף, בגבול חולון תל אביב, תישאר אתנו גם לאחר הרפורמה? האם, ללא סמכות תכנונית מטרופולינית, וללא תוכנית מתאר מחוזית, ישכילו חולון ותל אביב-יפו לזהות את ערכי הטבע במקום ולשמר אותם כאתר טבע עירוני ייחודי? האם יצליחו לעשות זאת יחד? או שמא השיקולים קצרי הטווח של כל רשות יכריעו את הכף וגם בריכת החורף בחולון תיעלם – כפי שנעלמו 95% מבריכות החורף במישור החוף מאז הקמת המדינה.

את דבריו המלאים ניתן לקרוא כאן.

להלן סיכום נקודות עיקריות של דבריהם של שאר הדוברים בכנס:

איריס האן, רכזת תחום תכנון ומחקר, מכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה בוועדת התכנון הארצית:

• לא הוגדרו מטרות לחוק, לא מול הציבור ולא בפרק מקדים בחקיקה.
• השקיפות גדלה, אך שיתוף הציבור קטן: ההשפעה היחידה של הציבור נותרה במנגנון ההתנגדויות. אין חובת תמלול והקלטה של דיוני הוועדות הארציות, שהופכות להיות בשליטת הממשלה.
• החוק החדש מונע ממי שאין לו זכות קניינית להגיש התנגדות.
• צעד אחורה בהגנה על שטחים פתוחים: ביטול תוספת 1 לחוק הישן, ביטול הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). מסלול פיתוח קרקע חקלאית הופך זהה למסלול פיתוח רגיל.
• הפרטת תסקירי ההשפעה על הסביבה: התסקירים ייבדקו על ידי יועצים חיצוניים פרטיים (אין הרבה כאלו בשוק. קיים חשד לניגודי עניינים, או פתח לחוסר מקצועיות וירידה באיכות התסקירים). בחוק קבעו לאיזו סוג תוכניות יש להגיש תסקיר סביבתי, אין מקום לשיקול דעת של הוועדות להורות על תסקירים לתוכניות אחרות.
• עקרון "תוכנית אחת בוועדה אחת": לא מתאים לכל תוכנית, לפעמים צריך שיקול דעת נוסף.
• ביטול ההיררכייה של המערכת: נלקחה לקיצוניות, במקום המערכת המאוד היררכית שיש היום, יוצרים מערכת של 144 ועדות אוטונומיות שאין חיבור ותיאום ביניהן. בנוסף – מבטלים את התוכניות המחוזיות.

עו"ד קרן הלפרין מוסרי, פרויקט קהילה וסביבה בעמותת אדם טבע ודין:

• הרפורמה הרסנית! ראשית, יש לדאוג להאריך את התקופה להגשת התנגדויות לרפורמה.
• כרבע מהפניות אשר מגיעות למוקד של אדם טבע ודין הן תחום התכנון והבנייה. אנשים חשים את התכנון באופן יומיומי.
• לא יעלה על הדעת שהרפורמה לא הייתה מתואמת עם משרדי הממשלה, גם הם קיבלו את 21 היום שניתנו לציבור.
• הרפורמה לא מתאימה את התכנון למאה הנוכחית: אין בה מנגנונים של שיתוף ציבור במנגנונים מוקדמים, אלא יידוע ציבור רק לאחר שכבר הושקעה עבודה תכנונית רבה, וקשה לערוך שינויים בתוכניות. לציבור נותרה רק האפשרות להגיש התנגדויות.
• הרפורמה מביאה עמה סרבול במקום ייעול.
• תיקון 89 שמאפשר הגנה על עצים - מבוטל.
• שטחי ציבור: ועדות מקומיות יכולות לאשר תוכניות שמגדילות ב-50% מוקדי תעסוקה ומסחר מבלי להוסיף שטחים ציבוריים.
• נושאי תשתיות: מקודמים בוועדות מיוחדות ואוטונומיות.

אדר' דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון:

• לאחר הבחירות האחרונות נקראתי למשרד ראש הממשלה לייעץ לרפורמה. שאלו אותי כיצד ניתן לקדם פרויקטים תקועים והצעתי להגדיל תקנים ולהצעיר את המערכת בדם חדש. עם קום המדינה היו במערכת התכנון 200 תקנים – כאשר אני סיימתי את תפקידי לפני כמה שנים היו בה 202 תקנים. בנוסף הצעתי קידום שינויים במערך הרישוי.
• פקידי המשרד אמרו כי ראש הממשלה לא יסכים לכזו הצעה – הוא מעוניין ברפורמה – ב"החלפת מערך התכנון הקיים במערך חקיקתי עדכני.
• לאחר קריאה מדוקדקת של החוק, סבורה כי שלוש מטרות החוק הן: (1) הבטחת שליטת הממשלה בהחלטות מוסדות התכנון; (2) חיזוק מוסדות התכנון המקומיים, והגדלת מספר המינויים הפוליטיים בהם; (3) להיפטר ממערך הוועדות והתוכניות ששומר על שטחים פתוחים.
• מבלבלים את האויב, כדרך להשגת המטרות: עשרות ועדות חדשות, מונחים חדשים והגדרות משפטיות חדשות, עשרות מועדים ועוד. בנוסף ישנו צורך בנציגי ממשלה רבים בכל הוועדות האלו, מהיכן יגיעו אותם נציגים אם נתניהו לא מעוניין להוסיף תקנים? ואיך ימונו וייבדקו נציגי הציבור והממשלה?
• סעיף 137 לחוק: כל מה שועדה צריכה כדי להחליט החלטות ברות תוקף משפטי הוא שהיו"ר (שממונה על ידי השר)+ שני חברים (יש כאמור שלושה נציגי ממשלה, הממונים על ידי השר בכל ועדה) יהיה נוכחים, 15 דקות אחרי השעה שבה נקבעה תחילת הישיבה. גם אם נציגי הציבור (שאינם מקבלים שכר על חברותם בועדה) יאחרו – יהיה אפשר להחליט בעלדיהם.
• לסיום, צפויי כאוס גדול בתקופת המעבר בין החוקים בשל שייקח זמן גדול למערכת ללמוד את נהלי העבודה החדשים.

אורלי רונן, מרכז השל:

• חוק חזר חזון וחסר כיוון, הוא מתקן נושאים של תכנון בעזרת פלסטרים ולא בעזרת אסטרטגיה.
• החוק לא מתמודד עם מערכת היחסים בין בשלטון המרכזי למקומי.
• החוק לא מטפל בבעיות של שחיתות – כי אלו בעיות מערכתיות במבנה השלטון המקומי, ולא במערכת התכנון.
• עדכניות: החוק לא עומד בסטנדרטים החדשים שמקודמים בעולם, שם לא מדברים רק על שיתוף ציבור, אלא מקדמים שותפות ציבורית ומשילות.לפני עשור התחלנו לדרוש שקיפות, כשלב ראשון בשיתוף ושותפות, החוק נותן רק את זה ולא יותר מכך.
• פיתוח רב קימא: בחוק אין התייחסות להחלטות והנחיות של משרדי ממשלה אחרים, הממשלה כבר הצהירה על פיתוח בר קימא כתפיסה עתידית של המדינה. אבל במקום להכניס את תפיסות אלו לחוק - מקדמים מהלכים הפוכים.

גיל לימור, האגודה לזכיות האזרח:

• בישראל, רבת פערים ואוכלוסיות, חשוב לשמור על מערכת שמאפשרת תכנון טוב ושיוויוני. למען צמיחה של כלל האוכלוסיה, ולמניעת הדרה.
• הארגונים החברתיים מאוד מדואגים מהרפורמה, היא מחלישה את מערכת התכנון ובהכרח תפגע באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, מי שלא מסוגל להתמודד עם מערכת תכנון שמקדשת מהירות.
• אין דרישה לתסקיר חברתי של תוכניות, אין ייעוץ חברתי, אין שיתוף של משרד הרווחה. אין התייחסות לסוגיות של דיור, נגישות, אבטלה או פערים.
• פגיעה בדמוקרטיה: יש הרעה ביחס למצב הקיים. אין דמוקרטיזציה של התכנון, אין הגנה על מיעוטים וייצוג הולם של אוכלוסיות, יש פגיעה באיזונים ובבלמים.
• פגיעה ברשיות חלשות: אין חיזוק של רשיות חלשות, רשיות שלא יעמדו ביעדי החוק (בניהן, קצב אישור תוכניות) תמונה להם ועדה קרואה של ידי שר הפנים.

אילן שירקון, יו"ר פורום מקרקעין של לשכת עורכי הדין:

• המצב הקיים בלתי אפשרי, ולכן דרושה מהפכה במוסדות התכנון. לוקח שנים להעביר תוכנית בנייה, בסמכות מחוזית לוקח 5-10 שנים. המצב הקיים פוגע באזרחים ובזכות הקניין שלהם. להשיג היתרי בנייה לוקח כשנה שנתיים.
• "תוכנית אחת בועדה אחת" לא שווה שחיתות. ישנם גורמי בקרה ומשקיפים.
• זכות הקניין: הרפורמה מקדמת את מימושה זכות ומתירה חסמים קיימים.
• יש עדיין שינויים נדרשים: כגון קידום שקיפות.

מיקי ליפשיץ' (מנהל עמותת ארץ אהבתי):

• ראשית, אני מפנטז על חוק שהעמותות והארגונים הסביבתיים יהיו היוזמים שלו, ולא רק מגיבים.
• שטחים פתוחים: בחוק יש שורה אחת בלבד שעוסקת בשטחים פתוחים, אין שום הבדל בהתייחסות בין תכנון עירוני לבין תכנון במרחב הכפרי/המועצות האזוריות.
• אין בחוק מנגון שימנע תהליכי פירוור או יגן על המעמד המיוחד של המרחב הכפרי.
• בחוק אין ייצוג לערכי תמ"א 35.
• אין ייצוג הולם בוועדה הארצית למועצות האזוריות, אשר חולשות על מרבית שטחי הארץ (ועל מיעוט התושבים).

ערן בן ימיני, התנועה הירוקה:

• מה הם מניעי החוק? הטיעונים הענייניים בפרטי החוק לא מעלים תשובה כוללת. צריך להסתכל על יזמי החוק, אשר כנראה נכתב עוד לפני הבחירות, את החוק לא מניעים מניעים של יעילות והתייעלות, ואפילו לא תאוות בצע ואינטרסים. את החוק מניעה אידיאולוגיה – אותה אידיאולוגיה שבאה לידי ביטויי בשלל רפורמות של הממשלה הנוכחית (בתכנון, תחבורה, בריאות הנפש ועוד) – פירוק הכח הציבורי. החלשת הכוחות במדינה שפועלים לרווחת הכלל – מתוך אמונה שהשוק "יסדר" את הכל מעצמו.
• צריך לחבור לכלל הנפגעים מן הרפורמות השונות – לקואליציה רחבה.
• ברפורמה זו לא יראו מהר את התוצאות בשטח, אלא תוך מספר שנים. ישנו קושי להסביר לציבור שיש בעיה, כי מדובר פה בסדרי גודל אדירים: היקף ארצי ולאורך שנים.
• החדשות הטובות: ראש הממשלה הוא לחיץ וחלש, יש לתקוף אותו ישירות לשינוי החוק.

רחל גלעד וולנר, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, עיר לכולנו:

• בתור פעילה חברתית-סביבתית שהייתה שותפה למאבקים נגד תוכניות בינוי, שהיום חברה בועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני יודעת שהידיעה שההחלטה בוועדה היא לא הערכאה האחרונה לאישור תוכניות מחזקת מאבקים ומאפשרת לתושבים להמשיך לנסות להביע את דעותיהם.
• כאשר מסתכלים על מדד של "האם אני יכול להשפיע על חיי?” החברה האזרחית בונה את החוסן שלה מידיעה שלתושבים יש יכולת להשפיע.
• הרפורמה תחזק רצף את תחושת האין אונים – שאין לאן לפנות, ואין איך לערער על החלטות שכבר נתקבלו (לעיתים במחטפים).
• הרפורמה יכולה להוביל להעמקת תחושת היאוש האזרחי, וכשתתחיל התעוררות היא תהיה מאוחרת מדי.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרצ:

• החוק לא דמוקרטי: מי שרוצה לחסוך בזמן, בעצם רוצה לחסוך בדמוקרטיה, אשר זקוקה לזמן כדי לקבל החלטות ולשתף במידע.
• פגיעה בדעת וזכיות המיעוט: כיום כל חבר ועדה יכול להגיש ערער על החלטה שהתקבלה. החוק החדש דורש חתימות של כרבע מחברי הועדה על מנת להגיש ערער.
• יו"ר הוועדה: כיום בעל קול נוסף בהצבעות, במקרים של שיווין ופתוח לשיקול דעת. לפי החוק החדש יו"ר הועדה מקבל אוטומטית קול נוסף בהצבעות.
• "שר הפנים יקבע”: מוטו שחוזר בסעיפים רבים בחוק. מינויים רבים הם של שר הפנים - הוא ממנה חלק מן המתדיינים, מגדיר להם סמכויות, וקובע מי יהיו אלו שמוסמכים לדון בערעורים על החלטותיהם.
• במקום לחזק את נציגי הציבור שיושבים בועדות (באמצעות שכר) מגדירים עוד תקנים לנציגי השלטון המרכזי (שהינם בשכר).
• לוח הזמנים הופך את שיתוף הציבור ללא ישים. נבחרי הציבור לא ישמעו יותר את התנגדיות הציבור, אלא בורר שממנה שר הפנים.
• רפורמה לעשירים: דרישה לתשלום מהיר על השבחה. החוק מלא סתירות – מי שיודע לקמבן ימצא את הדרך, השאר יפלו במלכודות.

אדר' ליאת אזיקוב, קבוצת פעילי פלורנטין:

• מערכת התכנון משפיעה על החיים של כולנו, אבל היא נעלם עבור רובנו, אנו לא יודעים מה קורה בה וכיצד היא פועלת.
• פלורנטין היא דוגמה לשכונה שמקודמות בה במקביל תוכניות רבות אשר ישנו אותה מהותית.
• איכות התכנון היא יעד שנעדר מהרפורמה: חסר בה האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

לינקים לקריאה נוספת על הרפורמה:

1. לחתימה על העצומה
2. בלוג המטה לתכנון אחראי
3. על הרפורמה הסודית במוסדות התכנון כבר שמעת?, באתר החברה להגנת הטבע
4. הקרב על הבית, אבי דבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה בשתי"ל
5. "הרפורמה תחסל 60 שנה של תכנון": דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון, בראיון בדה-מרקר
6. לסרטון הכנס שנערך בירושלים, youtube

המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).

השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):

טבלת נתוני המחזור  – מה עלה? בכמה? ומדוע?

על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.

שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות

בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.

מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.

התייעלות אנרגטית עירונית

בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.

השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.

מה עוד?

שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…

השתתפות בישיבת מועצת עיריית רמת גן ב-31 בינואר 2010 חשפה אותנו לסלקציה בכניסה לישיבה, לדיונים עקרים והרבה צעקות, ולהתנגדות של ראש העירייה צבי בר ושל הקואליציה לקידום התנהלות שקופה של מועצת העירייה. שלושה-עשר מתוך עשרים חברי מועצת עיריית רמת גן שהשתתפו בישיבת המועצה הצביעו נגד שקיפות, נגד עריכת הצבעות שמיות, ונגד פתיחת ישיבות המועצה וישיבות הוועדות העירוניות להשתתפות הציבור.

*           *           *

סלקציה בכניסה לישיבות המועצה

ביום ראשון, ה-31 בינואר 2010, הגענו – תמר, רכזת משמר המועצה, ואביטל, רכזת תחום קהילה בחברה להגנת הטבע באזור תל אביב, לישיבת מועצת עיריית רמת גן. כשהגענו אל בניין העירייה, פגשנו בכניסה לאולם הישיבות עוד כמה תושבות ותושבים, ביניהם חמישה תושבים הפעילים בפורום הירוק שחנכנו בעיר לפני כחודש. באופן קבוע, כניסת התושבים לאולם המועצה נמנעת עד לשעת תחילת הישיבה, ואז הכניסה מתאפשרת על בסיס מקום פנוי, כאשר בכל פעם מוכנסים תושב או שניים. בפועל, הכנסת התושבים נעשית לפי שיקולים נוספים, ולא ברורים. ממש כמו בסלקציה בכניסה למועדון הותרה הכניסה של "אתה, את, ואת", מבלי לנמק מדוע הם כן, ואחרים לא. המקרה הקיצוני היה כאשר אביטל, רכזת הקהילה, המתינה בחוץ יחד עם תושבת נוספת. בשלב מסוים נאמר לאביטל כי היא יכולה להיכנס. אך כשביקשה לאפשר לתושבת השנייה להיכנס לפניה, השומרים לא אפשרו זאת.

חברי הקואליציה מצביעים נגד שקיפות

ישיבת המועצה, שנמשכה פחות משעה וחצי, התנהלה באופן ענייני רק בחלקה. חלק ניכר מהזמן הועבר בצעקות בין חברי המועצה השונים, ובניגוחים אישיים, בעיקר סביב שאלות תקצוב המועצה הדתית בעיר, ודיונים על שביתת עובדי העירייה שנסתיימה זה מכבר.

בישיבה לא עלו נושאים סביבתיים, מלבד הצהרתו של ראש העירייה צבי בר (רמת גן בראש) כי הוא "הכי ירוק מכולם, יותר ירוק מכל חברי מועצת העירייה ויותר ירוק גם מכל חברי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה". בתחום השקיפות, עלתה הצעה לסדר של חבר המועצה ד"ר אבי ליליאן (סיעת רמת גן הירוקה – אופוזיציה), תחת הכותרת "חשיפה לציבור ושקיפות בדיוני מועצת העירייה והוועדות השונות".

בהקדמה להצעה ציין חבר המועצה ד"ר ליליאן כי בקרב ציבור תושבי רמת גן מתגברת התחושה כי דיוני המועצה אינם פתוחים לקהל הרחב, וכי מקום התכנסות ישיבות מועצת העירייה הוא קטן וצפוף. לפיכך, הוא ביקש לנקוט באמצעים הבאים:

• להעביר את דיוני המועצה לבית קריניצי ולאפשר לכל המעוניינים בכך לצפות כציבור בישיבות מועצת העיר, ולא רק על בסיס מקום פנוי
• לשדר את ישיבות המועצה "און ליין" בזמן אמת באינטרנט
• לפתוח גם את ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לציבור
• לשמור לצוות "משמר המועצה" מקום בישיבות המועצה
• לוודא שכל הצבעה בישיבות המועצה תהיה הצבעה שמית.

סביב ההצעה לא התקיים כל דיון. מיד לאחר הקראת ההצעה ביקש ראש העירייה, צבי בר, להוריד את ההצעה מסדר היום. לדבריו, עיריית רמת גן  "לא מסתירה כלום", והעידן הנוכחי הוא עידן שבו המידע זורם לתושבים מהר – "כל המידע מגיע למר כהן הכי מהר בעולם, עוד לפני שעלה בכלל לדיון". בהתייחסו להצבעות שמיות, אמר ראש העירייה כי הדרישה היא לא יותר מ"תרגיל", וכי היא נועדה "כדי לפרסם בבחירות מי הצביע איך" (בהערת אגב נדגיש כי אנו במשמר המועצה סבורים דווקא כי פרסום רקורד ההצבעות של חברי המועצה לפני הבחירות הוא סיבה מצוינת לקיום הצבעות שמיות – חשוב שהציבור ידע לא רק מה מבטיחים נבחרי הציבור בשלטי החוצות, בפוסטרים ובעלונים הפרסומיים לפני הבחירות, אלא כיצד הם מתנהלים בפועל, בחמש שנות כהונתם במועצה).

מיד עם תום דבריו של ראש העירייה התקיימה הצבעה על הורדת ההצעה מסדר היום. אף אחד מחברי הקואליציה לא ביקש לנמק את ההצבעה, או לקיים דיון בנושא כל כך חשוב זה.

בעד הורדת ההצעה לקדם שקיפות במועצת העירייה מסדר היום (כלומר – נגד שקיפות) הצביעו 13 חברי מועצה: חברי סיעת רמת גן בראש – צבי בר, אריק נודלמן, ציפי חיזקי, עליזה בורגר ודני גולדשטיין; חברי סיעת המפד"ל – אביהוא בן משה וחיים גלרמן; חברי סיעת תנופה - אלי מוסרי וגדי בלושטיין; חברי סיעת כח לגמלאים – יצחק שחם, אברהם פומרנץ; חבר סיעת לב – רועי ברזילי; וחבר סיעת העבודה – צביקה ניר.

נגד הורדת ההצעה לקדם שקיפות במועצת העירייה מסדר היום (כלומר – בעד שקיפות) הצביעו 7 חברי מועצה: חברי סיעת רמת גן הירוקה – ישראל זינגר, ד"ר אבי ליליאן, יהודה סגל, אילן מאירי, חני נחמיאס, חבר סיעת הליכוד - רמי גני, חבר סיעת ש"ס – דוד מנחם.

תכנון ובנייה – מאחורי דלתיים סגורות

עם תום ישיבת המועצה התכנסו חברי העירייה לדיון הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. דיון זה היה סגור לציבור, ומעט התושבים שנכחו בישיבת המועצה התבקשו לעזוב. מדוע מתעקשת עיריית רמת גן לקבל הכרעות החשובות לכל תושבי העיר מאחורי דלתיים סגורות? מדוע תושבים, שהוועדה דנה בעניינם, לא יכולים לקחת חלק בדיון? מדוע לא מתפרסמים פרוטוקולים של הישיבות לעיון הציבור באתר העירייה? ומדוע עיריית רמת גן מתעקשת לסגור ישיבות שאפילו ראש הממשלה קבע כי צריכות להתנהל בשקיפות מלאה?

שקיפות זה אומר ש[...] הישיבות וההחלטות של ועדות התכנון והבנייה יהיו שקופות לגמרי. חסל סדר ישיבות ועדות תכנון ובנייה מאחורי דלתיים סגורות. הדלתיים יהיו פתוחות וכל אזרח בישראל וכל אדם בעולם יוכל לראות מה קורה, משום שהכל יהיה פתוח והכל יוקרן והכל ישודר באינטרנט. אנחנו רוצים שקיפות מלאה.

(מתוך דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ב-17 בינואר, בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה)