משמר המועצה

ביום שלישי, 27 ביולי 2010, התקיים בעירייה כנס בנושא "הטבעת הירוקה" – הצעה ליצירת טבעת ירוקה סביב תל אביב, שתהווה חלק ממחרוזת שבילים ירוקים רציפה שתחבר בין הערים המרכזיות במחוז תל אביב.

התוכנית להקיף את ערי מחוז תל אביב ב"טבעת ירוקה" מקודמת על ידי האדריכלים אילן אברמוביץ ודני גרינהאוז. הכנס בעירייה אורגן על ידי סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) ועל ידי חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים), ראש רשות תנועה, תחבורה וחניה, במטרה להציג את התוכנית ולבחון דרכים לקידומה. בכנס השתתפו נציגים מהרצליה, קריית אונו, אור יהודה וערים נוספות, וכן נציגי ממשלה, ארגונים וחברי מועצת עיריית תל אביב-יפו. בכנס השתתפה גם כרמית קניגסברג-אוחיון, המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, והיא מדווחת כי האווירה בכנס הייתה חיובית, שיתופית ומרחיבה, וכי התאפשר לכל משתתף לעלות על דוכן הדוברים ולהשמיע את עמדתו.

מיטל להבי פתחה את האירוע והציגה את הטבעת הירוקה, שתקיף את העיר תוך מעבר באתרים הבאים:

• פארק הירקון
• נמל תל אביב
• בריכת גורדון
• טיילת החוף המרכזי (שדרוגה הוא מהלך תכנוני בצנרת העירונית)
• פארק צ'רלס קלור
• נמל יפו
• פארק מדרון יפו
• טיילת בת ים (עיצובה יצא לתחרות אדריכלית)

בנוסף הוזכרו גם צירים ירוקים החוצים את העיר:

• ציר מקווה ישראל – קריית שלום – יפו
• בית הבילויים – פארק דרום – חירייה
• נתיבי איילון (כציר מזרחי רעיוני הנדרש עבודה תכנונית)
• ציר בן גוריון ברמת גן (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף – הקבוע בתוכנית המתאר של מחוז תל אביב, תממ 5)
• ציר גהה (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף).

כמו כן הוזכרו חסמים לרציפות הטבעת הירוקה:

• הדולפינריום
• בית הקברות המוסלמי ביפו
• מחלף וולפסון
• פלישות בקריית שלום
• מכשולים הנדסיים / כלכליים / סטטוטוריים באיילון

המפה והתמונות - מתוך כתבה ב"הארץ" (צילומים - ניר קידר, אלכס ליבק, ניר כפרי, שי פוגלמן, אלון רון)

חבר המועצה ד"ר משה טיומקין הציג את הפן התחבורתי של התוכנית. הוא ציין כי כיום מקודם פרויקט השכרת אופניים לאורך הטבעת הירוקה בתל אביב-יפו ומחוצה לה, וכי הצפי הוא כי בעוד שנה יהיו פזורות ברחבי העיר בין 60 ל-70 תחנות להשכרת אופניים. טיומקין ציין כי בשל העומסים ההולכים וגוברים בכבישי הגישה אל תל אביב-יפו מדרום, מצפון וממזרח, האופניים הופכים לכלי תחבורתי בעל פוטנציאל משמעותי ליוממים, ולאמצעי נוסף להקטנת העומסים על הכבישים.

בין הדוברים הנוספים בכנס היו גם ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, יואב אטרי, מחברת חפ"ץ ניהול פרויקטים, משה בלסנהיים, מנהל רשות איכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, רינת קרן, נציגת לשכת התכנון במשרד הפנים, דבי אדלאר מחברת נ.ת.ע, ערן שחורי מעמותת ישראל בשביל אופניים ואחרים נוספים. כל הדוברים הביעו תמיכה בתהליך, וחלקם אף הציעו הצעות קונקרטיות לסיוע וקידום הנושא.

גם אנו בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע תומכים במהלך שהוצג. לתפיסתנו, מהלך כזה מגדיר מחדש את סדר העדיפות התחבורתי במטרופולין ומוביל לתהליכים ברורים לקידום העדפה לרוכבי אופניים, תחבורה ציבורית והולכי רגל – כל זאת כחלק מן המהלך לחיזוק העירוניות, חיזוק איכות החיים בעיר, והגדלת הנגישות לקבוצות כלכליות וחברתיות שונות וקידום ראייה תכנונית וסביבתית כלל-מטרופולינית.

לקריאה נוספת:

• הטבעת הירוקה: פארקים שחוברו להם יחדיו / כתבה של צפריר רינת ב"הארץ", 6 בינואר 2010.
• ההזמנה לדיון בנושא הטבעת הירוקה במטרופולין תל אביב.

*    *    *

ביום שני, 28 ביוני 2010, תתכנס הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. להלן פירוט התוכניות שבהן תדון הוועדה. ההערות בירוק הן הערותיה של המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון.

*   *   *

תל אביב-יפו

• תוכנית תא/3897 – שינויי הוראות בתוכניות לדרישה להכנת תוכנית עיצוב ארכיטקטוני בשכונת רמת אביב (שינוי חזיתות והוספת מרפסות): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3870 - מגדל תעסוקה רוטשילד 22: דיון בהפקדת תוכנית. מדובר בתוכנית ציפוף, המבקשת להוסיף 6,000 מ"ר שטחי בנייה בפינת הרחובות רוטשילד-נחלת בנימין. עמדת החברה להגנת הטבע: לאור ריבוי המגדלים באזור, ראוי לבחון את קיבולת התנועה ברחוב ואת השפעת התנועה הגוברת על הרחובות המנקזים את התנועה אל שד' רוטשילד.
  
• תוכנית תא/3807 - בית עוזרי – המגדל הירוק: דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3850/מח – רמת אביב ג' – רח' רקנאטי (פינוי בינוי): דיון בתוכנית: תיקון החלטה.
  
• תוכנית תא/3784 – מלון כיכר הבימה: דיון בתוכנית: תיקון החלטה. מדובר בתוכנית לפינוי-בינוי של שני בניינים בבעלות אחת והפיכתם מבניין מגורים ומסחר למלון עירוני.
  

קריית אונו

• תוכנית קא/412 – קביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים: דיון בהפקדת תוכנית. תוכנית זו מתירה בינוי לסוגיו על שטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית המוצעת כוללת הבחנה בין שצ"פ מפותח ושצ"פ לא מפותח, הבחנה שאנו סבורים כי היא בעייתית וכי היא עשויה לעודד הזנחה מכוונת לטובת בינוי. כמו כן, הבחנה זו מעודדת התעלמות משטחי טבע עירוני. התוכנית תתיר בניית מרתפים מתחת לשצ"פים. היא כוללת סייג הקובע כי בניית המרתפים לא תפגע בחלחול ובעצים בוגרים, אולם עמדת החברה להגנת הטבע היא כי ראוי להוסיף הוראה הקובעת עומק אדמה מינימלי של 2 מטרים. קיים חשש כי התוכנית פותחת פתח לשימושים מסחריים בשטחים הציבוריים הפתוחים בעיר.
  
• תוכנית קא/406/1 - מגורים – שער הקרייה: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מתייחסת לשוליה הדרומיים של קריית אונו, בשטח שטרם נבנה. אנו סבורים כי ראוי לבחון כמה סוגיות: כמות ראויה של שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים למבני ציבור, עומס על תשתיות ופגיעה בעצים ותיקים.
  
• תוכנית קא/413 – התחדשות עירונית בקריית אונו (עיבוי באמצעות תמ"א 38): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית קא/414 – תוספת זכויות בנייה, רח' הגדוד העברי 8: דיון בהפקדת תוכנית.
  

בת-ים

• תוכנית בי/470/א - תוספת קומה ויחידת דיור אחת לבניין ברח' אוסקר שינדלר 20א': דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה הוספת קומה וסגירת קומה תחתונה (על פי הסטנדרטים של תמ"א 38).
• תוכנית בי/495/מח - רח' בלפור 7: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה בנייה במגרש לא מבונה. עמדת החברה להגנת הטבע: ראוי לבחון את כמות השצ"פים הצפויה להיכלל בתוכנית, ואת השפעת הבינוי החדש על כמות השטחים הציבוריים הפתוחים ביחס ליחידות הדיור בכלל בשכונה. כמו כן, יש לבדוק את השפעת התוכנית על עצים ותיקים המצויים במתחם (עיון בתצלום אוויר של המתחם מעלה כי מצויים בו עצים רבים).

רמת גן

• תוכנית רג/1465 – בית מגורים בשד' ירושלים 3. דיון בתוכנית: הצגת טבלת איזון.

הרצליה

• תוכנית הר/2182/מח - מתיישבי כפר חיטים: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה ציפוף מרחב בנוי – מווילות לבנייה גבוהה.

נושאים מחוזיים

• דיון במרחבי תכנון: הסדרת מרחבי תכנון בגבול עם מחוז מרכז.
• תוכנית תתל/41 – אגירה שאובה – מנרה : דיון בתוכנית (הערות הוועדה המחוזית לתת"ל – תוכנית לתשתיות לאומיות).

*   *   *

בישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו נוכחת משקיפה קבועה, מתכנתת סביבתית מטעם קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, כרמית קניגסברג-אוחיון. המתכננת מעבירה כדרך קבע לגורמים רלוונטיים, וביניהם לפורום הירוק, חוות דעת על התוכניות העולות בישיבה. אנו נשתדל להעלותן בדרך קבע לבלוג משמר המועצה. להקלת החיפוש הן תתויגנה בתווית: דיווחים מוועדת תכנון ובנייה.

*           *           *

ביום רביעי האחרון, ה-5 במאי 2010, התקיימה כסדרה ישיבת הוועדה. להלן הערותיה של כרמית הנוגעות לשני דיונים מישיבה זו. האחד (דיון מס' 2) על תוכנית בינוי ביפו הכוללת ארבעה מבנים לשימור, והשנייה (דיון מס' 6) תוכנית פינוי-בנוי בנאות אפקה. בקישור נמצא חומר הרקע לישיבה שנמסר למשתתפים, פרוטוקול הישיבה טרם פורסם.

נכחו בישיבה:
חזי ברקוביץ (מהנדס העיר), דורון ספיר (סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, סיעת תל אביב1), פאר ויסנר (סגן ראש העירייה, הירוקים), כרמלה עוזרי (חברת מועצה, צדק חברתי), מיטל להבי (סגנית ראש העירייה, מרצ), אהרון מדואל (חבר מועצה, עיר לכולנו), שמואל גפן (חזית דתית מאוחדת).

דיון מס' 2: שלמה 6-8 – דיון בהפקדה:

מדובר במתחם בן כ-8 דונמים הסמוך לחצרות יפו ממזרח. בדיון הוצג מתווה התוכנית, הכולל ארבעה מבנים לשימור בחלקו הצפוני של המגרש על רחוב שלמה (אחד הוא מבתי הבאר הנכללים בתוכנית שימור מיוחדת שעדיין לא אושרה סטטוטורית), מבני ציבור בפינה הצפון-מערבית ומגורים בשוליים המערביים והמזרחיים שמדרום למבני השימור. במרכז המגרש קיימים כיום מטע זיתים ומגרש חנייה מאולתר.

גובה מבני המגורים המוצע הוא 6 קומות, לא כולל מרתפי חניה. בין המבנים לשימור ובין המשולש שיוצרות שתי שורות מבני המגורים מתוכנן שצ"פ – שטח ציבורי פתוח – ולמעשה נוצרים שני מתחמי שצ"פ מקוטעים.

הביקורת שלנו על התכנית שהוצגה:

1. השטחים הציבוריים הפתוחים מצויים בשני מתחמים סגורים. השצ"פ הדרומי המצוי בין בנייני המגורים סגור כמעט מכל עבריו, ובצורתו הנוכחית מזמין את סגירתו בפני הציבור.  סידור השימושים במרחב יוצר חצר פנימית נסתרת מעיני הציבור.
2. ההדמיה שהוצגה מראה שצ"פים שהם בעיקרם מחוּפּים עם מעט מדשאות וצמחייה – לגישתנו נדרש להבהיר בהוראות התוכנית מה הוא אחוז השטחים שיותרו לחיפוי, על מנת להבטיח שצ"פים איכותיים. כמו כן, נדרשות הוראות באשר לגידור וגישה לציבור והוראות להחדרת מי נגר.
3. המִפְתָחים בין הבניינים אינם מזמינים וקלים לסגירה. כתוצאה מכך ייקטע המרחב הפתוח שאמור להמשך מחצרות יפו ואשר בא לידי ביטוי בתכנית 2515.

דיון מס' 6: פינוי בינוי – נאות אפקה א' – דיון בהפקדה:

המתחם מצוי בהדר יוסף, סמוך לנאות אפקה. גודל המתחם הוא כ-16 דונמים.  במתחם בנויים כיום 8 בנייני מגורים מרובי כניסות, בני 3 עד 4 קומות משנות ה-60 (סה"כ 126 יחידות דיור). התוכנית מציעה להכפיל כמעט פי שלוש את כמות יחידות הדיור באמצעות שמונה בניינים בגובה 9 עד 23 קומות. בנוסף מוצעים  800 מ"ר מסחר.

בחוות דעת צוות מחלקת התכנון בעירייה כתוב:

בדיקה סביבתית:
הדו"ח שהוגש, לגבי הצללות ורוחות, נבדק על ידי הרשות לאיכות הסביבה בעירייה והממצאים היו בעייתיים מאוד:

• שיעור ההצללה הצפוי מהפרויקט על הבתים השכנים הוא בין 50%  ל-100%, בעוד שיעור ההצללה המקובל הוא לא יותר מ-20%. כמו כן, בתחום התוכנית, תצליל שורת המבנים הדרומית את השורה הצפונית בשיעור של 70% עד 100%.
• שיעור ההצללה על השטח הפנימי הפתוח המוצע הוא 100% !
• בנושא הרוחות יש להטמיע את ההמלצות שהוצעו בדו"ח.
• האזור מחייב בדיקה של גזי קרקע.
• יש לעמוד בתקן ישראלי לבנייה ירוקה ו/או בקובץ ההנחיות העירוני בנושא, להנחת דעתו של מהנדס העיר.

בדיקה תכנונית:
נפח וגובה הבנייה המבוקשים גבוהים מדי ואף בעייתיים, הן מהבחינה של מאזן שטחי ציבור, הן מבחינה תנועתית, אם לא ימולאו התנאים שהומלצו ליציאות נוספות משכונת הדר יוסף והן מהבחינה הסביבתית.

הביקורת שלנו על התכנית שהוצגה:

לאור הממצאים הנ"ל לא ברור מדוע מקודמת התוכנית. נדרשת הורדה משמעותית של גובה  ומספר הבניינים למען שמירה על הבנייה המרקמית הקיימת, מאזן שטחים ציבוריים פתוחים (שטחים ירוקים) ושטחים למבני ציבור, והקטנת מטרדי רעש הצפויים להיגרם בשל העלייה המשמעותית במספר כלי הרכב במקום.

זהו חלקו השני של הדיווח על הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010. כמה נושאים סביבתיים שנדונו בישיבה פורטו כבר בחלק הראשון של הדיווח, שהתמקד בשאילתות. חלק זה מציג את יתר הנושאים שעלו בישיבה ומשכו את תשומת ליבנו.

* * *

איך אפשר לעודד ולשפר את נוחות השימוש בקטנועים ואופנועים בעיר?

חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש הצעה שמטרתה לקדם את נוחות השימוש בכלי רכב דו-גלגליים ממונעים בעיר. על פי נתוני העירייה, מדי יום נוסעים בעיר 45,000 רוכבי דו-גלגלי, מתוכם 22,000 תושבי העיר (זאת בהשוואה ל-450,000 רכבים ביום). יחד עם זאת, היצע החניות לרכבים דו-גלגליים בעיר כולה עומד על 3,500 מקומות חניה בלבד. חבר המועצה גולדרינג ציין שורה של נושאים נוספים, כאלה שבסמכות העירייה וכאלה שבסמכות ארצית, שראוי לקדם לטובת רוכבי הדו-גלגלי, והציע להכריז כי מועצת העירייה מתגייסת לנושא, "להעלות את הרעיונות, להציף בעיות ולסמן פתרונות אפשריים עבור המחוקק, השר ועבורנו".

גולדרינג הציע לקיים דיון בוועדת תחבורה וחניה, בשיתוף עם הוועדה לבטיחות בדרכים (וציין כי הוא מצר על כך כי ועדות אלה לא מתכנסות מספיק). הוא הציע להזמין לוועדות אלה גם את נציגי הרוכבים, ולהקים שדולה למען רוכבי דו-גלגלי. חבר המועצה משה טיומקין (הגמלאים), מחזיק תיק התחבורה וראש ועדת תנועה וחניה בעירייה, שהגיב בשם העירייה, הדגיש כי רבים מהפתרונות אינם נמצאים בידי העירייה, אך קרא גם הוא לקיים דיון בנושא בוועדות הרלוונטיות.

ההצעה התקבלה ברוב קולות. בעדה הצביעו רון חולדאי ויעל דיין (תל אביב 1), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), נתן וולוך ומשה טיומקין (הגמלאים), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), אלון סולר, אסף זמיר ויניב וייצמן (רוב העיר), רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן יפת ויואב גולדרינג (עיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

קביעת מדיניות שימוש במרחב הציבורי

הצעה זו, שאותה הגיש חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ), ביקשה להדגיש את חשיבות המרחב הציבורי העירוני, ולקבוע כללים ברורים למדיניות השימוש בו, על מנת למנוע מצבים של ניכוסו והפרטתו, ניצולו למטרות פרסום או סגירתו לאירועים אישיים. ("תמורת פחות מ-2000 שקל ניתן להפקיע שטח מהציבור לטובת אירוע של מקורבים לשלטון"). בנוסף הדגיש חבר המועצה את ריבוי החברות העירוניות השולטות בנתחים של המרחב הציבורי – וקובעות לעצמן את המדיניות. משרהאוי הציע לנצל את תוכנית המתאר לטיילת, הנעשית בשיתוף ציבור, על מנת לבחון שם את נושא ניהול המרחב הציבורי כפיילוט – לצורך גיבוש כללים שיהפכו את המרחב הציבורי לפתוח ונגיש. הוא הציע למפות את השטחים הציבוריים בעיר, ולקבוע קריטריונים שיאפשרו לקיים בהם אירועים, כל זאת במטרה לגבש מדיניות שקופה, אחידה וברורה. חבר המועצה ביקש כי ראש העירייה ינחה גורמים מקצועיים להגיש המלצות ראשוניות בנושא, לקראת דיון של נבחרי הציבור.

ראש העירייה השיב כי הנושא אינו חדש לעירייה, וכי קיימים קריטריונים לשימוש במרחב הציבורי, שהינם גמישים ומשתנים מעת לעת. חולדאי הדגיש את הסובייקטיביות של עצם השימוש הציבורי – ואת ריבוי הדעות בנושא. בכל מקרה, הוא הציע לדון מחדש בנושא בוועדת ההנהלה, לרענון הקריטריונים.

חברת המועצה רוחיק גלעד-וולנר (עיר לכולנו), אשר הגישה לאחרונה הצעה לסדר בנושא דומה, התנגדה להעלאת הדיון לוועדת הנהלה – שבה משתתפים חברי הקואליציה בלבד, וביקשה לקיים דיון פתוח בנושא במליאת המועצה.

בעד ההצעה לקיים דיון בוועדת ההנהלה הצביעו רון חולדאי, יעל דיין ושמוליק מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), משה טיומקין ונתן וולוך (הגמלאים), אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), בנימין בביוף ושלמה זעפראני (ש"ס), נפתלי לוברט ושמואל גפן (בגד), מיטל להבי, אחמד משראוי ותמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

בעד ההצעה לקיים דיון במועצה הצביעו רחל גלעד וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו) ועומר סיקסיק (יאפא).

האם יירכשו קרקעות ליצירת שטחים פתוחים בדרום העיר? והיכן מקודם דיור בר-השגה?

ראש העירייה עדכן עדכן כי מכירת זכויות העירייה בפרויקטים של השוק הסיטונאי ומתחם רמז-ארלוזורוב תייצר עבור העירייה מקורות תקציביים – רכישת קרקעות לשטחים פתוחים באותם מקומות שיש מחסור בדרום העיר.

נאמר כי העירייה קיבלה תמורת מכירת זכויותיה בפרויקט רמז-ארלוזורוב סכום של 305 מיליון שקל, שיוקדש (על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה), לרכישת שטחי ציבור או לשימור מבני ציבור. חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הביע בדבריו ביקורת על מכירה זו, בטענה כי העירייה ממשיכה למכור נכסים עירוניים רבי-ערך, ובעוד במכירה היה באפשרותה להתנות ליזמים ביצוע דיור בר-השגה, בפועל היא אינה עושה זאת. לדבריו – "נכס אחר נכס נמכר, ללא שום התניה". הוא הוסיף ואמר כי הכסף לרכישת שטחי הציבור כבר קיים – בקרן המקרקעין העירונית, ולכן לא היה צורך במכירת זכויות העירייה בפרויקט, בוודאי בלי התניה מתאימה לקידום דיור בר השגה.

דיור בר-השגה בפרויקטי "יוקרה"?

בתשובה לשאילתא שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו), ובה ביקש לבדוק אם מתוכנן דיור בר-השגה בפרויקט השוק הסיטונאי (שבו העירייה מחזיקה ברבע מזכויות הבנייה), השיב ראש העירייה רון חולדאי כי עיריית תל אביב-יפו היא הראשונה המבקשת להגדיר את המושג דיור בר-השגה. הוא סיפר כי העירייה מקדמת פיילוט בשכונת שפירא, וכן פתרונות דיור בר-השגה בשוק עלייה, בתוכנית 3700, במגדל ארלוזורוב ובמע"ר הצפוני.

מתי מקבלים חברי ועדת הכספים את החומר לדיוני הוועדות?

חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) קבלה על כך כי החומר לדיוני הוועדה מגיע לחברים בה רק ביום הישיבה. היא התייחסה לתוכנית להקמת מערך להשכרת אופניים בתל אביב-יפו, וציינה כי גילתה תוך דיוני ועדת הכספים כי התוכנית מפורטת מאוד. היא התרעמה על כך שכחברת מועצה, לא הוצג בפניה ובפני יתר חברי המועצה הפרויקט, וקבלה –  "אני רציתי שלא רק אנשי המקצוע ידעו, אלא שגם הציבור ונבחרי הציבור ידעו". תשובת ראש העירייה – "בקשי מטיומקין, הוא ייתן לך", משקפת את הגישה של ההנהגה העירונית, המשאירה את האחריות להשגת המידע בידי חברי המועצה ולא בידי הדרג המקצועי או המוביל. ראש העירייה ציין גם כי הנושא "הוצג בהנהלה" – אותה ועדה שבה חברים רק 14 מחברי הקואליציה, ולא חברים בה חברי האופוזיציה. חברת המועצה בן-יפת התרעמה: "אני לא אגש! אנחנו אמורים להכיר פרויקט ענק, בסדר גודל שכזה. לקבל איזה שהוא מידע. לקבל מפרט ומפה…".

חבר המועצה יואב גולדרינג קבל על כך כי במסגרת הדיון מאושרים שני פרוטוקולים של ועדת כספים תחת סעיף אחד. בדבריו הוא הביע חשש כי הכוונה מאחורי מעשה זה היא צמצום זכותם של חברי המועצה לדבר. במקום להעניק לכל חבר מועצה מספר דקות על כל פרוטוקול, הם צריכים לנצל את מספר הדקות הזה לדיון בשני הפרוטוקולים.

ומי לא נשאר בשלב הנאומים מהמקום?

בסוף רבות מישיבות המועצה מתקיים נוהל של נאומים מהמקום. אלה הם נאומים של דקה, שבהם יכולים חברי המועצה להעלות נושאים. עם זאת, בישיבות המועצה בתל אביב-יפו, הנאומים מהמקום נתפסים, כנראה, כלא חשובים, ופעמים רבות חברי המועצה יוצאים מן האולם במהלכם. כך היה גם הפעם, משום שראש העירייה רון חולדאי, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, וחברי מועצה רבים (ובהם בנימין בביוף, הרב שלמה זעפראני, הרב נפתלי לוברט, כרמלה עוזרי, עומר סיקסיק, דן להט) יצאו מן האולם.

לקריאה נוספת:

על חשיבות השאילתות – ועל קנסות חיה, נת"צים, עצים, חיות ופרחי בר

מה קורה בוועדת ההנהלה?

*   *   *

לאחר השלמת פארק מדרון יפו ושיפוץ גן צ'ארלס קלור (מנשייה) מדרום, שיפוץ בריכת גורדון והארכת הטיילת מצפון, הגיע תורם של החוף המרכזי והטיילת לעבור מקצה טיפולים. עיריית תל אביב-יפו מקדמת בימים אלו שתי תוכניות לשטחים הציבוריים בין כיכר אתרים לדולפינריום, האחת מתייחסת לחוף ולטיילת (מקו המים ומזרחה עד, וכולל, הטיילת) והשנייה לרחוב הרברט סמואל עצמו (כלומר מקו הבניינים מערבה, כולל הכביש ועד הטיילת). ביום רביעי, ה-16 באפריל 2010, נערך באוניברסיטה העממית ערב שיתוף ציבור על התכנית הנוגעת לטיילת ולחוף אשר משך אליו מאות משתתפים, ובמרכזו עמדה מצגת זו*. התוכנית השנייה – המזרחית, הנוגעת לציר התחבורה הראשי עדיין לא נחשפה באופן רשמי, למעט בכתבה בעיתון הארץ, עוד על כך בהמשך.

* לגולשים באקספלורר: ייקח למצגת קצת זמן לעלות. נסו פיירפוקס או כרום.

גם לאחר הצגת התוכנית בערב, נותרו מספר סוגיות פתוחות:

(בסוגרים מופיע מספר  השקף במצגת)

• האם נערך לתוכנית תסקיר סביבתי? אם כן, מה היו הערותיו?
• מה אחוז החול אשר ייגרע בשל בניית הטריבונות החדשות (73-69), הטיילת התחתונה (76-75) ולשונות הגישה (110-109)? נמסר רק כי רוחב הטיילת התחתונה והמדרגות מגיע ל-10 מטר.
• האם לאחר הרחבת המדרכה בצדו המזרחי של רחוב הרברט סמואל (התוכנית המזרחית), הקמת שביל האופניים (67-66) והסרת החסמים מהטיילת הקיימת, יש צורך בשביל הליכה בנוי נוסף בגובה החול ועל חשבונו? כדי להבין לעומק את הפגיעה במשאב החול מומלץ לבחון בעין בוחנת את ההדמיות בשקופית 106-105 הנוגעות לחוף פרישמן-בוגרשוב, ואת שקופיות 138-135.
• האם ישנו אגרונום מוסמך המייעץ בבחירת הצמחייה (עצים, שיחים, פרחים)? והאם ישנה כוונה לעקור את העצים הקיימים כיום בטיילת (כפי שנרמז במצגת במסגרת הסרת החסמים 20, 52-51)?
• מה יעלה בגורל לוחות ההנצחה המפוזרים כיום בטיילת? האם יעודכנו הטקסטים? האם נשקלו אמצעי הנצחה נוספים (תמונות של אלטלנה, או של בניין הכנסת הראשונה, לדוגמה)?
• האם יוצבו מתקנים לקשירת אופניים? היכן וכמה? וכן, האם תשולב בתכנון גם תחנת השכרת אופניים?
• פרטים הנוגעים לתכנון המלתחות, השירותים ותאי ההלבשה.
• מה יהיה גורל סככות ההצללה על החול (95-92)? מיקום, כמות, עיצוב וחומרים.
• האם נעשה תכנון לפחי-מחזור?

נראה היה כי הקהל מתעניין גם באספקטים שונים שהתוכנית אינה מתייחסת אליהם כלל. בין אלה נמנים, למשל:

• פיקוח על משכירי כסאות הנוח והשמשיות, הרחקתם מקו המים והגבלתם לאזורים מוגדרים, והגדרת הגדרת אזורים "חופשיים ממטקות".
• השבה לפעולה מלאה של סככות ההצלה המושבתות (כיום פעילות רק חלק מהסככות שהיו פעילות בעבר, ובאופן רשמי אלו חופים אסורים לרחצה).
• סוגיות זיהום בחופים: זיהום החול (בעיקר לכלוך הנגרם על ידי מתרחצים), זיהום אור בלילה (אשר משבש את הפעילות הביולוגית במים), זיהום רעש (מן העסקים על הטיילת), זיהום מי הים (הזרמות ביוב).
• הגבלות על בניית מגדלים לאורך קו החוף.

לאחר הצגת המצגת, ושלב קצר של שאלות, נחלק הקהל לקבוצות דיון לפי נושאים: מתקני הספורט בחוף, הטיילת עצמה, סוגי החומרים (שקופיות 135-118), צמחייה ועוד. נושאים אלו לא דווחו מראש למשתתפים, וחבל כי אז הקהל היה נחלק לפי מוקדי העניין ולא היה מתבזבז זמן רב על ניסיון לשנות את תחומי הדיון בקבוצות. בתחילת הערב חלקו למשתתפים כרטיסיות משוב על התוכנית אשר כללו שתי שאלות בלבד מנוסחות באופן כללי מאוד. מספר משתתפים ציינו כי הגבלת הדיון לנושאים אלו יוצרת רושם של הגבלת שיתוף הציבור לנושאים שוליים, והסטת הדיון מעקרונות בתוכנית אשר עליהם אין אפשרות להשפיע, ובראשם הרחבת הטיילת על חשבון החול ולא על חשבון הכביש.

ייתכן והיה עדיף לו היו מחולקים שאלונים מפורטים יותר עם שאלות ספציפיות על נקודות המחלוקת העיקריות (הטיילת התחתונה, הפגיעה במשאב החול, חומרי הבנייה, ההצללות, וסוגיות הנוגעות לרישוי העסקים), או אולי אפילו סקר אינטרנטי פתוח באתר העירייה כנהוג בערים אחרות בעולם. בנוסף עולה כי ישנו צורך ב"סינכרון" של התוכנית המערבית והמזרחית, למשל בתחומים הבאים: מניעת הפרעה לנקודות התצפית בתוכנית המזרחית על ידי סככות או עצים בתוכנית המערבית; יצירת זהות עיצובית אחידה לפחי המחזור בשתי התוכניות; ותוספת מעברי חצייה ליד החוף המיועד לאירועי חוצות/חגיגות. חבל כי העיצוב לשני האזורים נמצא בידיים שונות ובידי משרדי אדריכלים שונים שאינם פועלים בתאום.

נראה כי יש כאן הזדמנות אשר מגיעה אחת לכמה עשורים להשפיע, ויש עוד ימים/שבועות ספורים להגיש חוות-דעת על תוכנית למנהל התכנון בעירייה ולמשרד האדריכלים, אותם ניתן לשלוח למייל (ד"ר אהובה וינדזור awindsor11@gmail.com, 03-5242789), או ישירות למנהל התכנון בעירייה. (מומלץ לבדוק טלפונית שההערות הגיעו ליעדן).

לקריאה נוספת:

• על ביקורת הארגונים הירוקים על הפגיעה במשאב החול באתר וואלה!.
• על התוכנית המזרחית ב"עוד בלוג תל אביבי": תל-אביב רוצה לגעת בים ואולי סופסוף יתנו לה

* המצגת שהוצגה בערב הייתה בגרסה עדכנית קצת יותר מזו שנחשפת כאן, וכללה מספר שינויים מינוריים. לצער רבים מהנוכחים, המצגת לא הותאמה לגודלו של האולם והייתה קשה לצפייה. המארגנים ומנהל התכנון הבטיחו כי המצגת תישלח למשתתפים ותעלה לעיון ברשת. הבטחה זו טרם התממשה.

ביום ד', ה-24 בפברואר, התקיים בתל אביב אחד מבין ארבעה כנסי חירום מקבילים שערכו ברחבי הארץ החברה להגנת הטבע והמטה לתכנון אחראי, בנושא הרפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (להזמנה לכנס). במפגש נחשף הציבור לעיקרי הרפורמה ולהשלכותיה הבעייתיות, והועלו הערות ותגובות בנוגע אליה ולדרך שבה היא מקודמת.

הרפורמה המוצעת כיום בחוק התכנון והבנייה היא הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, וצפויות לה השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. היא צפויה לייצר תכנון לקוי המונע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, שישפיע על כל היבט של חיי האזרחים במדינה. חוק התכנון והבנייה הוא מהמורכבים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, וראוי שתיקונו ייעשה תוך בחינת כל ההשלכות והשיקולים האפשריים, שכן מחירה של טעות במקרה זה הוא קשה וארוך טווח.

את הכנס פתח אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, שאמר:

באמצעות החלשת הוועדות המחוזיות, ביטול תוכניות המתאר המחוזיות, הגדלת הסמכויות הניתנות לוועדות המקומיות, הפרטת התסקירים הסביבתיים והקמת אינספור ועדות משנה לא מפוקחות ולא שקופות, הרפורמה מחזקת את המקומי על חשבון המחוזי, את התכנון קצר-המועד על חשבון התכנון ארוך-הטווח, את הפוליטי על חשבון המקצועי ואת האינטרס הכלכלי הפרטי על חשבון האינטרס הסביבתי-הלאומי.

בדבריו, הוא הדגיש גם כי הרפורמה משקפת קיטוע של המרחב הרציף לתתי-מרחבים נפרדים, ופירוק של מבנה היררכי קיים לסבך ביורוקרטי מורכב. הוא הביע חשש כי יהיה קשה יותר להגן על ערכי הטבע במטרופולין, עם ביטולן של הוועדות המחוזיות:

האם בריכת החורף, בגבול חולון תל אביב, תישאר אתנו גם לאחר הרפורמה? האם, ללא סמכות תכנונית מטרופולינית, וללא תוכנית מתאר מחוזית, ישכילו חולון ותל אביב-יפו לזהות את ערכי הטבע במקום ולשמר אותם כאתר טבע עירוני ייחודי? האם יצליחו לעשות זאת יחד? או שמא השיקולים קצרי הטווח של כל רשות יכריעו את הכף וגם בריכת החורף בחולון תיעלם – כפי שנעלמו 95% מבריכות החורף במישור החוף מאז הקמת המדינה.

את דבריו המלאים ניתן לקרוא כאן.

להלן סיכום נקודות עיקריות של דבריהם של שאר הדוברים בכנס:

איריס האן, רכזת תחום תכנון ומחקר, מכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה בוועדת התכנון הארצית:

• לא הוגדרו מטרות לחוק, לא מול הציבור ולא בפרק מקדים בחקיקה.
• השקיפות גדלה, אך שיתוף הציבור קטן: ההשפעה היחידה של הציבור נותרה במנגנון ההתנגדויות. אין חובת תמלול והקלטה של דיוני הוועדות הארציות, שהופכות להיות בשליטת הממשלה.
• החוק החדש מונע ממי שאין לו זכות קניינית להגיש התנגדות.
• צעד אחורה בהגנה על שטחים פתוחים: ביטול תוספת 1 לחוק הישן, ביטול הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). מסלול פיתוח קרקע חקלאית הופך זהה למסלול פיתוח רגיל.
• הפרטת תסקירי ההשפעה על הסביבה: התסקירים ייבדקו על ידי יועצים חיצוניים פרטיים (אין הרבה כאלו בשוק. קיים חשד לניגודי עניינים, או פתח לחוסר מקצועיות וירידה באיכות התסקירים). בחוק קבעו לאיזו סוג תוכניות יש להגיש תסקיר סביבתי, אין מקום לשיקול דעת של הוועדות להורות על תסקירים לתוכניות אחרות.
• עקרון "תוכנית אחת בוועדה אחת": לא מתאים לכל תוכנית, לפעמים צריך שיקול דעת נוסף.
• ביטול ההיררכייה של המערכת: נלקחה לקיצוניות, במקום המערכת המאוד היררכית שיש היום, יוצרים מערכת של 144 ועדות אוטונומיות שאין חיבור ותיאום ביניהן. בנוסף – מבטלים את התוכניות המחוזיות.

עו"ד קרן הלפרין מוסרי, פרויקט קהילה וסביבה בעמותת אדם טבע ודין:

• הרפורמה הרסנית! ראשית, יש לדאוג להאריך את התקופה להגשת התנגדויות לרפורמה.
• כרבע מהפניות אשר מגיעות למוקד של אדם טבע ודין הן תחום התכנון והבנייה. אנשים חשים את התכנון באופן יומיומי.
• לא יעלה על הדעת שהרפורמה לא הייתה מתואמת עם משרדי הממשלה, גם הם קיבלו את 21 היום שניתנו לציבור.
• הרפורמה לא מתאימה את התכנון למאה הנוכחית: אין בה מנגנונים של שיתוף ציבור במנגנונים מוקדמים, אלא יידוע ציבור רק לאחר שכבר הושקעה עבודה תכנונית רבה, וקשה לערוך שינויים בתוכניות. לציבור נותרה רק האפשרות להגיש התנגדויות.
• הרפורמה מביאה עמה סרבול במקום ייעול.
• תיקון 89 שמאפשר הגנה על עצים - מבוטל.
• שטחי ציבור: ועדות מקומיות יכולות לאשר תוכניות שמגדילות ב-50% מוקדי תעסוקה ומסחר מבלי להוסיף שטחים ציבוריים.
• נושאי תשתיות: מקודמים בוועדות מיוחדות ואוטונומיות.

אדר' דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון:

• לאחר הבחירות האחרונות נקראתי למשרד ראש הממשלה לייעץ לרפורמה. שאלו אותי כיצד ניתן לקדם פרויקטים תקועים והצעתי להגדיל תקנים ולהצעיר את המערכת בדם חדש. עם קום המדינה היו במערכת התכנון 200 תקנים – כאשר אני סיימתי את תפקידי לפני כמה שנים היו בה 202 תקנים. בנוסף הצעתי קידום שינויים במערך הרישוי.
• פקידי המשרד אמרו כי ראש הממשלה לא יסכים לכזו הצעה – הוא מעוניין ברפורמה – ב"החלפת מערך התכנון הקיים במערך חקיקתי עדכני.
• לאחר קריאה מדוקדקת של החוק, סבורה כי שלוש מטרות החוק הן: (1) הבטחת שליטת הממשלה בהחלטות מוסדות התכנון; (2) חיזוק מוסדות התכנון המקומיים, והגדלת מספר המינויים הפוליטיים בהם; (3) להיפטר ממערך הוועדות והתוכניות ששומר על שטחים פתוחים.
• מבלבלים את האויב, כדרך להשגת המטרות: עשרות ועדות חדשות, מונחים חדשים והגדרות משפטיות חדשות, עשרות מועדים ועוד. בנוסף ישנו צורך בנציגי ממשלה רבים בכל הוועדות האלו, מהיכן יגיעו אותם נציגים אם נתניהו לא מעוניין להוסיף תקנים? ואיך ימונו וייבדקו נציגי הציבור והממשלה?
• סעיף 137 לחוק: כל מה שועדה צריכה כדי להחליט החלטות ברות תוקף משפטי הוא שהיו"ר (שממונה על ידי השר)+ שני חברים (יש כאמור שלושה נציגי ממשלה, הממונים על ידי השר בכל ועדה) יהיה נוכחים, 15 דקות אחרי השעה שבה נקבעה תחילת הישיבה. גם אם נציגי הציבור (שאינם מקבלים שכר על חברותם בועדה) יאחרו – יהיה אפשר להחליט בעלדיהם.
• לסיום, צפויי כאוס גדול בתקופת המעבר בין החוקים בשל שייקח זמן גדול למערכת ללמוד את נהלי העבודה החדשים.

אורלי רונן, מרכז השל:

• חוק חזר חזון וחסר כיוון, הוא מתקן נושאים של תכנון בעזרת פלסטרים ולא בעזרת אסטרטגיה.
• החוק לא מתמודד עם מערכת היחסים בין בשלטון המרכזי למקומי.
• החוק לא מטפל בבעיות של שחיתות – כי אלו בעיות מערכתיות במבנה השלטון המקומי, ולא במערכת התכנון.
• עדכניות: החוק לא עומד בסטנדרטים החדשים שמקודמים בעולם, שם לא מדברים רק על שיתוף ציבור, אלא מקדמים שותפות ציבורית ומשילות.לפני עשור התחלנו לדרוש שקיפות, כשלב ראשון בשיתוף ושותפות, החוק נותן רק את זה ולא יותר מכך.
• פיתוח רב קימא: בחוק אין התייחסות להחלטות והנחיות של משרדי ממשלה אחרים, הממשלה כבר הצהירה על פיתוח בר קימא כתפיסה עתידית של המדינה. אבל במקום להכניס את תפיסות אלו לחוק - מקדמים מהלכים הפוכים.

גיל לימור, האגודה לזכיות האזרח:

• בישראל, רבת פערים ואוכלוסיות, חשוב לשמור על מערכת שמאפשרת תכנון טוב ושיוויוני. למען צמיחה של כלל האוכלוסיה, ולמניעת הדרה.
• הארגונים החברתיים מאוד מדואגים מהרפורמה, היא מחלישה את מערכת התכנון ובהכרח תפגע באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, מי שלא מסוגל להתמודד עם מערכת תכנון שמקדשת מהירות.
• אין דרישה לתסקיר חברתי של תוכניות, אין ייעוץ חברתי, אין שיתוף של משרד הרווחה. אין התייחסות לסוגיות של דיור, נגישות, אבטלה או פערים.
• פגיעה בדמוקרטיה: יש הרעה ביחס למצב הקיים. אין דמוקרטיזציה של התכנון, אין הגנה על מיעוטים וייצוג הולם של אוכלוסיות, יש פגיעה באיזונים ובבלמים.
• פגיעה ברשיות חלשות: אין חיזוק של רשיות חלשות, רשיות שלא יעמדו ביעדי החוק (בניהן, קצב אישור תוכניות) תמונה להם ועדה קרואה של ידי שר הפנים.

אילן שירקון, יו"ר פורום מקרקעין של לשכת עורכי הדין:

• המצב הקיים בלתי אפשרי, ולכן דרושה מהפכה במוסדות התכנון. לוקח שנים להעביר תוכנית בנייה, בסמכות מחוזית לוקח 5-10 שנים. המצב הקיים פוגע באזרחים ובזכות הקניין שלהם. להשיג היתרי בנייה לוקח כשנה שנתיים.
• "תוכנית אחת בועדה אחת" לא שווה שחיתות. ישנם גורמי בקרה ומשקיפים.
• זכות הקניין: הרפורמה מקדמת את מימושה זכות ומתירה חסמים קיימים.
• יש עדיין שינויים נדרשים: כגון קידום שקיפות.

מיקי ליפשיץ' (מנהל עמותת ארץ אהבתי):

• ראשית, אני מפנטז על חוק שהעמותות והארגונים הסביבתיים יהיו היוזמים שלו, ולא רק מגיבים.
• שטחים פתוחים: בחוק יש שורה אחת בלבד שעוסקת בשטחים פתוחים, אין שום הבדל בהתייחסות בין תכנון עירוני לבין תכנון במרחב הכפרי/המועצות האזוריות.
• אין בחוק מנגון שימנע תהליכי פירוור או יגן על המעמד המיוחד של המרחב הכפרי.
• בחוק אין ייצוג לערכי תמ"א 35.
• אין ייצוג הולם בוועדה הארצית למועצות האזוריות, אשר חולשות על מרבית שטחי הארץ (ועל מיעוט התושבים).

ערן בן ימיני, התנועה הירוקה:

• מה הם מניעי החוק? הטיעונים הענייניים בפרטי החוק לא מעלים תשובה כוללת. צריך להסתכל על יזמי החוק, אשר כנראה נכתב עוד לפני הבחירות, את החוק לא מניעים מניעים של יעילות והתייעלות, ואפילו לא תאוות בצע ואינטרסים. את החוק מניעה אידיאולוגיה – אותה אידיאולוגיה שבאה לידי ביטויי בשלל רפורמות של הממשלה הנוכחית (בתכנון, תחבורה, בריאות הנפש ועוד) – פירוק הכח הציבורי. החלשת הכוחות במדינה שפועלים לרווחת הכלל – מתוך אמונה שהשוק "יסדר" את הכל מעצמו.
• צריך לחבור לכלל הנפגעים מן הרפורמות השונות – לקואליציה רחבה.
• ברפורמה זו לא יראו מהר את התוצאות בשטח, אלא תוך מספר שנים. ישנו קושי להסביר לציבור שיש בעיה, כי מדובר פה בסדרי גודל אדירים: היקף ארצי ולאורך שנים.
• החדשות הטובות: ראש הממשלה הוא לחיץ וחלש, יש לתקוף אותו ישירות לשינוי החוק.

רחל גלעד וולנר, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, עיר לכולנו:

• בתור פעילה חברתית-סביבתית שהייתה שותפה למאבקים נגד תוכניות בינוי, שהיום חברה בועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני יודעת שהידיעה שההחלטה בוועדה היא לא הערכאה האחרונה לאישור תוכניות מחזקת מאבקים ומאפשרת לתושבים להמשיך לנסות להביע את דעותיהם.
• כאשר מסתכלים על מדד של "האם אני יכול להשפיע על חיי?” החברה האזרחית בונה את החוסן שלה מידיעה שלתושבים יש יכולת להשפיע.
• הרפורמה תחזק רצף את תחושת האין אונים – שאין לאן לפנות, ואין איך לערער על החלטות שכבר נתקבלו (לעיתים במחטפים).
• הרפורמה יכולה להוביל להעמקת תחושת היאוש האזרחי, וכשתתחיל התעוררות היא תהיה מאוחרת מדי.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרצ:

• החוק לא דמוקרטי: מי שרוצה לחסוך בזמן, בעצם רוצה לחסוך בדמוקרטיה, אשר זקוקה לזמן כדי לקבל החלטות ולשתף במידע.
• פגיעה בדעת וזכיות המיעוט: כיום כל חבר ועדה יכול להגיש ערער על החלטה שהתקבלה. החוק החדש דורש חתימות של כרבע מחברי הועדה על מנת להגיש ערער.
• יו"ר הוועדה: כיום בעל קול נוסף בהצבעות, במקרים של שיווין ופתוח לשיקול דעת. לפי החוק החדש יו"ר הועדה מקבל אוטומטית קול נוסף בהצבעות.
• "שר הפנים יקבע”: מוטו שחוזר בסעיפים רבים בחוק. מינויים רבים הם של שר הפנים - הוא ממנה חלק מן המתדיינים, מגדיר להם סמכויות, וקובע מי יהיו אלו שמוסמכים לדון בערעורים על החלטותיהם.
• במקום לחזק את נציגי הציבור שיושבים בועדות (באמצעות שכר) מגדירים עוד תקנים לנציגי השלטון המרכזי (שהינם בשכר).
• לוח הזמנים הופך את שיתוף הציבור ללא ישים. נבחרי הציבור לא ישמעו יותר את התנגדיות הציבור, אלא בורר שממנה שר הפנים.
• רפורמה לעשירים: דרישה לתשלום מהיר על השבחה. החוק מלא סתירות – מי שיודע לקמבן ימצא את הדרך, השאר יפלו במלכודות.

אדר' ליאת אזיקוב, קבוצת פעילי פלורנטין:

• מערכת התכנון משפיעה על החיים של כולנו, אבל היא נעלם עבור רובנו, אנו לא יודעים מה קורה בה וכיצד היא פועלת.
• פלורנטין היא דוגמה לשכונה שמקודמות בה במקביל תוכניות רבות אשר ישנו אותה מהותית.
• איכות התכנון היא יעד שנעדר מהרפורמה: חסר בה האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

לינקים לקריאה נוספת על הרפורמה:

1. לחתימה על העצומה
2. בלוג המטה לתכנון אחראי
3. על הרפורמה הסודית במוסדות התכנון כבר שמעת?, באתר החברה להגנת הטבע
4. הקרב על הבית, אבי דבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה בשתי"ל
5. "הרפורמה תחסל 60 שנה של תכנון": דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון, בראיון בדה-מרקר
6. לסרטון הכנס שנערך בירושלים, youtube

המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).

השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):

טבלת נתוני המחזור  – מה עלה? בכמה? ומדוע?

טבלה 1.10, עמוד 54

על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.

שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות

בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.

מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.

התייעלות אנרגטית עירונית

בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.

השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.

מה עוד?

שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…

החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה מקימות קואליציה למען מרחב טבע באזור גלילות והכפר הירוק, ומזמינות תושבים מתל אביב-יפו, רמת השרון והרצליה להצטרף לפעילות לשימור הרצף הירוק ולתכנון השטח כמרחב טבע עירוני מטרופוליני.

האזור

אזור רצועת הנופש, בגבול בין תל אביב לרמת השרון, הוא השטח הפנוי הגדול והמשמעותי ביותר שנותר במחוז תל אביב! בשטח אפשר למצוא מגוון ערכי טבע ומורשת, שלהם ערך אקולוגי ונופי רב – מערות קבורה שומרוניות, שדות חקלאיים נטושים ומעובדים, בריכת חורף ייחודית, אתרי פריחה וביניהם עמק הנרקיסים – הריכוז האחרון של נרקיסים פורחים בכל גוש דן.

האיום

רצועת הטבע נמצאת בסכנה קיומית. על שטח זה מקודמות כיום תוכניות המציעות פיתוח אינטנסיבי של השטח ובנייה של אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה:

• כמות השטח הציבורי הירוק הפתוח תפחת באופן משמעותי!
• התוכניות המקודמות אינן מתואמות זו עם זו, ואין ראייה מרחבית הקושרת ביניהן.
• חזון הרציפות של כלל השטח מכביש 4 במזרח ועד הים, המוצע בתכנית המתאר המחוזית, [תמ"מ 5], מטשטש ונעלם.
• כיום השטח מקוטע ואינו מאפשר מעבר אקולוגי לבעלי חיים נודדים. התכניות לשטח לא רק שאינן משפרות את המצב, אלא אף מחמירות אותו – בגלל הכבישים המתוכננים.

מי אנחנו?

אנו, קואליציית תושבים וארגונים, חוץ-ממסדית וא-מפלגתית, בריכוזן של "מגמה ירוקה" וה"חברה להגנת הטבע באזור תל אביב". אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולהשפיע על עיצוב התכניות העתידיות לשטח, כך שתשמרנה את רציפות הטבע והחיים בו, וערכי המורשת על פני כל השטח, למעננו ולמען ילדנו.

מה אפשר לעשות?

כל אחד ואחת מכם יכולים לסייע רבות. תוכלו לקחת חלק בהתארגנות ייחודית, לפעול ליצירת מקום לטיולי חורף שמשיים ליד הבית, לשמור על ריאה ירוקה בפאתי הסביבה העירונית, להגן על בעלי חיים, ולהיחשף לעולם הסביבה והקיימות ביחד עם שכנים, תושבים וארגונים נוספים.

• העבירו הלאה את המסר – הצטרפו לקואליציה!
• הירשמו לקבוצת הפייסבוק – "שימור מערות אפקה ועמק הנרקיסים בגלילות"
• השתמשו בשטח – בקרוב אירועים וסיורים ללא תשלום לכל המשפחה. תגיעו ותעבירו הלאה.
• אוהבים לכתוב? לטייל? לארגן? לצלם? – יש מה לעשות.
• מכירים התארגנויות, ועדי פעולה, ועדי שכונות, או חברים מרמת השרון, הרצליה ותל אביב-יפו שיהיו מעוניינים להצטרף? הפנו אותם אלינו

לפרטים נוספים ולהצטרפות לקואליציה

אביטל, החברה להגנת הטבע – 03-5660960, tlv5@spni.org.il , www.teva.org.il/tlv

רועי, מגמה ירוקה – 054-4574602, roy3171@netvision.net.il , www.green.org.il

בשנה החולפת סבל נחל הירקון משני זיהומים חמורים: אחד בשל תקלה בביוב באור יהודה והשני בשל שריפה במפעל "סנו" בהוד השרון. בשנה הקרובה מתכננת רשות נחל הירקון להשלים מספר פרויקטים: עצירת זרימת "מי קיץ", "סיחרור" מים בקטע הנקי של הנחל והפעלת אגנים ירוקים. המטרה- מים נקיים יותר בנחל. ומה לדגים יש להגיד בנושא?

גאולת הירקון

בשנת 2003 החליטה הממשלה על פרויקט גאולת הירקון. הפרויקט היה אמור תוך מספר שנים להפוך את נחל הירקון מ"חצר אחורית" בה זורם הביוב בדרך לים, ל"חצר קדמית" של טבע ופנאי לרווחת כל תושבי המטרופולין. מאז עברו שש שנים ועדיין לא נראים ילדים שוחים בירקון. "אנו עוסקים הרבה זמן בתוכנית גאולת הירקון", אמר ראש העיר מר רון חולדאי בישיבה של רשות נחל הירקון, "ולמרות שהקצב איטי מדי ועם הרבה יסורים, אנו רואים את האור בקצה המנהרה".

טיפול שלומיאלי

בשנה החולפת  שתי תקלות גרמו לזיהומים קשים בירקון. השרפה במפעל סנו בהוד השרון גרמה לזרימת חומרים שהמיתו את החיידקים המפרקים את הביוב וגרמו לקריסת מערכת טיהור השפכים של הוד השרון. בנוסף למי הביוב שזרמו לנחל, הגיעו אליו גם החומרים המזיקים שיצאו מכלל שליטה בשריפה.  מי הנחל העלו קצף ובעלי החיים בו מתו בהמוניהם. לכתבה על השריפה מערוץ 2 . התקלה השניה ארעה בביוב של אור יהודה, בעקבותיה זרם ביוב גולמי לנחל איילון וממנו לירקון. זו תקלה שאפשר היה לתקן תוך שבוע, אך עקב טיפול שלומיאלי זיהום הנחל נמשך חודשיים.

דייג אוהב דגים. זיהום הביוב מאור יהודה הגיע לים ופגע בדגים. ולמי אכפת מהדגים אם לא לדייגים. דייגי יפו, הגישו תביעה יצוגית על סך 11.5 מליון ש' כנגד איגוד דן לביוב ועיריית אור יהודה. לטענת הדייגים, זיהום מי הים בביוב הגולמי גרם להשבתת עבודתם. "הדייג הושבת לגמרי ונגרמה פגיעה בפרנסתם של כ-500 דייגים", נכתב בבקשה לתביעה.  במשך חודשיים של היעדר פעילות ימית, מציינים הדייגים, הם סבלו מאובדן שלל דייג בסדר גודל של כ-350 טון. לפי תחשיב של שמונה דולר לק"ג דגים, מסכמים הדייגים את הפסדיהם כתוצאה מהזיהום בכ-11.2 מיליון שקל.

עתיד מתוק?

בשנה הבאה מתוכננות לפעול כבר חלק גדול מהמערכות של "גאולת הירקון".

שאיבה של "מי קיץ": עצירת זרימת זיהומים זמניים ממקורות קטנים, כגון נחל קנה.
"סיחרור מים" בקטע הנחל העליון: שאיבת מים בסוף הקטע "הנקי" של הנחל, סינונם והזרמתם שוב באותו הקטע, בכדי להגדיל באופן מלאכותי את כמות המים בקטעים שלא נגועים בזיהום.
בניה של "אגנים ירוקים" : בריכות בעלות צמחיה טבעית שישחזרו את בתי הגידול הלחים שהיו בסביבת הנחל בעבר, ויטהרו טיהור נוסף את מי השופכין של כפר סבא והוד השרון, לאחר שאלה עברו דרך מכון לטיהור שפכים. המערכת תשמש גם ללימוד של נושאים שונים בתחום האקולוגיה והבוטניקה.

עם זאת עדיין ישנן סכנות לנחל. משבר המים מגדיל את הלחץ על השימוש במים, וככל שהמים במכוני הטהור יהיו נקיים יותר כך יגדל הצורך להשתמש בהם ולא להזרימם בנחל. נוסף על כך, תקלות כמו אלו שקרו השנה עדיין יכולות לקרות.

למה בעצם לא להקים גינה זמנית בקריית ספר?

בישיבת המועצה האחרונה ירדה מסדר היום הצעה של רחל וולנר (עיר לכולנו) להקים מיד גינה זמנית בשטח קריית ספר. וולנר התפלאה שהגינה הזמנית לא מוקמת, כיוון שבהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה מלפני שלושה חודשים, הוחלט שתקום גינה זמנית, וחוק הרשויות המקומיות מאפשר לעיר להקים גינון זמני על שטחים לא מנוצלים. ראש העירייה אמר בתגובה "אתם מפריעים לי לעזור לכם" (המשך…)