משמר המועצה

בשבועות האחרונים נאבקה קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע למען מניעת כריתת שורת ברושים ברחוב טיומקין, במסגרת שיפוץ בניין ברחוב וחפירת חניון תת-קרקעי תחתיו. הסיפור החל ב-8 ביולי 2010 בבוקר, כאשר קבלנים כרתו שני ברושים בני שמונים שנה ברחוב טיומקין 12. נוכחות ערנית של החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו ושל תושבים במקום הביאה לעצירת כריתתו של ברוש שלישי. החברה להגנת הטבע הגישה ערר לפקיד היערות הארצי, ישראל גלון, כנגד הכריתה, בתקווה כי ניתן יהיה להציל את העץ השלישי ולשמר לפחות ברוש אחד בשכונה שבעבר נקראה "שכונת הברושים".

בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה המצער, עם החלטתו של פקיד היערות הארצי לאפשר את כריתת הברוש האחרון שנותר במגרש. יחד עם זאת, פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, לא חסך במילים על התנהגות עיריית תל אביב-יפו בפרשה. אנו מביאים לעיונכם דבריו במלואם (ההדגשות – שלנו). בנוסף, אנחנו ממליצים לכם לפנות אל חברי מועצת העירייה ואל פקיד היערות העירוני, על מנת למחות על היחס העירוני המזלזל כלפי עצים ותיקים. לנוחותכם, מצורפים בקישורים נוסח מוצע למכתב זה, וכן רשימת כתובות של כל חברי המועצה.

כריתת הברושים ברחוב טיומקין (צילום: מוטי מילרוד)

*     *     *

18/7/2010

אל: גיא נרדי, החברה להגנת הטבע

הנדון: החלטה  בערר על כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב יפו

1. ביום 8 ביולי 2010 הוגש ערר על החלטת פקיד היערות של עיריית תל אביב-יפו בעניין רישיון כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

2. רקע עובדתי:

א. המדובר בתוכניות לבניית בית דירות ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו. בשולי המגרש בין טיומקין 12 לטיומקין 10 יש / היו 3 עצי ברוש נאים בני כ- 80 שנה וכן עץ תמר בחזית במבנה.

ב. הנושא נדון בוועדת תכנון החל משנת 2005. הצורך לעקור את הברושים נבע בגלל בעיית חנייה. הנחית אגרונום העירייה מיום 23 במאי 2006 הייתה כי אם הוועדה תאשר את התוכנית עצי הברוש לא ישרדו. ביום 16 באפריל 2006 פנו השכנים בהתנגדות לעקירת העצים לוועדת התכנון המקומית  וביום 24 באוקטובר 2006 התקבלה החלטת ועדת הבנייה המאשרת את המבנה והחנייה ואת כריתת הברושים.

ג. בשנת 2009 הוגשה שוב התנגדות של השכנים לעקירת העצים  וב-4 בפברואר 2010 ניתנה החלטה סופית של הוועדה "לכבד הסכמים קודמים בדבר הבנייה, החנייה, כריתת העצים ונטיעת עצים חלופיים".

ד. היתר כריתה ניתן על ידי פקיד היערות של תל אביב-יפו ביום 1 ביולי 2010 ובו התניה לפיצוי נופי בסך 24,616 ש"ח בלי קביעה היכן יינתן הפיצוי הנופי.

ה. ביום הכריתה, לאחר שנכרתו שני עצי ברוש, עוכב המשך התהליך על ידי שמואל קצ'לניק [פקיד היערות של תל אביב-יפו ומנהל האגף לשיפור פני העיר] בעקבות פניית תושבים וערר שהוגש על ידי אדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע.

3. ב-14 ביולי 2010 התקיים תהליך ערר באתר ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

4. החלטתי התקבלה לאחר הביקור בשטח ולאחר שעברתי על כל החומר הכתוב שהועבר לי על ידי נציג היזם, החלטות ועדת התכנון, המלצות אגרונום חיים גבריאל ואגרונום יצחק הל-אור, הערות התושבים בדיון ומכתבים שהגיעו לאחר מכן, פניית גיא נרדי ומכתביו.

5. החלטה:

א. שלושת עצי הברוש שהיו במקום והעץ שנותר היו במצב טוב. הם מהווים חלק מההיסטוריה של שכונת הברושים ומהווים גם הפרדה אסתטית בין המבנים בטיומקין 10 וטיומקין 12. מיקומם של העצים בגבול המגרש אפשר מלכתחילה השארתם במקום, ותכנון המבנה החדש והחנייה תוך התחשבות בעצים. זו מטרת צו אילנות מוגנים.

ב. אגף גנים ונוף בעיריית תל אביב-יפו באמצעות אגרונום העירייה חיים גבריאל היו צריכים לעמוד על דעתם ולדרוש מלכתחילה השארת העצים ותכנון המבנה תוך התחשבות בעצים ולא רק לציין שאם התוכניות יישארו כפי שהם אין אפשרות להשאיר את העצים. וזה במיוחד לאור העובדה שבתל אביב-יפו מנהל אגף גנים הנו גם פקיד היערות ותפקידו להגן על העצים כשניתן. המלצה על כריתת שלושה עצים נאים, בריאים והיסטוריים כדי לאפשר עוד כמה חניות אינה על פי רוח הצו ושמירת אילנות.

ג. גם היזם לא גילה נכונות לשימור העצים. ובנייר ההמלצה של האגרונום יצחק הל-אור יש הכוונה מקצועית ברורה כיצד לשמר עצים. אלא שהיזם לא קיבל המלצה זו והחליט לממש את 100% השטח התת-קרקעי לחניה ולא לשמר את העצים.

ד. החלטתי - למרות הנ"ל, ולאור העובדה שנעשה הליך תכנון מסודר וממושך, והתקיים דיון על העצים תוך התייחסות של אגף גנים, והתנגדות תושבים ולמרות שלא נראה שהיה רצון אמיתי לשמר את העצים, מאחר והחלטת ועדת תכנון ובנייה הייתה לאשר את הבניה בתנאים אלו, אני מאשר בצער את מתן רישיון הכריתה שניתן על ידי פקיד היערות שמואל קצ'לניק, בהתאם לתנאים החדשים המופיעים בהמשך להחלטתי. אני מקווה שבעתיד נראה מצד כל הגורמים –  הרשות, ועדת תכנון ובנייה והיזמים רצון אמיתי לשימור עצים בתהליכי תכנון.

ה. תנאים להיתר ולהחלטה

• ערך חליפי – הערך החליפי של העצים שיכרתו [ברושים] חושב על ידי עיריית תל אביב-יפו ב-22,600 ש"ח בלי לציין היכן ימומש ערך זה. ערך זה מקובל עלי והוא ימומש כעצים בוגרים שיינטעו בחצר הבניין על פי התוכנית המצורפת בחזית המבנה ומאחוריו.
• מאחר ועומק ערוגת השתילה הנו 1.18 מ' יש צורך להגביה את הערוגה לעומק של 1.70 מ' באישור אגרונום העירייה.
• אחד העצים בחזית יהיה תמר מצוי או תמר קנרי אשר יועתק כעץ גדול ויהווה החזרת הנוף של עץ הדקל שהיה במקום והועתק לגליל. שאר העצים וגודלם יאושרו על ידי פקיד היערות בתל אביב-יפו.
• במידה ועלות העצים הבוגרים שיועתקו לאתר תהיה קטנה מהסכום שנקבע, יינטעו עצים נוספים עד להשלמת הסכום במרחק שלא יעלה על 500 מ' מהאתר ובאישור פקיד היערות.
• העצים שישתלו במסגרת הפרויקט ובסביבתו יהוו כחלק מהתחייבות למתן טופס 4.

על סמך התחייבות היזם להחלטה זו תאושר כריתת הברוש שנותר בשטח.

בשולי הדברים:

אני קורא לפקיד היערות שמואל קצ'לניק, מנהל אגף גנים ונוף, להגיע להידברות עם מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה גיא נרדי בנושא הגנה על עצים, לשתפם וליידעם על החלטותיו כדי להימנע בעתיד ממקרים דומים. וכן מקווה כי ועדת התכנון והבנייה תשקול בעתיד שיקולי הגנה על עצים. במיוחד כאשר העצים נטועים בשולי המגרש וניתן למצוא פתרון להשארתם.

בברכה

ישראל גלון, פקיד היערות

*     *     *

למי פונים בעת טיפול לא נכון בצמחייה? אילו כללים ונהלים חדשים  מגבש משרד  החקלאות בנושא העתקת עצים?  באחריות מי שימור, תמיכה ושילוט של עצים? האם אני יכול לקבל מהמשתלה העירונית חסכוניים במים ומושכי ציפורים ? הפורום הירוק דן בשאלות אלו ועוד רבות אחרות עם האנשים הקובעים את עתיד העצים בעיר.

(המשך…)