דיווח זה, על הנעשה בישיבת הוועדה לאיכות הסביבה שהתקיימה ב-24 בינואר 2010 ועסקה בנושא הגשרים בעיר, מתבסס על דיווחן של נציגות הציבור בוועדה (שתיהן רכזות צוותי עבודה בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו), ועל הסטנוגרמה של המפגש שהועברה לעיוננו.
ברצוננו להצטרף לדבריו של יו"ר הוועדה, פאר ויסנר, באשר לחשיבות הקלטת הישיבות ולהפקת תמלילים שלהן. כמוהו, גם אנו חושבים שהסטנוגרמות "עושות טוב לעניין, ומסייעות בגיבוש החלטות ברורות יותר, מסוכמות וכתובות". בנוסף, הסטנוגרמות מאפשרות למי שלא היה נוכח בדיון להיחשף למידע, לדיונים המרתקים ולמגוון הדעות שעלו בוועדה, באופן שאינו אפשרי מקריאת סיכומי ההחלטות בלבד.
* * *
מפגש הוועדה התמקד בנושא הגשרים להולכי רגל בתל אביב-יפו, ובצורך להקים גשרים נוספים לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. בישיבה השתתפו יו"ר הוועדה וסגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) וחברי המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) ועו"ד דן להט (הירוקים). כמו כן השתתפו שתי נציגות הציבור, מירי קופרמינץ ודליה בארי (הפורום הירוק), ועובדי העירייה הבאים: אדריכל העיר, יואב דוד; גידו סגל מהיחידה לתכנון אסטרטגי; ונציגים מצוות מזרח, צוות צפון וצוות יפו-דרום באגף ההנדסה.
יו"ר הוועדה פאר ויסנר פתח את הישיבה ואמר שהדיון בה הוא תולדה של החלטת מועצת העירייה מה-19 באוקטובר 2010 להעביר את הדיון בהצעה לסדר שהגיש בנושא גשרים בעיר להמשך דיון, לפני העלאתה לוועדת ההנהלה. לדבריו, יש לקבוע מדיניות מסוימת לאופי הגשרים להולכי-רגל ולרוכבי האופניים, ולהבין כיצד תמומן בניית הגשרים ומה יהיה סדר העדיפות בבנייתם, מתוך שאיפה לחזק את החיבור בין השכונות השונות של העיר, על מנת ליצור תחושה של "עיר אחת ולא איי תנועה".
גשרים קיימים ומתוכננים בעיר
בישיבה הוצגה מצגת שסקרה את הגשרים הקיימים והמתוכננים בעיר. כיום יש בעיר 94 גשרים, מתוכם 43 גשרים המיועדים לכלי רכב, 44 גשרים להולכי רגל וכן 7 מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל. ניתן לייצר בגשרי הרכבים מסלולים נוחים יותר להולכי רגל ולאופניים, אולם כיום מרבית הגשרים (ובהם גם גשרי הולכי הרגל) לא מתאימים לאופניים – בגלל עלייה במדרגות או שיפועים לא מתאימים.
עיקר המצגת עסק בהצגת תוכניות להקמת 15 גשרים נוספים בעיר, שמטרתם ליצור רצף של תנועת הולכי רגל ולחבר בין השכונות השונות.
-
גשר בדרך נמיר, המחבר בין רמת אביב ג' ואזורי חן. הגשר מתוכנן, והוגדר כמטלת פיתוח של חברת "נופי ים", אך טרם בוצע.
-
גשר בין רמת אביב ג' החדשה ושכונת נווה אביבים.
-
גשר בין רחוב מבצע קדש (במעוז אביב) לאוניברסיטת תל אביב, החוצה את האיילון. בדיון הודגשה חשיבותו העירונית של גשר זה – כגשר שיחבר את הדר יוסף לאוניברסיטה (יקצר את ההליכה/רכיבה ב-2.5 ק"מ), ויתורם ליצירת ציר ירוק: פנחס רוזן – מבצע קדש – גשר לגן הבוטני – אוניברסיטה – איינשטיין – חוף הים.
-
גשר בין אזור רמת החייל, ותחנת הרכבת של בני ברק, מעל נחל הירקון (שבנייתו תצריך שיתוף פעולה עם עיריית בני ברק)
-
גשר משכונת כוכב הצפון לפארק הירקון.
-
גשר בין מתחם תעש ושכונת נחלת יצחק למתחם ה"סיטי" של גבעתיים.
-
גשר המחבר בין שכונת נחלת יצחק למתחם תנובה/קופת חולים שמהעבר השני של האיילון. (הודגש כי גשר זה "יהיה מהפכה" עבור תושבי נחלת יצחק ויתרום לחיבור השכונה לאזור התרבות של תל אביב. הגשר, הכלול במטלות הבנייה של תנובה, כבר מאושר סטטוטורית, וכולל רצועת שצ"פ, שביל להולכי רגל ונתיב רכב אחד לכל כיוון).
-
גשר מעל דרך השלום (משימת פיתוח של תעש-השלום)
-
גשר המחבר בין שכונת ביצרון ושכונת מונטיפיורי. (גשר זה צפוי ליצור ציר ירוק חשוב נוסף – ביצרון – שדרות ההשכלה – שדרות יהודית – רחוב הארבעה – סינמטק – הבימה – בוגרשוב – חוף הים).
-
גשר המחבר בין רחוב הרכב ורחוב השלושה (באזור מלאי תעסוקה פוטנציאלי אדיר – "איילון ביזנס סנטר" ועוד).
-
גשרים שונים מעל דרך בגין עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים.
-
גשר המחבר בין רחוב אאורבך (במושבה האמריקאית) לכיוון מתחם התחנה (מנשייה).
-
גשר ברחוב בית פלט, המתחבר לרחוב הבעל שם טוב ולגבעת עלייה (ג'בליה). (הקשר קיים ונבדקת אפשרות להתאימו לרוכבי אופניים)
-
גשר המחבר בין שכונת נווה עופר ושכונת דקר, ועובר מעל ציר שלבים (הגשר קיים, אך נועד לפירוק במסגרת תוכנית שלבים. נבדקת אפשרות לשלבו בתוכנית, אולם מספר המשתמשים הצפוי בו נמוך לעומת המינימום הנדרש)
-
גשר ברחוב התחייה, המחבר בין פארק החורשות לים, דרך בלומפילד.
פרסום על הגשרים – בעד ונגד
במהלך הדיון הציגו המשתתפים כמה גישות בנוגע לשאלת הפרסום על גבי הגשרים – האם ראוי לפרסם על הגשרים, והאם הפרסום יכול לסייע בקידום בנייה מהירה יותר שלהם.
אדריכל העיר, יואב דוד, אמר כי המדיניות העירונית שאושרה לאחרונה גורסת כי לא מפרסמים על גשרים (למעט חלק מהגשרים הקיימים, שעליהם יש פרסום בשל התחייבויות קודמות). לדבריו, מבחינה אסתטית, העירייה אינה מעוניינת בפרסומות על גשרים. הוא ציין כי תחושת הביטחון נפגמת כאשר הולכים בתוך גשר שצדדיו מכוסים בפרסומות, והעריך גם כי ההכנסות מפרסום על גשרים הן זניחות.
סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה, פאר ויסנר, הציג גישה אחרת, לפיה הפרסום יתרום להקמת הגשרים. לדבריו, "אני לא בעד פרסום, אבל מצד שני אני אומר: מתי כבר הפרויקט הזה ייצא לדרך? תוך 12 שנה, עד שנסיים אותו. השאלה כמה אתה רוצה לקדם את הנושא הזה, או שאנחנו אומרים שאנחנו מספיק "עשירים" ונעשה את זה לאט-לאט. [...] בקצב של הגשרים כרגע, כמעט ולא קורה כלום. אני שואל – איפה טובת העיר? אם על האיילון נתנו כרגע לפרסם, אז נשאל את עצמנו – האם אנחנו מוכנים לקחת עכשיו 6-5 גשרים, שיש עליהם פרסום כלשהו, ואז לצאת עם זה מחר ותוך שנתיים יש לנו כמה גשרים טובים שמחברים את קצות העיר, או שאנחנו באים ואומרים שנחכה עם זה".
סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, התייחסה גם היא לנושא הפרסום על הגשרים: "אני בהחלט חושבת שאם יש לנו סוגיה של סיוע ומימון ויכולת להטיס קבוצה יותר גדולה של גשרים יותר מהר לדרך, באמצעות מימון כלשהו, [כדאי לשקול זאת]. [...] אני עדיין חושבת שהיום ניתן לעצב דברים בצורה שהפרסום יהיה מרומז ולא חריף, ושבמקום 'בילבורדים' יהיה צבע לגשר ופרסום בקטן. כי היום מדברים על זה שכל הפרסום הולך לכיוון של פרסום סמוי ולא גלוי, כי הציבור כבר לא רוצה את הגלוי, הוא רוצה את הסמוי. [...] אני בעמדה שאם אני צריכה לחכות לגשר 12 שנה ואני יכולה לקדם גשר נחוץ יותר מהר כתוצאה ממימון ומחשיבה כלכלית, שהיא בסדר והיא מתוכננת נכון, ו[היא לא כרוכה ב]להלשיב פרסום על גשר שלא תכננו לו [פרסום].
חבר המועצה ד"ר נח עפרון אמר כי בנוגע לפרסום על הגשרים, צריך לנהוג במשנה זהירות. לדבריו, "החלום הזה, של 'ללכת עם ולהרגיש בלי', שאנחנו נוכל לתת לחברה פרטית להקים את הגשרים האלה, אבל בכל זאת הפרסום בסופו של עניין יהיה בטוב-טעם, בקטן מאוד, ואף אחד לא ירגיש בו – זה נשמע לי לא כל כך הגיוני. אם יש דוגמא אחת או שתיים בעולם של מקום שזה עובד, אז כדאי ללמוד אותם, בהחלט, אבל רוב המקומות, אנחנו רואים שזה לא עובד כך, וזה באמת דבר שקשה להאמין, שחברה תיכנס לזה, אם היא לא רואה שיש ערך פרסומי…"
הרחבת הגשרים, הנגשת הגשרים, ומטרת הגשרים
גידו סגל, מיחידת התכנון האסטרטגי העירונית, אמר כי נושא הגשרים ייכלל בתוכנית המתאר החדשה, שתכלול הוראה שתוכניות מפורטות לגשרים תהיינה בסמכות הוועדה המקומית. הוא הוסיף כי תוכנית המתאר מאפשרת להרחיב את הגשרים הקיימים לרכב, כדי ליצור גם מעברים נוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ואולי אפילו ליצור בהם שטחים פתוחים – מעין "פארקים" מעל האיילון, שייתנו פיצוי לאזורים הסובלים ממחסור בשטחים פתוחים.
מיטל להבי ביקשה לנתח כל אחד מהגשרים שהוצגו בפני הוועדה, ואת הצורך בו. על מנת להגדיר סדרי עדיפויות בקידום בנייתם. היא ביקשה גם לזרז ביצוע גשרים שכבר הוטלו כמטלה ציבורית על הקבלנים, ולקדם הטלת בניית גשרים כמטלה ציבורית.
דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור של הפורום הירוק ואחת מנציגות הציבור בוועדה, ביקשה לבחון את האפשרות לעשות שימוש במעליות לצורך עלייה לגשרים, על מנת להפוך אותם לזמינים עבור נכים, קשישים, ורוכבי אופניים. סוכם גם כי יש לקדם גשרים עם מינימום מדרגות – ומקסימום אפשרות לעלייה לגשר כבר ממפלס הרחוב ("רמפה").
נח עפרון התייחס למטרה שלשמה מוצע לבנות את הגשרים. לדבריו, רבים מהגשרים נבנו מעל רחובות, על מנת להסיט מהם את תנועת הולכי הרגל, ולאפשר למכוניות לנוע יותר מהר. לדבריו, "בחלק מהמקרים, במקום לבנות גשר עדיף פשוט להמעיט את התנועה. אני שמעתי בעצמי הצעות לבנות גשרים מעל הרברט סמואל, למשל, לים, שזה נשמע לי דבר מגוחך לגמרי. בחלק מהמקרים שכן ראינו, אני חושב שכדאי לבדוק אם לא להמעיט את התנועה במקום לבנות גשר."
פאר ויסנר סיכם את הישיבה ואמר כי הוועדה תבקש ממנהל ההנדסה וממהנדס העיר לעשות תכנון רב-שנתי לגישור בין השכונות, עם תאריכים ותאריכי יעד – מתי יוצאים לביצוע. עוד הוא אמר כי יפנה לאחת החברות העירוניות (החברה הכלכלית או חברה אחרת) על מנת לראות מי מוביל את הדבר הזה ומוציא אותו לביצוע. לדבריו, "אם אנחנו רוצים שזה יזוז צריך להוציא את זה לחברה עירונית, שזה לא יהיה בידיים שלנו. מאחר שאם זה כאן – אנחנו נשקע עם זה".
