משמר המועצה

ביום שני, 9 באוגוסט, תתקיים הישיבה ה-26 של מועצת עיריית תל אביב-יפו. גם הפעם, העירייה לא פרסמה מראש את סדר היום, ואנו מלקטים את המידע על הנושאים שיעלו בה מהתקשורת ומאותן הסיעות שמפעילות אתרי אינטרנט ורשימות דיוור ומעדכנות את הציבור על פעילותן במועצה. [עדכון: סדר יום חלקי פורסם באתר העירייה ביום א' אחר הצהריים, יום לפני הישיבה]

*   *   *

בישיבה תועלה בין השאר שאילתה המתבססת על מאבק שהובילה לאחרונה החברה להגנת הטבע. מדובר בשאילתה של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), בנושא כריתת עצים ותיקים ברחוב טיומקין 12.

ביום 8.7.2010 נכרתו, בחצר בניין המגורים שברחוב טיומקין 12, שני ברושים בני כ-80 שנה אשר הגיעו לגובה של כ-18 מטר, וזאת במסגרת עבודות לבניית בית דירות במקום.

כיום, אין לחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לארגוני הסביבה ולציבור הרחב שום אפשרות לדעת על תכניות בנייה המאיימות לפגוע בעצים ותיקים שמחובת העירייה להגדירם כ"עצים לשימור".

ברצוני לשאול: מהם הקריטריונים אשר על פיהם ניתנים היתרים לכריתת עצים בכלל ועצים ותיקים בפרט וכיצד מפרסמת העירייה לציבור את רשימת העצים המיועדים לכריתה?

שאילתות נוספות שעליהן ישיב ראש העירייה בישיבת המועצה עוסקות במדרכות העיר, במתקני מחזור ובשילוט בעיר:

יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגישה שאילתה בנושא מחסור במתקני מיחזור בפלורנטין:

בתשובה שקיבלתי לאחרונה בנוגע להיעדר מתקני מחזור בפלורנטין, עלה כי העדר מתקני המחזור בשכונה נובע מאחר וברחובות אלו מותרת החנייה משני הצדדים וכי הצבת מתקני מחזור עלולה לצמצם באופן משמעותי את מקומות החנייה, וכן עלולה לגרום להתהוות מטרדי אשפה במרחב הציבורי. מאחר ומתקני המחזור העירוניים מותאמים למדרכות גדולות כמו שיש בצפון העיר – הדבר אינו מפתיע. מדוע אין מתקנים בגודל המתאים למדרכות קטנות ולרחובות הצרים של דרום העיר.

גם חבר המועצה אהרון מדואל עסק בנושא מדרכות העיר והפגיעה בהן, והגיש את השאילתה הבאה:

לאחרונה הציבה העירייה שלטי איסור חניית דו גלגלי בשדרות העיר. מתי מתכוון ראש העיריה להסדיר מספיק מקומות חניה עבור הרכב הדו גלגלי בכדי שלא יצטרכו להצטופף על מדרכות העיר הצרות ממילא.

חברת המועצה רחל גלעד-וולנר הגישה שאילתה בנשא המחסור במצילים בעיר. נושא נוסף שיעלה במועצה הוא הצעה לסדר בנושא הזכות להפגין בכיכר העיר, בקריאה לאסור על גביית תשלום ממפגינים.

הישיבה תתקיים מחר, יום ב', בשעה 18:00 באולם במרכז עינב (רח' אבן גבירול 68). כדאי מאוד להגיע!

לקריאה על ישיבת המועצה הקודמת – רמזורים ירוקים, עסקים ירוקים, ושאלות על קלון ומוסר בישיבת המועצה האחרונה.

* * *

בשבועות האחרונים נאבקה קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע למען מניעת כריתת שורת ברושים ברחוב טיומקין, במסגרת שיפוץ בניין ברחוב וחפירת חניון תת-קרקעי תחתיו. הסיפור החל ב-8 ביולי 2010 בבוקר, כאשר קבלנים כרתו שני ברושים בני שמונים שנה ברחוב טיומקין 12. נוכחות ערנית של החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו ושל תושבים במקום הביאה לעצירת כריתתו של ברוש שלישי. החברה להגנת הטבע הגישה ערר לפקיד היערות הארצי, ישראל גלון, כנגד הכריתה, בתקווה כי ניתן יהיה להציל את העץ השלישי ולשמר לפחות ברוש אחד בשכונה שבעבר נקראה "שכונת הברושים".

בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה המצער, עם החלטתו של פקיד היערות הארצי לאפשר את כריתת הברוש האחרון שנותר במגרש. יחד עם זאת, פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, לא חסך במילים על התנהגות עיריית תל אביב-יפו בפרשה. אנו מביאים לעיונכם דבריו במלואם (ההדגשות – שלנו). בנוסף, אנחנו ממליצים לכם לפנות אל חברי מועצת העירייה ואל פקיד היערות העירוני, על מנת למחות על היחס העירוני המזלזל כלפי עצים ותיקים. לנוחותכם, מצורפים בקישורים נוסח מוצע למכתב זה, וכן רשימת כתובות של כל חברי המועצה.

כריתת הברושים ברחוב טיומקין (צילום: מוטי מילרוד)

*     *     *

18/7/2010

אל: גיא נרדי, החברה להגנת הטבע

הנדון: החלטה  בערר על כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב יפו

1. ביום 8 ביולי 2010 הוגש ערר על החלטת פקיד היערות של עיריית תל אביב-יפו בעניין רישיון כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

2. רקע עובדתי:

א. המדובר בתוכניות לבניית בית דירות ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו. בשולי המגרש בין טיומקין 12 לטיומקין 10 יש / היו 3 עצי ברוש נאים בני כ- 80 שנה וכן עץ תמר בחזית במבנה.

ב. הנושא נדון בוועדת תכנון החל משנת 2005. הצורך לעקור את הברושים נבע בגלל בעיית חנייה. הנחית אגרונום העירייה מיום 23 במאי 2006 הייתה כי אם הוועדה תאשר את התוכנית עצי הברוש לא ישרדו. ביום 16 באפריל 2006 פנו השכנים בהתנגדות לעקירת העצים לוועדת התכנון המקומית  וביום 24 באוקטובר 2006 התקבלה החלטת ועדת הבנייה המאשרת את המבנה והחנייה ואת כריתת הברושים.

ג. בשנת 2009 הוגשה שוב התנגדות של השכנים לעקירת העצים  וב-4 בפברואר 2010 ניתנה החלטה סופית של הוועדה "לכבד הסכמים קודמים בדבר הבנייה, החנייה, כריתת העצים ונטיעת עצים חלופיים".

ד. היתר כריתה ניתן על ידי פקיד היערות של תל אביב-יפו ביום 1 ביולי 2010 ובו התניה לפיצוי נופי בסך 24,616 ש"ח בלי קביעה היכן יינתן הפיצוי הנופי.

ה. ביום הכריתה, לאחר שנכרתו שני עצי ברוש, עוכב המשך התהליך על ידי שמואל קצ'לניק [פקיד היערות של תל אביב-יפו ומנהל האגף לשיפור פני העיר] בעקבות פניית תושבים וערר שהוגש על ידי אדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע.

3. ב-14 ביולי 2010 התקיים תהליך ערר באתר ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

4. החלטתי התקבלה לאחר הביקור בשטח ולאחר שעברתי על כל החומר הכתוב שהועבר לי על ידי נציג היזם, החלטות ועדת התכנון, המלצות אגרונום חיים גבריאל ואגרונום יצחק הל-אור, הערות התושבים בדיון ומכתבים שהגיעו לאחר מכן, פניית גיא נרדי ומכתביו.

5. החלטה:

א. שלושת עצי הברוש שהיו במקום והעץ שנותר היו במצב טוב. הם מהווים חלק מההיסטוריה של שכונת הברושים ומהווים גם הפרדה אסתטית בין המבנים בטיומקין 10 וטיומקין 12. מיקומם של העצים בגבול המגרש אפשר מלכתחילה השארתם במקום, ותכנון המבנה החדש והחנייה תוך התחשבות בעצים. זו מטרת צו אילנות מוגנים.

ב. אגף גנים ונוף בעיריית תל אביב-יפו באמצעות אגרונום העירייה חיים גבריאל היו צריכים לעמוד על דעתם ולדרוש מלכתחילה השארת העצים ותכנון המבנה תוך התחשבות בעצים ולא רק לציין שאם התוכניות יישארו כפי שהם אין אפשרות להשאיר את העצים. וזה במיוחד לאור העובדה שבתל אביב-יפו מנהל אגף גנים הנו גם פקיד היערות ותפקידו להגן על העצים כשניתן. המלצה על כריתת שלושה עצים נאים, בריאים והיסטוריים כדי לאפשר עוד כמה חניות אינה על פי רוח הצו ושמירת אילנות.

ג. גם היזם לא גילה נכונות לשימור העצים. ובנייר ההמלצה של האגרונום יצחק הל-אור יש הכוונה מקצועית ברורה כיצד לשמר עצים. אלא שהיזם לא קיבל המלצה זו והחליט לממש את 100% השטח התת-קרקעי לחניה ולא לשמר את העצים.

ד. החלטתי - למרות הנ"ל, ולאור העובדה שנעשה הליך תכנון מסודר וממושך, והתקיים דיון על העצים תוך התייחסות של אגף גנים, והתנגדות תושבים ולמרות שלא נראה שהיה רצון אמיתי לשמר את העצים, מאחר והחלטת ועדת תכנון ובנייה הייתה לאשר את הבניה בתנאים אלו, אני מאשר בצער את מתן רישיון הכריתה שניתן על ידי פקיד היערות שמואל קצ'לניק, בהתאם לתנאים החדשים המופיעים בהמשך להחלטתי. אני מקווה שבעתיד נראה מצד כל הגורמים –  הרשות, ועדת תכנון ובנייה והיזמים רצון אמיתי לשימור עצים בתהליכי תכנון.

ה. תנאים להיתר ולהחלטה

• ערך חליפי – הערך החליפי של העצים שיכרתו [ברושים] חושב על ידי עיריית תל אביב-יפו ב-22,600 ש"ח בלי לציין היכן ימומש ערך זה. ערך זה מקובל עלי והוא ימומש כעצים בוגרים שיינטעו בחצר הבניין על פי התוכנית המצורפת בחזית המבנה ומאחוריו.
• מאחר ועומק ערוגת השתילה הנו 1.18 מ' יש צורך להגביה את הערוגה לעומק של 1.70 מ' באישור אגרונום העירייה.
• אחד העצים בחזית יהיה תמר מצוי או תמר קנרי אשר יועתק כעץ גדול ויהווה החזרת הנוף של עץ הדקל שהיה במקום והועתק לגליל. שאר העצים וגודלם יאושרו על ידי פקיד היערות בתל אביב-יפו.
• במידה ועלות העצים הבוגרים שיועתקו לאתר תהיה קטנה מהסכום שנקבע, יינטעו עצים נוספים עד להשלמת הסכום במרחק שלא יעלה על 500 מ' מהאתר ובאישור פקיד היערות.
• העצים שישתלו במסגרת הפרויקט ובסביבתו יהוו כחלק מהתחייבות למתן טופס 4.

על סמך התחייבות היזם להחלטה זו תאושר כריתת הברוש שנותר בשטח.

בשולי הדברים:

אני קורא לפקיד היערות שמואל קצ'לניק, מנהל אגף גנים ונוף, להגיע להידברות עם מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה גיא נרדי בנושא הגנה על עצים, לשתפם וליידעם על החלטותיו כדי להימנע בעתיד ממקרים דומים. וכן מקווה כי ועדת התכנון והבנייה תשקול בעתיד שיקולי הגנה על עצים. במיוחד כאשר העצים נטועים בשולי המגרש וניתן למצוא פתרון להשארתם.

בברכה

ישראל גלון, פקיד היערות

*     *     *

בדיקה שערך צוות משמר המועצה מגלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מתעלמת מנושא העצים בתכנון. דוח "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני" בחן וניתח את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר בקדנציה הנוכחית. הדוח מצא כי מתוך יותר מ-300 תוכניות בנייה שנידונו בוועדה בין ינואר 2009 למאי 2010, רק כ-50 כללו אזכור של עצים, ורק לגבי 6 תוכניות התקיים דיון משמעותי בנוגע לעצים בתחומן.

הדוח הראה עוד כי מי שמעלה את נושא העצים לדיון הם לא נציגי העירייה או חברי המועצה, אלא ציבור התושבים והארגונים הסביבתיים, המתנגדים לפגיעה בעצים. לולא ערנות התושבים, שהעלו את הנושא בדיוני הוועדה, עוד מהעצים הוותיקים והיפים בעיר היו נכרתים.

*           *           *

לקראת השקת פורום נאמני העצים שלנו, שנחנך ב-28 ביוני, פרסמנו דוח שבדק את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. התוצאות, למרבה הצער, מראות כי הוועדה כמעט ואינה מתייחסת לעצים. למעשה – חברי הוועדה כלל לא מקבלים מידע על עצים בגבולות התוכניות הנדונות, כך שהם בכלל לא יודעים שקיימים עצים בגבולות התוכנית, או כיצד צפויה התוכנית להשפיע עליהם.

הדוח בדק 44 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקדנציה הנוכחית, בין החודשים ינואר 2009 למאי 2010. ב-44 ישיבות אלה נדונו יותר מ-300 תוכניות בינוי. עם זאת, רק ב-50 מתוך תוכניות אלה הוזכרו עצים. ורק ב-6 (!) מן התוכניות התנהל דיון רציני בנוגע לעצים.

הדוח מצא כי ערנותם של תושבים ושל ארגוני סביבה היא שמצילה רבים מעצי העיר מכריתה. במרבית המקרים, מי שמעלים את נושא העצים הם תושבים, המתנגדים לפגיעה בעצים. כך היה בהגנה על אקליפטוס בן 90 ברח' אמזלג בנווה צדק, כך היה עם אקליפטוס בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל. פרץ, וכך היה בעת המאבק על פארק החורשות.

ברושים ותיקים שנכרתו ברחוב טיומקין. יוני 2010. (צילום - מוטי מילרוד)

הבדיקה העלתה עוד כי חברי הוועדה המקומית כלל לא מקבלים מידע בנוגע לעצים בגבולות התוכנית. אף על פי שלפני כל דיון בוועדה הם מקבלים "דראפט" – חוברת המכילה פרטים על התוכניות הנדונות, גילינו שב"דראפט" אי אפשר למצוא מפות רציניות של השטח, אין אזכור של קיומם של עצים בשטח, ואין שום חוות דעת אגרונומית לגבי חשיבות העצים או מצבם. התעלמות זו מקיומם של העצים מביאה לכך שיאושרו תוכניות בנייה הפוגעות פגיעה חמורה בעצים ותיקים.

בדוח אנו ממליצים על הבאת מידע מלא על עצי העיר בפני חברי הוועדה. אנו סבורים כי יש לצרף לדיון בכל תוכנית מפה ובה מסומנים גם העצים הקיימים בשטח, ופירוט חוות הדעת האגרונומית. אנו קוראים גם לעריכת סקר עצים ותיקים, שיגן על "תושביה הוותיקים" של העיר ויעגן את מעמדם.

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות פרסום הדוח, הגיב סגן ראש העירייה, והממונה על איכות הסביבה בעירייה, פאר ויסנר (הירוקים) ואמר:

"אכן היו מספר תקלות ומקרים שבהם לא היה מידע מספק על העצים [...] לכן ניתנה על ידי הוועדה הנחיה שבכל תיק מידע, המצורף לבקשה להיתר בנייה, יהיה צילום של העץ וסימון של מיקומו. העניין חשוב מאוד לחברי הוועדה".

נמשיך לעקוב אחר פעילות הוועדה המקומית ולוודא כי חברי הוועדה יקבלו את כל המידע בנושא העצים בעיר, ויפעלו להגן על העצים הוותיקים בעיר.

לקריאה נוספת:

• דוח עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני: ניתוח התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר.
• נאמני העצים בתל אביב נאבקים להגן על "התושבים הוותיקים" מפני יזמי הבנייה / צפריר רינת ונועה קושרק. הארץ. 25 ביוני 2010.
• מי יציל את הענף? נאמני העצים של תל אביב פותחים חזית ירוקה / אלינור דוידוב. זמן תל אביב. 4 ביולי 2010.
• לא מחבקי עצים: פעילים למען האילנות בתל אביב [כתבת וידאו] / מיכל הוכברג. NRG מעריב. 28 ביוני 2010.
• ניצחון לנדל"ן: שני ברושי ענק נכרתו בתל אביב / יואב זייתון, וויינט. 9 ביולי 2010.
• תל אביב: עצים בני 90 נכרתו, מבלי לידע את התושבים המתגוררים בסמוך / נועה קושרק, הארץ. 8 ביולי 2010.

*           *           *

ביום ב', 28 ביוני 2010, נחנוך את פורום נאמני העצים של הפורום הירוק והחברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו. לצוות נאמני העצים מוזמנים להצטרף כל תושבי העיר המעוניינים להגן על העצים בעיר, ולקדם טיפול ראוי בהם, מתוך הכרה בערכם הרב ובחשיבותם בסביבה העירונית.

המפגש יתקיים בשעה 19:30 בבית הירוק, נחלת בנימין 85. ישתתפו בו פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, ומגוון פעילים עירוניים המגנים על עצים בעיר – אילן גולדשטיין, יוזם פרויקט "אמץ עץ" ופעיל בוועד התושבים למניעת כריתת עצי הסיסם ברח' אבן גבירול, עו"ד דני ניסים, ד"ר סנאית גיסיס ומירי קופרמינץ, רכזת צוות טבע עירוני בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו.

הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010, נגעה בכמה נושאים סביבתיים ותחבורתיים, ובהם נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, השימוש העירוני בכספי קנסות החניה, החינוך לשמירה על בעלי חיים בעיר, ריסוס פרחי הבר בשטחים הציבוריים הפתוחים, ומדיניות גיזום העצים העירונית.

עיקר העיסוק בסוגיות אלה היה בשלב השאילתות. השאילתות הן שאלות קצרות שמגישים חברי המועצה לראש העירייה עד 48 שעות לפני ישיבת המועצה. במהלך הישיבה מקריא ראש העירייה את תשובותיו לשאילתות. החוק קובע כי סביב השאילתות לא יתקיים דיון או ויכוח, למעט שאלת המשך אינפורמטיבית קצרה שכל מגיש שאילתא רשאי לשאול. אף על פי שפרק השאילתות בישיבת המועצה הוא פרק מהיר וקצר, השאילתות מהוות, הן עבור חברי המועצה, הן עבור הציבור, הזדמנות מצוינת להיחשף למידע עירוני הנוגע לשאלות בוערות, באופן מרוכז ומתומצת.

סיכום זה, אם כך, יציג רק נושאים שעלו בשלב השאילתות בישיבת המועצה. בהמשך נעלה סיכום של יתר הנושאים שעלו לדיון בישיבת המועצה ה-22, ובהם המדיניות העירונית בנוגע לאופנועים, השימוש הראוי במרחב הציבורי, ועדכון על כך שהעירייה מכרה את זכויותיה בפרויקטי הבנייה בשוק הסיטונאי ובמתחם רמז-ארלוזורוב, על מנת ליצור מקורות תקציביים לבניית מבני ציבור ומוסדות ציבור, ולאפשר רכישת קרקעות לשטחים פתחים בפלורנטין ובשכונות אחרות.

איפה נוסעת התחבורה הציבורית בעיר?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שכבר העלה בעבר הצעה לסדר לאישור נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אבן גבירול, העלה בישיבת המועצה האחרונה שאילתה בנושא זה, ובה ביקש לדעת כמה קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נסללו בעיר מאז ראשית כהונתו של ראש העירייה חולדאי בשנת 1998. ראש העירייה השיב כי מאז ראשית שנת 2000 נוספו ברחבי העיר למעלה מ-11 קילומטרים של נת"צים, מתוך סה"כ של 47 נת"צים בעיר. הוא עדכן עוד כי בשנת 2010 מתוכננים נתיבים נוספים ברחובות הר ציון והשומרון (800 מ'), יצחק אלחנן (310 מטר), וקינג ג'ורג' (280 מטר).

לקריאה נוספת בנושא זה – מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפתח תקווה לתל אביב – מי הגיע ראשון? [24 בספטמבר 2009. יגאל חי. הארץ].

לאן הולך הכסף שמרוויחה העירייה מקנסות חניה בלב העיר?

שאילתה שהגישה חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) ביקשה לברר מה סכום כופר החניה שהצטבר בקרן החניה של תושבי רובע לב העיר, ולאיזה מטרות מייעדת אותו העירייה. ראש העירייה רון חולדאי (תל אביב1) השיב כי יתרת הסכום בקרן היא 464,808 שקלים, וכי העירייה משתמשת בכסף לבניית חניונים באזור הגבייה. ראש העירייה סירב לענות לשאלת ההמשך של חברת המועצה, האם ניתן להשתמש בסכום זה על מנת להציע חניה לדיירי מתחם שוק בצלאל, אשר על מגרש החניה המשמש אותם כ"חניון קרוב לבית" ברחוב מכבי, צפוי להיות מוקם פרויקט בנייה שעבור החניה בו ייגבו מהשכנים 200 שקלים מדי חודש.

לקריאה נוספת בנושא זה – בשורה רעה לתל אביבים: 270 מקומות חניה יאבדו [15 בפברואר 2010. אלי סניור. Ynet]

מדוע מרססים את פרחי הבר?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנוגע למדיניות הריסוס העירונית. הוא תהה מדוע שלא תימנע העירייה מריסוס שדות וקטעי בר שאינם משמשים את הציבור באופן ישיר, ובכך תתמוך בטבע העירוני המקומי. חבר המועצה ציין גם כי לעירייה לקח יותר מחודשיים להשיב על השאילתה הזו.

תשובת ראש העירייה הייתה כי "במרבית המקרים אנו נדרשים לטפל בעשבי בר מסיבות שונות וחשובות כמו תחרות על מי השקיה מול צמחי הנוי, תלונות תושבים על מפגעי נחשים, הזנחה ולכלוך, פגיעה במדרכות ושבילים וכו'. סילוק העשבייה נעשה קודם כל על ידי קלטור ידני ורק אחר כך על ידי ריסוס (בחומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות)".

יחד עם זאת הוא ציין כי בשנים האחרונות גדל מספר החורשות בעיר שבהם הושארו צמחי בר – ביפו, בשכונת עזרא והארגזים, ברמת אביב ועוד.

לקריאה נוספת בנושא זה – רשימתו של יהונתן היימן על שלוש חורשות ברמת אביב שבהן נמנע הריסוס ונותרו צמחי בר בזכות פעילות עיקשת ונמרצת של גלית סמואל, מפורום התושבים למען טבע עירוני בתל אביב-יפו, ופעילים נוספים. [10 באפריל 2010. בלוג דיווחים מהשטח]

האו האו, האו דו יו דו

עד כה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכלי השאילתא נעשה שימוש רק על ידי חברי האופוזיציה. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), שהוא חבר הקואליציה עשה, בשנית, ובאופן יוצא דופן, שימוש בכלי השאילתה, וביקש לדעת מדוע לא אושר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לתוכנית חינוכית לקידום קירוב בין ילדים ובעלי חיים, וצמצום האלימות כלפי בעלי חיים. חבר המועצה קבל עוד כי רק עשרה חודשים לאחר ששלח הצעה לתוכנית כזו למנכ"ל העירייה, קיבל עליה תשובה. ראש העירייה השיב כי העירייה מקצה מאות אלפי שקלים לתוכניות חינוכיות הקשורות בצמצום האלימות ובקירוב לבעלי חיים.

מדוע גוזמים את העצים

שאילתה נוספת של חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי עסקה בגיזום העצים בעיר. חבר המועצה טען כי העצים נגזמו "בניגוד לנוהל החדש לטיפול בעצים ולכל היגיון סביר" וכי "שורת העצים שהצלה על המדרכה ויצרה נוף ירוק, נותרה עירומה בשיא עליבותה וחשפה את אפרוריותו של הרחוב".

ראש העירייה השיב כי עבודות הגיזום נעשו על ידי חברת החשמל משיקולים בטיחותיים. לדבריו, הם נעשו בפיקוח אגף שפ"ע ובהנחיית אגרונום האגף, חיים גבריאל. ראש העירייה ציין כי בדיקה שנערכה מצאה כי "העבודות ככלל בוצעו כנדרש". הוא הוסיף כי "מאחר ולא הושארה עלווה לכיוון הכביש והמדרכה נוצרה אמנם תחושה זמנית שהעץ עירום, אך למעשה בתוך מספר שבועות העלווה תצמח ותחחדש והעץ ילבלב מחדש". העלאת הנושא אף הביאה את ראש העירייה לקנטר את חבר המועצה, באומרו – " אני שמח שנכנסת לרשימה מפוארת של חברי מועצה ואחרים שכל שנה עושים כותרות סביב הנושא, אך כמו בכל שנה – גם השנה – אתה מוזמן ליהנות בעוד מספר שבועות מלבלוב העצים".

לצפייה בצילום ישיבת המועצה – לחצו כאן.

המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).

השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):

טבלת נתוני המחזור  – מה עלה? בכמה? ומדוע?

טבלה 1.10, עמוד 54

על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.

שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות

בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.

מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.

התייעלות אנרגטית עירונית

בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.

השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.

מה עוד?

שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…

בישיבה ה-19 של מועצת עיריית תל אביב-יפו הועלו מספר נושאים סביבתיים מובהקים יותר (הגנה על עצים ותיקים בעיר, תחבורה ציבורית) ופחות (טיפול בתלונות ציבור, שימוש מסחרי בשטחים ציבוריים). באף אחד מן הנושאים שנידונו לא התקבלה החלטה אופרטיבית. הישיבה התחילה באיחור, כאשר ב-18:00, השעה היעודה, נכחו במליאה רק 7 חברי מועצה, פחות מן המינימום הנדרש בחוק לפתיחת הישיבה, זאת על אף שחלקם כבר נמצאים בבניין או בסביבתו, ופשוט לא נכנסים.

הגנה על עצים עתיקים בעיר, עדיין בגדר הצעה בלבד

עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הציג למועצה הצעה לסדר בנושא חשיבותם של עצים ותיקים ועתיקים בעיר (טקסט מלא – הצעה לסדר – עצים עתיקים בעיר). לדיאנסקי התייחס לעצים עתיקים בעלי ערך היסטורי, אסתטי וסביבתי, והדגיש את החשיבות שבשימורם במיקומם המקורי, כחלק בלתי נפרד מהרקמה האורבנית. חבר המועצה התייחס לנוהל לטיפול בעצים, שמקודם בעירייה בהובלת סגן ראש העירייה פאר ויסנר, יו"ר ועדת איכות הסביבה, ובסיוע סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), יו"ר ועדת שפ"ע, ולדיאנסקי עצמו, יו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים, אולם הדגיש כי הנוהל, בניסוחו הנוכחי, "אינו מונע הכחדתם של עצים ותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית". לפיכך, קרא לדיאנסקי לערוך סקר עצים ותיקים בכל רחבי העיר, שיאפשר להכריז על עצים בעיר כעל עצים לשימור – שלא ניתן יהיה להעתיק או לעקור. חבר המועצה סיים את הצעתו בבקשה לקיים דיון בנושא במועצת העירייה.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיב להצעה לסדר, ואמר כי בישיבה המשותפת של שלוש הוועדות לדיון בנוהל הטיפול בעצים, הוחלט גם כי "כל נושא שימור העצים ייכנס כחלק". לדיאנסקי העיר בקריאת ביניים – "אתה יודע שזה לא קיים…אני קראתי את הנוהל", ובתגובה אמר ויסנר כי "אם אין את הסקר, אני אומר לך, הסקר יהיה בתוך הנוהל [...] – יהיה סקר לשמירת עצים ותיקים בעיר תל אביב-יפו, אני מתחייב". יחד עם זאת, ויסנר ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת ההנהלה, שאמורה לאשר את נוהל העצים בכללותו. לדבריו, "זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שאנחנו בהנהלה נמליץ שזה יגיע למועצת העיר", והוסיף "בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה, למה זה הסדר הכרונולוגי".

את עמדתנו בנוגע להעברת החלטות לוועדת ההנהלה כבר ציינו כאן. במקרה זה, העברת הנושא לדיון בוועדת הנהלה מעוררת אף יותר שאלות, מכיוון שמדובר בנוהל שגובש על ידי שלוש ועדות עירוניות, ובעבר כבר סוכם שיובא לאישור המועצה כולה. זאת ועוד, שלדברי חבר המועצה ויסנר, סקר העצים הוותיקים היה אמור גם כך להיכלל בנוהל, כך שאין צורך לאשרו בוועדת ההנהלה, אלא להוסיפו לגרסה הסופית של הנוהל.

14 חברי מועצה הצביעו בעד העברת הדיון לוועדת ההנהלה: תל אביב אחת: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין; צדק חברתי: כרמלה עוזרי; הגמלאים: משה טיומקין; רוב העיר: אסף זמיר, אלון סולר; ש"ס: הרב שלמה זעפראני, בנימין בביוף; מרצ: מיטל להבי, תמי זנדברג; הירוקים: פאר ויסנר, דן להט. 6 חברי מועצה הצביעו בעד קיום הדיון במליאת המועצה: מגיש הצעה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) שהדגיש בקריאת ביניים כי "דיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה", חמשת חברי עיר לכולנו, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג, נח עפרון; ואחת מחברות סיעת הירוקים: ד"ר חנה תמיר.

לפני ההצבעה, בעת שלדיאנסקי העביר תדפיסים ותמונות בין הנוכחים, דרשה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו), תוך התפרצות לדיון, כי יאפשרו לחברי המועצה להציג את ההצעות לסדר בליווי מצגת, וטענה כי בנהלים מרובי סעיפים והסברים הכוללים תמונות יהיה זה יותר נוח ויעיל לדיון. יו"ר המועצה יעל דיין סירבה, והודיע כי באופן גורף לא יהיה שימוש במצגות בישיבות. גלעד-וולנר הזכירה כי כאשר ראש העירייה הציג למועצה את תוכנית חגיגות המאה כן היה שימוש במצגת, וכי ישנה מגמה להקשות על קיום דיון פרודוקטיבי במליאה. דיין מנעה דיון בנושא זה תוך כדי דיון בהצעה אחרת לסדר.

פנייה, תלונה ומה שביניהן

ההצעה לסדר של יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בהבדל בין נציבות תלונות ציבור בעירייה, לבין נציבות פניות ציבור בעירייה, ובהבדל שבין פנייה לתלונה. בעיריית תל אביב-יפו הממונה על תלונות הציבור היא גם הממונה על פניות הציבור, הגב' דפנה הראל, והיא יושבת במשרד ראש העירייה וכפופה אליו.

בהקדמה לדבריו ציטט גולדרינג מדו"ח מבקרת העירייה משנת 2008 שעסק בנושא: [מדברי המבקרת] "פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של בירור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופייה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,ושל הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות [...]" .

גולדרינג הסביר את דעתו על ההבדלים בין תלונה לתלונה: "המענה לתלונות התושבים הוא לא רק שירות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל אביב-יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך. ולכן יש הגיון רב שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של העיריות לתפקיד הזה… או במקרה אחר למנות נציב ספציפי ממונה ספציפי." גולדרינג הציע להפריד בין שני התפקידים וכי נציב תלונות הציבור יהיה תפקיד בלתי-תלוי ומתוקצב באופן נפרד, כהמלצת מבקרת העירייה, ודרש כי הממונה על תלונות/פניות הציבור הנוכחית תגיש כחוק את דו"ח תלונות הציבור לשנים הקודמות, דבר שעדיין לא נעשה (הממונה קיבלה דחייה ל-1 במאי). בנוסף, ביקש לשנות את נוהל הפנייה האינטרנטי לממונה על התלונות.

תגובת ראש העירייה הייתה כי בהצעתו של גולדרינג יש מן החוצפה, שמופנית הן כלפיו והן כלפי היועץ המשפטי של העירייה אשר חיווה דעתו כי על פי החוק דפנה הראל יכולה לכהן בשני התפקידים. חולדאי דרש להסיר את ההצעה מסדר היום, דבר שהתקבל בהצבעה 18 מול 7 מתנגדים – חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, תמי זנדברג (מרצ) וראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

שאילתות: תדירות כינוס הוועדות, תוכנית הרה-ארגון לתחבורה

מי עוקב אחר פעילות הוועדות?

שאילתה שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג התייחסה לוועדות המשנה של מועצת העירייה, ולשאלה האם ראש העירייה עוקב אחר תדירות כינוסן. בשאלת המשך התייחס גולדרינג לכך שעל פי פקודת העיריות (סעיף 166 א') מחויב ראש העירייה לכנס ועדות שלא התכנסו מעל 3 חודשים. לטענת גולדרינג ישנן מספר ועדות שעומדות בקריטריון זה.

ראש העירייה השיב כי "הוועדות המרכזיות, כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו', מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וּועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו [...]. אני לא יודע על ועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין."

על מנגנון השאילתה

חבר המועצה ד"ר נח עפרון הגיש שאילתה לבירור האופן שבו פועלת העירייה להבטחת הצלחת תוכנית הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, לקראת תחילת יישומה ביולי הקרוב, זאת בהמשך לישיבה מיוחדת בעירייה שעסקה בנושא. בתשובתו, ראש העירייה לא סיפק תשובה לשאילתה. אלא ענה לעפרון: "עיריית תל אביב-יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה. הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא. אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין."

אנו סבורים כי תשובת ראש העירייה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות מנגנון השאילתה ואינה מכבדת את השואל ואת הציבור כולו. מטרתן של שאילתות היא לחשוף לציבור הרחב שיושב בישיבה, או קורא את הפרוטוקולים, הבהרות בנוגע לתחומים שונים של פעילות העירייה. חבר המועצה עפרון (נבחר ציבור שאינו מקבל תשלום על עבודתו) נשלח על ידי ראש העירייה לקבל תשובות באופן אישי, תוך השקעת זמן נוסף, ובאופן שלא יהיה חשוף לציבור, אלא אם יבחר חבר המועצה להביא את המידע שיגלה לציבור באופן אישי.

שאילתה נוספת של רחל גלעד וולנר עסקה במתן אישורים לשימוש מסחרי בשטחים ציבוריים, הנושא עלה גם בישיבת המועצה שלאחריה, ולפיכך החלטנו כי ראוי להקדיש בבלוג פוסט ייעודי לעניין. המשיכו לעקוב…

על העשייה הסביבתית בעיר

לאחר הדיון בשאילתות ובהצעות לסדר,  סקר ראש העיר בנאום מספר פרויקטים בטיפול העירייה, ביניהם כמה בעלי נגיעה לנושאי סביבה ותחבורה. ראש העירייה ציין את תחילת פעילותו של תאגיד המים העירוני "מי-אביב", את עריכתו של סקר מיפוי מפגעים בשבילי האופניים בעיר, ועדכן על קמפיין עתידי לעידוד רכיבה על אופניים, צביעה מחדש של שבילי האופניים המסומנים על מדרכות והוספת 500 מתקנים לקשירת אופניים ברחבי העיר. ראש העירייה ביקש מחברי המועצה להעביר אל חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) רשימה של מקומות מומלצים למתקנים לקשירת אופניים. שרון מלכי מתנועת עיר לכולנו הרימה את הכפפה יחד עם "ישראל בשביל אופניים" והיא מרכזת רשימה של מקומות הזקוקים למתקנים. את הרשימה ניתן לראות כאן ולהמליץ על מקומות נוספים.

ראש העירייה התייחס בנאומו גם להרחבת הפעילות בחווה החקלאית בגני יהושע אשר נפתחת לציבור הרחב, והזכיר תוכנית עתידית לצמצום גזי החממה בעיר בתגובה לוועידת קופנהגן. ראש העירייה עתיד לטוס לצרפת לכנס בינלאומי של ראשי ערים בנושא, ואנו מבטיחים לעדכן בנושא בהמשך.

לפרוטוקול המלא ווידאו של ישיבת המועצה מספר 19, מתאריך 11/1/2010 באתר עיריית תל אביב יפו

ביום חמישי ה-6 באוגוסט בשעה 18:00 נערכה בפארק החורשות מסיבת טבע בחינם לכל המשפחה, אשר כללה הצגה, סדנת יצירה וריקודים עם מערכת הגברה הפועלת על אנרגיה סולארית. המסיבה נערכה לכבוד צעד חשוב בדרך למימוש פארק החורשות: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב החליטה לקבל את מרבית סעיפי ההתנגדות שהועלו על ידי החברה להגנת הטבע באזור תל אביב ותושבי דרום תל אביב, לתוכנית הבנייה בשכונת קריית שלום, אשר איימה לפגוע בחורשות.

(המשך…)

נושא הטיפול בעצים, גיזומם והעתקתם נכנס בזמן האחרון ללב הדיון הציבורי. לאחרונה הוצגה בוועדה לאיכות סביבה, טיוטת נוהל לטיפול בעצים. הנוהל נכתב על ידי אגף שפ"ע בשיתוף פעולה עם גופים נוספים במהלך השנתיים האחרונות. הנוהל קובע את אופן הטיפול בעצים הנטועים ברחבי העיר, ואת חלוקת הסמכויות בתהליך העברת עצים ממקום למקום, ועקירתם. נציגי הפורום הירוק היו בישיבה ומדווחים.

אה, וגם לציפורים יש מה להגיד בנושא.

(המשך…)

למי פונים בעת טיפול לא נכון בצמחייה? אילו כללים ונהלים חדשים  מגבש משרד  החקלאות בנושא העתקת עצים?  באחריות מי שימור, תמיכה ושילוט של עצים? האם אני יכול לקבל מהמשתלה העירונית חסכוניים במים ומושכי ציפורים ? הפורום הירוק דן בשאלות אלו ועוד רבות אחרות עם האנשים הקובעים את עתיד העצים בעיר.

(המשך…)