משמר המועצה

בשנה החולפת סבל נחל הירקון משני זיהומים חמורים: אחד בשל תקלה בביוב באור יהודה והשני בשל שריפה במפעל "סנו" בהוד השרון. בשנה הקרובה מתכננת רשות נחל הירקון להשלים מספר פרויקטים: עצירת זרימת "מי קיץ", "סיחרור" מים בקטע הנקי של הנחל והפעלת אגנים ירוקים. המטרה- מים נקיים יותר בנחל. ומה לדגים יש להגיד בנושא?

גאולת הירקון

בשנת 2003 החליטה הממשלה על פרויקט גאולת הירקון. הפרויקט היה אמור תוך מספר שנים להפוך את נחל הירקון מ"חצר אחורית" בה זורם הביוב בדרך לים, ל"חצר קדמית" של טבע ופנאי לרווחת כל תושבי המטרופולין. מאז עברו שש שנים ועדיין לא נראים ילדים שוחים בירקון. "אנו עוסקים הרבה זמן בתוכנית גאולת הירקון", אמר ראש העיר מר רון חולדאי בישיבה של רשות נחל הירקון, "ולמרות שהקצב איטי מדי ועם הרבה יסורים, אנו רואים את האור בקצה המנהרה".

טיפול שלומיאלי

בשנה החולפת  שתי תקלות גרמו לזיהומים קשים בירקון. השרפה במפעל סנו בהוד השרון גרמה לזרימת חומרים שהמיתו את החיידקים המפרקים את הביוב וגרמו לקריסת מערכת טיהור השפכים של הוד השרון. בנוסף למי הביוב שזרמו לנחל, הגיעו אליו גם החומרים המזיקים שיצאו מכלל שליטה בשריפה.  מי הנחל העלו קצף ובעלי החיים בו מתו בהמוניהם. לכתבה על השריפה מערוץ 2 . התקלה השניה ארעה בביוב של אור יהודה, בעקבותיה זרם ביוב גולמי לנחל איילון וממנו לירקון. זו תקלה שאפשר היה לתקן תוך שבוע, אך עקב טיפול שלומיאלי זיהום הנחל נמשך חודשיים.

דייג אוהב דגים. זיהום הביוב מאור יהודה הגיע לים ופגע בדגים. ולמי אכפת מהדגים אם לא לדייגים. דייגי יפו, הגישו תביעה יצוגית על סך 11.5 מליון ש' כנגד איגוד דן לביוב ועיריית אור יהודה. לטענת הדייגים, זיהום מי הים בביוב הגולמי גרם להשבתת עבודתם. "הדייג הושבת לגמרי ונגרמה פגיעה בפרנסתם של כ-500 דייגים", נכתב בבקשה לתביעה.  במשך חודשיים של היעדר פעילות ימית, מציינים הדייגים, הם סבלו מאובדן שלל דייג בסדר גודל של כ-350 טון. לפי תחשיב של שמונה דולר לק"ג דגים, מסכמים הדייגים את הפסדיהם כתוצאה מהזיהום בכ-11.2 מיליון שקל.

עתיד מתוק?

בשנה הבאה מתוכננות לפעול כבר חלק גדול מהמערכות של "גאולת הירקון".

שאיבה של "מי קיץ": עצירת זרימת זיהומים זמניים ממקורות קטנים, כגון נחל קנה.
"סיחרור מים" בקטע הנחל העליון: שאיבת מים בסוף הקטע "הנקי" של הנחל, סינונם והזרמתם שוב באותו הקטע, בכדי להגדיל באופן מלאכותי את כמות המים בקטעים שלא נגועים בזיהום.
בניה של "אגנים ירוקים" : בריכות בעלות צמחיה טבעית שישחזרו את בתי הגידול הלחים שהיו בסביבת הנחל בעבר, ויטהרו טיהור נוסף את מי השופכין של כפר סבא והוד השרון, לאחר שאלה עברו דרך מכון לטיהור שפכים. המערכת תשמש גם ללימוד של נושאים שונים בתחום האקולוגיה והבוטניקה.

עם זאת עדיין ישנן סכנות לנחל. משבר המים מגדיל את הלחץ על השימוש במים, וככל שהמים במכוני הטהור יהיו נקיים יותר כך יגדל הצורך להשתמש בהם ולא להזרימם בנחל. נוסף על כך, תקלות כמו אלו שקרו השנה עדיין יכולות לקרות.