משמר המועצה

בישיבה האחרונה של מועצת עיריית תל אביב-יפו נדונה הזכות להפגין בכיכרות העיר המרכזיות ללא תשלום (ורגע אחרי שראש העירייה הצהיר כי אין דמוקרטית יותר מתל אביב-יפו, לא עלתה להצבעה הצעה הנוגדת את עמדתו שלו), הועלתה הצעה לקידום קמפיין לשתיית מי ברז בעיר, ונקבע כי יתקיים דיון עתידי בנושא הדינמיקה בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר.

*      *      *

ביום שני, 9 באוגוסט 2010, התקיימה ישיבת המועצה מס' 26, האחרונה לפני יציאת המועצה לפגרה עד אחרי החגים. הישיבה הייתה קצרה יחסית, אך עשירה בהתנגחויות והתנגדויות.

הישיבה החלה באיחור של כרבע שעה, ללא חברי סיעות "רוב העיר", "הירוקים", "חזית דתית מאוחדת" ו"יאפא". רוב חברי המועצה החסרים הגיעו במחצית השעה הראשונה של הדיונים, למעט עומר סיקסיק מ"יאפא", שלא היה בישיבה כולה.

בשלב השאילתות, שאלה יעל בן-יפת מה העירייה עושה למניעת מפגעי רעש בעיר. ראש העירייה השיב כי אין לו סמכויות (למרות שחזר וביקש סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים), וכי האחראית לאכיפה היא משטרת ישראל. רחל גלעד-וולנר קבלה על מיעוט המצילים בעיר, שגורם לסגירת חופי רחצה, וראובן לדיאנסקי תהה לגבי ההגנה על עצים בעיר, לאחר כריתות העצים הוותיקים ברח' טיומקין.

כמו בכל ישיבה, גם הפעם הועלו בישיבה ארבע הצעות לסדר של חברי המועצה:

הראשונה, של סגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), ביקשה לקרוא לעירייה לעודד את הציבור לשתות מי ברז, באמצעות פרסום נתונים על איכות המים בעיר, עריכת קמפיין ציבורי, וגם הפסקת שתיית בקבוקי המים המינרלים בישיבות מועצה. ראש העירייה הבטיח כי בישיבת המועצה הבאה ישתו מים רגילים "עם לימון ונענע". נחכה ונראה…

לבקשת סגן ראש העירייה, ההצעה עברה לדיון בוועדת ההנהלה (נזכיר כי לוועדת ההנהלה – לא שקופה, לא פתוחה לציבור וחורגת מהגדרת תפקידה בחוק – תור ארוך של הצעות קודמות לסדר, שמחכות לדיון). בעד הצעתו של ויסנר הצביעו כל חברי המועצה, למעט חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, שהתנגדו לה בשל הדרישה להעביר את הדיון לוועדת הנהלה סגורה ולא משתפת.

ההצעה השנייה לסדר הייתה של חבר המועצה שמואל מזרחי (תל אביב1). מזרחי טען כי אין התאמה בין מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזורים שונים בעיר. לדבריו ברחוב משה דיין הוכשר שביל אופניים על הכביש, אך דווקא שם יש פחות הולכי רגל ופחות רוכבים, ואילו ברחוב אבן גבירול, שעתיר בתנועת הולכים ורוכבים, הוכשר שביל על המדרכה, ללא כל הפרדה מהסביבה, ומתקיים מגע מתמיד ושלילי בין הרוכבים והולכי הרגל.

מזרחי ביקש לקיים דיון בנושא בוועדת ההנהלה העירונית. לאור הסתייגויות חברי האופוזציה מקיום דיון בנושא זה בוועדה סגורה, הציע ראש העירייה לקיים באופן חריג דיון פתוח של ועדת ההנהלה. אנו תוהים – אם מדובר בדיון שבו ינכחו גם כך כל חברי המועצה – מדוע לא לקיים אותו במועצה עצמה? (נזכיר שעד כה, במשך 26 ישיבות מועצה, לא התקיים במועצה אפילו דיון אחד בהצעה לסדר…)

"שביל אופניים" ברחוב אבן גבירול

הצעה נוספת לסדר הייתה של חבר המועצה בנימין בביוף (ש"ס), תחת הכותרת "שיתוף נציגי ציבור דתיים בפרויקט ששת" (שהוא פרויקט עירוני לשיקום ושיפור תשתיות, כאשר סדר העדיפויות נקבע יחד עם תושבים). חבר המועצה טען כי אין התייחסות בפרויקט לשיפוץ בתי כנסת ומקוואות, וביקש להזמין אותו, ונציגות דתית וחרדית, לכל הדיונים בנושא בשכונות הדרום. חברי מועצה רבים הזכירו לבביוף דיוני ששת פתוחים לכל, וכי לא צריך להזמין אוכלוסיות מיוחדות. ראש העירייה חולדאי גם הוא ציין כי "לפני כל פרויקט יש פגישות עם ועדי השכונות ולא חוסמים אף אחד מלבוא". חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגיבה לדבריו וציינה כי לא מתקיים שיתוף ציבור מספיק, וכי התושבים בשכונות לא יודעים על התהליך ולכן לא מנצלים את ההזדמנות להשפיע על שיקום שכונת מגוריהם.

ההצעה האחרונה לסדר הייתה הצעתו של יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שמחה כנגד גביית תשלום על הזכות להפגין בכיכרות מרכזיות בעיר (כיכר רבין, רחבת מוזיאון תל אביב ורחבת הסינמטק). גולדרינג הדגיש כי לעירייה "אסור להטיל מעמסה כספית על המבקשים לממש את זכות הביטוי", וציין כי יש לגבות תשלום על שימוש בכיכרות אלה לאירועים מסחריים, אבל לא לאירועים פוליטיים. ראש העירייה רון חולדאי, מנגד, טען כי תל אביב-יפו "מאפשרת לכל אחד להפגין בשטחה". הוא ציין כי ניתן להפגין בחינם ברוב רחבי העיר, למעט "שלושה מקומות שבהם ההוצאות הנגרמות לעירייה גדולות מאוד". הוא חזר ואמר כי לא הייתה עיר דמוקרטית כמו תל אביב-יפו בשנות כהונתו, וביקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום. חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ) העלתה הצעה אחרת, וביקשה לקיים דיון בהצעה זו, בוועדה לשיפור פני העיר.

מסיבות שלא הובהרו, ושאת מניעיהן ניתן רק לנחש, מנכ"ל העירייה בחר להביא להצבעה רק את הצעתו של חולדאי להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא העלה להצבעה את הצעתה של חברת המועצה זנדברג. חברי המועצה של עיר לכולנו יצאו מן הדיון במחאה, וחברת המועצה זנדברג התרעמה גם היא: "אנחנו כבר שנתיים במועצה, וכל פעם מצביעים בנוהל אחר".

לקריאה נוספת:

• שידור ישיבת מועצת העירייה ה-26.
• מי משלם על הפגנה בכיכר רבין, ומי מפגין בחינם? יואב זיתון. 6 באוגוסט 2010. Ynet.
• לא נהיה חותמת גומי: חברי המועצה של עיר לכולנו מסרבים להשתתף בישיבות ריקות מתוכן. אתר תנועת עיר לכולנו
• יום שישי, 14:00 עד 14:20 – אבן גבירול. בלוג תל אביב על אופניים.

*      *      *

המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).

השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):

טבלת נתוני המחזור  – מה עלה? בכמה? ומדוע?

טבלה 1.10, עמוד 54

על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.

שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות

בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.

מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.

התייעלות אנרגטית עירונית

בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.

השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.

מה עוד?

שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…

למה בעצם לא להקים גינה זמנית בקריית ספר?

בישיבת המועצה האחרונה ירדה מסדר היום הצעה של רחל וולנר (עיר לכולנו) להקים מיד גינה זמנית בשטח קריית ספר. וולנר התפלאה שהגינה הזמנית לא מוקמת, כיוון שבהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה מלפני שלושה חודשים, הוחלט שתקום גינה זמנית, וחוק הרשויות המקומיות מאפשר לעיר להקים גינון זמני על שטחים לא מנוצלים. ראש העירייה אמר בתגובה "אתם מפריעים לי לעזור לכם" (המשך…)