פוסטים שתויגו תחת ’מיטל להבי‘

הישג לצוות משמר המועצה – פרסום ראשון של הפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית!‬

13 באוגוסט, 2010

מה קורה בוועדת ההנהלה?

את סיפורה של ועדת ההנהלה העירונית הבאנו כאן, לראשונה, בפברואר 2010. ברשימה שפרסמנו אז, תחת הכותרת "מה קורה בוועדת ההנהלה". קבלנו על כך שוועדת ההנהלה (המורכבת מ-14 חברי מועצה – ראש העירייה, סגניו וחברי קואליציה נוספים) מנהלת דיונים מכריעים בנוגע לעיר ולעתידה מאחורי דלתיים סגורות, ללא השתתפות של הציבור או התקשורת, וללא כל נציגות לסיעות האופוזיציה, המייצגות קולות חשובים של תושבי העיר.

בהתייחס לחוסר השקיפות של ועדת ההנהלה, כתבנו אז כי -

בדומה לשאר הוועדות העירוניות שמפעילה מועצת עיריית תל אביב-יפו, גם הפרוטוקולים של ישיבות ועדת הנהלה אינם מפורסמים לציבור, והישיבות סגורות לציבור ולתקשורת. עובדה זו, בשילוב העובדה כי ההחלטות אינן חוזרות לדיון במועצת העירייה, פירושה כי אין לציבור כל יכולת לדעת מה קורה בישיבות ועדת ההנהלה. אילו החלטות נפלו? אילו התקבלו? באיזה אופן? האם חברי המועצה שתמכו בהחלטה והעבירו אותה לוועדת ההנהלה הצביעו בעדה גם בישיבה הסגורה?

במרץ 2010 התפרסמה בעיתון "העיר" כתבתה של חן שמש, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"בית קברות להחלטות מועצה". באפריל 2010 פורסמה במקומון של ה-Jerusalem Post כתבתו של ג'סי פוקס, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"מועצת צללים" של מועצת העירייה – וכמקום שבו מתקבלות "ההחלטות האמיתיות". תגובת דובר העירייה לשאלות הכתב על ועדת ההנהלה הפתיעה אותנו מאוד, משום שטענה כי הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה זמינים לעיון הציבור – "כל אזרח, כולל חברי מועצה, לרבות חברי אופוזיציה, רשאי לעיין בפרוטוקולי הישיבה".

מכתב שכתבנו למנכ"ל העירייה ולממונה על חופש המידע בעירייה בראשית מאי 2010, בבקשה לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה, לא הניב תשובה. ורק לאחר סדרה מתמשכת של טלפונים חוזרים, והעברה מאדם לאדם, ובתום יותר מחודשיים ממועד הפנייה הראשונה, נאמר לנו כי נוכל לעיין בפרוטוקולים, שאותם יביאו במיוחד אל הארכיון העירוני.

מה גילינו מעיון בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה?

בראשית יולי הועמדו לרשותנו הפרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה העירונית, מראשית תקופת הכהונה של מועצת העירייה הנוכחית ועד לסוף מרץ 2010. עיון בפרוטוקולים העלה כמה נקודות חשובות.

ראשית, ראינו כי ועדת ההנהלה העירונית כמעט ולא התכנסה. בין פברואר 2009 למרץ 2010 התכנסה הוועדה 9 פעמים בלבד.

שנית, גילינו כי רוב-רובן של ההצעות לסדר שמועברות לדיון ממועצת העירייה לוועדת ההנהלה (את הרשימה המלאה ריכזנו כאן), כלל לא עולות לדיון בה. מתוך 14 הצעות לסדר שהועברו לדיון בוועדת ההנהלה עד מרץ 2010, רק אחת עלתה לדיון בהנהלה, וגם היא – שנה אחרי יום העברתה להנהלה. שאר ההצעות כלל לא עלו לדיון, אלא "נעלמו" בדרך.

נושא נוסף שראינו הוא כי בשונה מהגדרתה החוקית של ועדת ההנהלה, הקובעת כי "תפקידה של ועדת ההנהלה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית" (סעיף 147 בפקודת העיריות), ועדת ההנהלה דווקא עוסקת לא מעט בנושאים שמצויים בסמכותן של ועדות אחרות.

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו רואים בעבודתה של ועדת ההנהלה, שדיוניה מתפרסים על פני תחומים רחבים מאוד שאמורים היו להידון במועצת העירייה או בוועדות העירוניות, תרומה נוספת לריקון הוועדות העירוניות מתוכן. גם חברים במועצה התריעו על תופעה זו:

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו סבורים כי ועדת ההנהלה היא דוגמה נוספת להחלשת מועצת העירייה, ובפועל – לריקונה  מתוכן. במקום לקיים דיונים במועצת העירייה, שנציגי הציבור החברים בה מייצגים מגוון רחב של קולות, ושהיא זירה הפתוחה לציבור, הדיונים בשאלות עירוניות חשובות מועברים לזירה סגורה והומוגנית – שבה לא נשמעות דעות אופוזיציוניות, ושאליה הציבור אינו חשוף. מאחורי דלתיים סגורות, והרחק מעיני הציבור והתקשורת, נבחרי הציבור יכולים לבטא עמדות ששונות מאוד מהעמדות שהם מציגים לראווה.

אנו מזמינים אתכם לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית – אותם הפרוטוקולים שהוסתרו מעין הציבור עד כה – ולהגיב על מה שתקראו בהם.

*   *   *

הפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 1 – 1 בפברואר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 2 – 10 במאי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 3 – 12 ביולי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 4 – 22 בספטמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 5 – 7 בדצמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 6 – 10 בינואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 7 – 21 בפברואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 8 – 1 במרץ 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 9 – 23 במרץ 2010

*   *   *

רמזורים ירוקים, עסקים ירוקים ושאלות על קלון ומוסר בישיבת המועצה האחרונה

8 באוגוסט, 2010

ישיבתה ה-25 של מועצת עיריית תל אביב-יפו עמדה בסימן מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) למשרת ממלא מקום ראש העירייה, הממונה על תחום הגמלאים ועל השירותים החברתיים. מינויו של וולוך, אשר הורשע בעבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, ועבירות לפי חוק הכניסה לישראל, כאשר מסר מידע כוזב שאפשר כניסתה לארץ של צעירה ממולדובה לבקשתו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, עורר סערה בקרב חלק מחברי המועצה, שהתנגדו למינוי כל עוד שאלת הקלון בפרשה נדונה בבית המשפט. פרט לנושא זה, עלו במועצה שתי הצעות לסדר בנושאים סביבתיים – מתן עדיפות להולכי רגל ברמזורים, וקידום הפחתת פליטות גזי חממה בקרב המגזר העסקי בעיר. שתי ההצעות עברו להמשך הדיון בוועדת ההנהלה העירונית (שעדיין לא דנה בהצעות לסדר שהועברו אליה כבר לפני שנה וחצי…).

*           *

מדוע סוגיות בטיחות בדרכים לא מועברות לדיון בוועדת בטיחות בדרכים?

סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת איכות הסביבה, פאר ויסנר (הירוקים), הגיש הצעה לסדר שמטרתה קידום עדיפות להולכי רגל ברמזורים בעיר. ההצעה, שלוותה בנאום מבולבל מעט, הציגה כמה דרכים לסייע להולכי רגל בעיר – לתת עדיפות להולכי רגל ולא לרכבים, לשפר את הצל במעברי החציה, לעודד "רצף ירוק" במעברי חציה שנקטעים על ידי אי-תנועה. ויסנר הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הנהלה, ולחייב את הוועדה (שמצויה בעיכוב משמעותי בדיון בהצעות לסדר שהועברו אליה) לדון בנושא תוך הצעה חודשים. כל חברי המועצה הצביעו פה אחד בעד הצעתו של ויסנר.

אנו תוהים מדוע הנושא, הנוגע ישירות לשאלות תחבורה ובטיחות בדרכים, לא הועבר לוועדת תנועה וחניה, או לוועדת בטיחות בדרכים – שתיהן ועדות עירוניות שאמורות לעסוק בנושאים אלה בדיוק, ואשר יושבים בהן נבחרי ציבור, מומחים ואנשי מקצוע. העברת הדיון לוועדת הנהלה (שכוללת חברי קואליציה בלבד, ואשר על פי חוק אמורה לדון בנושאים שאין ועדה אחרת שמוקדשת לעניינם) היא ביטוי נוסף לאופן שבו הנהגת העירייה מעקרת את המועצה ואת ועדות המועצה מתוכן ומכוח.

האם העירייה תתגייס ל"יירוּק" עסקים?

סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגישה הצעה לסדר שכותרתה "עידוד וקידום פעילות עסקים ירוקים בהתאם למדיניות עיריית תל אביב-יפו". להבי, שהחלה את דבריה באמירה כי המגזר העסקי הוא המקור הראשי לפליטות גזי חממה בעיר, המשיכה וציינה כי לדעתה העירייה צריכה למלא תפקיד מרכזי ב"יירוּק" עסקים.

להבי סיפרה כי היא מובילה מהלך לקידום שיתוף פעולה בין העסקים לעירייה לצמצום פליטות גזי החממה. למהלך שותפים גם המשרד להגנת הסביבה, שותפות תל אביב-לוס אנג'לס, ארגון מעלה, והארגונים הירוקים (ובהם גם החברה להגנת הטבע). לפרויקט תקצוב ראשוני של 80,000 ש"ח (מחציתם מתקציב העירייה, מחציתם תרומות דרך שותפות תל אביב לוס אנג'לס). עד כה התקיים מפגש אחד בהשתתפות נציגי עסקים גדולים בעיר, ובו הובעה נכונות של כל המשתתפים להוביל מהלך משותף, לעידוד צמצום הפליטות של גזי החממה, ולגיבוש מדדים להקטנת טביעת הרגל האקולוגית של עסקים.

להבי ציינה כי היא מביאה את הנושא בפני המועצה בשל הצורך בהתגייסות עירונית כוללת למהלך (למשל – הנגשת מידע סביבתי, יחד עם מנהלת הידע העירונית; קידום שאטלים מתחנות רכבת למרכז העיר – יחד עם אגף התנועה; פתרונות מחזור – יחד עם אגף תברואה, חטיבת התפעול ואיגוד ערים דן לתברואה). להבי ביקשה כי הנושא יוגדר כ"מועדף" בתוכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלה. היא ביקשה לקיים בוועדת ההנהלה דיון בנושא, תוך חודשיים. נציגי עיר לכולנו ביקשו להעביר את הדיון לא להנהלה אלא למועצת העיר. בהצבעה הוכרע על עריכת דיון בהנהלה בנושא.

איפה ראה ראש העירייה "טבע במיטבו"?

בנאומו במועצה, דיווח ראש העירייה רון חולדאי כי רשות נחל הירקון (שבה שותפה עיריית תל אביב-יפו, יחד עם 15 רשויות נוספות), פועלת כבר 10 שנים לביצוע תוכנית גאולת הירקון – לשיקום הנחל וטיהור המים הזורמים בו. מי הקולחין שזורמים לירקון ממכוני טיהור המים שלאורכו מטוהרים והופכים מגורם מזהם למקור מים איכותי. המים עוברים גם דרך מערכת של "אגנים ירוקים" – בריכות אקולוגיות, המסננות מהמים פסולת אורגנית, מתכות ועוד. לדברי חולדאי, המים בירקון מגיעים לרמה המתאימה להשקיית גינות לחקלאות. במסגרת התוכנית נשאבים חלק מהים באזור שבע טחנות  ומועברים לשימוש חקלאי. עם השלמת התוכנית, תוך כשלוש שנים, הירקון יהפוך למערכת סגורה וחסכונית. ראש העירייה עדכן כי סייר בנחל וראה בו מערכות חיים שלמות, כולל דגים ומקומות קינון של צבים רכים – "טבע במיטבו".

איך מבלים יחד ראש העירייה ומהנדס העירייה?

חבר האופוזיציה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא היחסים של ראש העירייה עם מהנדס העירייה, בה תהה האם הם נפגשים ומשוחחים באופן קבוע. הרקע לשאילתה היה העובדה כי ראש העירייה מייצג את תל אביב-יפו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לעתים, אך לא נוכח בישיבות הוועדה המקומית בעיר. ראש העירייה דיווח כי רק אמש צפה במשחק כדורגל יחד עם מהנדס העיר חזי ברקוביץ', וכי הם נפגשים מדי שבוע. חולדאי הדגיש כי הוא לא מגיע לישיבות הוועדה המקומית – וכי האציל את הסמכויות לסגנו, דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית. הוא סיפר עוד כי מתחילת הקדנציה נכח בסך הכל ב-3 ישיבות של הוועדה המחוזית, אולם הוא "יודע בדיוק מה הנושאים שעולים שם, ומתואם לגבי כל הישיבות, ונחשב לחבר מוערך בוועדה המחוזית".

מי תמך ומי התנגד למינויו של נתן וולוך לממלא מקום ראש העירייה?

הדיון הסוער ביותר במועצה התקיים בנושא מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) לממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק גמלאים ורווחה בעירייה. חברי מועצה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לא חסכו במילים על המינוי, על האופן שבו קודם, ועל השפעתו על דימוי מועצת העירייה:

ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות):

"מינויו של נתן וולוך [...] נעשה ממש כמו מבצע סודי, שאפילו צה"ל יכול ללמוד ממנו. הכל בשקט, בדיסקרטיות, בחדרי חדרים, בסודיות כמעט מוחלטת. ראשי סיעות לא ידעו, חברי מועצה לא חשדו, רק מתי מעט ויחידי סגולה היו בסוד העניינים. מתכנני המבצע כנראה החליטו – בואו נעשה את זה בשקט ומהר. לא ניתן לאף אחד זמן להתכונן. [...] ההחלטה להביא היום את מינויו של נתן וולוך לתפקיד מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק רווחה וגמלאים, בזמן שתלוי ועומד נגדו ערעור בבית המשפט המחוזי בשאלת הקלון, היא שערורייתית. זו סתירת לחי למערכת התביעה בישראל, זלזול באינטליגנציה של הציבור וצפצוף אחד ארוך ומתמשך על עקרונות של מוסר וערכים במערכת הציבורית בכלל והעירונית בפרט."

תמר זנדברג (מרצ):

"אנחנו, סיעת מרצ, לא נוכל לתמוך במינוי [...] בית המשפט העליון נתן דעתו על המרכיב הערכי-מוסרי בסוגיה, בפסק דין מ-1996: "נבחר הציבור הינו שליח ציבור [...] משלו אין לו ולא כלום, וכל אשר ברשותו ובהחזקתו – משל הקהל והקהילה הוא. הגינות, יושר לבב וטוהר מידות הינם סימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו. [...] רק כך יוכל פרנס לנהוג כראוי קהילה שבחרה בו לנהגה, ורק כך יזכה נבחר הציבור באמון הציבור". אנחנו בסיעת מרצ  סבורים שראוי שנאמץ את העקרון הזה בכל פעולה ופעולה, ובפרט כאשר הנושא שאנחנו עוסקים בו כרגע זה נושא הרבב שדבק בנבחר הציבור, ובית המשפט שהרשיע".

נח עפרון (עיר לכולנו):

"בפוליטיקה – או שאתה בונה אמון או שאתה הורס אותו. אין מצב ביניים. האדמיניסטרציה הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, היא בית חרושת לחוסר אמון, לציניות. אדוני ראש העירייה, אתה והקואליציה שלך מזמינים ציניות וחוסר אמון, אתם זורעים ציניות וקוצרים ציניות. [...] והחזרת נתן וולוך לתפקידו כסגן ראש העירייה וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו תכרסם עוד יותר באמון הציבור ותחזק עוד יותר את הסברה שפוליטיקה ופוליטיקאים אינם מצייתים לנורמות האתיות והמשפטיות התופסות בהקשרים אחרים. ואסור לנו לעשות זאת. אסור לנו להפר ולחלל את אמון הציבור ככה".

בתגובה לביקורות אלה השיב ראש העירייה, רון חולדאי:

"אני אמרתי בגלוי ולא במסתרין, וכך גם עשינו את ההסכם הקואליציוני, בידיעה שאנחנו ממתינים להכרעת בית המשפט, שאם נתן יצא ללא קלון הוא ימונה להיות סגן ראש העיר וממלא מקום. שום דבר לא הוסתר. שום דבר לא ציני [...] אני חושב שנהנגו בדרך הנכונה, מפני שכשהוגש כתב אישום נתן עזב את תפקידו והוא עמד לבחירות כאשר הוגש נגדו כתב אישום. ואמרנו שאם ייפסק ללא קלון נחזיר אותו לתפקיד. ואני יודע להסביר לבני, כי אני עומד ישר וזקוף, כי הייתי הגון עם עצמי וידעתי שבחיים אין מלאכים, אבל יש צורך גם לעבוד ולנהל, ולכן אני לא צריך להצטדק בפני אף אחד על כך שאני ממנה היום, ומבקש ממועצת העיר[ייה] למנות מחדש אדם ששירת את הציבור לאורך שנים".

בהצבעה שהתקיימה לאחר הדיון, אושר מינויו של וולוך לממלא מקום ראש העירייה. שמונה עשר חברי מועצה הצביעו בעד – חולדאי, ספיר, דיין, אגמי ומזרחי (תל אביב1), גלעדי ומסלאוי (ליכוד), אבי-גיא וטיומקין (גמלאים), וייצמן וזמיר (רוב העיר), לוברט וגפן (חזית דתית), בביוף וזעפראני (ש"ס), ויסנר, להט ותמיר (ירוקים). עשרה חברי מועצה הצביעו נגד – מדואל, גלעד-וולנר, גולדרינג, בן-יפת ועפרון (עיר לכולנו), לדיאנסקי (לתת לחיות), סיקסיק (יאפא), להבי, זנדברג ומשהראוי (מרצ).

*           *           *

לקריאה נוספת: הפרוטוקול המלא של הישיבה.

מקיפים את תל אביב בטבעת ירוקה?

4 באוגוסט, 2010

ביום שלישי, 27 ביולי 2010, התקיים בעירייה כנס בנושא "הטבעת הירוקה" – הצעה ליצירת טבעת ירוקה סביב תל אביב, שתהווה חלק ממחרוזת שבילים ירוקים רציפה שתחבר בין הערים המרכזיות במחוז תל אביב.

התוכנית להקיף את ערי מחוז תל אביב ב"טבעת ירוקה" מקודמת על ידי האדריכלים אילן אברמוביץ ודני גרינהאוז. הכנס בעירייה אורגן על ידי סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) ועל ידי חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים), ראש רשות תנועה, תחבורה וחניה, במטרה להציג את התוכנית ולבחון דרכים לקידומה. בכנס השתתפו נציגים מהרצליה, קריית אונו, אור יהודה וערים נוספות, וכן נציגי ממשלה, ארגונים וחברי מועצת עיריית תל אביב-יפו. בכנס השתתפה גם כרמית קניגסברג-אוחיון, המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, והיא מדווחת כי האווירה בכנס הייתה חיובית, שיתופית ומרחיבה, וכי התאפשר לכל משתתף לעלות על דוכן הדוברים ולהשמיע את עמדתו.

מיטל להבי פתחה את האירוע והציגה את הטבעת הירוקה, שתקיף את העיר תוך מעבר באתרים הבאים:

  • פארק הירקון
  • נמל תל אביב
  • בריכת גורדון
  • טיילת החוף המרכזי (שדרוגה הוא מהלך תכנוני בצנרת העירונית)
  • פארק צ'רלס קלור
  • נמל יפו
  • פארק מדרון יפו
  • טיילת בת ים (עיצובה יצא לתחרות אדריכלית)

בנוסף הוזכרו גם צירים ירוקים החוצים את העיר:

  • ציר מקווה ישראל – קריית שלום – יפו
  • בית הבילויים – פארק דרום – חירייה
  • נתיבי איילון (כציר מזרחי רעיוני הנדרש עבודה תכנונית)
  • ציר בן גוריון ברמת גן (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף – הקבוע בתוכנית המתאר של מחוז תל אביב, תממ 5)
  • ציר גהה (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף).

כמו כן הוזכרו חסמים לרציפות הטבעת הירוקה:

  • הדולפינריום
  • בית הקברות המוסלמי ביפו
  • מחלף וולפסון
  • פלישות בקריית שלום
  • מכשולים הנדסיים / כלכליים / סטטוטוריים באיילון

המפה והתמונות - מתוך כתבה ב"הארץ" (צילומים - ניר קידר, אלכס ליבק, ניר כפרי, שי פוגלמן, אלון רון)

חבר המועצה ד"ר משה טיומקין הציג את הפן התחבורתי של התוכנית. הוא ציין כי כיום מקודם פרויקט השכרת אופניים לאורך הטבעת הירוקה בתל אביב-יפו ומחוצה לה, וכי הצפי הוא כי בעוד שנה יהיו פזורות ברחבי העיר בין 60 ל-70 תחנות להשכרת אופניים. טיומקין ציין כי בשל העומסים ההולכים וגוברים בכבישי הגישה אל תל אביב-יפו מדרום, מצפון וממזרח, האופניים הופכים לכלי תחבורתי בעל פוטנציאל משמעותי ליוממים, ולאמצעי נוסף להקטנת העומסים על הכבישים.

בין הדוברים הנוספים בכנס היו גם ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, יואב אטרי, מחברת חפ"ץ ניהול פרויקטים, משה בלסנהיים, מנהל רשות איכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, רינת קרן, נציגת לשכת התכנון במשרד הפנים, דבי אדלאר מחברת נ.ת.ע, ערן שחורי מעמותת ישראל בשביל אופניים ואחרים נוספים. כל הדוברים הביעו תמיכה בתהליך, וחלקם אף הציעו הצעות קונקרטיות לסיוע וקידום הנושא.

גם אנו בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע תומכים במהלך שהוצג. לתפיסתנו, מהלך כזה מגדיר מחדש את סדר העדיפות התחבורתי במטרופולין ומוביל לתהליכים ברורים לקידום העדפה לרוכבי אופניים, תחבורה ציבורית והולכי רגל – כל זאת כחלק מן המהלך לחיזוק העירוניות, חיזוק איכות החיים בעיר, והגדלת הנגישות לקבוצות כלכליות וחברתיות שונות וקידום ראייה תכנונית וסביבתית כלל-מטרופולינית.

לקריאה נוספת:

*    *    *

בוועדה המקומית: דיון בעתיד צומת קרליבך וצומת חשמונאים, והגנה על אקליפטוס ותיק בדרום העיר

28 ביולי, 2010

ביום רביעי, 21 ביולי 2010, התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו. מבין הנושאים שעלו לדיון, שניים רלוונטיים לענייני סביבה ותחבורה.

מגנים על אקליפטוס ותיק בדרום העיר

לוועדה הוצגה תוכנית לאיחוד שלוש חלקות במגרש המצוי בין הרחובות ידידיה פרנקל 76 ומסילת עולים 3-5, (בין רחוב העלייה לרחוב צ'לנוב). מדובר שתוכנית ותיקה ייעדה לבנייה, אך שאינו בנוי כיום, ומשמש כמגרש חניה. יזמי התוכנית מבקשים להקים על המגרש בניין, שזכויות הבנייה שלו עולות ב-10% על כלל זכויות הבנייה הקיימות בשלוש החלקות. תושבי השכונה מתנגדים לתוספת זכויות הבנייה וכן לירידה מתוכננת למרתף החניה של הבניין החדש, הצפויה לעבור בין שני בניינים.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הציע שהירידה למרתף החניה תוסט לרחוב מסילת העולים וכי השטח שבין שני הבניינים יהפוך לשצ"פ, וכן שיישמר ככל הניתן עץ האקליפטוס הוותיק הנמצא בחניה. סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הציעה כי המתחם, הסמוך לשכונת פלורנטין, ייבדק כאפשרות לרכישה לטובת שצ"פים לשכונת פלורנטין.

הוועדה קיבלה את הצעתו של פאר ויסנר: הפיכת חלקה 122 לשצ"פ (מעבר בין בניינים), ובחינת הצוות המקצועי לגבי השארת העץ במקומו והסטת הכניסה לרחוב מסילת העולים.

האם טובת הרכב הפרטי עולה על טובת התחבורה הציבורית?

הוועדה דנה בהתנגדויות לתוכניות לשיקוע צומת קרליבך (צומת מעריב) וצומת החשמונאים (באזור רח' המסגר). התכנית שנדונה הציעה לשקע את רחוב יצחק שדה בואך קרליבך, ואת חשמונאים בואך המסגר, והציעה כי הכביש המשוקע יתאים לרכב פרטי בלבד. הוסבר כי מטרתו הרשמית של השיקוע אינה להוסיף נתיבי תחבורה וקיבולת רכב פרטי, אלא להרחיב מדרכות לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים, וכן לייצר נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) עם זכות תנועה מוגברת.

לב הדיון נסב סביב השאלה האם פעולת שיקוע כביש לטובת כלי רכב פרטי היא ראויה, והאם בהזדמנות זו של חפירת מנהרה, וארגון מחדש של צומת מעריב ושל התנועה ברחוב המסגר, לא כדאי כבר לחפור מנהרה לטובת תחבורה ציבורית – זו הייתה עמדתם של חברי הוועדה פאר ויסנר (הירוקים) ואהרון מדואל (עיר לכולנו), או לחילופין להרחיב את המנהרה לצורך הגברת קיבולת התנועה – עמדתו של שמואל גפן (חזית דתית מאוחדת). כמו כן, נשמעו התנגדויותיהם של בעלי השוק הסיטונאי, שביקשו כי מהמנהרות ייצאו כניסות תת-קרקעיות ישירות אל החניה שלהם, שחלקה ציבורית וחלקה פרטית, וכי שיפועי הכניסה והיציאה מן המנהרות יוזזו הרחק מתחום המגורים, לכיוון מוסדות הציבור. הצוות המקצועי של העירייה אמר כי לגבי הכניסות אין בעיה, אך חברי הוועדה ובראשם פאר ויסנר ומיטל להבי התנגדו להזזת שיפועי הכניסה למנהרות לכיוון מוסדות הציבור (הכוללים בין היתר בית ספר). כרמלה עוזרי (צדק חברתי) ואחרים ביקשו לראות תוכנית מקיפה המראה השלכות גם על המרחב הרחוק יותר. הוחלט לשוב ולדון לאחר ניתוח והצגה מפורטת של התכנית.

*      *      *

מה שעיריית תל אביב-יפו לא מספרת לכם – רשימה מלאה של חברי הוועדות העירוניות

17 ביוני, 2010

חלק עיקרי מפעילות העירייה נעשה בוועדות העירוניות השונות. הן קובעות נהלים ומדיניות, מאשרות מכרזים והוצאות כספים, מנסחות חוקי עזר עירוניים, ומנהלות דיונים בהשתתפות אנשי מקצוע מהעירייה ומחוצה לה. אולם, כל מי שינסה לברר באתר עיריית תל אביב-יפו איזה ועדות פעילות, ומי חבר בהן – לא יצליח למצוא דבר. זאת משום שעיריית תל אביב-יפו בחרה שלא לפרסם את רשימת הוועדות הפעילות ואת רשימת החברים בכל ועדה.

היעדר השקיפות בכל הנוגע לפעילות – ולקיום – הוועדות, מקשה, כמובן, על תושבי העיר. ללא רשימת הוועדות והחברים בהן תושבים אינם יכולים לפנות לחברי מועצה לפי תחומי עיסוקם ופעילותם, מה שפוגע ביעילות הטיפול בפניותיהם (הרי לא נצפה שוועדת חינוך תפתור בעיות הנוגעות לגיזום עצים…).

ההימנעות מפרסום כל מידע על הוועדות גם מקשה לעקוב באופן אפקטיבי אחר פועלם של חברי המועצה בתחומים אשר הבטיחו לפעול בהם לפני הבחירות. לכן, עשינו את המעשה הסיזיפי, ועברנו על הפרוטוקולים של ישיבות מועצת עיריית תל אביב-יפו (המקום היחיד בכל אתר העירייה שבו מצוינים שמות הוועדות והחברים בהן), ליקטנו את המידע והרכבנו את הרשימה המלאה של 38 הוועדות העירוניות.

רשימה נוספת שנעלה בקרוב תציג את החברות והתאגידים העירוניים, ואת חברי המועצה ועובדי העירייה החברים בהן.

*               *                  *

האצלת סמכויות – סגני ראש העירייה

  • דורון ספיר (תל אביב1) – מ"מ וסגן ראש העירייה – תחום הפיתוח העירוני
  • פאר ויסנר (הירוקים) – סגן ראש העירייה – ממונה על פרויקטים בתחום איכות הסביבה
  • אסף זמיר (רוב העיר) – סגן ראש העירייה – ממונה על תחום קהילה, נוער, ספורט ותיירות
  • מיטל להבי (מרצ) – סגנית ראש העירייה – ממונה על משאבי חינוך לגיל הרך

ועדת הנהלה

  1. רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב-יפו (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1). מ"מ – שולה אגמי (תל אביב1)
  3. אסף זמיר (רוב העיר)
  4. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
  5. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
  6. הרב נפתלי לוברט (בגד). מ"מ – שמואל גפן (בגד)
  7. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – שלמה מסלאוי (ליכוד)
  8. מיטל להבי (מרצ)
  9. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
  10. שולה אגמי (תל אביב1)
  11. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
  12. עו"ד דן להט (הירוקים)
  13. אלון סולר (רוב העיר)
  14. תמי זנדברג (מרצ)

ועדות סביבתיות

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

  1. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1) – יו"ר הוועדה. מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
  2. שמואל מזרחי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
  3. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
  4. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר)
  5. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
  6. מיטל להבי (מרצ). מ"מ – תמי זנדברג (מרצ)
  7. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – שלמה מסלאוי (ליכוד)
  8. שמואל גפן (בגד). מ"מ – הרב נפתלי לוברט (בגד)
  9. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי). מ"מ – עומר סיקסיק (יאפא)
  11. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)

ועדת איכות הסביבה

  1. פאר ויסנר (הירוקים) – יו"ר הוועדה. מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
  2. מיטל להבי (מרצ)
  3. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
  4. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
  5. עובד בכיר בתחום איכות הסביבה
  6. מירי קופרמינץ – נציגת ציבור מטעם הפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע
  7. דליה בארי – נציגת ציבור מטעם הפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע

ועדת שיפור פני העיר

  1. מיטל להבי (מרצ) – יו"ר הוועדה
  2. איציק נחאייסי (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
  3. שחר בר-דוד (תל אביב1)
  4. אורן לסרי (רוב העיר)
  5. [נציג סיעת הירוקים]
  6. חגית אוורין (לתת לחיות)
  7. יחיאל אמיתי (ליכוד). מ"מ – ארנון ברזילי (ליכוד)
  8. יעלה גונדר (עיר לכולנו). מ"מ – אייל איצקוביץ (עיר לכולנו)
  9. יריב שקד (עיר לכולנו). מ"מ – נמרוד בוכמן (עיר לכולנו)

ועדת טבע עירוני ובעלי חיים

  1. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) – יו"ר הוועדה
  2. [נציג סיעת תל אביב1]
  3. רועי הולנדר (רוב העיר)
  4. ד"ר רפי קישון (הירוקים)
  5. יפעת סולל (מרצ). מ"מ – ג'סטין קלייגר (מרצ)
  6. יונתן שפיגל (לתת לחיות)
  7. נופר נוחי (הגמלאים)
  8. מורן בית הלחמי (עיר לכולנו)
  9. יואב בודור (עיר לכולנו)

ועדת תנועה וחניה

  1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)– יו"ר הוועדה
  2. אלון סולר (רוב העיר)
  3. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – ראובן מרקוביץ' (תל אביב1)
  4. יקי שוורץ (ליכוד). מ"מ – סטלה אבידן (ליכוד)
  5. [נציג סיעת הירוקים]
  6. נמרוד ברנע (מרצ). מ"מ – תומר מינץ (מרצ)
  7. שמואל גפן (בגד)
  8. מאיר ישראלי (ש"ס). מ"מ – צחי אוכברג (ש"ס)
  9. שרון מלכי (עיר לכולנו). מ"מ – דובי מורן (עיר לכולנו)
  10. אסתר עילם (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)

ועדה לחיסכון במים ואנרגיה

  1. עו"ד דן להט (הירוקים) – יו"ר הוועדה
  2. רון יבורסקי (תל אביב1)
  3. ליעד אורתר (מרצ). מ"מ – אבי בלאו (מרצ)
  4. [נציג סיעת הגמלאים]
  5. איתי אסולין (רוב העיר)
  6. צחי אוכברג (ש"ס). מ"מ – מאיר ישראלי (ש"ס)
  7. עו"ד דני מוריק (לתת לחיות)
  8. נמרוד בוכמן (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד צוק (עיר לכולנו)
  9. דובי מורן (עיר לכולנו). מ"מ – ערן אברם (עיר לכולנו)

ועדת תכנון עירוני

  1. אסף זמיר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
  2. מאיר ברימן (תל אביב1)
  3. איתן ברטל (הירוקים)
  4. דן דרין (מרצ). מ"מ – אלון ניסים (מרצ)
  5. לואי וויליאמס (יאפא)
  6. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  7. [נציג סיעת הליכוד]
  8. גדעון פוקרד (גמלאים)
  9. נטע דוידי (צדק חברתי)
  10. איציק כהן (עיר לכולנו). מ"מ – ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו)
  11. שלמה דוידוב (בגד)

ועדת בינוי ותשתית

  1. מיטל להבי (מרצ) – יו"ר הוועדה. מ"מ יו"ר – אחמד משהראוי (מרצ)
  2. נוח סלוצקי (תל אביב1)
  3. עודד אהרונוביץ (גמלאים)
  4. [נציג סיעת הירוקים]
  5. סמי אלבי (ליכוד). מ"מ – בנצי נדב (ליכוד)
  6. קארן מור (רוב העיר)
  7. דוד עזרא (ש"ס). מ"מ – שחר בקשי (ש"ס).
  8. [נציג סיעת צדק חברתי]
  9. הני זובידה (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)
  10. אייל איצקוביץ (עיר לכולנו). מ"מ – להב זוהר (עיר לכולנו)

שימור אתרים למרחב התכנון תל אביב-יפו

  1. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. שמואל גפן (בגד)
  3. אסף זמיר (רוב העיר)
  4. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  5. עובד הרשות הבקי בענייני תכנון (לא מהנדס העיר)
  6. מי שמצוי בענייני שימור מבנים – בעל דעה מייעצת
  7. לישיבה יוזמנו דרך קבע מהנדס העיר ומתכנן המחוז או נציגיהם

ועדות אחרות

ועדת כספים

  1. רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב-יפו (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. יעל דיין (תל אביב1). מ"מ – שמואל מזרחי (תל אביב1)
  3. אלון סולר (רוב העיר). מ"מ – אסף זמיר (רוב העיר)
  4. עו"ד דן להט (הירוקים). מ"מ – ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
  5. נתן וולוך (הגמלאים). מ"מ – ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
  6. הרב נפתלי לוברט (בגד). מ"מ – שמואל גפן (בגד)
  7. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  8. תמי זנדברג (מרצ). מ"מ – אחמד משהראוי (מרצ)
  9. יעל בן יפת (עיר לכולנו). מ"מ – יואב גולדרינג (עיר לכולנו)

ועדת ביקורת

  1. יו"ר יואב גולדרינג (עיר לכולנו. מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
  2. שמואל מזרחי (תל אביב1)
  3. יניב וייצמן (רוב העיר)
  4. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
  5. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  6. שמואל גפן (בגד)
  7. אחמד משהראוי (מרצ)

ועדת נכסים

  1. הרב נפתלי לוברט (בגד) – יו"ר הוועדה. מ"מ היו"ר – אלון סולר (רוב העיר)
  2. דוד צבי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
  3. אלון סולר (רוב העיר)
  4. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
  5. שמוליק מזרחי (תל אביב1)
  6. מיטל להבי (מרצ)
  7. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  8. כרמלה עוזרי (צדק חברתי).
  9. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
  10. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – עו"ד דן להט (הירוקים)
  11. עומר סיקסיק (יאפא)

ועדת רישוי עסקים

  1. ארנון גלעדי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
  2. מיטל להבי (מרצ)
  3. שמעון מורי (צדק חברתי)
  4. אמיר בדרן (יאפא)
  5. עמי ברגיל (ליכוד). מ"מ – יעקב (יקי) כביר (ליכוד)
  6. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר)
  7. תומר מור (תל אביב1). מ"מ – יואב בר זאב (תל אביב1)
  8. [נציג סיעת הירוקים]
  9. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
  11. אילן אלכסי (בגד)
  12. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)

ועדת מכרזים

  1. שמואל מזרחי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
  3. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
  4. ד"ר חנה תמיר (הירוקים). מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
  5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
  6. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – יניב וייצמן (רוב העיר)
  7. אהרון מדואל (עיר לכולנו). מ"מ – ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו)
  8. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
  9. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)

ועדת מועצה

  1. יעל דיין (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. יניב וייצמן (רוב העיר)
  3. שלמה מסלאוי (ליכוד)
  4. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים)
  5. תמי זנדברג (מרצ)
  6. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  7. שמואל גפן (בגד)
  8. יואב גולדרינג (עיר לכולנו). מ"מ – שרון מלכי (עיר לכולנו)
  9. עומר סיקסיק (יאפא)
  10. כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
  11. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
  12. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – ד"ר חנה תמיר (הירוקים)

ועדה לקידום מעמד הילד

  1. יעל דיין (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. יניב וייצמן (רוב העיר)
  3. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)
  4. כרמלה עוזרי (צדק חברתי). מ"מ – אחמד משהראוי (מרצ)
  5. עומר סיקסיק (יאפא)
  6. מנהל מינהל החינוך
  7. מנהל מינהל שירותים חברתיים
  8. נציג הסתדרות המורים
  9. יו"ר מועצת התלמידים
  10. יו"ר ועד ההורים העירוני
  11. מפקד תחנת משטרה
  12. נציג תנועות הנוער
  13. נציג ארגון התנדבותי בתחום

ועדת חינוך

  1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו . יו"ר הוועדה. מ"מ – אסף זמיר (רוב העיר)
  2. שולה אגמי (תל אביב1)
  3. מיטל להבי (מרצ)
  4. עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות). מ"מ – [נציג סיעת בגד]
  5. שלמה מסלאוי (ליכוד)
  6. עו"ד דן להט (הירוקים)
  7. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  8. נציג בית ספר יסודי
  9. נציג בית ספר על-יסודי
  10. נציג ועד הורים עירוני
  11. יו"ר מועצת התלמידים

ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים

  1. כרמלה עוזרי (צדק חברתי) – יו"ר הוועדה
  2. יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
  3. עומר סיקסיק (יאפא)
  4. מנהל מינהל שירותים חברתיים
  5. מנהל מינהל החינוך
  6. מאיר מוזס, נציג ציבור
  7. נציג ציבור
  8. מנהל בית ספר על-יסודי
  9. נציג הרשות למלחמה בסמים

ועדת ביטחון

  1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
  2. ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו)
  3. הדר בר (עיר לכולנו)
  4. נפתלי כהן (ליכוד). מ"מ – ארז צוברי (ליכוד)
  5. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  6. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1)
  7. ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
  8. אסף זמיר (רוב העיר)
  9. נציג שר הביטחון
  10. נציג שר החינוך
  11. נציג השר לביטחון פנים

ועדת פיקוח

  1. ארנון גלעדי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
  2. שולה אגמי (תל אביב1)
  3. אסף מזרחי (רוב העיר)
  4. [נציג סיעת הירוקים]
  5. אור בן-זאב אברהם (הגמלאים)
  6. מנחם רבין (מרצ). מ"מ – אביב לוי (מרצ)
  7. בני גבאי (בגד)
  8. איציק נחאייסי (ש"ס). מ"מ – שמעון רחמים (ש"ס)
  9. איציק כהן (עיר לכולנו). מ"מ – אביעד עקיבא (עיר לכולנו)
  10. ערן גולן (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)

ועדת בטיחות בדרכים

  1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו – יו"ר הוועדה
  2. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
  3. יניב וייצמן (רוב העיר)
  4. שולה אגמי (תל אביב1)
  5. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו). מ"מ – רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו)
  6. יואב גולדרינג (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
  7. מעוזיה סגל (מרצ)
  8. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  9. עומר סיקסיק (יאפא)
  10. מהנדס העיר
  11. מנהל מינהל חינוך
  12. נציג שר תחבורה
  13. נציג השר לביטחון פנים
  14. נציג גופים העוסקים בנושא
  15. נציג שכונות

ועדת מל"ח

  1. רון חולדאי (תל אביב1) – ראש עיריית תל אביב-יפו – יו"ר הוועדה
  2. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים)
  3. יניב וייצמן (רוב העיר)
  4. ד"ר רוני סורקיס (עיר לכולנו). מ"מ יריב שקד (עיר לכולנו)
  5. הלל הירמן (ליכוד). מ"מ – ברוך נתר (ליכוד)
  6. משה מדמון (בגד)
  7. פאר ויסנר (הירוקים).
  8. ארנון סגל (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)

ועדת קליטת עלייה

  1. שלמה מסלאוי (ליכוד) – יו"ר הוועדה
  2. בנימין בביוף (ש"ס). מ"מ – הרב שלמה זעפראני (ש"ס)
  3. רומן בורוכוב (תל אביב1). מ"מ – אילנה מיכאלי (תל אביב1)
  4. אשרת עקיבא (עיר לכולנו). מ"מ – יעל בן-יפת (עיר לכולנו)
  5. מתן קמינר (עיר לכולנו).
  6. מרדכי ירקוני (מרצ). מ"מ – שני מימן (מרצ)
  7. ד"ר חנה תמיר (הירוקים)
  8. יוסי רנרט (הגמלאים)

ועדת הנחות בארנונה

  1. הרב נפתלי לוברט (בגד) – יו"ר הוועדה
  2. רחל גלעד וולנר (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
  3. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – כרמלה עוזרי (צדק חברתי)
  4. גזבר העירייה
  5. מנהל מינהל שירותים חברתיים
  6. מנהל אגף הגבייה
  7. היועץ המשפטי

ועדה לקידום מעמד האישה

  1. תמי זנדברג (מרצ) – יו"ר הוועדה
  2. שולה אגמי (תל אביב1)
  3. יעל דיין (תל אביב1)
  4. שמוליק חפץ (רוב העיר)
  5. חיה בוקר (הגמלאים)
  6. מיכל פרנקו (הירוקים)
  7. ליאורה מינקה (בגד)
  8. צדק חברתי
  9. יהודית אילני (יאפא)
  10. תמי קצביאן (עיר לכולנו). מ"מ – אסתר עילם (עיר לכולנו)

ועדת ספורט

  1. אלון סולר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
  2. מירב בן ארי (תל אביב1). מ"מ – יואב בר-זאב (תל אביב1)
  3. שרגא שמש (הירוקים)
  4. שאול אייזנברג (מרצ). מ"מ – מעוזיה סגל (מרצ)
  5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – יום טוב כהן (ליכוד)
  6. רני ידגר (תל אביב1). מ"מ – מירי נבו (תל אביב1)
  7. חיים צימר (הגמלאים)
  8. ירון כהן (צדק חברתי)
  9. נמרוד בוכמן (עיר לכולנו)
  10. נאווה צנעני (עיר לכולנו). מ"מ – הני זובידה (עיר לכולנו)

ועדת בריאות

  1. עו"ד חביבה אבי-גיא (הגמלאים) – יו"ר הוועדה.
  2. ד"ר חנה תמיר (הירוקים) – ס' יו"ר הוועדה
  3. [נציג סיעת תל אביב1]
  4. ד"ר דוד גולדריי (גמלאים)
  5. [נציג סיעת תל אביב1]
  6. שבתאי ברוך (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
  7. מייק המל (מרצ). מ"מ – עליזה עופר (מרצ)
  8. טובה לב (בגד)
  9. אושרת עקיבא (עיר לכולנו). מ"מ – הדר בר (עיר לכולנו)
  10. ערן אברם (עיר לכולנו)

ועדת שכונות ורבעים

  1. שמוליק מזרחי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. שולה אגמי (תל אביב1)
  3. גיא זוזות (רוב העיר)
  4. תמר יפה (מרצ). מ"מ – ליאת איצקוביץ (מרצ)
  5. אילן אלכסי (בגד)
  6. רוני לוי (ליכוד)
  7. רחל סמרי (הגמלאים)
  8. שחר בקשי (ש"ס). מ"מ – מאיר זהבי (ש"ס)
  9. מימי נעמת (צדק חברתי)
  10. יהודית כבאז (עיר לכולנו). מ"מ – איציק כהן (עיר לכולנו)

ועדת שמות והנצחה

  1. עו"ד חביבה אבי-גיא – יו"ר הוועדה
  2. שמואל מזרחי (תל אביב1)
  3. שמואל גפן (בגד)
  4. ד"ר חנה תמיר (הירוקים). מ"מ – פאר ויסנר (הירוקים)
  5. שלמה מסלאוי (ליכוד). מ"מ – ארנון גלעדי (ליכוד)
  6. פרופ' ארדון רובינשטיין (נציג ציבור)
  7. פרופ' גדעון ביגר (נציג ציבור)
  8. שולה וידריך (נציגת ציבור)
  9. אילן שחורי (נציג ציבור)
  10. איתן הבר (נציג ציבור)
  11. יחיעם פדן (נציג ציבור)
  12. חמיס אבולעפיה (נציג ציבור)

ועדת זכויות אדם

  1. יעל דיין (תל אביב1)– יו"ר הוועדה
  2. כרמלה ברקבוב (תל אביב1)
  3. עו"ד עומר מאירי (רוב העיר)
  4. רחל דיאמנט (הירוקים)
  5. נורית רוזן (הגמלאים)
  6. יוקי לביא (מרצ). מ"מ – רחל גרא (מרצ)
  7. יניב ישראלוב (ש"ס). מ"מ – שחר בקשי (ש"ס)
  8. עו"ד סוזאן לורנסו (יאפא)
  9. אסתר עילם (עיר לכולנו).
  10. הני זובידה (עיר לכולנו). מ"מ – מתן קמינר (עיר לכולנו)

ועדה לקשרי חוץ

  1. נתן וולוך (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
  2. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – אלון סולר (רוב העיר).
  3. עו"ד דורון ספיר (תל אביב1)
  4. מאיה שהרבני (תל אביב1)
  5. [נציג סיעת הירוקים]
  6. עמיחי פינדלינג (מרצ). מ"מ – סימה קליימן (מרצ)
  7. שלמה מסלאוי (ליכוד)
  8. [נציג סיעת תל אביב1]
  9. [נציג סיעת הירוקים]
  10. אלון-לי גרין (עיר לכולנו). מ"מ – מתן קמינר (עיר לכולנו)

ועדת תיירות

  1. יניב וייצמן (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
  2. שמוליק חפץ (תל אביב1)
  3. [נציג סיעת תל אביב1]
  4. אריה מנדל (הגמלאים)
  5. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – ראובן ניקוליבסקי (מרצ)
  6. יהודית בנד (ליכוד). מ"מ – אירית קובו (ליכוד)
  7. סמי אבו שחאדה (יאפא)
  8. מורן בית הלחמי (עיר לכולנו). מ"מ – להב זוהר (עיר לכולנו)
  9. הראל קראוס (עיר לכולנו)

ועדת חוקה ומשפט

  1. אסף זמיר (רוב העיר) – יו"ר הוועדה
  2. [נציג סיעת תל אביב1]
  3. עו"ד גדעון בירן (הגמלאים)
  4. עו"ד ערן לב (מרצ). מ"מ – אלי קליר (מרצ)
  5. עו"ד צחי זקס (הירוקים)
  6. עו"ד אביטל כרמון (לתת לחיות)
  7. שחר בקשי (ש"ס). מ"מ – דוד עזרא (ש"ס)
  8. יעקב שיינברג (בגד)
  9. עו"ד בין טרדיון (צדק חברתי)
  10. ערן גולן (עיר לכולנו). מ"מ – ערן אברם (עיר לכולנו)
  11. אביעד עקיבא (עיר לכולנו)

ועדת פרויקטים

  1. שולה אגמי (תל אביב1) – יו"ר הוועדה
  2. אדם בניון (רוב העיר)
  3. לבנה שרעבי (מרצ). מ"מ – אתי דיאמנט (מרצ)
  4. [נציג סיעת הירוקים]
  5. ציפורה טרייסר (הגמלאים)
  6. יחזקאל בנימיני (ליכוד). מ"מ – ראודור ורדימון (ליכוד)
  7. צחי אוכברג (ש"ס). מ"מ – איציק נחאייסי (ש"ס)
  8. אביעזר ישראלי (בגד)
  9. להב זוהר (עיר לכולנו). מ"מ – אייל איצקוביץ' (עיר לכולנו)
  10. נאווה צנעני (עיר לכולנו). מ"מ – יהודית כבאז (עיר לכולנו)

ועדת יקירי תל אביב-יפו

  1. נתן וולוך (הגמלאים) – יו"ר
  2. שולה אגמי (תל אביב1). מ"מ – יעל דיין (תל אביב1)
  3. אחמד משהראוי (מרצ). מ"מ – מיטל להבי (מרצ)
  4. אסף זמיר (רוב העיר). מ"מ – יניב וייצמן (רוב העיר)
  5. פאר ויסנר (הירוקים). מ"מ – דן להט (הירוקים)
  6. ארנון גלעדי (ליכוד). מ"מ – ציון יהודאי (ליכוד)
  7. שמואל גפן (בגד). מ"מ – עקיבא צימרמן (בגד)
  8. הרב שלמה זעפראני (ש"ס). מ"מ – בנימין בביוף (ש"ס)
  9. יעל בן-יפת (עיר לכולנו). מ"מ – אהרון מדואל (עיר לכולנו)
  10. עמיקם גורביץ (נציג ציבור)
  11. שלמה בר-שביט (נציג ציבור)
  12. אורי לוי (נציג ציבור)
  13. ליאורה מינקה (נציגת ציבור)

ועדת כבאות

  1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר
  2. שולה אגמי (תל אביב1)
  3. רון עצמון (נציג ציבור)
  4. דוד עטר (נציג ציבור)

ועדה לשמיעת השגות בכיבוי אש

  1. ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) – יו"ר הוועדה
  2. בוועדה מכהנים מכוח תפקידיהם מהנדס העיר ומפקח כבאות ראשי או נציגו

הרפורמה בתכנון – לא סביבתית, לא חברתית ולא דמוקרטית. סיכום כנס החירום

4 במרץ, 2010

ביום ד', ה-24 בפברואר, התקיים בתל אביב אחד מבין ארבעה כנסי חירום מקבילים שערכו ברחבי הארץ החברה להגנת הטבע והמטה לתכנון אחראי, בנושא הרפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (להזמנה לכנס). במפגש נחשף הציבור לעיקרי הרפורמה ולהשלכותיה הבעייתיות, והועלו הערות ותגובות בנוגע אליה ולדרך שבה היא מקודמת.

הרפורמה המוצעת כיום בחוק התכנון והבנייה היא הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, וצפויות לה השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. היא צפויה לייצר תכנון לקוי המונע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, שישפיע על כל היבט של חיי האזרחים במדינה. חוק התכנון והבנייה הוא מהמורכבים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, וראוי שתיקונו ייעשה תוך בחינת כל ההשלכות והשיקולים האפשריים, שכן מחירה של טעות במקרה זה הוא קשה וארוך טווח.


את הכנס פתח אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, שאמר:

באמצעות החלשת הוועדות המחוזיות, ביטול תוכניות המתאר המחוזיות, הגדלת הסמכויות הניתנות לוועדות המקומיות, הפרטת התסקירים הסביבתיים והקמת אינספור ועדות משנה לא מפוקחות ולא שקופות, הרפורמה מחזקת את המקומי על חשבון המחוזי, את התכנון קצר-המועד על חשבון התכנון ארוך-הטווח, את הפוליטי על חשבון המקצועי ואת האינטרס הכלכלי הפרטי על חשבון האינטרס הסביבתי-הלאומי.

בדבריו, הוא הדגיש גם כי הרפורמה משקפת קיטוע של המרחב הרציף לתתי-מרחבים נפרדים, ופירוק של מבנה היררכי קיים לסבך ביורוקרטי מורכב. הוא הביע חשש כי יהיה קשה יותר להגן על ערכי הטבע במטרופולין, עם ביטולן של הוועדות המחוזיות:

האם בריכת החורף, בגבול חולון תל אביב, תישאר אתנו גם לאחר הרפורמה? האם, ללא סמכות תכנונית מטרופולינית, וללא תוכנית מתאר מחוזית, ישכילו חולון ותל אביב-יפו לזהות את ערכי הטבע במקום ולשמר אותם כאתר טבע עירוני ייחודי? האם יצליחו לעשות זאת יחד? או שמא השיקולים קצרי הטווח של כל רשות יכריעו את הכף וגם בריכת החורף בחולון תיעלם – כפי שנעלמו 95% מבריכות החורף במישור החוף מאז הקמת המדינה.

את דבריו המלאים ניתן לקרוא כאן.


להלן סיכום נקודות עיקריות של דבריהם של שאר הדוברים בכנס:

איריס האן, רכזת תחום תכנון ומחקר, מכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה בוועדת התכנון הארצית:

  • לא הוגדרו מטרות לחוק, לא מול הציבור ולא בפרק מקדים בחקיקה.
  • השקיפות גדלה, אך שיתוף הציבור קטן: ההשפעה היחידה של הציבור נותרה במנגנון ההתנגדויות. אין חובת תמלול והקלטה של דיוני הוועדות הארציות, שהופכות להיות בשליטת הממשלה.
  • החוק החדש מונע ממי שאין לו זכות קניינית להגיש התנגדות.
  • צעד אחורה בהגנה על שטחים פתוחים: ביטול תוספת 1 לחוק הישן, ביטול הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). מסלול פיתוח קרקע חקלאית הופך זהה למסלול פיתוח רגיל.
  • הפרטת תסקירי ההשפעה על הסביבה: התסקירים ייבדקו על ידי יועצים חיצוניים פרטיים (אין הרבה כאלו בשוק. קיים חשד לניגודי עניינים, או פתח לחוסר מקצועיות וירידה באיכות התסקירים). בחוק קבעו לאיזו סוג תוכניות יש להגיש תסקיר סביבתי, אין מקום לשיקול דעת של הוועדות להורות על תסקירים לתוכניות אחרות.
  • עקרון "תוכנית אחת בוועדה אחת": לא מתאים לכל תוכנית, לפעמים צריך שיקול דעת נוסף.
  • ביטול ההיררכייה של המערכת: נלקחה לקיצוניות, במקום המערכת המאוד היררכית שיש היום, יוצרים מערכת של 144 ועדות אוטונומיות שאין חיבור ותיאום ביניהן. בנוסף – מבטלים את התוכניות המחוזיות.

עו"ד קרן הלפרין מוסרי, פרויקט קהילה וסביבה בעמותת אדם טבע ודין:

  • הרפורמה הרסנית! ראשית, יש לדאוג להאריך את התקופה להגשת התנגדויות לרפורמה.
  • כרבע מהפניות אשר מגיעות למוקד של אדם טבע ודין הן תחום התכנון והבנייה. אנשים חשים את התכנון באופן יומיומי.
  • לא יעלה על הדעת שהרפורמה לא הייתה מתואמת עם משרדי הממשלה, גם הם קיבלו את 21 היום שניתנו לציבור.
  • הרפורמה לא מתאימה את התכנון למאה הנוכחית: אין בה מנגנונים של שיתוף ציבור במנגנונים מוקדמים, אלא יידוע ציבור רק לאחר שכבר הושקעה עבודה תכנונית רבה, וקשה לערוך שינויים בתוכניות. לציבור נותרה רק האפשרות להגיש התנגדויות.
  • הרפורמה מביאה עמה סרבול במקום ייעול.
  • תיקון 89 שמאפשר הגנה על עצים - מבוטל.
  • שטחי ציבור: ועדות מקומיות יכולות לאשר תוכניות שמגדילות ב-50% מוקדי תעסוקה ומסחר מבלי להוסיף שטחים ציבוריים.
  • נושאי תשתיות: מקודמים בוועדות מיוחדות ואוטונומיות.

אדר' דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון:

  • לאחר הבחירות האחרונות נקראתי למשרד ראש הממשלה לייעץ לרפורמה. שאלו אותי כיצד ניתן לקדם פרויקטים תקועים והצעתי להגדיל תקנים ולהצעיר את המערכת בדם חדש. עם קום המדינה היו במערכת התכנון 200 תקנים – כאשר אני סיימתי את תפקידי לפני כמה שנים היו בה 202 תקנים. בנוסף הצעתי קידום שינויים במערך הרישוי.
  • פקידי המשרד אמרו כי ראש הממשלה לא יסכים לכזו הצעה – הוא מעוניין ברפורמה – ב"החלפת מערך התכנון הקיים במערך חקיקתי עדכני.
  • לאחר קריאה מדוקדקת של החוק, סבורה כי שלוש מטרות החוק הן: (1) הבטחת שליטת הממשלה בהחלטות מוסדות התכנון; (2) חיזוק מוסדות התכנון המקומיים, והגדלת מספר המינויים הפוליטיים בהם; (3) להיפטר ממערך הוועדות והתוכניות ששומר על שטחים פתוחים.
  • מבלבלים את האויב, כדרך להשגת המטרות: עשרות ועדות חדשות, מונחים חדשים והגדרות משפטיות חדשות, עשרות מועדים ועוד. בנוסף ישנו צורך בנציגי ממשלה רבים בכל הוועדות האלו, מהיכן יגיעו אותם נציגים אם נתניהו לא מעוניין להוסיף תקנים? ואיך ימונו וייבדקו נציגי הציבור והממשלה?
  • סעיף 137 לחוק: כל מה שועדה צריכה כדי להחליט החלטות ברות תוקף משפטי הוא שהיו"ר (שממונה על ידי השר)+ שני חברים (יש כאמור שלושה נציגי ממשלה, הממונים על ידי השר בכל ועדה) יהיה נוכחים, 15 דקות אחרי השעה שבה נקבעה תחילת הישיבה. גם אם נציגי הציבור (שאינם מקבלים שכר על חברותם בועדה) יאחרו – יהיה אפשר להחליט בעלדיהם.
  • לסיום, צפויי כאוס גדול בתקופת המעבר בין החוקים בשל שייקח זמן גדול למערכת ללמוד את נהלי העבודה החדשים.

אורלי רונן, מרכז השל:

  • חוק חזר חזון וחסר כיוון, הוא מתקן נושאים של תכנון בעזרת פלסטרים ולא בעזרת אסטרטגיה.
  • החוק לא מתמודד עם מערכת היחסים בין בשלטון המרכזי למקומי.
  • החוק לא מטפל בבעיות של שחיתות – כי אלו בעיות מערכתיות במבנה השלטון המקומי, ולא במערכת התכנון.
  • עדכניות: החוק לא עומד בסטנדרטים החדשים שמקודמים בעולם, שם לא מדברים רק על שיתוף ציבור, אלא מקדמים שותפות ציבורית ומשילות.לפני עשור התחלנו לדרוש שקיפות, כשלב ראשון בשיתוף ושותפות, החוק נותן רק את זה ולא יותר מכך.
  • פיתוח רב קימא: בחוק אין התייחסות להחלטות והנחיות של משרדי ממשלה אחרים, הממשלה כבר הצהירה על פיתוח בר קימא כתפיסה עתידית של המדינה. אבל במקום להכניס את תפיסות אלו לחוק - מקדמים מהלכים הפוכים.

גיל לימור, האגודה לזכיות האזרח:

  • בישראל, רבת פערים ואוכלוסיות, חשוב לשמור על מערכת שמאפשרת תכנון טוב ושיוויוני. למען צמיחה של כלל האוכלוסיה, ולמניעת הדרה.
  • הארגונים החברתיים מאוד מדואגים מהרפורמה, היא מחלישה את מערכת התכנון ובהכרח תפגע באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, מי שלא מסוגל להתמודד עם מערכת תכנון שמקדשת מהירות.
  • אין דרישה לתסקיר חברתי של תוכניות, אין ייעוץ חברתי, אין שיתוף של משרד הרווחה. אין התייחסות לסוגיות של דיור, נגישות, אבטלה או פערים.
  • פגיעה בדמוקרטיה: יש הרעה ביחס למצב הקיים. אין דמוקרטיזציה של התכנון, אין הגנה על מיעוטים וייצוג הולם של אוכלוסיות, יש פגיעה באיזונים ובבלמים.
  • פגיעה ברשיות חלשות: אין חיזוק של רשיות חלשות, רשיות שלא יעמדו ביעדי החוק (בניהן, קצב אישור תוכניות) תמונה להם ועדה קרואה של ידי שר הפנים.

אילן שירקון, יו"ר פורום מקרקעין של לשכת עורכי הדין:

  • המצב הקיים בלתי אפשרי, ולכן דרושה מהפכה במוסדות התכנון. לוקח שנים להעביר תוכנית בנייה, בסמכות מחוזית לוקח 5-10 שנים. המצב הקיים פוגע באזרחים ובזכות הקניין שלהם. להשיג היתרי בנייה לוקח כשנה שנתיים.
  • "תוכנית אחת בועדה אחת" לא שווה שחיתות. ישנם גורמי בקרה ומשקיפים.
  • זכות הקניין: הרפורמה מקדמת את מימושה זכות ומתירה חסמים קיימים.
  • יש עדיין שינויים נדרשים: כגון קידום שקיפות.

מיקי ליפשיץ' (מנהל עמותת ארץ אהבתי):

  • ראשית, אני מפנטז על חוק שהעמותות והארגונים הסביבתיים יהיו היוזמים שלו, ולא רק מגיבים.
  • שטחים פתוחים: בחוק יש שורה אחת בלבד שעוסקת בשטחים פתוחים, אין שום הבדל בהתייחסות בין תכנון עירוני לבין תכנון במרחב הכפרי/המועצות האזוריות.
  • אין בחוק מנגון שימנע תהליכי פירוור או יגן על המעמד המיוחד של המרחב הכפרי.
  • בחוק אין ייצוג לערכי תמ"א 35.
  • אין ייצוג הולם בוועדה הארצית למועצות האזוריות, אשר חולשות על מרבית שטחי הארץ (ועל מיעוט התושבים).

ערן בן ימיני, התנועה הירוקה:

  • מה הם מניעי החוק? הטיעונים הענייניים בפרטי החוק לא מעלים תשובה כוללת. צריך להסתכל על יזמי החוק, אשר כנראה נכתב עוד לפני הבחירות, את החוק לא מניעים מניעים של יעילות והתייעלות, ואפילו לא תאוות בצע ואינטרסים. את החוק מניעה אידיאולוגיה – אותה אידיאולוגיה שבאה לידי ביטויי בשלל רפורמות של הממשלה הנוכחית (בתכנון, תחבורה, בריאות הנפש ועוד) – פירוק הכח הציבורי. החלשת הכוחות במדינה שפועלים לרווחת הכלל – מתוך אמונה שהשוק "יסדר" את הכל מעצמו.
  • צריך לחבור לכלל הנפגעים מן הרפורמות השונות – לקואליציה רחבה.
  • ברפורמה זו לא יראו מהר את התוצאות בשטח, אלא תוך מספר שנים. ישנו קושי להסביר לציבור שיש בעיה, כי מדובר פה בסדרי גודל אדירים: היקף ארצי ולאורך שנים.
  • החדשות הטובות: ראש הממשלה הוא לחיץ וחלש, יש לתקוף אותו ישירות לשינוי החוק.

רחל גלעד וולנר, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, עיר לכולנו:

  • בתור פעילה חברתית-סביבתית שהייתה שותפה למאבקים נגד תוכניות בינוי, שהיום חברה בועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני יודעת שהידיעה שההחלטה בוועדה היא לא הערכאה האחרונה לאישור תוכניות מחזקת מאבקים ומאפשרת לתושבים להמשיך לנסות להביע את דעותיהם.
  • כאשר מסתכלים על מדד של "האם אני יכול להשפיע על חיי?” החברה האזרחית בונה את החוסן שלה מידיעה שלתושבים יש יכולת להשפיע.
  • הרפורמה תחזק רצף את תחושת האין אונים – שאין לאן לפנות, ואין איך לערער על החלטות שכבר נתקבלו (לעיתים במחטפים).
  • הרפורמה יכולה להוביל להעמקת תחושת היאוש האזרחי, וכשתתחיל התעוררות היא תהיה מאוחרת מדי.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרצ:

  • החוק לא דמוקרטי: מי שרוצה לחסוך בזמן, בעצם רוצה לחסוך בדמוקרטיה, אשר זקוקה לזמן כדי לקבל החלטות ולשתף במידע.
  • פגיעה בדעת וזכיות המיעוט: כיום כל חבר ועדה יכול להגיש ערער על החלטה שהתקבלה. החוק החדש דורש חתימות של כרבע מחברי הועדה על מנת להגיש ערער.
  • יו"ר הוועדה: כיום בעל קול נוסף בהצבעות, במקרים של שיווין ופתוח לשיקול דעת. לפי החוק החדש יו"ר הועדה מקבל אוטומטית קול נוסף בהצבעות.
  • "שר הפנים יקבע”: מוטו שחוזר בסעיפים רבים בחוק. מינויים רבים הם של שר הפנים - הוא ממנה חלק מן המתדיינים, מגדיר להם סמכויות, וקובע מי יהיו אלו שמוסמכים לדון בערעורים על החלטותיהם.
  • במקום לחזק את נציגי הציבור שיושבים בועדות (באמצעות שכר) מגדירים עוד תקנים לנציגי השלטון המרכזי (שהינם בשכר).
  • לוח הזמנים הופך את שיתוף הציבור ללא ישים. נבחרי הציבור לא ישמעו יותר את התנגדיות הציבור, אלא בורר שממנה שר הפנים.
  • רפורמה לעשירים: דרישה לתשלום מהיר על השבחה. החוק מלא סתירות – מי שיודע לקמבן ימצא את הדרך, השאר יפלו במלכודות.

אדר' ליאת אזיקוב, קבוצת פעילי פלורנטין:

  • מערכת התכנון משפיעה על החיים של כולנו, אבל היא נעלם עבור רובנו, אנו לא יודעים מה קורה בה וכיצד היא פועלת.
  • פלורנטין היא דוגמה לשכונה שמקודמות בה במקביל תוכניות רבות אשר ישנו אותה מהותית.
  • איכות התכנון היא יעד שנעדר מהרפורמה: חסר בה האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

לינקים לקריאה נוספת על הרפורמה:

  1. לחתימה על העצומה
  2. בלוג המטה לתכנון אחראי
  3. על הרפורמה הסודית במוסדות התכנון כבר שמעת?, באתר החברה להגנת הטבע
  4. הקרב על הבית, אבי דבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה בשתי"ל
  5. "הרפורמה תחסל 60 שנה של תכנון": דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון, בראיון בדה-מרקר
  6. לסרטון הכנס שנערך בירושלים, youtube

גשרים להולכי רגל ואופניים בתל אביב-יפו: דיווח מוועדת איכות הסביבה

25 בפברואר, 2010

דיווח זה, על הנעשה בישיבת הוועדה לאיכות הסביבה שהתקיימה ב-24 בינואר 2010 ועסקה בנושא הגשרים בעיר, מתבסס על דיווחן של נציגות הציבור בוועדה (שתיהן רכזות צוותי עבודה בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו), ועל הסטנוגרמה של המפגש שהועברה לעיוננו.

ברצוננו להצטרף לדבריו של יו"ר הוועדה, פאר ויסנר, באשר לחשיבות הקלטת הישיבות ולהפקת תמלילים שלהן. כמוהו, גם אנו חושבים שהסטנוגרמות "עושות טוב לעניין, ומסייעות בגיבוש החלטות ברורות יותר, מסוכמות וכתובות". בנוסף, הסטנוגרמות מאפשרות למי שלא היה נוכח בדיון להיחשף למידע, לדיונים המרתקים ולמגוון הדעות שעלו בוועדה, באופן שאינו אפשרי מקריאת סיכומי ההחלטות בלבד.

* * *

מפגש הוועדה התמקד בנושא הגשרים להולכי רגל בתל אביב-יפו, ובצורך להקים גשרים נוספים לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. בישיבה השתתפו יו"ר הוועדה וסגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) וחברי המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) ועו"ד דן להט (הירוקים). כמו כן השתתפו שתי נציגות הציבור, מירי קופרמינץ ודליה בארי (הפורום הירוק), ועובדי העירייה הבאים: אדריכל העיר, יואב דוד; גידו סגל מהיחידה לתכנון אסטרטגי; ונציגים מצוות מזרח, צוות צפון וצוות יפו-דרום באגף ההנדסה.

יו"ר הוועדה פאר ויסנר פתח את הישיבה ואמר שהדיון בה הוא תולדה של החלטת מועצת העירייה מה-19 באוקטובר 2010 להעביר את הדיון בהצעה לסדר שהגיש בנושא גשרים בעיר להמשך דיון, לפני העלאתה לוועדת ההנהלה. לדבריו, יש לקבוע מדיניות מסוימת לאופי הגשרים להולכי-רגל ולרוכבי האופניים, ולהבין כיצד תמומן בניית הגשרים ומה יהיה סדר העדיפות בבנייתם, מתוך שאיפה לחזק את החיבור בין השכונות השונות של העיר, על מנת ליצור תחושה של "עיר אחת ולא איי תנועה".

גשרים קיימים ומתוכננים בעיר

בישיבה הוצגה מצגת שסקרה את הגשרים הקיימים והמתוכננים בעיר. כיום יש בעיר 94 גשרים, מתוכם 43 גשרים המיועדים לכלי רכב, 44 גשרים להולכי רגל וכן 7 מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל. ניתן לייצר בגשרי הרכבים מסלולים נוחים יותר להולכי רגל ולאופניים, אולם כיום מרבית הגשרים (ובהם גם גשרי הולכי הרגל) לא מתאימים לאופניים – בגלל עלייה במדרגות או שיפועים לא מתאימים.

עיקר המצגת עסק בהצגת תוכניות להקמת 15 גשרים נוספים בעיר, שמטרתם ליצור רצף של תנועת הולכי רגל ולחבר בין השכונות השונות.

  1. גשר בדרך נמיר, המחבר בין רמת אביב ג' ואזורי חן. הגשר מתוכנן, והוגדר כמטלת פיתוח של חברת "נופי ים", אך טרם בוצע.

  2. גשר בין רמת אביב ג' החדשה ושכונת נווה אביבים.

  3. גשר בין רחוב מבצע קדש (במעוז אביב) לאוניברסיטת תל אביב, החוצה את האיילון. בדיון הודגשה חשיבותו העירונית של גשר זה – כגשר שיחבר את הדר יוסף לאוניברסיטה (יקצר את ההליכה/רכיבה ב-2.5 ק"מ), ויתורם ליצירת ציר ירוק: פנחס רוזן – מבצע קדש – גשר לגן הבוטני – אוניברסיטה – איינשטיין – חוף הים.

  4. גשר בין אזור רמת החייל, ותחנת הרכבת של בני ברק, מעל נחל הירקון (שבנייתו תצריך שיתוף פעולה עם עיריית בני ברק)

  5. גשר משכונת כוכב הצפון לפארק הירקון.

  6. גשר בין מתחם תעש ושכונת נחלת יצחק למתחם ה"סיטי" של גבעתיים.

  7. גשר המחבר בין שכונת נחלת יצחק למתחם תנובה/קופת חולים שמהעבר השני של האיילון. (הודגש כי גשר זה "יהיה מהפכה" עבור תושבי נחלת יצחק ויתרום לחיבור השכונה לאזור התרבות של תל אביב. הגשר, הכלול במטלות הבנייה של תנובה, כבר מאושר סטטוטורית, וכולל רצועת שצ"פ, שביל להולכי רגל ונתיב רכב אחד לכל כיוון).

  8. גשר מעל דרך השלום (משימת פיתוח של תעש-השלום)

  9. גשר המחבר בין שכונת ביצרון ושכונת מונטיפיורי. (גשר זה צפוי ליצור ציר ירוק חשוב נוסף – ביצרון – שדרות ההשכלה – שדרות יהודית – רחוב הארבעה – סינמטק – הבימה – בוגרשוב – חוף הים).

  10. גשר המחבר בין רחוב הרכב ורחוב השלושה (באזור מלאי תעסוקה פוטנציאלי אדיר – "איילון ביזנס סנטר" ועוד).

  11. גשרים שונים מעל דרך בגין עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים.

  12. גשר המחבר בין רחוב אאורבך (במושבה האמריקאית) לכיוון מתחם התחנה (מנשייה).

  13. גשר ברחוב בית פלט, המתחבר לרחוב הבעל שם טוב ולגבעת עלייה (ג'בליה). (הקשר קיים ונבדקת אפשרות להתאימו לרוכבי אופניים)

  14. גשר המחבר בין שכונת נווה עופר ושכונת דקר, ועובר מעל ציר שלבים (הגשר קיים, אך נועד לפירוק במסגרת תוכנית שלבים. נבדקת אפשרות לשלבו בתוכנית, אולם מספר המשתמשים הצפוי בו נמוך לעומת המינימום הנדרש)

  15. גשר ברחוב התחייה, המחבר בין פארק החורשות לים, דרך בלומפילד.

פרסום על הגשרים – בעד ונגד

במהלך הדיון הציגו המשתתפים כמה גישות בנוגע לשאלת הפרסום על גבי הגשרים – האם ראוי לפרסם על הגשרים, והאם הפרסום יכול לסייע בקידום בנייה מהירה יותר שלהם.

אדריכל העיר, יואב דוד, אמר כי המדיניות העירונית שאושרה לאחרונה גורסת כי לא מפרסמים על גשרים (למעט חלק מהגשרים הקיימים, שעליהם יש פרסום בשל התחייבויות קודמות). לדבריו, מבחינה אסתטית, העירייה אינה מעוניינת בפרסומות על גשרים. הוא ציין כי תחושת הביטחון נפגמת כאשר הולכים בתוך גשר שצדדיו מכוסים בפרסומות, והעריך גם כי ההכנסות מפרסום על גשרים הן זניחות.

סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה, פאר ויסנר, הציג גישה אחרת, לפיה הפרסום יתרום להקמת הגשרים. לדבריו, "אני לא בעד פרסום, אבל מצד שני אני אומר: מתי כבר הפרויקט הזה ייצא לדרך? תוך 12 שנה, עד שנסיים אותו. השאלה כמה אתה רוצה לקדם את הנושא הזה, או שאנחנו אומרים שאנחנו מספיק "עשירים" ונעשה את זה לאט-לאט. [...] בקצב של הגשרים כרגע, כמעט ולא קורה כלום. אני שואל – איפה טובת העיר? אם על האיילון נתנו כרגע לפרסם, אז נשאל את עצמנו – האם אנחנו מוכנים לקחת עכשיו 6-5 גשרים, שיש עליהם פרסום כלשהו, ואז לצאת עם זה מחר ותוך שנתיים יש לנו כמה גשרים טובים שמחברים את קצות העיר, או שאנחנו באים ואומרים שנחכה עם זה".

סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, התייחסה גם היא לנושא הפרסום על הגשרים: "אני בהחלט חושבת שאם יש לנו סוגיה של סיוע ומימון ויכולת להטיס קבוצה יותר גדולה של גשרים יותר מהר לדרך, באמצעות מימון כלשהו, [כדאי לשקול זאת]. [...] אני עדיין חושבת שהיום ניתן לעצב דברים בצורה שהפרסום יהיה מרומז ולא חריף, ושבמקום 'בילבורדים' יהיה צבע לגשר ופרסום בקטן. כי היום מדברים על זה שכל הפרסום הולך לכיוון של פרסום סמוי ולא גלוי, כי הציבור כבר לא רוצה את הגלוי, הוא רוצה את הסמוי. [...] אני בעמדה שאם אני צריכה לחכות לגשר 12 שנה ואני יכולה לקדם גשר נחוץ יותר מהר כתוצאה ממימון ומחשיבה כלכלית, שהיא בסדר והיא מתוכננת נכון, ו[היא לא כרוכה ב]להלשיב פרסום על גשר שלא תכננו לו [פרסום].

חבר המועצה ד"ר נח עפרון אמר כי בנוגע לפרסום על הגשרים, צריך לנהוג במשנה זהירות. לדבריו, "החלום הזה, של 'ללכת עם ולהרגיש בלי', שאנחנו נוכל לתת לחברה פרטית להקים את הגשרים האלה, אבל בכל זאת הפרסום בסופו של עניין יהיה בטוב-טעם, בקטן מאוד, ואף אחד לא ירגיש בו – זה נשמע לי לא כל כך הגיוני. אם יש דוגמא אחת או שתיים בעולם של מקום שזה עובד, אז כדאי ללמוד אותם, בהחלט, אבל רוב המקומות, אנחנו רואים שזה לא עובד כך, וזה באמת דבר שקשה להאמין, שחברה תיכנס לזה, אם היא לא רואה שיש ערך פרסומי…"

הרחבת הגשרים, הנגשת הגשרים, ומטרת הגשרים

גידו סגל, מיחידת התכנון האסטרטגי העירונית, אמר כי נושא הגשרים ייכלל בתוכנית המתאר החדשה, שתכלול הוראה שתוכניות מפורטות לגשרים תהיינה בסמכות הוועדה המקומית. הוא הוסיף כי תוכנית המתאר מאפשרת להרחיב את הגשרים הקיימים לרכב, כדי ליצור גם מעברים נוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ואולי אפילו ליצור בהם שטחים פתוחים – מעין "פארקים" מעל האיילון, שייתנו פיצוי לאזורים הסובלים ממחסור בשטחים פתוחים.

מיטל להבי ביקשה לנתח כל אחד מהגשרים שהוצגו בפני הוועדה, ואת הצורך בו. על מנת להגדיר סדרי עדיפויות בקידום בנייתם. היא ביקשה גם לזרז ביצוע גשרים שכבר הוטלו כמטלה ציבורית על הקבלנים, ולקדם הטלת בניית גשרים כמטלה ציבורית.

דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור של הפורום הירוק ואחת מנציגות הציבור בוועדה, ביקשה לבחון את האפשרות לעשות שימוש במעליות לצורך עלייה לגשרים, על מנת להפוך אותם לזמינים עבור נכים, קשישים, ורוכבי אופניים. סוכם גם כי יש לקדם גשרים עם מינימום מדרגות – ומקסימום אפשרות לעלייה לגשר כבר ממפלס הרחוב ("רמפה").

נח עפרון התייחס למטרה שלשמה מוצע לבנות את הגשרים. לדבריו, רבים מהגשרים נבנו מעל רחובות, על מנת להסיט מהם את תנועת הולכי הרגל, ולאפשר למכוניות לנוע יותר מהר. לדבריו, "בחלק מהמקרים, במקום לבנות גשר עדיף פשוט להמעיט את התנועה. אני שמעתי בעצמי הצעות לבנות גשרים מעל הרברט סמואל, למשל, לים, שזה נשמע לי דבר מגוחך לגמרי. בחלק מהמקרים שכן ראינו, אני חושב שכדאי לבדוק אם לא להמעיט את התנועה במקום לבנות גשר."

פאר ויסנר סיכם את הישיבה ואמר כי הוועדה תבקש ממנהל ההנדסה וממהנדס העיר לעשות תכנון רב-שנתי לגישור בין השכונות, עם תאריכים ותאריכי יעד – מתי יוצאים לביצוע. עוד הוא אמר כי יפנה לאחת החברות העירוניות (החברה הכלכלית או חברה אחרת) על מנת לראות מי מוביל את הדבר הזה ומוציא אותו לביצוע. לדבריו, "אם אנחנו רוצים שזה יזוז צריך להוציא את זה לחברה עירונית, שזה לא יהיה בידיים שלנו. מאחר שאם זה כאן – אנחנו נשקע עם זה".

האם הוועדה המקומית בתל אביב אוהבת חניה?

13 במאי, 2009

בזמן שנשמעים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב קולות המחפשים דרכים להגדלת החניה למגורים ולתעסוקה בעיר, המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת יוזמה לצמצום מקומות החניה לתעסוקה בערים הגדולות בארץ. המטרה: תמריץ לשימוש בתחבורה ציבורית על פני שימוש בכלי רכב פרטיים. האמצעי: קביעת מספר מקומות חניה מקסימלי באזורים הסמוכים לתחנות אוטובוס ורכבות קלות.
(המשך…)