משמר המועצה

ישיבתה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו התקיימה ב-31 במאי 2010, באולם הישיבות במרכז עינב. אולם הישיבות היה גדוש, בעיקר בתושבי שכונות רמת אביב, שהגיעו לשמוע את ההצעה לסדר שהגיש חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) בנושא "המאבק נגד כפייה דתית ונגד פעילותם המיסיונרית של חב"ד בקרב ילדים באזור רמת אביב". סביב ההצעה התנהל דיון בוטה, סוער וקולני, במהלכו התעמתו לדיאנסקי וחברי מועצה חרדים ושומרי מסורת. (עוד על הנושא אפשר לקרוא בכתבתה של מוריה בן יוסף ב-NRG). הנושא הסביבתי המרכזי שעלה בישיבה הוא משבר התחבורה בעיר. חבר המועצה נח עפרון, שהגיש הצעה לסדר בנושא, טען שראש העירייה חולדאי הוא "חסר חזון וחסר רצון". ואילו ראש העירייה רון חולדאי סבר כי עפרון הוא "אידיאליסט תמים".

הקהל בישיבת המועצה (31 במאי 2010)

חבר המועצה עפרון: "ראש העירייה אחראי למשבר התחבורה בעיר"

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש הצעה לסדר בנושא משבר התחבורה בעיר. הצעתו של עפרון הייתה כי העירייה תעשה שימוש בתיקון 84 לחוק התעבורה, המעניק לערים סמכויות נרחבות לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בתחומן, ותגיש למשרד התחבורה תוכנית שמטרתה עידוד התחבורה הציבורית בעיר. בין האמצעים שהציע חבר המועצה עפרון – קביעת נתיבי תחבורה ציבורית – בלעדיים, המשכיים ורציפים; תעדוף תחבורה ציבורית במערכת הרמזורים והתִמרור העירונית; קידום אמצעים ליידוע נוסעים לגבי שירותי התחבורה הציבורית בעיר; הגברת תדירות האוטובוסים בעיר; ואכיפה למניעת נסיעת רכב פרטי בנתיבי תחבורה ציבורית, תוך ושימוש בכספי הקנסות לשיפור התחבורה הציבורית בעיר. עפרון הציע כי תוכנית ברוח עקרונות אלה תובע לאישור המועצה תוך חודש ימים, ואז תוגש למשרד התחבורה.

בהצגת ההצעה לסדר נשא חבר המועצה עפרון נאום נוקב, שבו תקף את ראש העירייה חולדאי על תרומתו ליצירת משבר התחבורה בעיר. אנו מביאים כמה ציטוטים מדבריו, ובהמשך את תגובת ראש העירייה.

"מאז שנכנסת לתפקיד, אדוני ראש העירייה, מצב התחבורה הציבורית התדרדר. [...] אנחנו צועדים צעדי ענק אחורנית. השימוש בארצות הברית בתחבורה ציבורית עלה ב-38% בממוצע בערים הגדולות. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, נרשם שפל של 19% בשימוש בתחבורה הציבורית. בארצות הברית ואירופה ההשקעה בתחבורה ציבורית עולה. אתה [חולדאי], במשך 12 שנה, מעולם לא השקעת בתחבורה הציבורית. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, הפקקים רק מתחילים יותר מוקדם ומתפוגגים יותר מאוחר".

"יש לך הסבר למשבר, אני יודע. קצרה ידך מלהושיע. אתה חף מאחריות. הבעיה היא האחרים. משרד האוצר שלא מוציא מיליארדים לחפור בחולות ולהטמין רכבת תחתית איפה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. הבעיה היא משרד התחבורה, הכנסת, המשטרה, דן, אגד, רמת גן וגבעתיים, נתיבי איילון ונת"ע. ההסבר שלך מזה 12 שנים למדיניות כושלת הוא שאכלו שלך, שתו לך. זה לא אתה. זה הם. להסבר הזה יש בעיה. הוא לא מתיישב עם העובדות. מאז שנכנסת לתפקיד הוצאת מאות מיליוני שקלים, אולי מיליארדים, לבניית, הרחבת ושיפוץ מחלפים וכבישים מהירים בעיר. הוא לא מתיישב עם העובדה שסללת מאות מקומות חניה. שלא אישרת נת"צים חדשים. בכל הזדמנות קידמת מדיניות הנוגדת תחבורה ציבורית ומכבידה עליה. ההסבר אינו מתיישב עם העובדה שבירושלים כן הצליחו לקדם מערכת תחבורה. בחיפה כן הצליחו לקדם מערכת הסעת המונים. מה מבדיל בין ירושלים, חיפה ובינינו? לא הכנסת, המשטרה, האוצר, התחבורה. הסיבה היחידה שלחיפה תהיה תחבורה ציבורית אמיתית ולנו יש רק משבר, היא שאתה מכהן כראש העירייה בתקופה הקריטית, ושאתה לא רוצה או לא מסוגל לשפר את התחבורה הציבורית בעיר [...] אתה לא חסר אונים. אתה חסר חזון וחסר רצון".

תגובת ראש העירייה: "החזון נפלא… המציאות מורכבת"

ראש העירייה רון חולדאי קרא להוריד את הצעתו של חבר המועצה עפרון מסדר היום – כלומר, לא לדון בה במועצה ולא להעבירה לדיון באחת מוועדות העירייה. בתגובה לדבריו הקשים של חבר המועצה עפרון, הוא השיב:

"אתם אידיאליסטים. תמימים. שחושבים שכוח המילים הוא כוח מאגי. אני מקבל את החזון שלך, נח, כפשוטו. זה החזון שאותו אני רוצה. אילו היית יושב אתמול בישיבה שהייתה עם משרד התחבורה, היית שומע אותי מדבר כמוך אצל שר התחבורה. בדיוק. דיברתי על היעדר הנת"צים מכפר סבא לתל אביב. דיברתי על הפקקים מרעננה לכאן. על הפקקים כאן גם. דיברתי ודיברתי וציירתי את החזון שאתה מתאר אותו. יותר מזה – אם תבדוק כמה הצעות כדי לקיים את החזון הזה נמצאות על שולחן משרד התחבורה במסגרת הסמכויות, היית רואה שיש תוכנית. ואפילו את הפיילוט אני לא מצליח לקיים. אני מזמין אותך להסביר לי איך עושים את הדברים, ולא לומר מה צריך לעשות. את המה צריך לעשות, האמן לי. אני יודע. את הבעיות אני מכיר, אני צריך את הפתרונות. אני ישבתי והקשבתי ושמעתי, איך אתה עומד כאן, כותב נפלא…  המציאות יותר מורכבת. שום תוכנית שאתה מחליט עליה לא תקרה כי לא יהיה מימון, משמעת, חקיקה. אפילו כשעשינו שבילי אופניים, עד שלא הלכנו למשרד התחבורה כדי שיהיה תמרור לשבילים, לא היה. אין לי ברירה לומר – הנאיביות לא תעשה עבודה".

במסגרת דבריו, קרא חולדאי לחבר המועצה עפרון לגשת אליו למשרד ולהציג לו תוכנית אופרטיבית, ולא רק הצעות כלליות לסדר. זאת על אף שההצעה לסדר שהגיש עפרון כללה סעיף שמורה להכין תוכנית מפורטת שכזו, ולהביאה לאישור המועצה בישיבתה הבאה.

הקואליציה שוב מצביעה נגד תחבורה ציבורית

חברי המועצה שהצביעו נגד ההצעה של נח עפרון (כלומר – בעד הורדתה מסדר היום), הם: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שמוליק מזרחי ושולה אגמי (תל אביב1); שלמה מסלאוי וארנון גלעדי (ליכוד); כרמלה עוזרי (צדק חברתי); נתן וולוך, משה טיומקין וחביבה אבי-גיא (הגמלאים); אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר); בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס); הרב נפתלי לוברט ושמואל גפן (חזית דתית מאוחדת); ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות); פאר ויסנר, דן להט וחנה תמיר (הירוקים).

נזכיר כי סיעות הירוקים, הגמלאים, רוב העיר ולתת לחיות – אשר הצביעו נגד ההצעה, התחייבו כולן בהסכמים הקואליציוניים שלהן לקדם רפורמה בתחבורה הציבורית ולעודד תחבורה אלטרנטיבית לרכב הפרטי.

בעד הצעתו של נח עפרון הצביעו חברי עיר לכולנו: נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן-יפת ויואב גולדרינג.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי  (מרצ) נמנעה בהצבעה.

ומי לא הקשיב להצעה לסדר?

חבר המועצה עפרון נשא את דבריו בפני אולם חצי ריק. בעת דבריו לא נכחו באולם (אבל כן בבניין) מיטל להבי ותמי זנדברג (מרצ), דן להט (הירוקים), בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), חביבה אבי-גיא (הגמלאים), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (ליכוד).

לקריאה נוספת:

• על נת"צים, גשרים וחניונים, ולמה חולדאי חושב שהפקקים טובים לעיר (סיכום ישיבת מועצת העירייה, 19 באוקטובר 2009)
• השר גלעד ארדן לראשי ערים: מגיע לנו אוויר נקי (22 בנובמבר 2010, Ynet)
• רכבת קלה או אוטובוס מערכתי: מה האופציה העדיפה? (2 ביוני 2010. NRG)

הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010, נגעה בכמה נושאים סביבתיים ותחבורתיים, ובהם נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, השימוש העירוני בכספי קנסות החניה, החינוך לשמירה על בעלי חיים בעיר, ריסוס פרחי הבר בשטחים הציבוריים הפתוחים, ומדיניות גיזום העצים העירונית.

עיקר העיסוק בסוגיות אלה היה בשלב השאילתות. השאילתות הן שאלות קצרות שמגישים חברי המועצה לראש העירייה עד 48 שעות לפני ישיבת המועצה. במהלך הישיבה מקריא ראש העירייה את תשובותיו לשאילתות. החוק קובע כי סביב השאילתות לא יתקיים דיון או ויכוח, למעט שאלת המשך אינפורמטיבית קצרה שכל מגיש שאילתא רשאי לשאול. אף על פי שפרק השאילתות בישיבת המועצה הוא פרק מהיר וקצר, השאילתות מהוות, הן עבור חברי המועצה, הן עבור הציבור, הזדמנות מצוינת להיחשף למידע עירוני הנוגע לשאלות בוערות, באופן מרוכז ומתומצת.

סיכום זה, אם כך, יציג רק נושאים שעלו בשלב השאילתות בישיבת המועצה. בהמשך נעלה סיכום של יתר הנושאים שעלו לדיון בישיבת המועצה ה-22, ובהם המדיניות העירונית בנוגע לאופנועים, השימוש הראוי במרחב הציבורי, ועדכון על כך שהעירייה מכרה את זכויותיה בפרויקטי הבנייה בשוק הסיטונאי ובמתחם רמז-ארלוזורוב, על מנת ליצור מקורות תקציביים לבניית מבני ציבור ומוסדות ציבור, ולאפשר רכישת קרקעות לשטחים פתחים בפלורנטין ובשכונות אחרות.

איפה נוסעת התחבורה הציבורית בעיר?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שכבר העלה בעבר הצעה לסדר לאישור נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אבן גבירול, העלה בישיבת המועצה האחרונה שאילתה בנושא זה, ובה ביקש לדעת כמה קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נסללו בעיר מאז ראשית כהונתו של ראש העירייה חולדאי בשנת 1998. ראש העירייה השיב כי מאז ראשית שנת 2000 נוספו ברחבי העיר למעלה מ-11 קילומטרים של נת"צים, מתוך סה"כ של 47 נת"צים בעיר. הוא עדכן עוד כי בשנת 2010 מתוכננים נתיבים נוספים ברחובות הר ציון והשומרון (800 מ'), יצחק אלחנן (310 מטר), וקינג ג'ורג' (280 מטר).

לקריאה נוספת בנושא זה – מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפתח תקווה לתל אביב – מי הגיע ראשון? [24 בספטמבר 2009. יגאל חי. הארץ].

לאן הולך הכסף שמרוויחה העירייה מקנסות חניה בלב העיר?

שאילתה שהגישה חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) ביקשה לברר מה סכום כופר החניה שהצטבר בקרן החניה של תושבי רובע לב העיר, ולאיזה מטרות מייעדת אותו העירייה. ראש העירייה רון חולדאי (תל אביב1) השיב כי יתרת הסכום בקרן היא 464,808 שקלים, וכי העירייה משתמשת בכסף לבניית חניונים באזור הגבייה. ראש העירייה סירב לענות לשאלת ההמשך של חברת המועצה, האם ניתן להשתמש בסכום זה על מנת להציע חניה לדיירי מתחם שוק בצלאל, אשר על מגרש החניה המשמש אותם כ"חניון קרוב לבית" ברחוב מכבי, צפוי להיות מוקם פרויקט בנייה שעבור החניה בו ייגבו מהשכנים 200 שקלים מדי חודש.

לקריאה נוספת בנושא זה – בשורה רעה לתל אביבים: 270 מקומות חניה יאבדו [15 בפברואר 2010. אלי סניור. Ynet]

מדוע מרססים את פרחי הבר?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנוגע למדיניות הריסוס העירונית. הוא תהה מדוע שלא תימנע העירייה מריסוס שדות וקטעי בר שאינם משמשים את הציבור באופן ישיר, ובכך תתמוך בטבע העירוני המקומי. חבר המועצה ציין גם כי לעירייה לקח יותר מחודשיים להשיב על השאילתה הזו.

תשובת ראש העירייה הייתה כי "במרבית המקרים אנו נדרשים לטפל בעשבי בר מסיבות שונות וחשובות כמו תחרות על מי השקיה מול צמחי הנוי, תלונות תושבים על מפגעי נחשים, הזנחה ולכלוך, פגיעה במדרכות ושבילים וכו'. סילוק העשבייה נעשה קודם כל על ידי קלטור ידני ורק אחר כך על ידי ריסוס (בחומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות)".

יחד עם זאת הוא ציין כי בשנים האחרונות גדל מספר החורשות בעיר שבהם הושארו צמחי בר – ביפו, בשכונת עזרא והארגזים, ברמת אביב ועוד.

לקריאה נוספת בנושא זה – רשימתו של יהונתן היימן על שלוש חורשות ברמת אביב שבהן נמנע הריסוס ונותרו צמחי בר בזכות פעילות עיקשת ונמרצת של גלית סמואל, מפורום התושבים למען טבע עירוני בתל אביב-יפו, ופעילים נוספים. [10 באפריל 2010. בלוג דיווחים מהשטח]

האו האו, האו דו יו דו

עד כה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכלי השאילתא נעשה שימוש רק על ידי חברי האופוזיציה. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), שהוא חבר הקואליציה עשה, בשנית, ובאופן יוצא דופן, שימוש בכלי השאילתה, וביקש לדעת מדוע לא אושר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לתוכנית חינוכית לקידום קירוב בין ילדים ובעלי חיים, וצמצום האלימות כלפי בעלי חיים. חבר המועצה קבל עוד כי רק עשרה חודשים לאחר ששלח הצעה לתוכנית כזו למנכ"ל העירייה, קיבל עליה תשובה. ראש העירייה השיב כי העירייה מקצה מאות אלפי שקלים לתוכניות חינוכיות הקשורות בצמצום האלימות ובקירוב לבעלי חיים.

מדוע גוזמים את העצים

שאילתה נוספת של חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי עסקה בגיזום העצים בעיר. חבר המועצה טען כי העצים נגזמו "בניגוד לנוהל החדש לטיפול בעצים ולכל היגיון סביר" וכי "שורת העצים שהצלה על המדרכה ויצרה נוף ירוק, נותרה עירומה בשיא עליבותה וחשפה את אפרוריותו של הרחוב".

ראש העירייה השיב כי עבודות הגיזום נעשו על ידי חברת החשמל משיקולים בטיחותיים. לדבריו, הם נעשו בפיקוח אגף שפ"ע ובהנחיית אגרונום האגף, חיים גבריאל. ראש העירייה ציין כי בדיקה שנערכה מצאה כי "העבודות ככלל בוצעו כנדרש". הוא הוסיף כי "מאחר ולא הושארה עלווה לכיוון הכביש והמדרכה נוצרה אמנם תחושה זמנית שהעץ עירום, אך למעשה בתוך מספר שבועות העלווה תצמח ותחחדש והעץ ילבלב מחדש". העלאת הנושא אף הביאה את ראש העירייה לקנטר את חבר המועצה, באומרו – " אני שמח שנכנסת לרשימה מפוארת של חברי מועצה ואחרים שכל שנה עושים כותרות סביב הנושא, אך כמו בכל שנה – גם השנה – אתה מוזמן ליהנות בעוד מספר שבועות מלבלוב העצים".

לצפייה בצילום ישיבת המועצה – לחצו כאן.

בישיבה ה-19 של מועצת עיריית תל אביב-יפו הועלו מספר נושאים סביבתיים מובהקים יותר (הגנה על עצים ותיקים בעיר, תחבורה ציבורית) ופחות (טיפול בתלונות ציבור, שימוש מסחרי בשטחים ציבוריים). באף אחד מן הנושאים שנידונו לא התקבלה החלטה אופרטיבית. הישיבה התחילה באיחור, כאשר ב-18:00, השעה היעודה, נכחו במליאה רק 7 חברי מועצה, פחות מן המינימום הנדרש בחוק לפתיחת הישיבה, זאת על אף שחלקם כבר נמצאים בבניין או בסביבתו, ופשוט לא נכנסים.

הגנה על עצים עתיקים בעיר, עדיין בגדר הצעה בלבד

עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הציג למועצה הצעה לסדר בנושא חשיבותם של עצים ותיקים ועתיקים בעיר (טקסט מלא – הצעה לסדר – עצים עתיקים בעיר). לדיאנסקי התייחס לעצים עתיקים בעלי ערך היסטורי, אסתטי וסביבתי, והדגיש את החשיבות שבשימורם במיקומם המקורי, כחלק בלתי נפרד מהרקמה האורבנית. חבר המועצה התייחס לנוהל לטיפול בעצים, שמקודם בעירייה בהובלת סגן ראש העירייה פאר ויסנר, יו"ר ועדת איכות הסביבה, ובסיוע סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), יו"ר ועדת שפ"ע, ולדיאנסקי עצמו, יו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים, אולם הדגיש כי הנוהל, בניסוחו הנוכחי, "אינו מונע הכחדתם של עצים ותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית". לפיכך, קרא לדיאנסקי לערוך סקר עצים ותיקים בכל רחבי העיר, שיאפשר להכריז על עצים בעיר כעל עצים לשימור – שלא ניתן יהיה להעתיק או לעקור. חבר המועצה סיים את הצעתו בבקשה לקיים דיון בנושא במועצת העירייה.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיב להצעה לסדר, ואמר כי בישיבה המשותפת של שלוש הוועדות לדיון בנוהל הטיפול בעצים, הוחלט גם כי "כל נושא שימור העצים ייכנס כחלק". לדיאנסקי העיר בקריאת ביניים – "אתה יודע שזה לא קיים…אני קראתי את הנוהל", ובתגובה אמר ויסנר כי "אם אין את הסקר, אני אומר לך, הסקר יהיה בתוך הנוהל [...] – יהיה סקר לשמירת עצים ותיקים בעיר תל אביב-יפו, אני מתחייב". יחד עם זאת, ויסנר ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת ההנהלה, שאמורה לאשר את נוהל העצים בכללותו. לדבריו, "זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שאנחנו בהנהלה נמליץ שזה יגיע למועצת העיר", והוסיף "בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה, למה זה הסדר הכרונולוגי".

את עמדתנו בנוגע להעברת החלטות לוועדת ההנהלה כבר ציינו כאן. במקרה זה, העברת הנושא לדיון בוועדת הנהלה מעוררת אף יותר שאלות, מכיוון שמדובר בנוהל שגובש על ידי שלוש ועדות עירוניות, ובעבר כבר סוכם שיובא לאישור המועצה כולה. זאת ועוד, שלדברי חבר המועצה ויסנר, סקר העצים הוותיקים היה אמור גם כך להיכלל בנוהל, כך שאין צורך לאשרו בוועדת ההנהלה, אלא להוסיפו לגרסה הסופית של הנוהל.

14 חברי מועצה הצביעו בעד העברת הדיון לוועדת ההנהלה: תל אביב אחת: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין; צדק חברתי: כרמלה עוזרי; הגמלאים: משה טיומקין; רוב העיר: אסף זמיר, אלון סולר; ש"ס: הרב שלמה זעפראני, בנימין בביוף; מרצ: מיטל להבי, תמי זנדברג; הירוקים: פאר ויסנר, דן להט. 6 חברי מועצה הצביעו בעד קיום הדיון במליאת המועצה: מגיש הצעה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) שהדגיש בקריאת ביניים כי "דיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה", חמשת חברי עיר לכולנו, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג, נח עפרון; ואחת מחברות סיעת הירוקים: ד"ר חנה תמיר.

לפני ההצבעה, בעת שלדיאנסקי העביר תדפיסים ותמונות בין הנוכחים, דרשה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו), תוך התפרצות לדיון, כי יאפשרו לחברי המועצה להציג את ההצעות לסדר בליווי מצגת, וטענה כי בנהלים מרובי סעיפים והסברים הכוללים תמונות יהיה זה יותר נוח ויעיל לדיון. יו"ר המועצה יעל דיין סירבה, והודיע כי באופן גורף לא יהיה שימוש במצגות בישיבות. גלעד-וולנר הזכירה כי כאשר ראש העירייה הציג למועצה את תוכנית חגיגות המאה כן היה שימוש במצגת, וכי ישנה מגמה להקשות על קיום דיון פרודוקטיבי במליאה. דיין מנעה דיון בנושא זה תוך כדי דיון בהצעה אחרת לסדר.

פנייה, תלונה ומה שביניהן

ההצעה לסדר של יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בהבדל בין נציבות תלונות ציבור בעירייה, לבין נציבות פניות ציבור בעירייה, ובהבדל שבין פנייה לתלונה. בעיריית תל אביב-יפו הממונה על תלונות הציבור היא גם הממונה על פניות הציבור, הגב' דפנה הראל, והיא יושבת במשרד ראש העירייה וכפופה אליו.

בהקדמה לדבריו ציטט גולדרינג מדו"ח מבקרת העירייה משנת 2008 שעסק בנושא: [מדברי המבקרת] "פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של בירור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופייה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,ושל הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות [...]" .

גולדרינג הסביר את דעתו על ההבדלים בין תלונה לתלונה: "המענה לתלונות התושבים הוא לא רק שירות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל אביב-יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך. ולכן יש הגיון רב שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של העיריות לתפקיד הזה… או במקרה אחר למנות נציב ספציפי ממונה ספציפי." גולדרינג הציע להפריד בין שני התפקידים וכי נציב תלונות הציבור יהיה תפקיד בלתי-תלוי ומתוקצב באופן נפרד, כהמלצת מבקרת העירייה, ודרש כי הממונה על תלונות/פניות הציבור הנוכחית תגיש כחוק את דו"ח תלונות הציבור לשנים הקודמות, דבר שעדיין לא נעשה (הממונה קיבלה דחייה ל-1 במאי). בנוסף, ביקש לשנות את נוהל הפנייה האינטרנטי לממונה על התלונות.

תגובת ראש העירייה הייתה כי בהצעתו של גולדרינג יש מן החוצפה, שמופנית הן כלפיו והן כלפי היועץ המשפטי של העירייה אשר חיווה דעתו כי על פי החוק דפנה הראל יכולה לכהן בשני התפקידים. חולדאי דרש להסיר את ההצעה מסדר היום, דבר שהתקבל בהצבעה 18 מול 7 מתנגדים – חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, תמי זנדברג (מרצ) וראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

שאילתות: תדירות כינוס הוועדות, תוכנית הרה-ארגון לתחבורה

מי עוקב אחר פעילות הוועדות?

שאילתה שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג התייחסה לוועדות המשנה של מועצת העירייה, ולשאלה האם ראש העירייה עוקב אחר תדירות כינוסן. בשאלת המשך התייחס גולדרינג לכך שעל פי פקודת העיריות (סעיף 166 א') מחויב ראש העירייה לכנס ועדות שלא התכנסו מעל 3 חודשים. לטענת גולדרינג ישנן מספר ועדות שעומדות בקריטריון זה.

ראש העירייה השיב כי "הוועדות המרכזיות, כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו', מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וּועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו [...]. אני לא יודע על ועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין."

על מנגנון השאילתה

חבר המועצה ד"ר נח עפרון הגיש שאילתה לבירור האופן שבו פועלת העירייה להבטחת הצלחת תוכנית הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, לקראת תחילת יישומה ביולי הקרוב, זאת בהמשך לישיבה מיוחדת בעירייה שעסקה בנושא. בתשובתו, ראש העירייה לא סיפק תשובה לשאילתה. אלא ענה לעפרון: "עיריית תל אביב-יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה. הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא. אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין."

אנו סבורים כי תשובת ראש העירייה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות מנגנון השאילתה ואינה מכבדת את השואל ואת הציבור כולו. מטרתן של שאילתות היא לחשוף לציבור הרחב שיושב בישיבה, או קורא את הפרוטוקולים, הבהרות בנוגע לתחומים שונים של פעילות העירייה. חבר המועצה עפרון (נבחר ציבור שאינו מקבל תשלום על עבודתו) נשלח על ידי ראש העירייה לקבל תשובות באופן אישי, תוך השקעת זמן נוסף, ובאופן שלא יהיה חשוף לציבור, אלא אם יבחר חבר המועצה להביא את המידע שיגלה לציבור באופן אישי.

שאילתה נוספת של רחל גלעד וולנר עסקה במתן אישורים לשימוש מסחרי בשטחים ציבוריים, הנושא עלה גם בישיבת המועצה שלאחריה, ולפיכך החלטנו כי ראוי להקדיש בבלוג פוסט ייעודי לעניין. המשיכו לעקוב…

על העשייה הסביבתית בעיר

לאחר הדיון בשאילתות ובהצעות לסדר,  סקר ראש העיר בנאום מספר פרויקטים בטיפול העירייה, ביניהם כמה בעלי נגיעה לנושאי סביבה ותחבורה. ראש העירייה ציין את תחילת פעילותו של תאגיד המים העירוני "מי-אביב", את עריכתו של סקר מיפוי מפגעים בשבילי האופניים בעיר, ועדכן על קמפיין עתידי לעידוד רכיבה על אופניים, צביעה מחדש של שבילי האופניים המסומנים על מדרכות והוספת 500 מתקנים לקשירת אופניים ברחבי העיר. ראש העירייה ביקש מחברי המועצה להעביר אל חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) רשימה של מקומות מומלצים למתקנים לקשירת אופניים. שרון מלכי מתנועת עיר לכולנו הרימה את הכפפה יחד עם "ישראל בשביל אופניים" והיא מרכזת רשימה של מקומות הזקוקים למתקנים. את הרשימה ניתן לראות כאן ולהמליץ על מקומות נוספים.

ראש העירייה התייחס בנאומו גם להרחבת הפעילות בחווה החקלאית בגני יהושע אשר נפתחת לציבור הרחב, והזכיר תוכנית עתידית לצמצום גזי החממה בעיר בתגובה לוועידת קופנהגן. ראש העירייה עתיד לטוס לצרפת לכנס בינלאומי של ראשי ערים בנושא, ואנו מבטיחים לעדכן בנושא בהמשך.

לפרוטוקול המלא ווידאו של ישיבת המועצה מספר 19, מתאריך 11/1/2010 באתר עיריית תל אביב יפו

ישיבת מועצת העירייה ה-13 במספר, שהתקיימה ב-19 באוקטובר 2009, התנהלה בסימן תחבורה.

בישיבה, שנערכה כמה שעות לאחר כנס תחבורה ציבורית ארצי שהתקיים בתל אביב,  ויום לאחר שראשי ערים מכל מטרופולין תל אביב קראו להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה, נידונו כמה שאלות תחבורתיות מרכזיות, וביניהן הקריאה להקצאת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית, שאלת השפעתם של הפקקים על ההגירה מהעיר, קריאה להקמת גשרים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ודיון מעניין בשאלת העלויות החיצוניות של חניה בעיר.

מי יבנה, יבנה נת"צ בתל אביב

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש הצעה לסדר שכותרתה "תחבורה לכולנו – צעד ראשון לקראת פתרון משבר התחבורה בעיר" ושביקשה לאשר נתיב תחבורה ציבורית לאורך רחוב אבן גבירול. בנאומו [חלק 1, חלק 2] סקר עפרון את ההשפעות השליליות של העומס התחבורתי בעיר, והדגים כיצד המדיניות העירונית המעדיפה את הרכב הפרטי תורמת למשבר התחבורתי בעיר, וכיצד בשתי הקדנציות הראשונות של חולדאי כראש העירייה לא נוסף אף נת"צ לעיר.

בנאומו הגיב עפרון לטענות ישנות של חולדאי, לפיהן אין לו סמכות לקביעת נת"צים, והראה כיצד תיקון 84 לפקודת התעבורה מאפשר לרשות המקומית לקבוע נת"צים בשטחה. בקשת נת"צים אמנם כרוכה באישור משרד התחבורה, אך זה ציין כי יאשר בקשות כאלה.

בנאומו הדגיש עפרון כי באותו יום עצמו הביע מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו, מנחם לייבה, את תמיכת העירייה בהקצאת נת"צים בעיר, כולל באבן גבירול, אולם רק במסגרת תוכנית אב כוללת. לדברי עפרון, אפשר להמשיך להמתין לתוכנית האב הכוללת, ואפשר גם להתחיל בצעדים אופרטיביים בעיר – "צעדים קטנים אך עיקשים בכיוון הנכון".

ראש העירייה, רון חולדאי, בתגובה להצעה לסדר, טען כי העירייה הגישה בזמנו תוכנית תחבורתית כוללת למשרד התחבורה, שכללה גם נת"צ באבן גבירול אך זו לא אושרה (בקרוב נפרט בבלוג על תוכנית התחבורה העירונית). הוא פקפק בצורך ביצירת נת"צ דווקא ברחוב אבן גבירול, ש"הוא לא הרחוב הבעייתי", ושאינו מסוגל לקלוט נת"צ במסגרת השיפוצים כיום, והציג צורך בנת"צים שיש להם "הגיון ורציפות ברחבי המטרופולין", חולדאי הצהיר עוד כי "אנחנו בעד תחבורה ציבורית ואנחנו בעד העדפתה על הרכב הפרטי [...] ואנחנו בפיתוח במסגרת הרפורמה [במערכת התחבורה הציבורית] גם עבור נת"צים. אבל נת"צ שלא נאכף, ממילא לא עושה. אז היום הודיע שר התחבורה שהוא קיבל תקציב והוא יאכוף, אבל אני רוצה לראות אותו אוכף".

בעד הצעתו של נח עפרון הצביעו חברי סיעת עיר לכולנו (גלעד-וולנר, מדואל, גולדרינג, בן-יפת, עפרון).

להצעה התנגדו חברי סיעות תל אביב אחת (חולדאי, ספיר, דיין, אגמי, מזרחי), מרצ (להבי,  משראווי), הירוקים (ויסנר, להט, תמיר), רוב העיר (זמיר, סולר, וייצמן), הגמלאים (טיומקין), ש"ס (בביוף, זעפראני), בגד (לוברט, גפן), לתת לחיות (לדיאנסקי), יאפא (סיקסיק), צדק חברתי (עוזרי). חבר המועצה וולוך לא הצביע. ראוי לציין כי בהסכמים הקואליציוניים של סיעת מרצ הופיע אזכור מפורש של הצורך ב"תעדוף הקמת נתיבי תחבורה ציבורית".

גשרים ומגשרים

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיש בישיבת המועצה ה-13 את ההצעה לסדר הראשונה בנושאים סביבתיים של סיעתו. ההצעה קראה להקמת גשרים להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל כבישים מרכזיים בתל אביב-יפו, על מנת לאפשר לילדים בפרט, ולתושבי העיר בכלל, הליכה ורכיבה בטוחה מבלי לחצות כבישים סואנים, ועל מנת להביא להפחתת מספר נסיעות הרכבים והאוטובוסים בעיר.

במסגרת דבריו, פנה ויסנר להסביר גם מדוע התנגד להצעתו של ד"ר נח עפרון להקצות נת"צ באבן גבירול, וטען כי האוטובוסים הם המזהם העיקרי בעיר. לדבריו, יש צורך בקידום רה-ארגון של התחבורה הציבורית בעיר, ובקיצוץ 2,000 אוטובוסים בעיר. לדבריו נת"צים הם חשובים, "אבל קודם כל צריך לעשות קווי אורך ורוחב בעיר תל אביב".

בעד הצעתו של סגן ראש העירייה ויסנר הצביעו חברי סיעות תל אביב אחת (חולדאי, ספיר, דיין, אגמי), הירוקים (ויסנר, להט, תמיר), מרצ (להבי), רוב העיר (זמיר, סולר, וייצמן), הליכוד (גלעדי), צדק חברתי (עוזרי), יאפא (סיקסיק), לתת לחיות (לדיאנסקי), ש"ס (זעפראני), בגד (לוברט, גפן) והגמלאים (וולוך, טיומקין). חבר המועצה שמוליק מזרחי  נכח בהצבעה אך לא השתתף בה.

להצעה התנגדו חברי עיר לכולנו (גלעד-וולנר, מדואל, גולדרינג, בן-יפת, עפרון).

מה המחיר של חניה בעיר?

נאום קצר של חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שהתייחס לפרוטוקול ועדת הנכסים העירונית, העלה לדיון במועצת העירייה שאלה חשובה: כמה עולה לחנות בעיר, ומי משלם את המחיר? חבר המועצה עפרון התנגד לחוזה החכירה בין חברת אחוזות החוף לעירייה, לגבי חניון הבימה (המופיע כחלק מפרוטוקול ועדת נכסים מס' 4/2009) וטען כי אין לסבסד את מחירי החנייה בחניוני אחוזות החוף. לדבריו, על מחיר החניה (ועל המחיר שמשלמים זכייני החניונים לעירייה) לשקף את ערכה האמיתי של החניה, המגלם עלויות חיצוניות שליליות משמעותיות – השפעה על איכות האוויר, על בריאות התושבים ועל התשתיות העירוניות, השעות המתבזבזות בפקקים, והניצול הלא יעיל של המרחב הציבורי.

(לקריאה נוספת: אתר ecowiki מסביר על העלויות החיצוניות של מכוניות).

בעד הצעתו של חבר המועצה עפרון להחריג את הסעיף מפרוטוקול ועדת הנכסים הצביעו חברי המועצה של עיר לכולנו (גלעד-וולנר, מדואל, בן-יפת, עפרון).

בעד הפרוטוקול המלא הצביעו חברי סיעות תל אביב אחת (חולדאי, ספיר, דיין, אגמי, מזרחי), הירוקים (ויסנר, להט, תמיר), מרצ (להבי, משראווי), לתת לחיות (לדיאנסקי), רוב העיר (סולר), הליכוד (גלעדי), צדק חברתי (עוזרי), הגמלאים (וולוך, טיומקין), ש"ס (בביוף, זעאפרני) ובגד (לוברט, גפן).

ולמה חולדאי חושב שהפקקים טובים לעיר

בתשובתו להצעה לסדר של חבר המועצה עפרון, טען ראש העירייה רון חולדאי כי הפקקים בכניסה וביציאה מהעיר דווקא מיטיבים עם העיר ומונעים הגירה שלילית ממנה. לשיטתו, "דווקא כשיש פקקים אנשים רוצים להישאר בעיר כי הם לא רוצים לבזבז את הזמן. זאת אומרת, זה [הפקקים] לא גורם לעזיבה מהעיר. פקקים בדרך כלל עוזרים לאנשים שאומרים, שמע אני רוצה להישאר כאן בעיר, לא רוצה לעבור את הפקקים האלה".

לקריאה נוספת: הפרוטוקול המלא של ישיבת המועצה ה-13.

בישיבת המועצה העשירית של עיריית תל אביב-יפו, נושא הטבע העירוני כיכב בשני מקומות – בהצעתו של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) לקידום הטבע העירוני, שעלתה פה אחד לוועדת הנהלה, ובאישור תקציב ראשוני להקמת מרכז לחקר ציפורים בראש ציפור שבפארק הירקון. כמו כן, התגלה שכותבי הפרוטוקולים מצליחים לנבא מראש מה יחליטו בוועדת נכסים ושחברי הוועדה מתבקשים לאשר דברים שכבר קרו בעבר.

ושאלה פתוחה – מה המועצה יכלה לעשות למען דו-קיום ולא עשתה?

(המשך…)

בישיבת המועצה האחרונה לא עברה הצעת נח עפרון מהאופוזיציה להקמה של מועצה לאקולוגיה עירונית, אך יתכן שהנושא יעלה לדיון באחת הועדות. וכן התקבלה הצעתה של תמי זנברג מהקואליציה, שועדת תחבורה וחניה תיצור תוכנית למניעת גנבת אופניים. והציבור באולם ענה אמן כשסגן ראש העיר ענה לשאילתות.

(המשך…)

ביום שני הקרוב 25.5.09 בשעה 18:00 תתכנס מועצת העירייה לישיבה מספר 7. זו הישיבה הראשונה מזה חודשיים לאחר הפסקה במהלך אפריל.

מלבד הנושאים בסדר היום שפורסם, צפויה לעלות כהצעה לסדר גם הצעתו של ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) להקים מועצה אקולוגית עירונית שתטפל ותפתח את השטחים הירוקים בעיר. במועצה כזו מבקש עפרון לכלול נציגים מהעירייה, הארגונים הירוקים והתושבים.

אישור תקציב 2009הפעם ניתן סקירה יחסית מעמיקה על כל התנהלות הישיבה, כדי שקהל הקוראים יוכל להתרשם מהדינאמיקה של התנהלות ישיבה כל כך מרכזית כמו אישור התקציב. בפרט הקפדנו לסכם מדבריהם של חברי המועצה השונים כדי שתוכלו להבין מדוע הצביעו כפי שהצביעו.ישיבת המועצה האחרונה שהתקיימה ביום שני ה-16/3 הייתה סוערת וטעונה במיוחד. הישיבה התכנסה בכדי לאשר את התקציב הרגיל והבלתי רגיל (תב"ר) של העירייה לשנת 2009.

(המשך…)

התפרסם הפרוטוקול המלא (קובץ pdf) של הישיבה מספר 3 של מועצת העירייה מתאריך 16.2.2009.

כמו כן עלה לרשת סרטון בן כ-100 דקות מתוך הישיבה (בשלושה חלקים של כ-30-35 דקות) כפי שצולם מטעם העירייה. למרות שיש כמה קפיצות בסרטון וחסרות כמעט 30 דקות בזמנים שונים לאורך הישיבה (כולל הצבעה אחת), מדובר בשיפור משמעותי לעומת תיעוד ישיבות מועצה בעבר.

דו"ח משמר המועצה תל אביב-יפו
ישיבת מועצה מספר 3, 16.2.2009
פרוטוקול וסרטון הישיבה

נציגים מצוות משמר המועצה נכחו בישיבת המועצה והרי רשמיהם:

כללי

ציבור תושבי העיר ממשיך להביע עניין ער בישיבות המועצה, והמועצה מנסה למצוא דרכים להתמודד עם הנוכחות האקטיבית של הציבור בישיבות. בישיבה עלו מספר הצעות לסדר, הן משורות הקואליציה והן מהאופוזיציה, אשר התקבלו פה אחד. אנו תוהים האם יש בכך כדי להעיד על תחילת שיתוף פעולה בין סיעות המועצה? הנושאים הסביבתיים שעלו בישיבה היו: הזרמת ביוב לים והגדלת חניון הארבעה במרכז העיר. נושאים נוספים בעלי עניין היו: מעמד האשה, לופטים למגורים והפינויים בכפר שלם.

(המשך…)