משמר המועצה

בדיקה שערך צוות משמר המועצה מגלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מתעלמת מנושא העצים בתכנון. דוח "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני" בחן וניתח את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר בקדנציה הנוכחית. הדוח מצא כי מתוך יותר מ-300 תוכניות בנייה שנידונו בוועדה בין ינואר 2009 למאי 2010, רק כ-50 כללו אזכור של עצים, ורק לגבי 6 תוכניות התקיים דיון משמעותי בנוגע לעצים בתחומן.

הדוח הראה עוד כי מי שמעלה את נושא העצים לדיון הם לא נציגי העירייה או חברי המועצה, אלא ציבור התושבים והארגונים הסביבתיים, המתנגדים לפגיעה בעצים. לולא ערנות התושבים, שהעלו את הנושא בדיוני הוועדה, עוד מהעצים הוותיקים והיפים בעיר היו נכרתים.

*           *           *

לקראת השקת פורום נאמני העצים שלנו, שנחנך ב-28 ביוני, פרסמנו דוח שבדק את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. התוצאות, למרבה הצער, מראות כי הוועדה כמעט ואינה מתייחסת לעצים. למעשה – חברי הוועדה כלל לא מקבלים מידע על עצים בגבולות התוכניות הנדונות, כך שהם בכלל לא יודעים שקיימים עצים בגבולות התוכנית, או כיצד צפויה התוכנית להשפיע עליהם.

הדוח בדק 44 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקדנציה הנוכחית, בין החודשים ינואר 2009 למאי 2010. ב-44 ישיבות אלה נדונו יותר מ-300 תוכניות בינוי. עם זאת, רק ב-50 מתוך תוכניות אלה הוזכרו עצים. ורק ב-6 (!) מן התוכניות התנהל דיון רציני בנוגע לעצים.

הדוח מצא כי ערנותם של תושבים ושל ארגוני סביבה היא שמצילה רבים מעצי העיר מכריתה. במרבית המקרים, מי שמעלים את נושא העצים הם תושבים, המתנגדים לפגיעה בעצים. כך היה בהגנה על אקליפטוס בן 90 ברח' אמזלג בנווה צדק, כך היה עם אקליפטוס בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל. פרץ, וכך היה בעת המאבק על פארק החורשות.

ברושים ותיקים שנכרתו ברחוב טיומקין. יוני 2010. (צילום - מוטי מילרוד)

הבדיקה העלתה עוד כי חברי הוועדה המקומית כלל לא מקבלים מידע בנוגע לעצים בגבולות התוכנית. אף על פי שלפני כל דיון בוועדה הם מקבלים "דראפט" – חוברת המכילה פרטים על התוכניות הנדונות, גילינו שב"דראפט" אי אפשר למצוא מפות רציניות של השטח, אין אזכור של קיומם של עצים בשטח, ואין שום חוות דעת אגרונומית לגבי חשיבות העצים או מצבם. התעלמות זו מקיומם של העצים מביאה לכך שיאושרו תוכניות בנייה הפוגעות פגיעה חמורה בעצים ותיקים.

בדוח אנו ממליצים על הבאת מידע מלא על עצי העיר בפני חברי הוועדה. אנו סבורים כי יש לצרף לדיון בכל תוכנית מפה ובה מסומנים גם העצים הקיימים בשטח, ופירוט חוות הדעת האגרונומית. אנו קוראים גם לעריכת סקר עצים ותיקים, שיגן על "תושביה הוותיקים" של העיר ויעגן את מעמדם.

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות פרסום הדוח, הגיב סגן ראש העירייה, והממונה על איכות הסביבה בעירייה, פאר ויסנר (הירוקים) ואמר:

"אכן היו מספר תקלות ומקרים שבהם לא היה מידע מספק על העצים [...] לכן ניתנה על ידי הוועדה הנחיה שבכל תיק מידע, המצורף לבקשה להיתר בנייה, יהיה צילום של העץ וסימון של מיקומו. העניין חשוב מאוד לחברי הוועדה".

נמשיך לעקוב אחר פעילות הוועדה המקומית ולוודא כי חברי הוועדה יקבלו את כל המידע בנושא העצים בעיר, ויפעלו להגן על העצים הוותיקים בעיר.

לקריאה נוספת:

• דוח עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני: ניתוח התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר.
• נאמני העצים בתל אביב נאבקים להגן על "התושבים הוותיקים" מפני יזמי הבנייה / צפריר רינת ונועה קושרק. הארץ. 25 ביוני 2010.
• מי יציל את הענף? נאמני העצים של תל אביב פותחים חזית ירוקה / אלינור דוידוב. זמן תל אביב. 4 ביולי 2010.
• לא מחבקי עצים: פעילים למען האילנות בתל אביב [כתבת וידאו] / מיכל הוכברג. NRG מעריב. 28 ביוני 2010.
• ניצחון לנדל"ן: שני ברושי ענק נכרתו בתל אביב / יואב זייתון, וויינט. 9 ביולי 2010.
• תל אביב: עצים בני 90 נכרתו, מבלי לידע את התושבים המתגוררים בסמוך / נועה קושרק, הארץ. 8 ביולי 2010.

*           *           *

ביום שני, 28 ביוני 2010, תתכנס הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. להלן פירוט התוכניות שבהן תדון הוועדה. ההערות בירוק הן הערותיה של המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון.

*   *   *

תל אביב-יפו

• תוכנית תא/3897 – שינויי הוראות בתוכניות לדרישה להכנת תוכנית עיצוב ארכיטקטוני בשכונת רמת אביב (שינוי חזיתות והוספת מרפסות): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3870 - מגדל תעסוקה רוטשילד 22: דיון בהפקדת תוכנית. מדובר בתוכנית ציפוף, המבקשת להוסיף 6,000 מ"ר שטחי בנייה בפינת הרחובות רוטשילד-נחלת בנימין. עמדת החברה להגנת הטבע: לאור ריבוי המגדלים באזור, ראוי לבחון את קיבולת התנועה ברחוב ואת השפעת התנועה הגוברת על הרחובות המנקזים את התנועה אל שד' רוטשילד.
  
• תוכנית תא/3807 - בית עוזרי – המגדל הירוק: דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3850/מח – רמת אביב ג' – רח' רקנאטי (פינוי בינוי): דיון בתוכנית: תיקון החלטה.
  
• תוכנית תא/3784 – מלון כיכר הבימה: דיון בתוכנית: תיקון החלטה. מדובר בתוכנית לפינוי-בינוי של שני בניינים בבעלות אחת והפיכתם מבניין מגורים ומסחר למלון עירוני.
  

קריית אונו

• תוכנית קא/412 – קביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים: דיון בהפקדת תוכנית. תוכנית זו מתירה בינוי לסוגיו על שטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית המוצעת כוללת הבחנה בין שצ"פ מפותח ושצ"פ לא מפותח, הבחנה שאנו סבורים כי היא בעייתית וכי היא עשויה לעודד הזנחה מכוונת לטובת בינוי. כמו כן, הבחנה זו מעודדת התעלמות משטחי טבע עירוני. התוכנית תתיר בניית מרתפים מתחת לשצ"פים. היא כוללת סייג הקובע כי בניית המרתפים לא תפגע בחלחול ובעצים בוגרים, אולם עמדת החברה להגנת הטבע היא כי ראוי להוסיף הוראה הקובעת עומק אדמה מינימלי של 2 מטרים. קיים חשש כי התוכנית פותחת פתח לשימושים מסחריים בשטחים הציבוריים הפתוחים בעיר.
  
• תוכנית קא/406/1 - מגורים – שער הקרייה: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מתייחסת לשוליה הדרומיים של קריית אונו, בשטח שטרם נבנה. אנו סבורים כי ראוי לבחון כמה סוגיות: כמות ראויה של שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים למבני ציבור, עומס על תשתיות ופגיעה בעצים ותיקים.
  
• תוכנית קא/413 – התחדשות עירונית בקריית אונו (עיבוי באמצעות תמ"א 38): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית קא/414 – תוספת זכויות בנייה, רח' הגדוד העברי 8: דיון בהפקדת תוכנית.
  

בת-ים

• תוכנית בי/470/א - תוספת קומה ויחידת דיור אחת לבניין ברח' אוסקר שינדלר 20א': דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה הוספת קומה וסגירת קומה תחתונה (על פי הסטנדרטים של תמ"א 38).
• תוכנית בי/495/מח - רח' בלפור 7: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה בנייה במגרש לא מבונה. עמדת החברה להגנת הטבע: ראוי לבחון את כמות השצ"פים הצפויה להיכלל בתוכנית, ואת השפעת הבינוי החדש על כמות השטחים הציבוריים הפתוחים ביחס ליחידות הדיור בכלל בשכונה. כמו כן, יש לבדוק את השפעת התוכנית על עצים ותיקים המצויים במתחם (עיון בתצלום אוויר של המתחם מעלה כי מצויים בו עצים רבים).

רמת גן

• תוכנית רג/1465 – בית מגורים בשד' ירושלים 3. דיון בתוכנית: הצגת טבלת איזון.

הרצליה

• תוכנית הר/2182/מח - מתיישבי כפר חיטים: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה ציפוף מרחב בנוי – מווילות לבנייה גבוהה.

נושאים מחוזיים

• דיון במרחבי תכנון: הסדרת מרחבי תכנון בגבול עם מחוז מרכז.
• תוכנית תתל/41 – אגירה שאובה – מנרה : דיון בתוכנית (הערות הוועדה המחוזית לתת"ל – תוכנית לתשתיות לאומיות).

*   *   *

בישיבתה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-31 במאי 2010, הצהיר ראש העירייה רון חולדאי כי יבצע סקר טבע עירוני בפארק הירקון, בהמשך לפניית קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע בנושא זה.

*           *           *

בסוף מאי ערכה חברת סלקום פיקניק המוני בפארק הירקון, אשר במסגרתו הוצבו בתוך מי הנחל במות צפות. הפיקניק עורר לא מעט תגובות והתנגדויות – בשל ניכוס המרחב הציבורי על ידי חברה פרטית ובשל הפגיעה בטבע. קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע פנתה אל ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בקריאה להגן על הפארק ולמנוע עריכת אירועים דומים על גדות הנחל. במכתב, שנשלח אליו ואל האחראים על רשות נחל הירקון ועל פארק גני יהושע, נכתב, בין השאר:

פארק הירקון הוא מהוותיקים והמטופחים בישראל כולה, המשרת בהצלחה את כל תושבי העיר והמטרופולין. ייחודו הוא בכך שהוא מציע למבקרים בו חוויות מסוגים שונים – משהות בטבע הבלתי-מופר, דרך שהות בשטחים מגוננים ומטופחים ועד שהות במתקני פנאי ונופש. במהלך השנים הוגדרו בפארק אזורים שונים בהם מותרים שימושים שונים. ההפרדות הנדרשות הוגדרו על מנת לאפשר טווח רחב של שימושים בפארק, תוך שמירה קפדנית על ערכי הטבע בו. האירוע האחרון שהתקיים בפארק הוא דוגמה מצערת לערבוב לא-ראוי בין שימושים שונים.

האירוע התקיים בחלקים נרחבים של פארק הירקון, בעיקר לאורך הנחל, באזור רגיש מבחינה אקולוגית שספג פגיעות רבות לאורך ההיסטוריה ושעדיין מתאושש מ"אסון סנו" לפני שנתיים. תעיד על כך העובדה שחברת סלקום עצמה פרסמה כי האירוע יתקיים לאורך גדות "הירקון המתחדש". מצער כי אירוע המכיל הופעות מוזיקליות ופונה לעשרות אלפי אנשים נערך על גדות הנחל ולא באחד המקומות המיועדים לכך – אמפי וואהל וגבעת המופעים –  שניהם אזורים מטופחים ומגוננים, המרוחקים יחסית משכנים, וקרובים לחניונים ולתחבורה ציבורית.

אנו סבורים כי ראוי היה לשמור על ההפרדה בין אזורים המתאימים לאירועים המוניים, ואזורים שבהם יש להקפיד בשמירה על הטבע. גדות הירקון הן בית גידול עשיר ומגוון, ופגיעה בו אינה ראויה ואינה רצויה. ניתן היה למנוע את הפגיעה בגדות הירקון ובחברת בעלי החיים והצמחים בו, לו היה נערך סקר טבע מקיף בפארק, שהיה מסייע גם בזיהוי בתי הגידול המרכזיים, באיתור האתרים הרגישים והרגישים פחות, ובהגדרת השימושים האפשריים בשטחים הפתוחים בפארק.

כמובן, שנחל הירקון הוא רק דוגמא לאתר טבע בתחומה של העיר. כמוהו ישנם עוד אתרים רבים – כגון חופי הים ובריכת החורף שליד חולון – שמעמדם אינו ברור, ובשל כך גם לא ברורה רמת הפיתוח והשימור הראויה להם, תוך שמירה עליהם למען הדורות הבאים. לפיכך, אנו סבורים כי על עיריית תל אביב-יפו לקדם עריכת "סקר טבע עירוני" מקיף, אשר ייתן מידע מהימן על ערכי הטבע בכל רחבי העיר, ואשר בעזרתו ניתן יהיה להכריע על סוגי השימושים האפשריים בשטחים הפתוחים בתחומה.

*           *           *

את תשובתו למכתב נתן ראש העירייה חולדאי בישיבת המועצה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, ב-31 במאי 2010. ראש העירייה אמר כי יבצע סקר טבע עירוני בפארק הירקון, בהמשך לפניית החברה להגנת הטבע בנושא זה. (לצפייה בדברי ראש העירייה – לחצו כאן)

הדברים נאמרו כחלק מתשובת ראש העירייה לשאילתה שהגישה חברת המועצה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו). בשאילתה, שעסקה באירוע הפיקניק ההמוני שהפיקה "סלקום", תהתה חברת המועצה מי מרשות נחל הירקון אישר את הצבת במות הבידור בתוך מימי הנחל. ראש העירייה, העומד גם בראש רשות נחל הירקון, ציין כי העירייה תמכה באירוע בין השאר משום שראתה בו אפשרות לפרסם את פעולותיה ותוכניותיה לגאולת נחל הירקון ולשיקומו, ללא עלויות לעירייה. לאחר שחברת המועצה גלעד-וולנר תהתה האם בהצבת במות במימי הירקון אין משום פגיעה בגאולת הנחל ובשיקומו, השיב ראש העירייה כי לעניות דעתו לא נגרם בכך נזק לנחל, וכי הפארק נועד לשימושם של בני האדם. יחד עם זאת, ראש העירייה הזכיר כי החברה להגנת הטבע פנתה אליו לקידום סקר טבע עירוני בפארק, שיאפשר להגדיר באיזה משטחי הפארק יותר לקיים אירועים המוניים, ואיזה אתרים יישמרו כמוקדי טבע, ואמר כי העירייה תערוך סקר שכזה.

לקריאה נוספת:

• עוד על ישיבת המועצה ה-23 – מה מעכב את פתרון משבר התחבורה בעיר? מי "אידיאליסט ותמים" ומי "חסר חזון וחסר רצון"?
• משפחת סלקום, הפיקניק שלך חוסם לי את הרחוב, את מתבקשת להזיז אותו מיידית. הילה פלג. בלוג חדר 404. 19 במאי 2010.
• החברות הציבוריות משתלטות על המרחב הציבורי בתל אביב. נעה קושרק. הארץ. 21 במאי 2010.
• פיקניק בצבע סגול, על חשבון מי? יואב זיתון. וויינט. 21 במאי 2010.

ביום שישי, 21 במאי 2010, ערכה חברת סלקום פיקניק המוני בפארק הירקון, אשר במסגרתו הוצבו בתוך מי הנחל במות ענק צפות. החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו והסביבה, והפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו, מצטרפים לקולות המחאה כנגד האירוע, ורואים בו חדירה בוטה של החברות המסחריות לתחום שעד כה הוגדר כטבע. ברוח הסיסמא שעיריית תל אביב-יפו עצמה אימצה לאחרונה בקמפיין אחר – "יש דברים שלא מתערבבים"! חשוב לשמור על הגבולות בין הטבע בעיר לבין המרחב המסחרי, ולא לאפשר הפקעה של נחלת הכלל העירונית ומכירתה לגופים פרטיים.

יש שיגידו כי פארק הירקון כבר אינו אתר טבע, אלא פארק עירוני מטופח ומגונן. אנחנו מבקשים להראות כי הפארק עשיר בחיים – צמחייה מגוונת, צבים רכים, דגים, ציפורי שיר, עופות דורסים ונוטריות – כולם חיים בנחל הירקון ובגדותיו. אנו מזמינים לסיור היכרות עם הטבע על גדות נחל הירקון. הסיור יתקיים ביום שבת, 29 במאי, בשעה 10:00. נפגשים בכניסה לגני יהושע (ליד המזרקה), מול גני התערוכה ותחנת רכבת האוניברסיטה. הסיור הינו ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש במייל tlv5@spni.org.il. לפרטים נוספים: 052-3869446

לקריאה נוספת:

• החברות המסחריות משתלטות על המרחב הציבורי בתל אביב (נועה קושרק, הארץ, 21 במאי 2010)
• פיקניק בצבע סגול, על חשבון מי? (יואב זיתון, וויינט, 20 במאי 2010)

לאחר השלמת פארק מדרון יפו ושיפוץ גן צ'ארלס קלור (מנשייה) מדרום, שיפוץ בריכת גורדון והארכת הטיילת מצפון, הגיע תורם של החוף המרכזי והטיילת לעבור מקצה טיפולים. עיריית תל אביב-יפו מקדמת בימים אלו שתי תוכניות לשטחים הציבוריים בין כיכר אתרים לדולפינריום, האחת מתייחסת לחוף ולטיילת (מקו המים ומזרחה עד, וכולל, הטיילת) והשנייה לרחוב הרברט סמואל עצמו (כלומר מקו הבניינים מערבה, כולל הכביש ועד הטיילת). ביום רביעי, ה-16 באפריל 2010, נערך באוניברסיטה העממית ערב שיתוף ציבור על התכנית הנוגעת לטיילת ולחוף אשר משך אליו מאות משתתפים, ובמרכזו עמדה מצגת זו*. התוכנית השנייה – המזרחית, הנוגעת לציר התחבורה הראשי עדיין לא נחשפה באופן רשמי, למעט בכתבה בעיתון הארץ, עוד על כך בהמשך.

* לגולשים באקספלורר: ייקח למצגת קצת זמן לעלות. נסו פיירפוקס או כרום.

גם לאחר הצגת התוכנית בערב, נותרו מספר סוגיות פתוחות:

(בסוגרים מופיע מספר  השקף במצגת)

• האם נערך לתוכנית תסקיר סביבתי? אם כן, מה היו הערותיו?
• מה אחוז החול אשר ייגרע בשל בניית הטריבונות החדשות (73-69), הטיילת התחתונה (76-75) ולשונות הגישה (110-109)? נמסר רק כי רוחב הטיילת התחתונה והמדרגות מגיע ל-10 מטר.
• האם לאחר הרחבת המדרכה בצדו המזרחי של רחוב הרברט סמואל (התוכנית המזרחית), הקמת שביל האופניים (67-66) והסרת החסמים מהטיילת הקיימת, יש צורך בשביל הליכה בנוי נוסף בגובה החול ועל חשבונו? כדי להבין לעומק את הפגיעה במשאב החול מומלץ לבחון בעין בוחנת את ההדמיות בשקופית 106-105 הנוגעות לחוף פרישמן-בוגרשוב, ואת שקופיות 138-135.
• האם ישנו אגרונום מוסמך המייעץ בבחירת הצמחייה (עצים, שיחים, פרחים)? והאם ישנה כוונה לעקור את העצים הקיימים כיום בטיילת (כפי שנרמז במצגת במסגרת הסרת החסמים 20, 52-51)?
• מה יעלה בגורל לוחות ההנצחה המפוזרים כיום בטיילת? האם יעודכנו הטקסטים? האם נשקלו אמצעי הנצחה נוספים (תמונות של אלטלנה, או של בניין הכנסת הראשונה, לדוגמה)?
• האם יוצבו מתקנים לקשירת אופניים? היכן וכמה? וכן, האם תשולב בתכנון גם תחנת השכרת אופניים?
• פרטים הנוגעים לתכנון המלתחות, השירותים ותאי ההלבשה.
• מה יהיה גורל סככות ההצללה על החול (95-92)? מיקום, כמות, עיצוב וחומרים.
• האם נעשה תכנון לפחי-מחזור?

נראה היה כי הקהל מתעניין גם באספקטים שונים שהתוכנית אינה מתייחסת אליהם כלל. בין אלה נמנים, למשל:

• פיקוח על משכירי כסאות הנוח והשמשיות, הרחקתם מקו המים והגבלתם לאזורים מוגדרים, והגדרת הגדרת אזורים "חופשיים ממטקות".
• השבה לפעולה מלאה של סככות ההצלה המושבתות (כיום פעילות רק חלק מהסככות שהיו פעילות בעבר, ובאופן רשמי אלו חופים אסורים לרחצה).
• סוגיות זיהום בחופים: זיהום החול (בעיקר לכלוך הנגרם על ידי מתרחצים), זיהום אור בלילה (אשר משבש את הפעילות הביולוגית במים), זיהום רעש (מן העסקים על הטיילת), זיהום מי הים (הזרמות ביוב).
• הגבלות על בניית מגדלים לאורך קו החוף.

לאחר הצגת המצגת, ושלב קצר של שאלות, נחלק הקהל לקבוצות דיון לפי נושאים: מתקני הספורט בחוף, הטיילת עצמה, סוגי החומרים (שקופיות 135-118), צמחייה ועוד. נושאים אלו לא דווחו מראש למשתתפים, וחבל כי אז הקהל היה נחלק לפי מוקדי העניין ולא היה מתבזבז זמן רב על ניסיון לשנות את תחומי הדיון בקבוצות. בתחילת הערב חלקו למשתתפים כרטיסיות משוב על התוכנית אשר כללו שתי שאלות בלבד מנוסחות באופן כללי מאוד. מספר משתתפים ציינו כי הגבלת הדיון לנושאים אלו יוצרת רושם של הגבלת שיתוף הציבור לנושאים שוליים, והסטת הדיון מעקרונות בתוכנית אשר עליהם אין אפשרות להשפיע, ובראשם הרחבת הטיילת על חשבון החול ולא על חשבון הכביש.

ייתכן והיה עדיף לו היו מחולקים שאלונים מפורטים יותר עם שאלות ספציפיות על נקודות המחלוקת העיקריות (הטיילת התחתונה, הפגיעה במשאב החול, חומרי הבנייה, ההצללות, וסוגיות הנוגעות לרישוי העסקים), או אולי אפילו סקר אינטרנטי פתוח באתר העירייה כנהוג בערים אחרות בעולם. בנוסף עולה כי ישנו צורך ב"סינכרון" של התוכנית המערבית והמזרחית, למשל בתחומים הבאים: מניעת הפרעה לנקודות התצפית בתוכנית המזרחית על ידי סככות או עצים בתוכנית המערבית; יצירת זהות עיצובית אחידה לפחי המחזור בשתי התוכניות; ותוספת מעברי חצייה ליד החוף המיועד לאירועי חוצות/חגיגות. חבל כי העיצוב לשני האזורים נמצא בידיים שונות ובידי משרדי אדריכלים שונים שאינם פועלים בתאום.

נראה כי יש כאן הזדמנות אשר מגיעה אחת לכמה עשורים להשפיע, ויש עוד ימים/שבועות ספורים להגיש חוות-דעת על תוכנית למנהל התכנון בעירייה ולמשרד האדריכלים, אותם ניתן לשלוח למייל (ד"ר אהובה וינדזור awindsor11@gmail.com, 03-5242789), או ישירות למנהל התכנון בעירייה. (מומלץ לבדוק טלפונית שההערות הגיעו ליעדן).

לקריאה נוספת:

• על ביקורת הארגונים הירוקים על הפגיעה במשאב החול באתר וואלה!.
• על התוכנית המזרחית ב"עוד בלוג תל אביבי": תל-אביב רוצה לגעת בים ואולי סופסוף יתנו לה

* המצגת שהוצגה בערב הייתה בגרסה עדכנית קצת יותר מזו שנחשפת כאן, וכללה מספר שינויים מינוריים. לצער רבים מהנוכחים, המצגת לא הותאמה לגודלו של האולם והייתה קשה לצפייה. המארגנים ומנהל התכנון הבטיחו כי המצגת תישלח למשתתפים ותעלה לעיון ברשת. הבטחה זו טרם התממשה.

הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010, נגעה בכמה נושאים סביבתיים ותחבורתיים, ובהם נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, השימוש העירוני בכספי קנסות החניה, החינוך לשמירה על בעלי חיים בעיר, ריסוס פרחי הבר בשטחים הציבוריים הפתוחים, ומדיניות גיזום העצים העירונית.

עיקר העיסוק בסוגיות אלה היה בשלב השאילתות. השאילתות הן שאלות קצרות שמגישים חברי המועצה לראש העירייה עד 48 שעות לפני ישיבת המועצה. במהלך הישיבה מקריא ראש העירייה את תשובותיו לשאילתות. החוק קובע כי סביב השאילתות לא יתקיים דיון או ויכוח, למעט שאלת המשך אינפורמטיבית קצרה שכל מגיש שאילתא רשאי לשאול. אף על פי שפרק השאילתות בישיבת המועצה הוא פרק מהיר וקצר, השאילתות מהוות, הן עבור חברי המועצה, הן עבור הציבור, הזדמנות מצוינת להיחשף למידע עירוני הנוגע לשאלות בוערות, באופן מרוכז ומתומצת.

סיכום זה, אם כך, יציג רק נושאים שעלו בשלב השאילתות בישיבת המועצה. בהמשך נעלה סיכום של יתר הנושאים שעלו לדיון בישיבת המועצה ה-22, ובהם המדיניות העירונית בנוגע לאופנועים, השימוש הראוי במרחב הציבורי, ועדכון על כך שהעירייה מכרה את זכויותיה בפרויקטי הבנייה בשוק הסיטונאי ובמתחם רמז-ארלוזורוב, על מנת ליצור מקורות תקציביים לבניית מבני ציבור ומוסדות ציבור, ולאפשר רכישת קרקעות לשטחים פתחים בפלורנטין ובשכונות אחרות.

איפה נוסעת התחבורה הציבורית בעיר?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שכבר העלה בעבר הצעה לסדר לאישור נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אבן גבירול, העלה בישיבת המועצה האחרונה שאילתה בנושא זה, ובה ביקש לדעת כמה קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נסללו בעיר מאז ראשית כהונתו של ראש העירייה חולדאי בשנת 1998. ראש העירייה השיב כי מאז ראשית שנת 2000 נוספו ברחבי העיר למעלה מ-11 קילומטרים של נת"צים, מתוך סה"כ של 47 נת"צים בעיר. הוא עדכן עוד כי בשנת 2010 מתוכננים נתיבים נוספים ברחובות הר ציון והשומרון (800 מ'), יצחק אלחנן (310 מטר), וקינג ג'ורג' (280 מטר).

לקריאה נוספת בנושא זה – מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפתח תקווה לתל אביב – מי הגיע ראשון? [24 בספטמבר 2009. יגאל חי. הארץ].

לאן הולך הכסף שמרוויחה העירייה מקנסות חניה בלב העיר?

שאילתה שהגישה חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) ביקשה לברר מה סכום כופר החניה שהצטבר בקרן החניה של תושבי רובע לב העיר, ולאיזה מטרות מייעדת אותו העירייה. ראש העירייה רון חולדאי (תל אביב1) השיב כי יתרת הסכום בקרן היא 464,808 שקלים, וכי העירייה משתמשת בכסף לבניית חניונים באזור הגבייה. ראש העירייה סירב לענות לשאלת ההמשך של חברת המועצה, האם ניתן להשתמש בסכום זה על מנת להציע חניה לדיירי מתחם שוק בצלאל, אשר על מגרש החניה המשמש אותם כ"חניון קרוב לבית" ברחוב מכבי, צפוי להיות מוקם פרויקט בנייה שעבור החניה בו ייגבו מהשכנים 200 שקלים מדי חודש.

לקריאה נוספת בנושא זה – בשורה רעה לתל אביבים: 270 מקומות חניה יאבדו [15 בפברואר 2010. אלי סניור. Ynet]

מדוע מרססים את פרחי הבר?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנוגע למדיניות הריסוס העירונית. הוא תהה מדוע שלא תימנע העירייה מריסוס שדות וקטעי בר שאינם משמשים את הציבור באופן ישיר, ובכך תתמוך בטבע העירוני המקומי. חבר המועצה ציין גם כי לעירייה לקח יותר מחודשיים להשיב על השאילתה הזו.

תשובת ראש העירייה הייתה כי "במרבית המקרים אנו נדרשים לטפל בעשבי בר מסיבות שונות וחשובות כמו תחרות על מי השקיה מול צמחי הנוי, תלונות תושבים על מפגעי נחשים, הזנחה ולכלוך, פגיעה במדרכות ושבילים וכו'. סילוק העשבייה נעשה קודם כל על ידי קלטור ידני ורק אחר כך על ידי ריסוס (בחומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות)".

יחד עם זאת הוא ציין כי בשנים האחרונות גדל מספר החורשות בעיר שבהם הושארו צמחי בר – ביפו, בשכונת עזרא והארגזים, ברמת אביב ועוד.

לקריאה נוספת בנושא זה – רשימתו של יהונתן היימן על שלוש חורשות ברמת אביב שבהן נמנע הריסוס ונותרו צמחי בר בזכות פעילות עיקשת ונמרצת של גלית סמואל, מפורום התושבים למען טבע עירוני בתל אביב-יפו, ופעילים נוספים. [10 באפריל 2010. בלוג דיווחים מהשטח]

האו האו, האו דו יו דו

עד כה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכלי השאילתא נעשה שימוש רק על ידי חברי האופוזיציה. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), שהוא חבר הקואליציה עשה, בשנית, ובאופן יוצא דופן, שימוש בכלי השאילתה, וביקש לדעת מדוע לא אושר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לתוכנית חינוכית לקידום קירוב בין ילדים ובעלי חיים, וצמצום האלימות כלפי בעלי חיים. חבר המועצה קבל עוד כי רק עשרה חודשים לאחר ששלח הצעה לתוכנית כזו למנכ"ל העירייה, קיבל עליה תשובה. ראש העירייה השיב כי העירייה מקצה מאות אלפי שקלים לתוכניות חינוכיות הקשורות בצמצום האלימות ובקירוב לבעלי חיים.

מדוע גוזמים את העצים

שאילתה נוספת של חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי עסקה בגיזום העצים בעיר. חבר המועצה טען כי העצים נגזמו "בניגוד לנוהל החדש לטיפול בעצים ולכל היגיון סביר" וכי "שורת העצים שהצלה על המדרכה ויצרה נוף ירוק, נותרה עירומה בשיא עליבותה וחשפה את אפרוריותו של הרחוב".

ראש העירייה השיב כי עבודות הגיזום נעשו על ידי חברת החשמל משיקולים בטיחותיים. לדבריו, הם נעשו בפיקוח אגף שפ"ע ובהנחיית אגרונום האגף, חיים גבריאל. ראש העירייה ציין כי בדיקה שנערכה מצאה כי "העבודות ככלל בוצעו כנדרש". הוא הוסיף כי "מאחר ולא הושארה עלווה לכיוון הכביש והמדרכה נוצרה אמנם תחושה זמנית שהעץ עירום, אך למעשה בתוך מספר שבועות העלווה תצמח ותחחדש והעץ ילבלב מחדש". העלאת הנושא אף הביאה את ראש העירייה לקנטר את חבר המועצה, באומרו – " אני שמח שנכנסת לרשימה מפוארת של חברי מועצה ואחרים שכל שנה עושים כותרות סביב הנושא, אך כמו בכל שנה – גם השנה – אתה מוזמן ליהנות בעוד מספר שבועות מלבלוב העצים".

לצפייה בצילום ישיבת המועצה – לחצו כאן.

בישיבה ה-19 של מועצת עיריית תל אביב-יפו הועלו מספר נושאים סביבתיים מובהקים יותר (הגנה על עצים ותיקים בעיר, תחבורה ציבורית) ופחות (טיפול בתלונות ציבור, שימוש מסחרי בשטחים ציבוריים). באף אחד מן הנושאים שנידונו לא התקבלה החלטה אופרטיבית. הישיבה התחילה באיחור, כאשר ב-18:00, השעה היעודה, נכחו במליאה רק 7 חברי מועצה, פחות מן המינימום הנדרש בחוק לפתיחת הישיבה, זאת על אף שחלקם כבר נמצאים בבניין או בסביבתו, ופשוט לא נכנסים.

הגנה על עצים עתיקים בעיר, עדיין בגדר הצעה בלבד

עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הציג למועצה הצעה לסדר בנושא חשיבותם של עצים ותיקים ועתיקים בעיר (טקסט מלא – הצעה לסדר – עצים עתיקים בעיר). לדיאנסקי התייחס לעצים עתיקים בעלי ערך היסטורי, אסתטי וסביבתי, והדגיש את החשיבות שבשימורם במיקומם המקורי, כחלק בלתי נפרד מהרקמה האורבנית. חבר המועצה התייחס לנוהל לטיפול בעצים, שמקודם בעירייה בהובלת סגן ראש העירייה פאר ויסנר, יו"ר ועדת איכות הסביבה, ובסיוע סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), יו"ר ועדת שפ"ע, ולדיאנסקי עצמו, יו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים, אולם הדגיש כי הנוהל, בניסוחו הנוכחי, "אינו מונע הכחדתם של עצים ותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית". לפיכך, קרא לדיאנסקי לערוך סקר עצים ותיקים בכל רחבי העיר, שיאפשר להכריז על עצים בעיר כעל עצים לשימור – שלא ניתן יהיה להעתיק או לעקור. חבר המועצה סיים את הצעתו בבקשה לקיים דיון בנושא במועצת העירייה.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיב להצעה לסדר, ואמר כי בישיבה המשותפת של שלוש הוועדות לדיון בנוהל הטיפול בעצים, הוחלט גם כי "כל נושא שימור העצים ייכנס כחלק". לדיאנסקי העיר בקריאת ביניים – "אתה יודע שזה לא קיים…אני קראתי את הנוהל", ובתגובה אמר ויסנר כי "אם אין את הסקר, אני אומר לך, הסקר יהיה בתוך הנוהל [...] – יהיה סקר לשמירת עצים ותיקים בעיר תל אביב-יפו, אני מתחייב". יחד עם זאת, ויסנר ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת ההנהלה, שאמורה לאשר את נוהל העצים בכללותו. לדבריו, "זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שאנחנו בהנהלה נמליץ שזה יגיע למועצת העיר", והוסיף "בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה, למה זה הסדר הכרונולוגי".

את עמדתנו בנוגע להעברת החלטות לוועדת ההנהלה כבר ציינו כאן. במקרה זה, העברת הנושא לדיון בוועדת הנהלה מעוררת אף יותר שאלות, מכיוון שמדובר בנוהל שגובש על ידי שלוש ועדות עירוניות, ובעבר כבר סוכם שיובא לאישור המועצה כולה. זאת ועוד, שלדברי חבר המועצה ויסנר, סקר העצים הוותיקים היה אמור גם כך להיכלל בנוהל, כך שאין צורך לאשרו בוועדת ההנהלה, אלא להוסיפו לגרסה הסופית של הנוהל.

14 חברי מועצה הצביעו בעד העברת הדיון לוועדת ההנהלה: תל אביב אחת: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין; צדק חברתי: כרמלה עוזרי; הגמלאים: משה טיומקין; רוב העיר: אסף זמיר, אלון סולר; ש"ס: הרב שלמה זעפראני, בנימין בביוף; מרצ: מיטל להבי, תמי זנדברג; הירוקים: פאר ויסנר, דן להט. 6 חברי מועצה הצביעו בעד קיום הדיון במליאת המועצה: מגיש הצעה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) שהדגיש בקריאת ביניים כי "דיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה", חמשת חברי עיר לכולנו, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג, נח עפרון; ואחת מחברות סיעת הירוקים: ד"ר חנה תמיר.

לפני ההצבעה, בעת שלדיאנסקי העביר תדפיסים ותמונות בין הנוכחים, דרשה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו), תוך התפרצות לדיון, כי יאפשרו לחברי המועצה להציג את ההצעות לסדר בליווי מצגת, וטענה כי בנהלים מרובי סעיפים והסברים הכוללים תמונות יהיה זה יותר נוח ויעיל לדיון. יו"ר המועצה יעל דיין סירבה, והודיע כי באופן גורף לא יהיה שימוש במצגות בישיבות. גלעד-וולנר הזכירה כי כאשר ראש העירייה הציג למועצה את תוכנית חגיגות המאה כן היה שימוש במצגת, וכי ישנה מגמה להקשות על קיום דיון פרודוקטיבי במליאה. דיין מנעה דיון בנושא זה תוך כדי דיון בהצעה אחרת לסדר.

פנייה, תלונה ומה שביניהן

ההצעה לסדר של יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בהבדל בין נציבות תלונות ציבור בעירייה, לבין נציבות פניות ציבור בעירייה, ובהבדל שבין פנייה לתלונה. בעיריית תל אביב-יפו הממונה על תלונות הציבור היא גם הממונה על פניות הציבור, הגב' דפנה הראל, והיא יושבת במשרד ראש העירייה וכפופה אליו.

בהקדמה לדבריו ציטט גולדרינג מדו"ח מבקרת העירייה משנת 2008 שעסק בנושא: [מדברי המבקרת] "פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של בירור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופייה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,ושל הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות [...]" .

גולדרינג הסביר את דעתו על ההבדלים בין תלונה לתלונה: "המענה לתלונות התושבים הוא לא רק שירות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל אביב-יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך. ולכן יש הגיון רב שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של העיריות לתפקיד הזה… או במקרה אחר למנות נציב ספציפי ממונה ספציפי." גולדרינג הציע להפריד בין שני התפקידים וכי נציב תלונות הציבור יהיה תפקיד בלתי-תלוי ומתוקצב באופן נפרד, כהמלצת מבקרת העירייה, ודרש כי הממונה על תלונות/פניות הציבור הנוכחית תגיש כחוק את דו"ח תלונות הציבור לשנים הקודמות, דבר שעדיין לא נעשה (הממונה קיבלה דחייה ל-1 במאי). בנוסף, ביקש לשנות את נוהל הפנייה האינטרנטי לממונה על התלונות.

תגובת ראש העירייה הייתה כי בהצעתו של גולדרינג יש מן החוצפה, שמופנית הן כלפיו והן כלפי היועץ המשפטי של העירייה אשר חיווה דעתו כי על פי החוק דפנה הראל יכולה לכהן בשני התפקידים. חולדאי דרש להסיר את ההצעה מסדר היום, דבר שהתקבל בהצבעה 18 מול 7 מתנגדים – חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, תמי זנדברג (מרצ) וראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

שאילתות: תדירות כינוס הוועדות, תוכנית הרה-ארגון לתחבורה

מי עוקב אחר פעילות הוועדות?

שאילתה שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג התייחסה לוועדות המשנה של מועצת העירייה, ולשאלה האם ראש העירייה עוקב אחר תדירות כינוסן. בשאלת המשך התייחס גולדרינג לכך שעל פי פקודת העיריות (סעיף 166 א') מחויב ראש העירייה לכנס ועדות שלא התכנסו מעל 3 חודשים. לטענת גולדרינג ישנן מספר ועדות שעומדות בקריטריון זה.

ראש העירייה השיב כי "הוועדות המרכזיות, כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו', מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וּועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו [...]. אני לא יודע על ועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין."

על מנגנון השאילתה

חבר המועצה ד"ר נח עפרון הגיש שאילתה לבירור האופן שבו פועלת העירייה להבטחת הצלחת תוכנית הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, לקראת תחילת יישומה ביולי הקרוב, זאת בהמשך לישיבה מיוחדת בעירייה שעסקה בנושא. בתשובתו, ראש העירייה לא סיפק תשובה לשאילתה. אלא ענה לעפרון: "עיריית תל אביב-יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה. הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא. אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין."

אנו סבורים כי תשובת ראש העירייה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות מנגנון השאילתה ואינה מכבדת את השואל ואת הציבור כולו. מטרתן של שאילתות היא לחשוף לציבור הרחב שיושב בישיבה, או קורא את הפרוטוקולים, הבהרות בנוגע לתחומים שונים של פעילות העירייה. חבר המועצה עפרון (נבחר ציבור שאינו מקבל תשלום על עבודתו) נשלח על ידי ראש העירייה לקבל תשובות באופן אישי, תוך השקעת זמן נוסף, ובאופן שלא יהיה חשוף לציבור, אלא אם יבחר חבר המועצה להביא את המידע שיגלה לציבור באופן אישי.

שאילתה נוספת של רחל גלעד וולנר עסקה במתן אישורים לשימוש מסחרי בשטחים ציבוריים, הנושא עלה גם בישיבת המועצה שלאחריה, ולפיכך החלטנו כי ראוי להקדיש בבלוג פוסט ייעודי לעניין. המשיכו לעקוב…

על העשייה הסביבתית בעיר

לאחר הדיון בשאילתות ובהצעות לסדר,  סקר ראש העיר בנאום מספר פרויקטים בטיפול העירייה, ביניהם כמה בעלי נגיעה לנושאי סביבה ותחבורה. ראש העירייה ציין את תחילת פעילותו של תאגיד המים העירוני "מי-אביב", את עריכתו של סקר מיפוי מפגעים בשבילי האופניים בעיר, ועדכן על קמפיין עתידי לעידוד רכיבה על אופניים, צביעה מחדש של שבילי האופניים המסומנים על מדרכות והוספת 500 מתקנים לקשירת אופניים ברחבי העיר. ראש העירייה ביקש מחברי המועצה להעביר אל חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) רשימה של מקומות מומלצים למתקנים לקשירת אופניים. שרון מלכי מתנועת עיר לכולנו הרימה את הכפפה יחד עם "ישראל בשביל אופניים" והיא מרכזת רשימה של מקומות הזקוקים למתקנים. את הרשימה ניתן לראות כאן ולהמליץ על מקומות נוספים.

ראש העירייה התייחס בנאומו גם להרחבת הפעילות בחווה החקלאית בגני יהושע אשר נפתחת לציבור הרחב, והזכיר תוכנית עתידית לצמצום גזי החממה בעיר בתגובה לוועידת קופנהגן. ראש העירייה עתיד לטוס לצרפת לכנס בינלאומי של ראשי ערים בנושא, ואנו מבטיחים לעדכן בנושא בהמשך.

לפרוטוקול המלא ווידאו של ישיבת המועצה מספר 19, מתאריך 11/1/2010 באתר עיריית תל אביב יפו

החברה להגנת הטבע ומגמה ירוקה מקימות קואליציה למען מרחב טבע באזור גלילות והכפר הירוק, ומזמינות תושבים מתל אביב-יפו, רמת השרון והרצליה להצטרף לפעילות לשימור הרצף הירוק ולתכנון השטח כמרחב טבע עירוני מטרופוליני.

האזור

אזור רצועת הנופש, בגבול בין תל אביב לרמת השרון, הוא השטח הפנוי הגדול והמשמעותי ביותר שנותר במחוז תל אביב! בשטח אפשר למצוא מגוון ערכי טבע ומורשת, שלהם ערך אקולוגי ונופי רב – מערות קבורה שומרוניות, שדות חקלאיים נטושים ומעובדים, בריכת חורף ייחודית, אתרי פריחה וביניהם עמק הנרקיסים – הריכוז האחרון של נרקיסים פורחים בכל גוש דן.

האיום

רצועת הטבע נמצאת בסכנה קיומית. על שטח זה מקודמות כיום תוכניות המציעות פיתוח אינטנסיבי של השטח ובנייה של אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה:

• כמות השטח הציבורי הירוק הפתוח תפחת באופן משמעותי!
• התוכניות המקודמות אינן מתואמות זו עם זו, ואין ראייה מרחבית הקושרת ביניהן.
• חזון הרציפות של כלל השטח מכביש 4 במזרח ועד הים, המוצע בתכנית המתאר המחוזית, [תמ"מ 5], מטשטש ונעלם.
• כיום השטח מקוטע ואינו מאפשר מעבר אקולוגי לבעלי חיים נודדים. התכניות לשטח לא רק שאינן משפרות את המצב, אלא אף מחמירות אותו – בגלל הכבישים המתוכננים.

מי אנחנו?

אנו, קואליציית תושבים וארגונים, חוץ-ממסדית וא-מפלגתית, בריכוזן של "מגמה ירוקה" וה"חברה להגנת הטבע באזור תל אביב". אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולהשפיע על עיצוב התכניות העתידיות לשטח, כך שתשמרנה את רציפות הטבע והחיים בו, וערכי המורשת על פני כל השטח, למעננו ולמען ילדנו.

מה אפשר לעשות?

כל אחד ואחת מכם יכולים לסייע רבות. תוכלו לקחת חלק בהתארגנות ייחודית, לפעול ליצירת מקום לטיולי חורף שמשיים ליד הבית, לשמור על ריאה ירוקה בפאתי הסביבה העירונית, להגן על בעלי חיים, ולהיחשף לעולם הסביבה והקיימות ביחד עם שכנים, תושבים וארגונים נוספים.

• העבירו הלאה את המסר – הצטרפו לקואליציה!
• הירשמו לקבוצת הפייסבוק – "שימור מערות אפקה ועמק הנרקיסים בגלילות"
• השתמשו בשטח – בקרוב אירועים וסיורים ללא תשלום לכל המשפחה. תגיעו ותעבירו הלאה.
• אוהבים לכתוב? לטייל? לארגן? לצלם? – יש מה לעשות.
• מכירים התארגנויות, ועדי פעולה, ועדי שכונות, או חברים מרמת השרון, הרצליה ותל אביב-יפו שיהיו מעוניינים להצטרף? הפנו אותם אלינו

לפרטים נוספים ולהצטרפות לקואליציה

אביטל, החברה להגנת הטבע – 03-5660960, tlv5@spni.org.il , www.teva.org.il/tlv

רועי, מגמה ירוקה – 054-4574602, roy3171@netvision.net.il , www.green.org.il

בשנה החולפת סבל נחל הירקון משני זיהומים חמורים: אחד בשל תקלה בביוב באור יהודה והשני בשל שריפה במפעל "סנו" בהוד השרון. בשנה הקרובה מתכננת רשות נחל הירקון להשלים מספר פרויקטים: עצירת זרימת "מי קיץ", "סיחרור" מים בקטע הנקי של הנחל והפעלת אגנים ירוקים. המטרה- מים נקיים יותר בנחל. ומה לדגים יש להגיד בנושא?

גאולת הירקון

בשנת 2003 החליטה הממשלה על פרויקט גאולת הירקון. הפרויקט היה אמור תוך מספר שנים להפוך את נחל הירקון מ"חצר אחורית" בה זורם הביוב בדרך לים, ל"חצר קדמית" של טבע ופנאי לרווחת כל תושבי המטרופולין. מאז עברו שש שנים ועדיין לא נראים ילדים שוחים בירקון. "אנו עוסקים הרבה זמן בתוכנית גאולת הירקון", אמר ראש העיר מר רון חולדאי בישיבה של רשות נחל הירקון, "ולמרות שהקצב איטי מדי ועם הרבה יסורים, אנו רואים את האור בקצה המנהרה".

טיפול שלומיאלי

בשנה החולפת  שתי תקלות גרמו לזיהומים קשים בירקון. השרפה במפעל סנו בהוד השרון גרמה לזרימת חומרים שהמיתו את החיידקים המפרקים את הביוב וגרמו לקריסת מערכת טיהור השפכים של הוד השרון. בנוסף למי הביוב שזרמו לנחל, הגיעו אליו גם החומרים המזיקים שיצאו מכלל שליטה בשריפה.  מי הנחל העלו קצף ובעלי החיים בו מתו בהמוניהם. לכתבה על השריפה מערוץ 2 . התקלה השניה ארעה בביוב של אור יהודה, בעקבותיה זרם ביוב גולמי לנחל איילון וממנו לירקון. זו תקלה שאפשר היה לתקן תוך שבוע, אך עקב טיפול שלומיאלי זיהום הנחל נמשך חודשיים.

דייג אוהב דגים. זיהום הביוב מאור יהודה הגיע לים ופגע בדגים. ולמי אכפת מהדגים אם לא לדייגים. דייגי יפו, הגישו תביעה יצוגית על סך 11.5 מליון ש' כנגד איגוד דן לביוב ועיריית אור יהודה. לטענת הדייגים, זיהום מי הים בביוב הגולמי גרם להשבתת עבודתם. "הדייג הושבת לגמרי ונגרמה פגיעה בפרנסתם של כ-500 דייגים", נכתב בבקשה לתביעה.  במשך חודשיים של היעדר פעילות ימית, מציינים הדייגים, הם סבלו מאובדן שלל דייג בסדר גודל של כ-350 טון. לפי תחשיב של שמונה דולר לק"ג דגים, מסכמים הדייגים את הפסדיהם כתוצאה מהזיהום בכ-11.2 מיליון שקל.

עתיד מתוק?

בשנה הבאה מתוכננות לפעול כבר חלק גדול מהמערכות של "גאולת הירקון".

שאיבה של "מי קיץ": עצירת זרימת זיהומים זמניים ממקורות קטנים, כגון נחל קנה.
"סיחרור מים" בקטע הנחל העליון: שאיבת מים בסוף הקטע "הנקי" של הנחל, סינונם והזרמתם שוב באותו הקטע, בכדי להגדיל באופן מלאכותי את כמות המים בקטעים שלא נגועים בזיהום.
בניה של "אגנים ירוקים" : בריכות בעלות צמחיה טבעית שישחזרו את בתי הגידול הלחים שהיו בסביבת הנחל בעבר, ויטהרו טיהור נוסף את מי השופכין של כפר סבא והוד השרון, לאחר שאלה עברו דרך מכון לטיהור שפכים. המערכת תשמש גם ללימוד של נושאים שונים בתחום האקולוגיה והבוטניקה.

עם זאת עדיין ישנן סכנות לנחל. משבר המים מגדיל את הלחץ על השימוש במים, וככל שהמים במכוני הטהור יהיו נקיים יותר כך יגדל הצורך להשתמש בהם ולא להזרימם בנחל. נוסף על כך, תקלות כמו אלו שקרו השנה עדיין יכולות לקרות.

ביום חמישי ה-6 באוגוסט בשעה 18:00 נערכה בפארק החורשות מסיבת טבע בחינם לכל המשפחה, אשר כללה הצגה, סדנת יצירה וריקודים עם מערכת הגברה הפועלת על אנרגיה סולארית. המסיבה נערכה לכבוד צעד חשוב בדרך למימוש פארק החורשות: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב החליטה לקבל את מרבית סעיפי ההתנגדות שהועלו על ידי החברה להגנת הטבע באזור תל אביב ותושבי דרום תל אביב, לתוכנית הבנייה בשכונת קריית שלום, אשר איימה לפגוע בחורשות.

(המשך…)