בישיבה ה-19 של מועצת עיריית תל אביב-יפו הועלו מספר נושאים סביבתיים מובהקים יותר (הגנה על עצים ותיקים בעיר, תחבורה ציבורית) ופחות (טיפול בתלונות ציבור, שימוש מסחרי בשטחים ציבוריים). באף אחד מן הנושאים שנידונו לא התקבלה החלטה אופרטיבית. הישיבה התחילה באיחור, כאשר ב-18:00, השעה היעודה, נכחו במליאה רק 7 חברי מועצה, פחות מן המינימום הנדרש בחוק לפתיחת הישיבה, זאת על אף שחלקם כבר נמצאים בבניין או בסביבתו, ופשוט לא נכנסים.
הגנה על עצים עתיקים בעיר, עדיין בגדר הצעה בלבד
עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הציג למועצה הצעה לסדר בנושא חשיבותם של עצים ותיקים ועתיקים בעיר (טקסט מלא – הצעה לסדר – עצים עתיקים בעיר). לדיאנסקי התייחס לעצים עתיקים בעלי ערך היסטורי, אסתטי וסביבתי, והדגיש את החשיבות שבשימורם במיקומם המקורי, כחלק בלתי נפרד מהרקמה האורבנית. חבר המועצה התייחס לנוהל לטיפול בעצים, שמקודם בעירייה בהובלת סגן ראש העירייה פאר ויסנר, יו"ר ועדת איכות הסביבה, ובסיוע סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), יו"ר ועדת שפ"ע, ולדיאנסקי עצמו, יו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים, אולם הדגיש כי הנוהל, בניסוחו הנוכחי, "אינו מונע הכחדתם של עצים ותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית". לפיכך, קרא לדיאנסקי לערוך סקר עצים ותיקים בכל רחבי העיר, שיאפשר להכריז על עצים בעיר כעל עצים לשימור – שלא ניתן יהיה להעתיק או לעקור. חבר המועצה סיים את הצעתו בבקשה לקיים דיון בנושא במועצת העירייה.
סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיב להצעה לסדר, ואמר כי בישיבה המשותפת של שלוש הוועדות לדיון בנוהל הטיפול בעצים, הוחלט גם כי "כל נושא שימור העצים ייכנס כחלק". לדיאנסקי העיר בקריאת ביניים – "אתה יודע שזה לא קיים…אני קראתי את הנוהל", ובתגובה אמר ויסנר כי "אם אין את הסקר, אני אומר לך, הסקר יהיה בתוך הנוהל [...] – יהיה סקר לשמירת עצים ותיקים בעיר תל אביב-יפו, אני מתחייב". יחד עם זאת, ויסנר ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת ההנהלה, שאמורה לאשר את נוהל העצים בכללותו. לדבריו, "זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שאנחנו בהנהלה נמליץ שזה יגיע למועצת העיר", והוסיף "בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה, למה זה הסדר הכרונולוגי".
את עמדתנו בנוגע להעברת החלטות לוועדת ההנהלה כבר ציינו כאן. במקרה זה, העברת הנושא לדיון בוועדת הנהלה מעוררת אף יותר שאלות, מכיוון שמדובר בנוהל שגובש על ידי שלוש ועדות עירוניות, ובעבר כבר סוכם שיובא לאישור המועצה כולה. זאת ועוד, שלדברי חבר המועצה ויסנר, סקר העצים הוותיקים היה אמור גם כך להיכלל בנוהל, כך שאין צורך לאשרו בוועדת ההנהלה, אלא להוסיפו לגרסה הסופית של הנוהל.
14 חברי מועצה הצביעו בעד העברת הדיון לוועדת ההנהלה: תל אביב אחת: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין; צדק חברתי: כרמלה עוזרי; הגמלאים: משה טיומקין; רוב העיר: אסף זמיר, אלון סולר; ש"ס: הרב שלמה זעפראני, בנימין בביוף; מרצ: מיטל להבי, תמי זנדברג; הירוקים: פאר ויסנר, דן להט. 6 חברי מועצה הצביעו בעד קיום הדיון במליאת המועצה: מגיש הצעה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) שהדגיש בקריאת ביניים כי "דיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה", חמשת חברי עיר לכולנו, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג, נח עפרון; ואחת מחברות סיעת הירוקים: ד"ר חנה תמיר.
לפני ההצבעה, בעת שלדיאנסקי העביר תדפיסים ותמונות בין הנוכחים, דרשה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו), תוך התפרצות לדיון, כי יאפשרו לחברי המועצה להציג את ההצעות לסדר בליווי מצגת, וטענה כי בנהלים מרובי סעיפים והסברים הכוללים תמונות יהיה זה יותר נוח ויעיל לדיון. יו"ר המועצה יעל דיין סירבה, והודיע כי באופן גורף לא יהיה שימוש במצגות בישיבות. גלעד-וולנר הזכירה כי כאשר ראש העירייה הציג למועצה את תוכנית חגיגות המאה כן היה שימוש במצגת, וכי ישנה מגמה להקשות על קיום דיון פרודוקטיבי במליאה. דיין מנעה דיון בנושא זה תוך כדי דיון בהצעה אחרת לסדר.
פנייה, תלונה ומה שביניהן
ההצעה לסדר של יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בהבדל בין נציבות תלונות ציבור בעירייה, לבין נציבות פניות ציבור בעירייה, ובהבדל שבין פנייה לתלונה. בעיריית תל אביב-יפו הממונה על תלונות הציבור היא גם הממונה על פניות הציבור, הגב' דפנה הראל, והיא יושבת במשרד ראש העירייה וכפופה אליו.
בהקדמה לדבריו ציטט גולדרינג מדו"ח מבקרת העירייה משנת 2008 שעסק בנושא: [מדברי המבקרת] "פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של בירור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופייה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,ושל הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות [...]" .
גולדרינג הסביר את דעתו על ההבדלים בין תלונה לתלונה: "המענה לתלונות התושבים הוא לא רק שירות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל אביב-יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך. ולכן יש הגיון רב שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של העיריות לתפקיד הזה… או במקרה אחר למנות נציב ספציפי ממונה ספציפי." גולדרינג הציע להפריד בין שני התפקידים וכי נציב תלונות הציבור יהיה תפקיד בלתי-תלוי ומתוקצב באופן נפרד, כהמלצת מבקרת העירייה, ודרש כי הממונה על תלונות/פניות הציבור הנוכחית תגיש כחוק את דו"ח תלונות הציבור לשנים הקודמות, דבר שעדיין לא נעשה (הממונה קיבלה דחייה ל-1 במאי). בנוסף, ביקש לשנות את נוהל הפנייה האינטרנטי לממונה על התלונות.
תגובת ראש העירייה הייתה כי בהצעתו של גולדרינג יש מן החוצפה, שמופנית הן כלפיו והן כלפי היועץ המשפטי של העירייה אשר חיווה דעתו כי על פי החוק דפנה הראל יכולה לכהן בשני התפקידים. חולדאי דרש להסיר את ההצעה מסדר היום, דבר שהתקבל בהצבעה 18 מול 7 מתנגדים – חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, תמי זנדברג (מרצ) וראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).
שאילתות: תדירות כינוס הוועדות, תוכנית הרה-ארגון לתחבורה
מי עוקב אחר פעילות הוועדות?
שאילתה שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג התייחסה לוועדות המשנה של מועצת העירייה, ולשאלה האם ראש העירייה עוקב אחר תדירות כינוסן. בשאלת המשך התייחס גולדרינג לכך שעל פי פקודת העיריות (סעיף 166 א') מחויב ראש העירייה לכנס ועדות שלא התכנסו מעל 3 חודשים. לטענת גולדרינג ישנן מספר ועדות שעומדות בקריטריון זה.
ראש העירייה השיב כי "הוועדות המרכזיות, כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו', מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וּועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו [...]. אני לא יודע על ועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין."
על מנגנון השאילתה
חבר המועצה ד"ר נח עפרון הגיש שאילתה לבירור האופן שבו פועלת העירייה להבטחת הצלחת תוכנית הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, לקראת תחילת יישומה ביולי הקרוב, זאת בהמשך לישיבה מיוחדת בעירייה שעסקה בנושא. בתשובתו, ראש העירייה לא סיפק תשובה לשאילתה. אלא ענה לעפרון: "עיריית תל אביב-יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה. הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא. אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין."
אנו סבורים כי תשובת ראש העירייה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות מנגנון השאילתה ואינה מכבדת את השואל ואת הציבור כולו. מטרתן של שאילתות היא לחשוף לציבור הרחב שיושב בישיבה, או קורא את הפרוטוקולים, הבהרות בנוגע לתחומים שונים של פעילות העירייה. חבר המועצה עפרון (נבחר ציבור שאינו מקבל תשלום על עבודתו) נשלח על ידי ראש העירייה לקבל תשובות באופן אישי, תוך השקעת זמן נוסף, ובאופן שלא יהיה חשוף לציבור, אלא אם יבחר חבר המועצה להביא את המידע שיגלה לציבור באופן אישי.
שאילתה נוספת של רחל גלעד וולנר עסקה במתן אישורים לשימוש מסחרי בשטחים ציבוריים, הנושא עלה גם בישיבת המועצה שלאחריה, ולפיכך החלטנו כי ראוי להקדיש בבלוג פוסט ייעודי לעניין. המשיכו לעקוב…
על העשייה הסביבתית בעיר
לאחר הדיון בשאילתות ובהצעות לסדר, סקר ראש העיר בנאום מספר פרויקטים בטיפול העירייה, ביניהם כמה בעלי נגיעה לנושאי סביבה ותחבורה. ראש העירייה ציין את תחילת פעילותו של תאגיד המים העירוני "מי-אביב", את עריכתו של סקר מיפוי מפגעים בשבילי האופניים בעיר, ועדכן על קמפיין עתידי לעידוד רכיבה על אופניים, צביעה מחדש של שבילי האופניים המסומנים על מדרכות והוספת 500 מתקנים לקשירת אופניים ברחבי העיר. ראש העירייה ביקש מחברי המועצה להעביר אל חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) רשימה של מקומות מומלצים למתקנים לקשירת אופניים. שרון מלכי מתנועת עיר לכולנו הרימה את הכפפה יחד עם "ישראל בשביל אופניים" והיא מרכזת רשימה של מקומות הזקוקים למתקנים. את הרשימה ניתן לראות כאן ולהמליץ על מקומות נוספים.
ראש העירייה התייחס בנאומו גם להרחבת הפעילות בחווה החקלאית בגני יהושע אשר נפתחת לציבור הרחב, והזכיר תוכנית עתידית לצמצום גזי החממה בעיר בתגובה לוועידת קופנהגן. ראש העירייה עתיד לטוס לצרפת לכנס בינלאומי של ראשי ערים בנושא, ואנו מבטיחים לעדכן בנושא בהמשך.
לפרוטוקול המלא ווידאו של ישיבת המועצה מספר 19, מתאריך 11/1/2010 באתר עיריית תל אביב יפו
