משמר המועצה

ביום שני, 26 ביולי 2010, התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב לדיון בתוכניות בנייה בתל אביב-יפו, רמת גן, חולון, קריית אונו ורמת השרון (לעיון: סדר היום המלא של הישיבה). אנו מביאים את סיכום ההחלטות שקיבלה הוועדה אמש:

תל אביב-יפו

בוועדה נדונו שלוש תוכניות הנוגעות לתל אביב-יפו, החשובה שבהן היא תוכנית יצחק אלחנן, המבקשת להרחיב את דרך יצחק אלחנן לכביש בן 4 נתיבים – ציר הכניסה לעיר ממערב.

תוכנית יצחק אלחנן ב/ג - הדיון בוועדה המחוזית עסק בדרישה קודמת של הוועדה להסדרה של נושא המחסור בכיתות לימוד באזור השכונות נווה צדק וכרם ישראל. בסוף הדיון, התוכנית תוקנה ואושרה להפקדה. נדגיש כי מדובר בתוכנית בעלת משמעויות תחבורתיות מכריעות. דרך יצחק אלחנן נועדה להשלים את ציר שלבים כציר התנועה המאפשר כניסת רכבים פרטיים לתל אביב מכיוון דרום ומערב. התוכנית מציעה הרחבה של רחוב יצחק אלחנן, פינוי בית הספר בנות יעקב, וכן בניית מגדלים שישלימו את כיתור שכונת נווה צדק.נחזור ונצטט דברים שכתבנו על התוכנית בעבר -

תוכנית יצחק אלחנן מעניקה ליזם הטבות מפליגות בצורה של תוספת 12 קומות לבניין בן 28 קומות, כלומר בסך הכול 40 קומות. בתמורה התחייב היזם לפנות את בתי הספר בית יעקב ובית אברמס ולסלול כביש בן ארבעה מסלולים על חורבות בית הספר. התוכנית, שלכאורה אמורה "להחיות את האזור של רחוב יצחק אלחנן", תגרום בפועל להריסת בית הספר היחיד בשכונה, להזרמה של תנועה לתוך מרכז העיר וליצירת אסון תחבורתי ואקולוגי, כהמשך לכביש שלבים. בית יעקב ובית אברמס הינם עתודות הקרקע המתאימות לבית ספר יסודי באזור. על פי תוכנית העירייה המקוריות, יועדו שטחים אלה להקמת בית ספר בנווה צדק, שבה אין ולו בית ספר אחד, כפי שאושר בכתב לתושבי השכונה על ידי מהנדס העיר חזי ברקוביץ במסמך רשמי מאפריל 2007.

• לקריאה נוספת: כתבה ב"זמן תל אביב" (24 במאי 2010). "נווה צדק: דרישה לבדוק הליכי אישור המגדלים המתוכננים".

תוכניות תא/3867 - מדובר בתוכנית שנועדה להסדיר הקמת מבנים ארעיים כחלק מעבודות ההכנה לרכבת הקלה. התוכנית נדחתה בשל הדרישה לבדוק חלופות למיקום אתר ההכנה המרכזי, שנועד להיות ממוקם בגן וולובלסקי (הגן המשולש הקרוב לרכבת מרכז). כמו כן נאמר בדיון כי בתוכנית תינתן הוראה שתמנע כל אפשרות להרס של גינות כיס במסגרת העבודות.

תוכנית תא/3853/מח – מדובר בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב טאגור ברמת אביב. הדיון בוועדה המחוזית עסק בעיקר בנושא דיור בר-השגה. יש להדגיש כי עדיין אין כיום התייחסות סטטוטורית לנושא זה, מה שמעורר שאלות לגבי יכולת הוועדה המחוזית ליזום ולקדם דיור בר-השגה. התוכנית אושרה להפקדה עם 2 חלופות – האחת עם דיור בר-השגה, והשנייה בלי. הוחלט כי אם היזם יבחר לשתף פעולה בנושא הדיור, ולהציע דירות מתאימות, הוא יוכל לבנות עוד יחידות דיור.

רמת גן

תוכנית רג/מק/ 1050 – מדובר בניסיון לאשר בניין קיים ברחוב ארלוזרוב פינת מעלה הצופים ברמת גן. ההיסטוריה של בניית המבנה הייתה רצופה בתקלות – החל מהריסת מבנה באוהאוס שהיה אמור להיות לשימור וכלה בבנייה שלא על פי ההיתר. התוכנית אף מעמידה בסכנה את עתיד "גן הקופים" (אחד הגנים הציבוריים ההיסטוריים ברמת גן), משום שאחת ההצעות לפתרון המצב התכנוני שנוצר סביב הבניין בארלוזורוב 36, היא הקמת חניון בשטח הגן.  ועד הפעולה של תושבי האזור, בראשות מוטי זרביב, התנגד לאישור התוכנית ופעל בצורה מרשימה. התוכנית נדחתה, גם לאור העובדה שהנושא נדון כיום בבית המשפט.

• לקריאת המכתב ששיגר ועד הפעולה של גן הקופים לוועדה המחוזית.
• לקריאה נוספת: כתבה ב"גלובס" (27 ביולי 2010) – "ניצחון לתושבי 'גן הקופים' ברמת גן: נדחתה תוכנית ארלוזורוב 36".

קריית אונו

תוכנית קא/412 – מדובר בתוכנית שנועדה לאפשר בניית מבני מכירות ניידים (יבילים) בשטחים ציבוריים פתוחים בקרית אונו (ושעליה דיווחנו בחודש שעבר). הצורך בתוכנית נבע מהתחלת בנייה של שכונה חדשה בעיר ומהצורך למקם את מבני השיווק בקרבת אתר הבנייה. הוחלט שלא להתיר מיקום מבנים יבילים בשטחים ציבוריים פתוחים.

חולון

תוכנית ח/500 – מדובר בתוכנית החשובה ביותר בעיר חולון ואחת המשמעותיות ביותר מבחינת ערכי טבע לכל המחוז. התוכנית מציעה בינוי של אלפי יחידות דיור ותעסוקה אך גם פארק חולות בשטח גדול. תיקון ההחלטה עסק בתוספת כביש באזור פארק פרס. ההצעה התקבלה והתוכנית עומדת להיות מופקדת בחודשים הקרובים.

רמת השרון

תוכנית רש/1054 - תוכנית זו מציעה פינוי בינוי של מתחם באזור שכונת מורשה ברמת השרון. מדובר בציפוף ובנייה לגובה (23 ו-9 קומות) באזור שעד כה התאפיין בבנייה נמוכה. הדיון עסק בנושא דיור בר-השגה ובגודל הדירות המוצעות במסגרת התוכנית, אך התייחס גם לשימורם של עצים ותיקים המצויים בשטח ולאפיק נחל שכרגע מובל בצינור בטון. התוכנית אושרה להפקדה.

*      *      *

ביום שני, 28 ביוני 2010, התכנסה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון, השתתפה בדיונים, ומביאה סיכום של הנושאים המרכזיים:

עיריית קריית אונו מבקשת לבנות על שטחים ציבוריים פתוחים. הוועדה המחוזית – לא מאשרת

נציגי עיריית קריית אונו הציגו תוכנית לקביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים בקריית אונו (תוכנית קא/412) וציינו כי מטרתה לייעל את השימוש בשטחים הציבוריים. זאת משום שקריית אונו נמצאת בתנופת התחדשות עירונית וסובלת מקושי בהפקעת קרקעות לצורכי ציבור. התוכנית מבקשת להתיר בנייה בכל השטחים המיועדים למבני ציבור (שטחים חומים), אך מודגש כי העירייה לא תנצל את מלוא הזכויות הללו. בשטחים המיועדים לשמש כגנים ופארקים (שטחים ירוקים) ביקשה העירייה ,לאשר שימושים בנויים שונים (למשל הקמת מקלטים בשצ"פים, או משרדי מכירות לפרויקטי בינוי חדשים, בבנייה ארעית, לתקופה של עד שנתיים).

כרמית, מתכננת החברה להגנת הטבע, התנגדה לבינוי על שצ"פים וציינה כי מדובר בפלישה זוחלת של שימושים מסחריים לתוך שצ"פים. היא הדגישה כי הקביעה של עיריית קריית אונו כי שטח ציבורי פתוח לא מפותח הוא מקום מתאים לבנייה ארעית עומדת בסתירה מוחלטת למחויבות העירייה לפיתוח שצ"פים לטובת התושבים, ובניגוד לגישות מתקדמות שמדגישות את ערכי הטבע העירוני שבשצ"פים לא מפותחים. היא התנגדה גם לבקשת העירייה לאשר תכסיות של עד 100% בינוי מעל ומתחת שצ"פים – וציינה כי במקום להציע מלאי שטחים פתוחים שילוו את מגמת העיבוי העירונית, העירייה מבקשת דווקא לכרסם בהם ולצמצמם, תוך איום על שלמותם ותפקודם.

גם מתכננת המחוז, נעמי אנג'ל, ציינה כי כבר בתממ 5 (התוכנית המחוזית הכוללת למחוז תל אביב) הוגדרה מגבלה על מתן זכויות בשצ"פים. אנג'ל הדגישה עוד כי היא סבורה שתכניות, ולא אנשים, צריכות להגן על השטח (זאת משום שהתוכניות נשארות בעוד בעלי התפקידים מתחלפים).

הוועדה החליטה כי תותר בניית מבני תשתית בשצ"פים (ככל הניתן בתת-הקרקע), רק כאשר הם משמשים לצורך השצ"פ. בשצ"פים ששטחם פחות משני דונם יותרו רק מבנים לשירותים ומחסן (לא יותר מ-5 מ"ר). בשצ"פים בשטח שבין 2 ל-5 דונם ניתן יהיה להקים מבנה יחיד עד 50 מ"ר. עוד נקבע כי לא תותר בניית מקלטים ציבוריים בשצ"פים.

הוועדה המחוזית מאשרת הרחבת זכויות בנייה למגדל ברוטשילד פינת נחלת בנימין בתל אביב

מדובר בתוכנית למגדל תעסוקה ברוטשילד 22 (תוכנית תא/ 3870). התוכנית המקורית למגדל כללה 21 קומות, וקבעה מטלה של שימור בניין סמוך. הוועדה המקומית אישרה ליזם תוספת בנייה של 9 קומות, ללא דרישה למטלה ציבורית נוספת. בקשת החברה להגנת הטבע להטיל על היזם מטלות נוספות עבור תוספת 9 הקומות נדחתה. החברה להגנת הטבע אף התרעמה על הגדרת ה"אטריום" (חלל עטוף זכוכית בכניסה לבניין) כשטח שבו יש לציבור זיקת הנאה. האטריום יהיה סגור בלילה, והכניסה אליו תותנה בבדיקת שומר, כך שניתן להניח שהוא לא ישרת את הציבור כלל.

נציג הוועדה המקומית בתל אביב-יפו טען כי מכיוון שלמגדל המוצע אין חניה, לא תהיה לו השפעה על התנועה. אמירה זו עוררה התנגדות בקרב חברי הוועדה המחוזית, שסברו כי רכבים יחנו ברחובות הסמוכים.

החלטת הוועדה המחוזית: לקבל התכנית כפי שהציג אותה היזם.

הוועדה המחוזית לא מאשרת הרחבת זכויות בנייה למגדל במתחם חסן ערפה בתל אביב

בדיון בתוכנית בית עוזרי (המגדל הירוק) ברחוב המסגר פינת יצחק שדה (תוכנית תא/3807), ציינה נעמי אנג'ל, מתכננת המחוז, כי התוכנית היא יוזמה נקודתית שעומדת בסתירה בולטת למדיניות שקבעה גודל מגרש מינימלי לצורך הקמת מגדל במרחב הנדון. עם זאת, מכיוון שמדובר במרכז העסקים המטרופוליני, ראוי לשקול התאמה של זכויות הבנייהן. הבעיה המרכזית בתוכנית היא כי הוועדה המקומית מבקשת לאשר במגרש בנייה גבוהה יותר משמותרת בו. הוועדה המקומית המליצה על העלאת זכויות הבינוי המותרות במגרש מ-200% ל-412% (שהן 20 קומות), ועל העלאה נוספת ל-600%, באמצעות זכויות בנייה שנוידו ונרכשו מקרן השימור העירונית.

סגן מהנדס העיר תל אביב-יפו, עודד גבולי, סבר כי הגדלת זכויות הבנייה היא "במסגרת המאזן הציבורי הראוי". מתכננת המחוז התנגדה לאישור נקודתי של העלאת זכויות הבנייה במקום (ל-600%) וציינה כי ראוי לקדם מדיניות כוללת לגבי האזור, ולגבי מקומות שבהם ראוי וניתן להוסיף זכויות בנייה מעל הקיימות. נקבע כי הבניין יאושר לגובה של 20 קומות (400% זכויות בנייה) בשלב זה, וכי דרישות להגבהתו יותנו בהגשת תוכנית.

עצים בוועדה המחוזית

בכמה מהתוכניות שנדונו בישיבתה האחרונה פעלה הוועדה המחוזית לוודא הגנה על עצים:

• בתוכנית לתוספת זכויות בנייה ברח' הגדוד העברי 8 בקריית אונו (קא/414) צוין במפורש כי התוכנית תשמור על עץ מיוחד המצוי במתחם.
• בתוכנית פינוי בינוי ברח' בלפור בבת ים (בי/495/מח), היזם הצהיר כי "אין אף עץ במגרש". מתכננת המחוז לא הסתפקה בכך ודרשה לקבל ממנו תצהיר כתוב בנושא.

נושאים נוספים

הוועדה המחוזית דנה בכמה תוכניות נוספות, ובהן תוכנית לבנייה מתחמית ברחוב הרב קוק בהרצליה, תוכנית לבניית מלון בוטיק בסמוך לתיאטרון "הבימה" בתל אביב, תוכנית לבנייה ברח' אוסקר שינדלר בבת-ים, תוכנית התחדשות עירונית בקריית אונו, ופעילות להסדרת מרחבי התכנון במחוז (על מנת למנוע מצב שבו קווי השיפוט וקווי התכנון אינם חופפים).

לקריאת הדיווח המלא של כרמית מהישיבה, לחצו כאן – ועדה מחוזית – 28.6.2010

*     *     *

ביום שני, 28 ביוני 2010, תתכנס הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לדיון בתוכניות בנייה שונות בתל אביב-יפו, רמת גן, קריית אונו, הרצליה ובת-ים. להלן פירוט התוכניות שבהן תדון הוועדה. ההערות בירוק הן הערותיה של המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה, כרמית קניגסברג-אוחיון.

*   *   *

תל אביב-יפו

• תוכנית תא/3897 – שינויי הוראות בתוכניות לדרישה להכנת תוכנית עיצוב ארכיטקטוני בשכונת רמת אביב (שינוי חזיתות והוספת מרפסות): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3870 - מגדל תעסוקה רוטשילד 22: דיון בהפקדת תוכנית. מדובר בתוכנית ציפוף, המבקשת להוסיף 6,000 מ"ר שטחי בנייה בפינת הרחובות רוטשילד-נחלת בנימין. עמדת החברה להגנת הטבע: לאור ריבוי המגדלים באזור, ראוי לבחון את קיבולת התנועה ברחוב ואת השפעת התנועה הגוברת על הרחובות המנקזים את התנועה אל שד' רוטשילד.
  
• תוכנית תא/3807 - בית עוזרי – המגדל הירוק: דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית תא/3850/מח – רמת אביב ג' – רח' רקנאטי (פינוי בינוי): דיון בתוכנית: תיקון החלטה.
  
• תוכנית תא/3784 – מלון כיכר הבימה: דיון בתוכנית: תיקון החלטה. מדובר בתוכנית לפינוי-בינוי של שני בניינים בבעלות אחת והפיכתם מבניין מגורים ומסחר למלון עירוני.
  

קריית אונו

• תוכנית קא/412 – קביעת הוראות לבנייה ושימושים בשטחים לבנייני ציבור ובשטחים פתוחים: דיון בהפקדת תוכנית. תוכנית זו מתירה בינוי לסוגיו על שטחים ציבוריים פתוחים. התוכנית המוצעת כוללת הבחנה בין שצ"פ מפותח ושצ"פ לא מפותח, הבחנה שאנו סבורים כי היא בעייתית וכי היא עשויה לעודד הזנחה מכוונת לטובת בינוי. כמו כן, הבחנה זו מעודדת התעלמות משטחי טבע עירוני. התוכנית תתיר בניית מרתפים מתחת לשצ"פים. היא כוללת סייג הקובע כי בניית המרתפים לא תפגע בחלחול ובעצים בוגרים, אולם עמדת החברה להגנת הטבע היא כי ראוי להוסיף הוראה הקובעת עומק אדמה מינימלי של 2 מטרים. קיים חשש כי התוכנית פותחת פתח לשימושים מסחריים בשטחים הציבוריים הפתוחים בעיר.
  
• תוכנית קא/406/1 - מגורים – שער הקרייה: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מתייחסת לשוליה הדרומיים של קריית אונו, בשטח שטרם נבנה. אנו סבורים כי ראוי לבחון כמה סוגיות: כמות ראויה של שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים למבני ציבור, עומס על תשתיות ופגיעה בעצים ותיקים.
  
• תוכנית קא/413 – התחדשות עירונית בקריית אונו (עיבוי באמצעות תמ"א 38): דיון בהפקדת תוכנית.
  
• תוכנית קא/414 – תוספת זכויות בנייה, רח' הגדוד העברי 8: דיון בהפקדת תוכנית.
  

בת-ים

• תוכנית בי/470/א - תוספת קומה ויחידת דיור אחת לבניין ברח' אוסקר שינדלר 20א': דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה הוספת קומה וסגירת קומה תחתונה (על פי הסטנדרטים של תמ"א 38).
• תוכנית בי/495/מח - רח' בלפור 7: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה בנייה במגרש לא מבונה. עמדת החברה להגנת הטבע: ראוי לבחון את כמות השצ"פים הצפויה להיכלל בתוכנית, ואת השפעת הבינוי החדש על כמות השטחים הציבוריים הפתוחים ביחס ליחידות הדיור בכלל בשכונה. כמו כן, יש לבדוק את השפעת התוכנית על עצים ותיקים המצויים במתחם (עיון בתצלום אוויר של המתחם מעלה כי מצויים בו עצים רבים).

רמת גן

• תוכנית רג/1465 – בית מגורים בשד' ירושלים 3. דיון בתוכנית: הצגת טבלת איזון.

הרצליה

• תוכנית הר/2182/מח - מתיישבי כפר חיטים: דיון בהפקדת תוכנית. התוכנית מציעה ציפוף מרחב בנוי – מווילות לבנייה גבוהה.

נושאים מחוזיים

• דיון במרחבי תכנון: הסדרת מרחבי תכנון בגבול עם מחוז מרכז.
• תוכנית תתל/41 – אגירה שאובה – מנרה : דיון בתוכנית (הערות הוועדה המחוזית לתת"ל – תוכנית לתשתיות לאומיות).

*   *   *

ביום שלישי, ה-12 בינואר 2010, ערכה החברה להגנת הטבע באזור תל אביב כנס חירום ציבורי בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. בכנס, שבו השתתפו יותר מ-100 פעילים – חברי מועצה מערים שונות, תושבים פעילים, אנשי ממסד התכנון, אנשי ארגונים ועיתונאים – נידונה הרפורמה המוצעת, השפעתה על איכות חיי התושבים במטרופולין תל אביב והדרכים להתמודדות עמה.

שני נושאים מרכזיים ששבו ועלו בכנס החירום היו חוסר השקיפות המוחלט שבו מקודמת הרפורמה, ומצג השווא לציבור לגבי מטרותיה של הרפורמה. כל הדוברים בכנס הסכימו כי הרפורמה המקודמת אינה רפורמה ראויה, וכי השפעותיה החברתיות והסביבתיות צפויות להיות הרות אסון.

איך מקודמת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה

הרפורמה בחוק התכנון והבנייה קודמה ונוסחה על ידי צוות פקידים ממשרד ראש הממשלה, יחד עם נציגים ממשרד האוצר וממשרד הפנים. המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות ומשרדים נוספים לא היו שותפים בתהליך גיבושהּ. נילי יוגב, מתכננת מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפה בכנס, אמרה כי אף על פי שהיא עובדת בכירה בגוף ממשלתי העוסק בתכנון, גם היא ניזונה אך ורק משמועות על הרפורמה. "קשה להתייחס לרפורמה כי רב הנסתר על הגלוי", אמרה יוגב. "לא יכול להיות שרפורמה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים בחיי האזרחים מקודמת כך, במרתפי-מרתפים, ואנחנו, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, ניזונים בעיקר משמועות שיוצאות החוצה. איפה פה השקיפות? הדרך הזאת מעוררת הרבה תהיות וספקות. אם יש משהו שהציבור צריך לזעוק עליו, זה נושא השקיפות".

איריס האן, ממכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הדגישה גם היא את הסודיות שבה מקודמת הרפורמה ואמרה כי גם מבין הפקידים העוסקים בקידומה, רק מעטים ראו את הרפורמה הכוללת, ולא רק סעיפים חלקיים מתוכה. האן סיפרה כי על פי רוב, כאשר מקודמות רפורמות ממשלתיות משמעותיות, השלב הראשון הוא כינוס ועדה מקצועית ציבורית, כאשר רק על פי המלצותיה מתגבשת הרפורמה. לעומת זאת, במקרה של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, קידומה מתבצע ללא כל דיון ציבורי מקדים, ללא כל ניסיון לאתר חלופות שונות עבורה, ותוך התעלמות מהמלצות קודמות של גופים מקצועיים ממשלתיים העוסקים בתכנון ובנייה.

הרפורמה מקודמת על ידי הממשלה כאילו מדובר בשינוי טכני פשוט בחוק התכנון והבנייה שנועד לפתור כמה מכשולים נקודתיים. בפועל, מדובר ברפורמה הצפויה לשכתב כמעט כליל את חוק התכנון והבנייה, ולשנות מן הקצה אל הקצה את הליכי התכנון ברמת העיר, המחוז והמדינה.

מה מטרת הרפורמה המוצהרת, ומה מטרתה האמיתית

שתי סיסמאות פופוליסטיות נקשרו לרפורמה בחוק התכנון והבנייה. האחת היא האמירה כי "הרפורמה תזרז ותייעל תהליכים תכנוניים, תאפשר לאזרח הפשוט לסגור מרפסת, ותמנע את הביורוקרטיה", והשנייה היא הדרישה לקדם תוכנית אחת בוועדה אחת.

כל הדוברים בכנס הדגישו כי יש פער בין המטרות המוצהרות של הרפורמה לבין השינויים שמקדמת הרפורמה. אם המטרה היא לקצר את הליכי התכנון – אין הכרח לפעול לשינוי מבני במערכת התכנון, אלא לקדם ייעול של התהליכים. ואם המטרה היא לאפשר סגירת מרפסות, אזי אין כלל צורך ברפורמה בתכנון ובבנייה, אלא ברישוי – תחום אחר לגמרי המכוסה על ידי חוקים נפרדים.

ניר פפאי, ראש אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, אמר בכנס: "לצערנו, הרפורמה כיום מקודמת בצורה מתוכננת של דה-לגיטימציה של כל מערכת התכנון בישראל והרבה פעמים מערבבים בכוונה דבר אחד בשני, למרות שאין ביניהם קשר, רק כדי להצביע על ליקויים במוסדות התכנון. תחת הכותרת של סגירת המרפסת של גברת ישראלי מפילים את כל הכשלים של מערכת התכנון בישראל".

גם לדברי חבר הכנסת ד"ר דב חנין, נושא הביורוקרטיה הוא מסך עשן. "הנושא אינו גברת זו או אחרת שרוצה לסגור מרפסת. הסיפור של הרפורמה הוא אחר – אינטרסים. וכסף. הרבה מאוד כסף שישחרר יזמים מכבלי התכנון ומכבלי החוק". הוא הציע להבחין בין המרפסת ובין המגדל – כלומר, לקדם טיפול והתייחסות שונה למי שרוצה לסגור מרפסת ולמי שרוצה לבנות מגדל. זאת לעומת האופן שבו הרפורמה מקודמת כיום, שבו, בשם הצורך בסגירת מרפסות, היא מאפשרת גם בניית מגדלים ללא בקרה.

לדברי איריס האן, הסיסמא "תוכנית אחת בוועדה אחת" היא סיסמא כללית מדי ושטחית מדי. היא יכולה להתאים לתוכניות מסוימות ברמה מקומית, אך ברמה מטרופולינית וארצית יש חשיבות רבה להליך תכנוני היררכי. דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, הביעה חשש נוסף: בכל תוכנית אולי תעסוק רק ועדה אחת, אך ועדה זו תהיה אחת מ-116 הוועדות המקומיות, ולא אחת מ-6 הוועדות המחוזיות. כוונת הממשלה לחזק את 116 הוועדות המקומיות בנציגי ציבור ובכוח מקצועי, בצורה יעילה ושוויונית, נראית לה כבלתי-ישימה. לדברי דליה בארי ודוברים נוספים, יש לפעול לחיזוק הכוח המקצועי בוועדות המחוזיות, באמצעות הגדלת המשאבים, כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות המתכננים.

מה אפשר לעשות

הקריאה הברורה של הדוברים בכנס הייתה כי אין לקבל את הרפורמה הזו וכי יש להיאבק בה – מוקדם ככל הניתן. על הציבור לדרוש את זכותו לא רק לקחת חלק בהליכים התכנוניים, אלא גם בדיונים על עיצוב חקיקה תכנונית שתשנה את פני התכנון במדינה.

הדוברים בכנס הביעו חשש כי מן האופן שבו מקודמת הרפורמה כעת ברור כי התוצר אשר יובא לאישור הכנסת יהיה "חבילה מבושלת היטב", מנוסחת עד תום, ואז לא יתאפשר לחברי הכנסת להציע שינויים של ממש בנוסח הרפורמה. התנהלות כזו מנטרלת את חברי הכנסת מהשפעה, מדירה משרדי ממשלה מסוימים, ומרחיקה את הציבור, תוך יצירת מצג שווא כאילו הרפורמה היא שינוי טכני גרידא.

חבר הכנסת ד"ר דב חנין הדגיש את הצורך בייצור קואליציה רחבה של מאבק. לדבריו, בסופו של דבר, הממשלה תנסה להעביר ולאשר את הרפורמה בכנסת במהלך מהיר, תוך דיונים מרתוניים בלחץ זמן. ח"כ חנין הדגיש כי הביקורת הציבורית חשובה, משום שהיא תחזק את חברי הכנסת המתנגדים לרפורמה, ותשפיע על אלה מבין חברי הכנסת שעדיין לא מודעים להשפעות הרפורמה ולהשלכותיה.

לדבריו ניר פפאי, הרפורמה הנוכחית נתפסת לא כנושא לאומי, כמו נושא הקרקעות (שקודם ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל) אלא כנושא ביורוקרטי. האתגר הניצב בפני ארגוני הסביבה והחברה הוא פיצוח טעות תפיסתית זו, תוך תרגום לציבור של משמעותה האמיתית של הרפורמה – איום אסטרטגי סביבתי וחברתי!

פפאי, ראש המטה לתכנון אחראי, המאגד את הארגונים הסביבתיים והחברתיים הנאבקים ברפורמה, סיפר כי עד כה התנהל המאבק ב"שלב שקט", בשל הקושי לנהל מאבק ציבורי נגד רפורמה המקודמת במחשכים, כאשר מקור המידע העיקרי עליה הוא שמועות ואמירות שלא לציטוט. לדבריו, עתה, עם פרסום החלטת הממשלה בנושא, יחל שלב הקמפיין הציבורי. דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, הדגישה גם היא את הצורך לעורר את הציבור – להפיץ מידע, לספר על השלכות הרפורמה ולפעול בכל החזיתות.

רק כאשר הציבור יבין כי הרפורמה פוגעת בו, כי לא מדובר ב"ייעול ופישוט" לצורך סגירת מרפסת, אלא בשכתוב מלא של חוק התכנון והבנייה, תוך פגיעה באיכות התכנון ובשוויוניות, ותוך ביטול כמה מן הגופים, התהליכים והמוסדות שהגנו על ערכי הטבע, על השטחים הפתוחים ועל האינטרסים המטרופוליניים, רק אז ניתן יהיה לגייס את הציבור למאבק.

בהקשר זה אנו פונים אליכם – לנצל את במת הבלוג כדי להציע דרכי פעולה למאבק ברפורמה, לשאול שאלות על השפעותיה, לתאר חוויות שעברתם מול הוועדות המקומיות והמחוזיות, ועוד.

ביום שלישי, ה-12 בינואר 2010, בשעה 18:30 בערב, נקיים במרכז החתירה דניאל שעל גדות הירקון כנס חירום ציבורי פתוח בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, והשפעתה על חיינו. הפרטים המלאים על הכנס – כאן.

מה זו בעצם הרפורמה בחוק התכנון והבנייה

הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שהשלכותיה מרחיקות לכת, מקודמת במרץ על ידי הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, ללא דיון ציבורי של ממש, וללא מחשבה עמוקה על השלכותיה ועל חלופות אפשריות עבורה. 

בבסיס הרפורמה עומד עקרון פשוט – "תוכנית אחת תאושר בוועדה אחת". כפועל יוצא, סמכויותיהן של שש ועדות התכנון המחוזיות צפויות להצטמצם, עד לכדי ביטול הוועדות הללו. זאת במקביל לחיזוק 118 ועדות התכנון המקומיות, כך שאלו יוכלו לראשונה לאשר שינויי ייעוד קרקע והגדלת אחוזי בנייה. בנוסף, צפוי ביטולן של עוד שתי ועדות חשובות ביותר להגנה על שטחים פתוחים וערכי טבע: הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) והוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ).

האם צריך רפורמה? והאם זאת הרפורמה שצריך?

נציגי משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה טוענים כי הרפורמה תביא לצמצום הסרבול הביורוקרטי ולהאצת הצמיחה הכלכלית, באמצעות זירוז הליכי בינוי. אולם לפי ארגוני הסביבה והחברה, לא מדובר בשינוי טכני פשוט לייעול המערכת התכנונית, אלא ברפורמה שתגרום לפגיעה אנושה בשטחים הפתוחים ובמשאבי הטבע, תעודד פוליטיזציה של התכנון ברמה המקומית, תבטל את היררכיית הבקרה והאיזון הקיימת כיום על החלטות תכנוניות, ותקשה על קידום חשיבה מטרופולינית וחשיבה ארוכת-טווח.

המציאות מלמדת כי פעמים רבות ולחו"ף, ולקחש"פ והוועדות המחוזיות היו מגן משמעותי לשמירה על הסביבה וראייה תכנונית מטרופולינית רחבה – כך היה בהתעקשות הוועדה המחוזית תל אביב על הקמת פארק איילון (פארק חירייה) כפארק ירוק מטרופוליני וכך היה בקידום פארק חופי בצפון-מערב תל אביב. ביטולן של הוועדות המחוזיות יהווה אבן נגף גם בפני הקמת פארקים מטרופוליניים נוספים, כדוגמת רצועת הנופש ועמק הנרקיסים בגלילות.

אז מה עושים עכשיו?

מצטרפים אלינו, ואל המטה לתכנון אחראי המונה 15 ארגוני סביבה וחברה, במאבק ברפורמה בחוק התכנון והבנייה. רק באמצעות יידוע הציבור על משמעותה של הרפורמה, ובאמצעות הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות, נוכל להביא לביטולה, ולקדם במקומה שינויים ושיפורים בחוק התכנון והבנייה הנוכחי, אשר יגדילו את השתתפות הציבור בהליכי התכנון, יקדמו את השקיפות התכנונית וישמרו על ערכי הטבע והשטחים הפתוחים במדינה.

כנס החירום הציבורי שנקיים ב-12 בינואר מבקש להביא את המידע על הרפורמה והשפעותיה לציבור, ולעודד אותו לפעולה. חלק ניכר מן הכנס יוקדש לשאלה: מה אנחנו כציבור מעורב ופעיל יכולים לעשות בעניין. לקראת הכנס, נשמח אם בתגובות לפוסט תעלו שאלות שעליהן הייתם רוצים לקבל תשובה מהדוברים בכנס, ואנו נציג אותן במסגרת הפאנל.

למידע נוסף על הרפורמה והשפעותיה, מומלץ מאוד לעיין במאמר "הדרך לתכנון הגון", שפרסם אדריכל חיים יעקבי, יו"ר עמותת "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון.

ישיבת מליאת ועדת התכנון והבנייה המקומית בתל אביב-יפו

בחודשים האחרונים פועלת ממשלת ישראל לקידום רפורמה בחוק התכנון והבנייה (כאן תוכלו לקרוא את סיכום ועדת השרים בנושא). בבסיס הרפורמה עומדת התפיסה כי "תוכנית אחת תאושר בוועדה אחת", ומטרתה המוצהרת היא קיצור וייעול הליכי תכנון ואישור תוכניות. במסגרת הרפורמה מוצע להרחיב באופן משמעותי את סמכויות 116 הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, ולצמצם את סמכויות 6 הוועדות המחוזיות, עד כדי ביטולן.

קואליציה של ארגוני סביבה וחברה מובילים (וביניהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, חיים וסביבה, מגמה ירוקה, גרינפיס ישראל, מרכז השל, במקום, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית ועוד), התאגדו כ"מטה לתכנון אחראי" ופועלים לשינוי הרפורמה המוצעת.

להלן סיכום עיקרי הביקורת של ארגוני הסביבה והחברה על הרפורמה:

הוועדה המחוזית כגורם מאזן

קביעתה של המסגרת התכנונית המחוזית, באמצעות הגדרת תוכנית מתאר מחוזיות הנידונות ומאושרות בוועדות המחוזיות, משקפת את האיזון בין האינטרסים המקומיים השונים בתחום המחוז, בגבולות שהותרו בתכניות המתאר הארציות. בהיעדר הכוונה ברמה מחוזית, בדמות הוועדות המחוזיות, לא תתקיים כל אפשרות אמיתית לממש מדיניות תכנון מטרופולינית ארוכת-טווח, על כל המשתמע מכך.

הוועדה המחוזית כגורם מצמצם שחיתות

מאחר שבוועדות התכנון מתקבלות החלטות מכריעות הנוגעות לחלוקת משאבים והענקת זכויות, ונושאות משמעות כלכלית אדירה, מערכת התכנון חשופה לשחיתות. המצב כיום, שבו מערכת התכנון פועלת כמערכת היררכית, שבה כל רמה מבקרת את זו שתחתיה, מצמצם מאוד את היכולת למעשי שחיתות. אם תיושם הרפורמה, על פי העיקרון של "תוכנית אחת בוועדה אחת", תוחמר עד מאוד הסכנה לשחיתות ותצומצם היכולת לאתרה ולמונעה.

יש לקדם את ייעול הליכי הרישוי מבלי לגרום לפיחות במעמד התכנון

כיום, היתר להקמת מבנה מגורים בן מאות יחידות עובר הליך דומה לזה של סגירת מרפסת. זהו מצב שראוי לשנותו. המלצתנו היא לפעול לגיבוש השינויים המתאימים בחקיקה ובתקינה כדי לייחד מסלולי רישוי לבקשות לפי גודלן ומהותן. יש להבדיל בין בקשות להיתר לבנייה חדשה או לבנייה במסגרת תוכנית גדולה יחסית, לבין בקשות לשינויים במבנים קיימים או סביבתם כמו סגירת מרפסת או קירוי, הגבהת גדר, איחוד או חלוקת דירות ועוד.

הרפורמה בתחום התכנון והבנייה נחוצה בהחלט, אלא שיותר משהיא נחוצה במישור ה'תכנון', היא נחוצה במישור ה'בנייה', דהיינו, בייעול הליכי הרישוי שבסופם הוצאת היתרי בנייה המאפשרים את ביצוע הבנייה.

יש לפעול לקידום התמקצעות הוועדות המקומיות

אין לבטל את ועדות התכנון המחוזיות, אך יש לפעול לחיזוק הוועדות המקומיות, בין היתר על ידי שינוי הרכבן, מתן הכשרה לחברים בהן, וחיזוק מנגנוני הפיקוח האובייקטיביים בתוכן, באופן שיאפשר להן לעמוד בדרישות ולקבל על עצמן סמכויות שהחוק הקיים כבר מאפשר להן.

כיום, הוועדות המקומיות מורכבות מנבחרי ציבור (חברי מועצת העירייה) בלבד. מוצע לשנות את הרכבן כך שיכלול שליש נבחרי ציבור, שליש נציגי משרדי ממשלה ושליש אנשי מקצוע בלתי תלויים (נציגי ארגוני סביבה, נציגי ארגונים חברתיים, נציגי האקדמיה ועוד). כמו כן מוצע לקדם מנגנונים להגברת ייצוג קהילות התושבים בוועדות.

יש לפעול להגדלת השתתפות הציבור בתהליך התכנון

כיום, האפשרות להפקיד התנגדויות היא המרכיב העיקרי של השתתפות הציבור בתכנון. לאור חשיבותו הרבה של התכנון, ועל מנת להבטיח בקרה יעילה על תהליכים וקבלת החלטות ותוצר תכנוני טוב יותר, נדרשת מעורבות של הציבור גם בשלבים נוספים, מוקדמים יותר, של הליכי התכנון. מעורבות זו עשויה להביא לצמצום ההתנגדויות לתוכניות, לבניית הסכמות ולייעול ההליך התכנוני כולו.

יש לעגן בחוק את חובת יידוע הציבור על פעילות תכנונית

מוצע לעגן בחוק את חובת הרשויות להביא ליידוע אפקטיבי של הציבור אודות כל פעולה תכנונית חדשה. במקביל, יש לאפשר לציבור התושבים נגישות מקסימלית למידע תכנוני.

לקריאה נוספת: כל רפורמה צריכה (סגירת) מרפסת – איריס האן

ביום חמישי ה-6 באוגוסט בשעה 18:00 נערכה בפארק החורשות מסיבת טבע בחינם לכל המשפחה, אשר כללה הצגה, סדנת יצירה וריקודים עם מערכת הגברה הפועלת על אנרגיה סולארית. המסיבה נערכה לכבוד צעד חשוב בדרך למימוש פארק החורשות: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב החליטה לקבל את מרבית סעיפי ההתנגדות שהועלו על ידי החברה להגנת הטבע באזור תל אביב ותושבי דרום תל אביב, לתוכנית הבנייה בשכונת קריית שלום, אשר איימה לפגוע בחורשות.

(המשך…)