משמר המועצה

ביום ד', ה-24 בפברואר, התקיים בתל אביב אחד מבין ארבעה כנסי חירום מקבילים שערכו ברחבי הארץ החברה להגנת הטבע והמטה לתכנון אחראי, בנושא הרפורמה המוצעת בתכנון ובבנייה (להזמנה לכנס). במפגש נחשף הציבור לעיקרי הרפורמה ולהשלכותיה הבעייתיות, והועלו הערות ותגובות בנוגע אליה ולדרך שבה היא מקודמת.

הרפורמה המוצעת כיום בחוק התכנון והבנייה היא הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה בשנים האחרונות, וצפויות לה השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת. היא צפויה לייצר תכנון לקוי המונע מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, שישפיע על כל היבט של חיי האזרחים במדינה. חוק התכנון והבנייה הוא מהמורכבים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל, וראוי שתיקונו ייעשה תוך בחינת כל ההשלכות והשיקולים האפשריים, שכן מחירה של טעות במקרה זה הוא קשה וארוך טווח.

את הכנס פתח אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, שאמר:

באמצעות החלשת הוועדות המחוזיות, ביטול תוכניות המתאר המחוזיות, הגדלת הסמכויות הניתנות לוועדות המקומיות, הפרטת התסקירים הסביבתיים והקמת אינספור ועדות משנה לא מפוקחות ולא שקופות, הרפורמה מחזקת את המקומי על חשבון המחוזי, את התכנון קצר-המועד על חשבון התכנון ארוך-הטווח, את הפוליטי על חשבון המקצועי ואת האינטרס הכלכלי הפרטי על חשבון האינטרס הסביבתי-הלאומי.

בדבריו, הוא הדגיש גם כי הרפורמה משקפת קיטוע של המרחב הרציף לתתי-מרחבים נפרדים, ופירוק של מבנה היררכי קיים לסבך ביורוקרטי מורכב. הוא הביע חשש כי יהיה קשה יותר להגן על ערכי הטבע במטרופולין, עם ביטולן של הוועדות המחוזיות:

האם בריכת החורף, בגבול חולון תל אביב, תישאר אתנו גם לאחר הרפורמה? האם, ללא סמכות תכנונית מטרופולינית, וללא תוכנית מתאר מחוזית, ישכילו חולון ותל אביב-יפו לזהות את ערכי הטבע במקום ולשמר אותם כאתר טבע עירוני ייחודי? האם יצליחו לעשות זאת יחד? או שמא השיקולים קצרי הטווח של כל רשות יכריעו את הכף וגם בריכת החורף בחולון תיעלם – כפי שנעלמו 95% מבריכות החורף במישור החוף מאז הקמת המדינה.

את דבריו המלאים ניתן לקרוא כאן.

להלן סיכום נקודות עיקריות של דבריהם של שאר הדוברים בכנס:

איריס האן, רכזת תחום תכנון ומחקר, מכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה בוועדת התכנון הארצית:

• לא הוגדרו מטרות לחוק, לא מול הציבור ולא בפרק מקדים בחקיקה.
• השקיפות גדלה, אך שיתוף הציבור קטן: ההשפעה היחידה של הציבור נותרה במנגנון ההתנגדויות. אין חובת תמלול והקלטה של דיוני הוועדות הארציות, שהופכות להיות בשליטת הממשלה.
• החוק החדש מונע ממי שאין לו זכות קניינית להגיש התנגדות.
• צעד אחורה בהגנה על שטחים פתוחים: ביטול תוספת 1 לחוק הישן, ביטול הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). מסלול פיתוח קרקע חקלאית הופך זהה למסלול פיתוח רגיל.
• הפרטת תסקירי ההשפעה על הסביבה: התסקירים ייבדקו על ידי יועצים חיצוניים פרטיים (אין הרבה כאלו בשוק. קיים חשד לניגודי עניינים, או פתח לחוסר מקצועיות וירידה באיכות התסקירים). בחוק קבעו לאיזו סוג תוכניות יש להגיש תסקיר סביבתי, אין מקום לשיקול דעת של הוועדות להורות על תסקירים לתוכניות אחרות.
• עקרון "תוכנית אחת בוועדה אחת": לא מתאים לכל תוכנית, לפעמים צריך שיקול דעת נוסף.
• ביטול ההיררכייה של המערכת: נלקחה לקיצוניות, במקום המערכת המאוד היררכית שיש היום, יוצרים מערכת של 144 ועדות אוטונומיות שאין חיבור ותיאום ביניהן. בנוסף – מבטלים את התוכניות המחוזיות.

עו"ד קרן הלפרין מוסרי, פרויקט קהילה וסביבה בעמותת אדם טבע ודין:

• הרפורמה הרסנית! ראשית, יש לדאוג להאריך את התקופה להגשת התנגדויות לרפורמה.
• כרבע מהפניות אשר מגיעות למוקד של אדם טבע ודין הן תחום התכנון והבנייה. אנשים חשים את התכנון באופן יומיומי.
• לא יעלה על הדעת שהרפורמה לא הייתה מתואמת עם משרדי הממשלה, גם הם קיבלו את 21 היום שניתנו לציבור.
• הרפורמה לא מתאימה את התכנון למאה הנוכחית: אין בה מנגנונים של שיתוף ציבור במנגנונים מוקדמים, אלא יידוע ציבור רק לאחר שכבר הושקעה עבודה תכנונית רבה, וקשה לערוך שינויים בתוכניות. לציבור נותרה רק האפשרות להגיש התנגדויות.
• הרפורמה מביאה עמה סרבול במקום ייעול.
• תיקון 89 שמאפשר הגנה על עצים - מבוטל.
• שטחי ציבור: ועדות מקומיות יכולות לאשר תוכניות שמגדילות ב-50% מוקדי תעסוקה ומסחר מבלי להוסיף שטחים ציבוריים.
• נושאי תשתיות: מקודמים בוועדות מיוחדות ואוטונומיות.

אדר' דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון:

• לאחר הבחירות האחרונות נקראתי למשרד ראש הממשלה לייעץ לרפורמה. שאלו אותי כיצד ניתן לקדם פרויקטים תקועים והצעתי להגדיל תקנים ולהצעיר את המערכת בדם חדש. עם קום המדינה היו במערכת התכנון 200 תקנים – כאשר אני סיימתי את תפקידי לפני כמה שנים היו בה 202 תקנים. בנוסף הצעתי קידום שינויים במערך הרישוי.
• פקידי המשרד אמרו כי ראש הממשלה לא יסכים לכזו הצעה – הוא מעוניין ברפורמה – ב"החלפת מערך התכנון הקיים במערך חקיקתי עדכני.
• לאחר קריאה מדוקדקת של החוק, סבורה כי שלוש מטרות החוק הן: (1) הבטחת שליטת הממשלה בהחלטות מוסדות התכנון; (2) חיזוק מוסדות התכנון המקומיים, והגדלת מספר המינויים הפוליטיים בהם; (3) להיפטר ממערך הוועדות והתוכניות ששומר על שטחים פתוחים.
• מבלבלים את האויב, כדרך להשגת המטרות: עשרות ועדות חדשות, מונחים חדשים והגדרות משפטיות חדשות, עשרות מועדים ועוד. בנוסף ישנו צורך בנציגי ממשלה רבים בכל הוועדות האלו, מהיכן יגיעו אותם נציגים אם נתניהו לא מעוניין להוסיף תקנים? ואיך ימונו וייבדקו נציגי הציבור והממשלה?
• סעיף 137 לחוק: כל מה שועדה צריכה כדי להחליט החלטות ברות תוקף משפטי הוא שהיו"ר (שממונה על ידי השר)+ שני חברים (יש כאמור שלושה נציגי ממשלה, הממונים על ידי השר בכל ועדה) יהיה נוכחים, 15 דקות אחרי השעה שבה נקבעה תחילת הישיבה. גם אם נציגי הציבור (שאינם מקבלים שכר על חברותם בועדה) יאחרו – יהיה אפשר להחליט בעלדיהם.
• לסיום, צפויי כאוס גדול בתקופת המעבר בין החוקים בשל שייקח זמן גדול למערכת ללמוד את נהלי העבודה החדשים.

אורלי רונן, מרכז השל:

• חוק חזר חזון וחסר כיוון, הוא מתקן נושאים של תכנון בעזרת פלסטרים ולא בעזרת אסטרטגיה.
• החוק לא מתמודד עם מערכת היחסים בין בשלטון המרכזי למקומי.
• החוק לא מטפל בבעיות של שחיתות – כי אלו בעיות מערכתיות במבנה השלטון המקומי, ולא במערכת התכנון.
• עדכניות: החוק לא עומד בסטנדרטים החדשים שמקודמים בעולם, שם לא מדברים רק על שיתוף ציבור, אלא מקדמים שותפות ציבורית ומשילות.לפני עשור התחלנו לדרוש שקיפות, כשלב ראשון בשיתוף ושותפות, החוק נותן רק את זה ולא יותר מכך.
• פיתוח רב קימא: בחוק אין התייחסות להחלטות והנחיות של משרדי ממשלה אחרים, הממשלה כבר הצהירה על פיתוח בר קימא כתפיסה עתידית של המדינה. אבל במקום להכניס את תפיסות אלו לחוק - מקדמים מהלכים הפוכים.

גיל לימור, האגודה לזכיות האזרח:

• בישראל, רבת פערים ואוכלוסיות, חשוב לשמור על מערכת שמאפשרת תכנון טוב ושיוויוני. למען צמיחה של כלל האוכלוסיה, ולמניעת הדרה.
• הארגונים החברתיים מאוד מדואגים מהרפורמה, היא מחלישה את מערכת התכנון ובהכרח תפגע באוכלוסיות מוחלשות ובמיעוטים, מי שלא מסוגל להתמודד עם מערכת תכנון שמקדשת מהירות.
• אין דרישה לתסקיר חברתי של תוכניות, אין ייעוץ חברתי, אין שיתוף של משרד הרווחה. אין התייחסות לסוגיות של דיור, נגישות, אבטלה או פערים.
• פגיעה בדמוקרטיה: יש הרעה ביחס למצב הקיים. אין דמוקרטיזציה של התכנון, אין הגנה על מיעוטים וייצוג הולם של אוכלוסיות, יש פגיעה באיזונים ובבלמים.
• פגיעה ברשיות חלשות: אין חיזוק של רשיות חלשות, רשיות שלא יעמדו ביעדי החוק (בניהן, קצב אישור תוכניות) תמונה להם ועדה קרואה של ידי שר הפנים.

אילן שירקון, יו"ר פורום מקרקעין של לשכת עורכי הדין:

• המצב הקיים בלתי אפשרי, ולכן דרושה מהפכה במוסדות התכנון. לוקח שנים להעביר תוכנית בנייה, בסמכות מחוזית לוקח 5-10 שנים. המצב הקיים פוגע באזרחים ובזכות הקניין שלהם. להשיג היתרי בנייה לוקח כשנה שנתיים.
• "תוכנית אחת בועדה אחת" לא שווה שחיתות. ישנם גורמי בקרה ומשקיפים.
• זכות הקניין: הרפורמה מקדמת את מימושה זכות ומתירה חסמים קיימים.
• יש עדיין שינויים נדרשים: כגון קידום שקיפות.

מיקי ליפשיץ' (מנהל עמותת ארץ אהבתי):

• ראשית, אני מפנטז על חוק שהעמותות והארגונים הסביבתיים יהיו היוזמים שלו, ולא רק מגיבים.
• שטחים פתוחים: בחוק יש שורה אחת בלבד שעוסקת בשטחים פתוחים, אין שום הבדל בהתייחסות בין תכנון עירוני לבין תכנון במרחב הכפרי/המועצות האזוריות.
• אין בחוק מנגון שימנע תהליכי פירוור או יגן על המעמד המיוחד של המרחב הכפרי.
• בחוק אין ייצוג לערכי תמ"א 35.
• אין ייצוג הולם בוועדה הארצית למועצות האזוריות, אשר חולשות על מרבית שטחי הארץ (ועל מיעוט התושבים).

ערן בן ימיני, התנועה הירוקה:

• מה הם מניעי החוק? הטיעונים הענייניים בפרטי החוק לא מעלים תשובה כוללת. צריך להסתכל על יזמי החוק, אשר כנראה נכתב עוד לפני הבחירות, את החוק לא מניעים מניעים של יעילות והתייעלות, ואפילו לא תאוות בצע ואינטרסים. את החוק מניעה אידיאולוגיה – אותה אידיאולוגיה שבאה לידי ביטויי בשלל רפורמות של הממשלה הנוכחית (בתכנון, תחבורה, בריאות הנפש ועוד) – פירוק הכח הציבורי. החלשת הכוחות במדינה שפועלים לרווחת הכלל – מתוך אמונה שהשוק "יסדר" את הכל מעצמו.
• צריך לחבור לכלל הנפגעים מן הרפורמות השונות – לקואליציה רחבה.
• ברפורמה זו לא יראו מהר את התוצאות בשטח, אלא תוך מספר שנים. ישנו קושי להסביר לציבור שיש בעיה, כי מדובר פה בסדרי גודל אדירים: היקף ארצי ולאורך שנים.
• החדשות הטובות: ראש הממשלה הוא לחיץ וחלש, יש לתקוף אותו ישירות לשינוי החוק.

רחל גלעד וולנר, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, עיר לכולנו:

• בתור פעילה חברתית-סביבתית שהייתה שותפה למאבקים נגד תוכניות בינוי, שהיום חברה בועדת המשנה לתכנון ובנייה, אני יודעת שהידיעה שההחלטה בוועדה היא לא הערכאה האחרונה לאישור תוכניות מחזקת מאבקים ומאפשרת לתושבים להמשיך לנסות להביע את דעותיהם.
• כאשר מסתכלים על מדד של "האם אני יכול להשפיע על חיי?” החברה האזרחית בונה את החוסן שלה מידיעה שלתושבים יש יכולת להשפיע.
• הרפורמה תחזק רצף את תחושת האין אונים – שאין לאן לפנות, ואין איך לערער על החלטות שכבר נתקבלו (לעיתים במחטפים).
• הרפורמה יכולה להוביל להעמקת תחושת היאוש האזרחי, וכשתתחיל התעוררות היא תהיה מאוחרת מדי.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מרצ:

• החוק לא דמוקרטי: מי שרוצה לחסוך בזמן, בעצם רוצה לחסוך בדמוקרטיה, אשר זקוקה לזמן כדי לקבל החלטות ולשתף במידע.
• פגיעה בדעת וזכיות המיעוט: כיום כל חבר ועדה יכול להגיש ערער על החלטה שהתקבלה. החוק החדש דורש חתימות של כרבע מחברי הועדה על מנת להגיש ערער.
• יו"ר הוועדה: כיום בעל קול נוסף בהצבעות, במקרים של שיווין ופתוח לשיקול דעת. לפי החוק החדש יו"ר הועדה מקבל אוטומטית קול נוסף בהצבעות.
• "שר הפנים יקבע”: מוטו שחוזר בסעיפים רבים בחוק. מינויים רבים הם של שר הפנים - הוא ממנה חלק מן המתדיינים, מגדיר להם סמכויות, וקובע מי יהיו אלו שמוסמכים לדון בערעורים על החלטותיהם.
• במקום לחזק את נציגי הציבור שיושבים בועדות (באמצעות שכר) מגדירים עוד תקנים לנציגי השלטון המרכזי (שהינם בשכר).
• לוח הזמנים הופך את שיתוף הציבור ללא ישים. נבחרי הציבור לא ישמעו יותר את התנגדיות הציבור, אלא בורר שממנה שר הפנים.
• רפורמה לעשירים: דרישה לתשלום מהיר על השבחה. החוק מלא סתירות – מי שיודע לקמבן ימצא את הדרך, השאר יפלו במלכודות.

אדר' ליאת אזיקוב, קבוצת פעילי פלורנטין:

• מערכת התכנון משפיעה על החיים של כולנו, אבל היא נעלם עבור רובנו, אנו לא יודעים מה קורה בה וכיצד היא פועלת.
• פלורנטין היא דוגמה לשכונה שמקודמות בה במקביל תוכניות רבות אשר ישנו אותה מהותית.
• איכות התכנון היא יעד שנעדר מהרפורמה: חסר בה האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

לינקים לקריאה נוספת על הרפורמה:

1. לחתימה על העצומה
2. בלוג המטה לתכנון אחראי
3. על הרפורמה הסודית במוסדות התכנון כבר שמעת?, באתר החברה להגנת הטבע
4. הקרב על הבית, אבי דבוש, מנהל פרוייקט סביבה וקהילה בשתי"ל
5. "הרפורמה תחסל 60 שנה של תכנון": דינה רצ'בסקי, לשעבר ראש מנהל התכנון, בראיון בדה-מרקר
6. לסרטון הכנס שנערך בירושלים, youtube