משמר המועצה

הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010, נגעה בכמה נושאים סביבתיים ותחבורתיים, ובהם נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, השימוש העירוני בכספי קנסות החניה, החינוך לשמירה על בעלי חיים בעיר, ריסוס פרחי הבר בשטחים הציבוריים הפתוחים, ומדיניות גיזום העצים העירונית.

עיקר העיסוק בסוגיות אלה היה בשלב השאילתות. השאילתות הן שאלות קצרות שמגישים חברי המועצה לראש העירייה עד 48 שעות לפני ישיבת המועצה. במהלך הישיבה מקריא ראש העירייה את תשובותיו לשאילתות. החוק קובע כי סביב השאילתות לא יתקיים דיון או ויכוח, למעט שאלת המשך אינפורמטיבית קצרה שכל מגיש שאילתא רשאי לשאול. אף על פי שפרק השאילתות בישיבת המועצה הוא פרק מהיר וקצר, השאילתות מהוות, הן עבור חברי המועצה, הן עבור הציבור, הזדמנות מצוינת להיחשף למידע עירוני הנוגע לשאלות בוערות, באופן מרוכז ומתומצת.

סיכום זה, אם כך, יציג רק נושאים שעלו בשלב השאילתות בישיבת המועצה. בהמשך נעלה סיכום של יתר הנושאים שעלו לדיון בישיבת המועצה ה-22, ובהם המדיניות העירונית בנוגע לאופנועים, השימוש הראוי במרחב הציבורי, ועדכון על כך שהעירייה מכרה את זכויותיה בפרויקטי הבנייה בשוק הסיטונאי ובמתחם רמז-ארלוזורוב, על מנת ליצור מקורות תקציביים לבניית מבני ציבור ומוסדות ציבור, ולאפשר רכישת קרקעות לשטחים פתחים בפלורנטין ובשכונות אחרות.

איפה נוסעת התחבורה הציבורית בעיר?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שכבר העלה בעבר הצעה לסדר לאישור נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אבן גבירול, העלה בישיבת המועצה האחרונה שאילתה בנושא זה, ובה ביקש לדעת כמה קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נסללו בעיר מאז ראשית כהונתו של ראש העירייה חולדאי בשנת 1998. ראש העירייה השיב כי מאז ראשית שנת 2000 נוספו ברחבי העיר למעלה מ-11 קילומטרים של נת"צים, מתוך סה"כ של 47 נת"צים בעיר. הוא עדכן עוד כי בשנת 2010 מתוכננים נתיבים נוספים ברחובות הר ציון והשומרון (800 מ'), יצחק אלחנן (310 מטר), וקינג ג'ורג' (280 מטר).

לקריאה נוספת בנושא זה – מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפתח תקווה לתל אביב – מי הגיע ראשון? [24 בספטמבר 2009. יגאל חי. הארץ].

לאן הולך הכסף שמרוויחה העירייה מקנסות חניה בלב העיר?

שאילתה שהגישה חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) ביקשה לברר מה סכום כופר החניה שהצטבר בקרן החניה של תושבי רובע לב העיר, ולאיזה מטרות מייעדת אותו העירייה. ראש העירייה רון חולדאי (תל אביב1) השיב כי יתרת הסכום בקרן היא 464,808 שקלים, וכי העירייה משתמשת בכסף לבניית חניונים באזור הגבייה. ראש העירייה סירב לענות לשאלת ההמשך של חברת המועצה, האם ניתן להשתמש בסכום זה על מנת להציע חניה לדיירי מתחם שוק בצלאל, אשר על מגרש החניה המשמש אותם כ"חניון קרוב לבית" ברחוב מכבי, צפוי להיות מוקם פרויקט בנייה שעבור החניה בו ייגבו מהשכנים 200 שקלים מדי חודש.

לקריאה נוספת בנושא זה – בשורה רעה לתל אביבים: 270 מקומות חניה יאבדו [15 בפברואר 2010. אלי סניור. Ynet]

מדוע מרססים את פרחי הבר?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנוגע למדיניות הריסוס העירונית. הוא תהה מדוע שלא תימנע העירייה מריסוס שדות וקטעי בר שאינם משמשים את הציבור באופן ישיר, ובכך תתמוך בטבע העירוני המקומי. חבר המועצה ציין גם כי לעירייה לקח יותר מחודשיים להשיב על השאילתה הזו.

תשובת ראש העירייה הייתה כי "במרבית המקרים אנו נדרשים לטפל בעשבי בר מסיבות שונות וחשובות כמו תחרות על מי השקיה מול צמחי הנוי, תלונות תושבים על מפגעי נחשים, הזנחה ולכלוך, פגיעה במדרכות ושבילים וכו'. סילוק העשבייה נעשה קודם כל על ידי קלטור ידני ורק אחר כך על ידי ריסוס (בחומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות)".

יחד עם זאת הוא ציין כי בשנים האחרונות גדל מספר החורשות בעיר שבהם הושארו צמחי בר – ביפו, בשכונת עזרא והארגזים, ברמת אביב ועוד.

לקריאה נוספת בנושא זה – רשימתו של יהונתן היימן על שלוש חורשות ברמת אביב שבהן נמנע הריסוס ונותרו צמחי בר בזכות פעילות עיקשת ונמרצת של גלית סמואל, מפורום התושבים למען טבע עירוני בתל אביב-יפו, ופעילים נוספים. [10 באפריל 2010. בלוג דיווחים מהשטח]

האו האו, האו דו יו דו

עד כה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכלי השאילתא נעשה שימוש רק על ידי חברי האופוזיציה. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), שהוא חבר הקואליציה עשה, בשנית, ובאופן יוצא דופן, שימוש בכלי השאילתה, וביקש לדעת מדוע לא אושר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לתוכנית חינוכית לקידום קירוב בין ילדים ובעלי חיים, וצמצום האלימות כלפי בעלי חיים. חבר המועצה קבל עוד כי רק עשרה חודשים לאחר ששלח הצעה לתוכנית כזו למנכ"ל העירייה, קיבל עליה תשובה. ראש העירייה השיב כי העירייה מקצה מאות אלפי שקלים לתוכניות חינוכיות הקשורות בצמצום האלימות ובקירוב לבעלי חיים.

מדוע גוזמים את העצים

שאילתה נוספת של חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי עסקה בגיזום העצים בעיר. חבר המועצה טען כי העצים נגזמו "בניגוד לנוהל החדש לטיפול בעצים ולכל היגיון סביר" וכי "שורת העצים שהצלה על המדרכה ויצרה נוף ירוק, נותרה עירומה בשיא עליבותה וחשפה את אפרוריותו של הרחוב".

ראש העירייה השיב כי עבודות הגיזום נעשו על ידי חברת החשמל משיקולים בטיחותיים. לדבריו, הם נעשו בפיקוח אגף שפ"ע ובהנחיית אגרונום האגף, חיים גבריאל. ראש העירייה ציין כי בדיקה שנערכה מצאה כי "העבודות ככלל בוצעו כנדרש". הוא הוסיף כי "מאחר ולא הושארה עלווה לכיוון הכביש והמדרכה נוצרה אמנם תחושה זמנית שהעץ עירום, אך למעשה בתוך מספר שבועות העלווה תצמח ותחחדש והעץ ילבלב מחדש". העלאת הנושא אף הביאה את ראש העירייה לקנטר את חבר המועצה, באומרו – " אני שמח שנכנסת לרשימה מפוארת של חברי מועצה ואחרים שכל שנה עושים כותרות סביב הנושא, אך כמו בכל שנה – גם השנה – אתה מוזמן ליהנות בעוד מספר שבועות מלבלוב העצים".

לצפייה בצילום ישיבת המועצה – לחצו כאן.

בישיבה ה-14 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה בדצמבר 2009 הועלו שלל נושאים הקשורים לשקיפות ונגישות למידע, שעליהם פירטנו בהרחבה כאן. בנוסף נידונו בישיבה נושאים סביבתיים, תכנוניים ותחבורתיים מעניינים נוספים.

האם התוכנית העירונית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה היא סבירה וקבילה?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בבקשה לדעת מתי עיריית תל אביב-יפו תגיש תוכנית להפחתת זיהום האוויר מתחבורה, שתהיה "סבירה וקבילה", זאת לאחר שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, טען כי התוכנית הקיימת שהגישה העירייה אינה מספקת ונזף בעירייה באומרו כי "לתושבי תל אביב-יפו מגיע לנשום אוויר נקי יותר".

לדברי ראש העירייה רון חולדאי, עיריית תל אביב-יפו הגישה תוכנית כזו, המתבססת על איסור כניסת רכבים מזהמים למרכז העיר, ועל דרישה מחברות האוטובוסים לעבור לצי אוטובוסים פחות מזהם, ומטרתה היא להוריד את הזיהום בעיר בכ-50% עד לשנת 2014. ראש העירייה טען כי התוכנית הוגשה בתיאום המשרד להגנת הסביבה, וקבל על הסבך הביורוקרטי המונע אישור תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה במסגרת תיקון 84 לחוק. לדבריו, הודעת המשרד להגנת הסביבה היא "תמוהה, בלשון המעטה", ובבכוונתו לפנות לשר, להציג בפניו את התוכנית הקיימת ולבקש את אישורו בהעברתה ובקבלת אישור משרד התחבורה עבורה.

האם כיכר דיזנגוף תרד על הקרקע? והאם ייבנה מתחתיה חניון?

שאילתה נוספת שהגיש חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) עסקה בעתידה של כיכר דיזנגוף. בתשובה לשאילתה שהגיש חבר המועצה עפרון בישיבת המועצה הקודמת, הצהיר ראש העירייה כי "העירייה לא קיבלה כל הצעה" מיזם פרטי לבנות חניון תת-קרקע מתחת לכיכר דיזנגוף, בעוד מהנדס העיר הודה כי התקבלה מהיזם אבי רואימי תוכנית כזו וכי בעירייה "בהחלט בוחנים" את הנושא. חבר המועצה עפרון תמה מדוע העירייה לא דוחה את ההצעה על הסף, לאור הצהרותיו של ראש העירייה על "תום עידן הרכב הפרטי בעיר". גם בישיבת המועצה הנוכחית חזר ראש העירייה ואמר כי "העירייה טרם קיבלה החלטה עקרונית בדבר כיכר דיזנגוף", וזו תתקבל רק לאחר השלמת בדיקת היתכנות לנושא. בכתבותיהם של אסתי זנדברג ונועם דביר ב"הארץ" ניתן לקרוא כמה מן ההצעות לשיפוץ הכיכר. כך או כך, הצהיר ראש העירייה – בנושא כיכר דיזנגוף ועתידה ישולבו גם הליכי שיתוף ציבור.

בהמשך לתשובת ראש העירייה, ביקש חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) לקדם דיון בנושא עתיד כיכר דיזנגוף בהנהלת העירייה. מדבריו עולה כי הנהלת העירייה אינה מתכנסת לעתים קרובות. לדבריו – "זה גוף מספיק מכובד שחייבים להפעיל אותו הרבה יותר משהוא מופעל היום".

מה עושים במתחם תע"ש?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה שמטרתה לבדוק מה המצב הקרקעות ומי התהום באזור נחלת יצחק. לדבריו, אזרחים הפונים לעירייה לקבלת נתונים על היקף הזיהום בשטח לא מקבלים מידע מספק. לדברי ראש העירייה, "כל הקרקע המזוהמת סולקה ממתחם תע"ש ופונתה לרמת חובב", ו"כל תוצאות הבדיקות שעושה הרשות לאיכות הסביבה מתפרסמות באופן שוטף וקבוע וניתנות לכל דורש". בדיקות העירייה מגלות, לדבריו, כי כיום אין כל סכנה תושבים באזור. ראש העירייה ציין כי אינו יודע מה היא ועדת אלמוג (הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר) ומה הסטדנטים שנקבעו על ידה, אך כי כיום "אין מניעה לבנות במתחם תע"ש".

אין סוסים שנכנסים לתל אביב, ואין בעלי סוסים שמשלמים קנסות

חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), בחר גם הוא להשתמש בשאילתה ככלי להשגת מידע, אף על פי שהוא חבר הקואליצייה והנהלת העירייה. לדיאנסקי הוא חבר הקואליציה הראשון השנה המגיש שאילתה, וכפי שהשתמע מדבריו, הדבר נעשה מכיוון שלא היה שבע רצון מתשובתו של ראש העירייה לפניות קודמות בנושא השאילתה. שאלתו לראש העירייה קבלה על מיעוט הקנסות שגובה העירייה על החזקת סוסים וחמורים ללא היתר (מתוך 932 דוחות, שהוגשו לאורך זמן כנגד 60 עבריינים בסך הכל, נגבו עד כה 10 דוחות בלבד, בסך 6,106 שקלים).

בהמשך הישיבה בירך חבר המועצה לדיאנסקי על הצבת תמרורים בכניסה הדרומית לתל אביב, האוסרים על כניסת סוסי אלטע זאכען לעיר.

איזה תואר צריך כדי להיות חבר בתאגיד המים העירוני?

דיון קצר בישיבת המועצה עורר בנו שאלות לגבי התנאים והדרישות למינוי חברים בתאגידים עירוניים, זאת לאחר שחבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), פרופסור לפילוסופיה בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, סיפר כי כהונתו בתאגיד המים העירוני נפסלה, בטענה כי השכלתו לא מספקת… לדבריו, ראש העירייה הבטיח כי יערער על ההחלטה. אנו נמשיך לעקוב, וננסה להבין מה הקריטריונים המוגדרים למינוי חברים – עובדי עירייה, חברי מועצה ונציגי ציבור – בתאגידים עירוניים.

על סדר היום: אולם ספורט חדש, בתי כנסת ישנים, הנחות בארנונה ודיור בר-השגה ביפו

בישיבה הוגשו ארבע הצעות לסדר על ידי חברי מועצה מסיעות רוב העיר, ש"ס, יאפא ומרצ. עבור שלושה מהם (אלון סולר, בנימין בביוף ואחמד משרהאוי) מדובר בהצעה הראשונה לסדר שהגישו מאז נבחרו למועצת העירייה.

אלון סולר (רוב העיר) הגיש הצעה לסדר לקידום בניית אולם ספורט רב-תכליתי נוסף בעיר, שיוכל לשמש גם את קבוצת הפועל אוסישקין. ההצעה עברה פה אחד.

בנימין בביוף (ש"ס) הגיש הצעה המבקשת להעניק לכל בתי הכנסת בעיר שי כלשהו במסגרת חגיגות המאה לעיר, לסייע לבתי כנסת הזקוקים לתמיכה, ולשקול הקמת בתי כנסת נוספים בעיר במקומות שבהם חסרים כאלה. ההצעה לגבש צוות שישקול את העניין ויגיש הצעות קונקרטיות עברה (סיעות עיר לכולנו ויאפא נמנעו).

עומר סיקסיק (יאפא) הגיש הצעה להקמת מנגנון לחקירת יכולת (בדומה למנגנון הקיים בהוצאה לפעול שבבית המשפט) על מנת לאשר למשפחות מוחלשות ועניות להתמודד עם חובותיהן לעירייה, באופן שאינו פוגע בקיומן הכלכלי ובכבודן. הצעתו של ראש העירייה, לקבל מהיועץ המשפטי לעירייה ביאורים לחוק הקיים, ואז לשקול בניית נוהל מחודש, חדש או מתוקן, התקבלה פה אחד.

אחמד משרהאוי (מרצ) הגיש הצעה לקדם דיור בר-השגה לערביי יפו, לאור מצוקתם של ערביי יפו בכל הנוגע לדירות הזמינות עבורם בעיר. לבקשתו, הוחלט להקים תת-ועדה שתעסוק בנושא דיור בר השגה לערביי יפו. ההצעה עברה (כשסיעת יהדות התורה-המפד"ל וחבר המועצה בביוף מש"ס נמנעו).

בשנה החולפת סבל נחל הירקון משני זיהומים חמורים: אחד בשל תקלה בביוב באור יהודה והשני בשל שריפה במפעל "סנו" בהוד השרון. בשנה הקרובה מתכננת רשות נחל הירקון להשלים מספר פרויקטים: עצירת זרימת "מי קיץ", "סיחרור" מים בקטע הנקי של הנחל והפעלת אגנים ירוקים. המטרה- מים נקיים יותר בנחל. ומה לדגים יש להגיד בנושא?

גאולת הירקון

בשנת 2003 החליטה הממשלה על פרויקט גאולת הירקון. הפרויקט היה אמור תוך מספר שנים להפוך את נחל הירקון מ"חצר אחורית" בה זורם הביוב בדרך לים, ל"חצר קדמית" של טבע ופנאי לרווחת כל תושבי המטרופולין. מאז עברו שש שנים ועדיין לא נראים ילדים שוחים בירקון. "אנו עוסקים הרבה זמן בתוכנית גאולת הירקון", אמר ראש העיר מר רון חולדאי בישיבה של רשות נחל הירקון, "ולמרות שהקצב איטי מדי ועם הרבה יסורים, אנו רואים את האור בקצה המנהרה".

טיפול שלומיאלי

בשנה החולפת  שתי תקלות גרמו לזיהומים קשים בירקון. השרפה במפעל סנו בהוד השרון גרמה לזרימת חומרים שהמיתו את החיידקים המפרקים את הביוב וגרמו לקריסת מערכת טיהור השפכים של הוד השרון. בנוסף למי הביוב שזרמו לנחל, הגיעו אליו גם החומרים המזיקים שיצאו מכלל שליטה בשריפה.  מי הנחל העלו קצף ובעלי החיים בו מתו בהמוניהם. לכתבה על השריפה מערוץ 2 . התקלה השניה ארעה בביוב של אור יהודה, בעקבותיה זרם ביוב גולמי לנחל איילון וממנו לירקון. זו תקלה שאפשר היה לתקן תוך שבוע, אך עקב טיפול שלומיאלי זיהום הנחל נמשך חודשיים.

דייג אוהב דגים. זיהום הביוב מאור יהודה הגיע לים ופגע בדגים. ולמי אכפת מהדגים אם לא לדייגים. דייגי יפו, הגישו תביעה יצוגית על סך 11.5 מליון ש' כנגד איגוד דן לביוב ועיריית אור יהודה. לטענת הדייגים, זיהום מי הים בביוב הגולמי גרם להשבתת עבודתם. "הדייג הושבת לגמרי ונגרמה פגיעה בפרנסתם של כ-500 דייגים", נכתב בבקשה לתביעה.  במשך חודשיים של היעדר פעילות ימית, מציינים הדייגים, הם סבלו מאובדן שלל דייג בסדר גודל של כ-350 טון. לפי תחשיב של שמונה דולר לק"ג דגים, מסכמים הדייגים את הפסדיהם כתוצאה מהזיהום בכ-11.2 מיליון שקל.

עתיד מתוק?

בשנה הבאה מתוכננות לפעול כבר חלק גדול מהמערכות של "גאולת הירקון".

שאיבה של "מי קיץ": עצירת זרימת זיהומים זמניים ממקורות קטנים, כגון נחל קנה.
"סיחרור מים" בקטע הנחל העליון: שאיבת מים בסוף הקטע "הנקי" של הנחל, סינונם והזרמתם שוב באותו הקטע, בכדי להגדיל באופן מלאכותי את כמות המים בקטעים שלא נגועים בזיהום.
בניה של "אגנים ירוקים" : בריכות בעלות צמחיה טבעית שישחזרו את בתי הגידול הלחים שהיו בסביבת הנחל בעבר, ויטהרו טיהור נוסף את מי השופכין של כפר סבא והוד השרון, לאחר שאלה עברו דרך מכון לטיהור שפכים. המערכת תשמש גם ללימוד של נושאים שונים בתחום האקולוגיה והבוטניקה.

עם זאת עדיין ישנן סכנות לנחל. משבר המים מגדיל את הלחץ על השימוש במים, וככל שהמים במכוני הטהור יהיו נקיים יותר כך יגדל הצורך להשתמש בהם ולא להזרימם בנחל. נוסף על כך, תקלות כמו אלו שקרו השנה עדיין יכולות לקרות.

נושא הטיפול בעצים, גיזומם והעתקתם נכנס בזמן האחרון ללב הדיון הציבורי. לאחרונה הוצגה בוועדה לאיכות סביבה, טיוטת נוהל לטיפול בעצים. הנוהל נכתב על ידי אגף שפ"ע בשיתוף פעולה עם גופים נוספים במהלך השנתיים האחרונות. הנוהל קובע את אופן הטיפול בעצים הנטועים ברחבי העיר, ואת חלוקת הסמכויות בתהליך העברת עצים ממקום למקום, ועקירתם. נציגי הפורום הירוק היו בישיבה ומדווחים.

אה, וגם לציפורים יש מה להגיד בנושא.

(המשך…)

בישיבת המועצה העשירית של עיריית תל אביב-יפו, נושא הטבע העירוני כיכב בשני מקומות – בהצעתו של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) לקידום הטבע העירוני, שעלתה פה אחד לוועדת הנהלה, ובאישור תקציב ראשוני להקמת מרכז לחקר ציפורים בראש ציפור שבפארק הירקון. כמו כן, התגלה שכותבי הפרוטוקולים מצליחים לנבא מראש מה יחליטו בוועדת נכסים ושחברי הוועדה מתבקשים לאשר דברים שכבר קרו בעבר.

ושאלה פתוחה – מה המועצה יכלה לעשות למען דו-קיום ולא עשתה?

(המשך…)

ביום ב', 29.6.09 בשעה 17:45 תתכנס לראשונה הוועדה לעניין בעלי חיים וטבע עירוני בראשות חבר המועצה עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות). בגילגולה הקודם היתה זו ועדה לבעלי חיים שבראשה עמדה חברת המועצה דאז, מטעם הירוקים, אורנה בנאי.

בין הדוברים בפגישה:

עו"ד ראובן לדיאנסקי – יו"ר הוועדה, חבר מועצה והנהלת העירייה

מר רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב-יפו

ח"כ איתן כבל –  יו"ר השדולה למען בעלי חיים בכנסת

מר עמיר בלבן (החברה להגנת הטבע)

הגב' דליה דורנר – שופטת ביהמ"ש העליון (לשעבר)

לפרטים מלאים :
הזמנה לועדת טבע עירוני