משמר המועצה

בישיבה האחרונה של מועצת עיריית תל אביב-יפו נדונה הזכות להפגין בכיכרות העיר המרכזיות ללא תשלום (ורגע אחרי שראש העירייה הצהיר כי אין דמוקרטית יותר מתל אביב-יפו, לא עלתה להצבעה הצעה הנוגדת את עמדתו שלו), הועלתה הצעה לקידום קמפיין לשתיית מי ברז בעיר, ונקבע כי יתקיים דיון עתידי בנושא הדינמיקה בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר.

*      *      *

ביום שני, 9 באוגוסט 2010, התקיימה ישיבת המועצה מס' 26, האחרונה לפני יציאת המועצה לפגרה עד אחרי החגים. הישיבה הייתה קצרה יחסית, אך עשירה בהתנגחויות והתנגדויות.

הישיבה החלה באיחור של כרבע שעה, ללא חברי סיעות "רוב העיר", "הירוקים", "חזית דתית מאוחדת" ו"יאפא". רוב חברי המועצה החסרים הגיעו במחצית השעה הראשונה של הדיונים, למעט עומר סיקסיק מ"יאפא", שלא היה בישיבה כולה.

בשלב השאילתות, שאלה יעל בן-יפת מה העירייה עושה למניעת מפגעי רעש בעיר. ראש העירייה השיב כי אין לו סמכויות (למרות שחזר וביקש סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים), וכי האחראית לאכיפה היא משטרת ישראל. רחל גלעד-וולנר קבלה על מיעוט המצילים בעיר, שגורם לסגירת חופי רחצה, וראובן לדיאנסקי תהה לגבי ההגנה על עצים בעיר, לאחר כריתות העצים הוותיקים ברח' טיומקין.

כמו בכל ישיבה, גם הפעם הועלו בישיבה ארבע הצעות לסדר של חברי המועצה:

הראשונה, של סגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), ביקשה לקרוא לעירייה לעודד את הציבור לשתות מי ברז, באמצעות פרסום נתונים על איכות המים בעיר, עריכת קמפיין ציבורי, וגם הפסקת שתיית בקבוקי המים המינרלים בישיבות מועצה. ראש העירייה הבטיח כי בישיבת המועצה הבאה ישתו מים רגילים "עם לימון ונענע". נחכה ונראה…

לבקשת סגן ראש העירייה, ההצעה עברה לדיון בוועדת ההנהלה (נזכיר כי לוועדת ההנהלה – לא שקופה, לא פתוחה לציבור וחורגת מהגדרת תפקידה בחוק – תור ארוך של הצעות קודמות לסדר, שמחכות לדיון). בעד הצעתו של ויסנר הצביעו כל חברי המועצה, למעט חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, שהתנגדו לה בשל הדרישה להעביר את הדיון לוועדת הנהלה סגורה ולא משתפת.

ההצעה השנייה לסדר הייתה של חבר המועצה שמואל מזרחי (תל אביב1). מזרחי טען כי אין התאמה בין מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזורים שונים בעיר. לדבריו ברחוב משה דיין הוכשר שביל אופניים על הכביש, אך דווקא שם יש פחות הולכי רגל ופחות רוכבים, ואילו ברחוב אבן גבירול, שעתיר בתנועת הולכים ורוכבים, הוכשר שביל על המדרכה, ללא כל הפרדה מהסביבה, ומתקיים מגע מתמיד ושלילי בין הרוכבים והולכי הרגל.

מזרחי ביקש לקיים דיון בנושא בוועדת ההנהלה העירונית. לאור הסתייגויות חברי האופוזציה מקיום דיון בנושא זה בוועדה סגורה, הציע ראש העירייה לקיים באופן חריג דיון פתוח של ועדת ההנהלה. אנו תוהים – אם מדובר בדיון שבו ינכחו גם כך כל חברי המועצה – מדוע לא לקיים אותו במועצה עצמה? (נזכיר שעד כה, במשך 26 ישיבות מועצה, לא התקיים במועצה אפילו דיון אחד בהצעה לסדר…)

"שביל אופניים" ברחוב אבן גבירול

הצעה נוספת לסדר הייתה של חבר המועצה בנימין בביוף (ש"ס), תחת הכותרת "שיתוף נציגי ציבור דתיים בפרויקט ששת" (שהוא פרויקט עירוני לשיקום ושיפור תשתיות, כאשר סדר העדיפויות נקבע יחד עם תושבים). חבר המועצה טען כי אין התייחסות בפרויקט לשיפוץ בתי כנסת ומקוואות, וביקש להזמין אותו, ונציגות דתית וחרדית, לכל הדיונים בנושא בשכונות הדרום. חברי מועצה רבים הזכירו לבביוף דיוני ששת פתוחים לכל, וכי לא צריך להזמין אוכלוסיות מיוחדות. ראש העירייה חולדאי גם הוא ציין כי "לפני כל פרויקט יש פגישות עם ועדי השכונות ולא חוסמים אף אחד מלבוא". חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגיבה לדבריו וציינה כי לא מתקיים שיתוף ציבור מספיק, וכי התושבים בשכונות לא יודעים על התהליך ולכן לא מנצלים את ההזדמנות להשפיע על שיקום שכונת מגוריהם.

ההצעה האחרונה לסדר הייתה הצעתו של יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שמחה כנגד גביית תשלום על הזכות להפגין בכיכרות מרכזיות בעיר (כיכר רבין, רחבת מוזיאון תל אביב ורחבת הסינמטק). גולדרינג הדגיש כי לעירייה "אסור להטיל מעמסה כספית על המבקשים לממש את זכות הביטוי", וציין כי יש לגבות תשלום על שימוש בכיכרות אלה לאירועים מסחריים, אבל לא לאירועים פוליטיים. ראש העירייה רון חולדאי, מנגד, טען כי תל אביב-יפו "מאפשרת לכל אחד להפגין בשטחה". הוא ציין כי ניתן להפגין בחינם ברוב רחבי העיר, למעט "שלושה מקומות שבהם ההוצאות הנגרמות לעירייה גדולות מאוד". הוא חזר ואמר כי לא הייתה עיר דמוקרטית כמו תל אביב-יפו בשנות כהונתו, וביקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום. חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ) העלתה הצעה אחרת, וביקשה לקיים דיון בהצעה זו, בוועדה לשיפור פני העיר.

מסיבות שלא הובהרו, ושאת מניעיהן ניתן רק לנחש, מנכ"ל העירייה בחר להביא להצבעה רק את הצעתו של חולדאי להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא העלה להצבעה את הצעתה של חברת המועצה זנדברג. חברי המועצה של עיר לכולנו יצאו מן הדיון במחאה, וחברת המועצה זנדברג התרעמה גם היא: "אנחנו כבר שנתיים במועצה, וכל פעם מצביעים בנוהל אחר".

לקריאה נוספת:

• שידור ישיבת מועצת העירייה ה-26.
• מי משלם על הפגנה בכיכר רבין, ומי מפגין בחינם? יואב זיתון. 6 באוגוסט 2010. Ynet.
• לא נהיה חותמת גומי: חברי המועצה של עיר לכולנו מסרבים להשתתף בישיבות ריקות מתוכן. אתר תנועת עיר לכולנו
• יום שישי, 14:00 עד 14:20 – אבן גבירול. בלוג תל אביב על אופניים.

*      *      *

ביום שלישי, 27 ביולי 2010, התקיים בעירייה כנס בנושא "הטבעת הירוקה" – הצעה ליצירת טבעת ירוקה סביב תל אביב, שתהווה חלק ממחרוזת שבילים ירוקים רציפה שתחבר בין הערים המרכזיות במחוז תל אביב.

התוכנית להקיף את ערי מחוז תל אביב ב"טבעת ירוקה" מקודמת על ידי האדריכלים אילן אברמוביץ ודני גרינהאוז. הכנס בעירייה אורגן על ידי סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) ועל ידי חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים), ראש רשות תנועה, תחבורה וחניה, במטרה להציג את התוכנית ולבחון דרכים לקידומה. בכנס השתתפו נציגים מהרצליה, קריית אונו, אור יהודה וערים נוספות, וכן נציגי ממשלה, ארגונים וחברי מועצת עיריית תל אביב-יפו. בכנס השתתפה גם כרמית קניגסברג-אוחיון, המתכננת הסביבתית של קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, והיא מדווחת כי האווירה בכנס הייתה חיובית, שיתופית ומרחיבה, וכי התאפשר לכל משתתף לעלות על דוכן הדוברים ולהשמיע את עמדתו.

מיטל להבי פתחה את האירוע והציגה את הטבעת הירוקה, שתקיף את העיר תוך מעבר באתרים הבאים:

• פארק הירקון
• נמל תל אביב
• בריכת גורדון
• טיילת החוף המרכזי (שדרוגה הוא מהלך תכנוני בצנרת העירונית)
• פארק צ'רלס קלור
• נמל יפו
• פארק מדרון יפו
• טיילת בת ים (עיצובה יצא לתחרות אדריכלית)

בנוסף הוזכרו גם צירים ירוקים החוצים את העיר:

• ציר מקווה ישראל – קריית שלום – יפו
• בית הבילויים – פארק דרום – חירייה
• נתיבי איילון (כציר מזרחי רעיוני הנדרש עבודה תכנונית)
• ציר בן גוריון ברמת גן (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף – הקבוע בתוכנית המתאר של מחוז תל אביב, תממ 5)
• ציר גהה (ציר מזרחי פוטנציאלי נוסף).

כמו כן הוזכרו חסמים לרציפות הטבעת הירוקה:

• הדולפינריום
• בית הקברות המוסלמי ביפו
• מחלף וולפסון
• פלישות בקריית שלום
• מכשולים הנדסיים / כלכליים / סטטוטוריים באיילון

המפה והתמונות - מתוך כתבה ב"הארץ" (צילומים - ניר קידר, אלכס ליבק, ניר כפרי, שי פוגלמן, אלון רון)

חבר המועצה ד"ר משה טיומקין הציג את הפן התחבורתי של התוכנית. הוא ציין כי כיום מקודם פרויקט השכרת אופניים לאורך הטבעת הירוקה בתל אביב-יפו ומחוצה לה, וכי הצפי הוא כי בעוד שנה יהיו פזורות ברחבי העיר בין 60 ל-70 תחנות להשכרת אופניים. טיומקין ציין כי בשל העומסים ההולכים וגוברים בכבישי הגישה אל תל אביב-יפו מדרום, מצפון וממזרח, האופניים הופכים לכלי תחבורתי בעל פוטנציאל משמעותי ליוממים, ולאמצעי נוסף להקטנת העומסים על הכבישים.

בין הדוברים הנוספים בכנס היו גם ברוך ובר, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, יואב אטרי, מחברת חפ"ץ ניהול פרויקטים, משה בלסנהיים, מנהל רשות איכות הסביבה בעיריית תל אביב-יפו, רינת קרן, נציגת לשכת התכנון במשרד הפנים, דבי אדלאר מחברת נ.ת.ע, ערן שחורי מעמותת ישראל בשביל אופניים ואחרים נוספים. כל הדוברים הביעו תמיכה בתהליך, וחלקם אף הציעו הצעות קונקרטיות לסיוע וקידום הנושא.

גם אנו בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע תומכים במהלך שהוצג. לתפיסתנו, מהלך כזה מגדיר מחדש את סדר העדיפות התחבורתי במטרופולין ומוביל לתהליכים ברורים לקידום העדפה לרוכבי אופניים, תחבורה ציבורית והולכי רגל – כל זאת כחלק מן המהלך לחיזוק העירוניות, חיזוק איכות החיים בעיר, והגדלת הנגישות לקבוצות כלכליות וחברתיות שונות וקידום ראייה תכנונית וסביבתית כלל-מטרופולינית.

לקריאה נוספת:

• הטבעת הירוקה: פארקים שחוברו להם יחדיו / כתבה של צפריר רינת ב"הארץ", 6 בינואר 2010.
• ההזמנה לדיון בנושא הטבעת הירוקה במטרופולין תל אביב.

*    *    *

דיווח זה, על הנעשה בישיבת הוועדה לאיכות הסביבה שהתקיימה ב-24 בינואר 2010 ועסקה בנושא הגשרים בעיר, מתבסס על דיווחן של נציגות הציבור בוועדה (שתיהן רכזות צוותי עבודה בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו), ועל הסטנוגרמה של המפגש שהועברה לעיוננו.

ברצוננו להצטרף לדבריו של יו"ר הוועדה, פאר ויסנר, באשר לחשיבות הקלטת הישיבות ולהפקת תמלילים שלהן. כמוהו, גם אנו חושבים שהסטנוגרמות "עושות טוב לעניין, ומסייעות בגיבוש החלטות ברורות יותר, מסוכמות וכתובות". בנוסף, הסטנוגרמות מאפשרות למי שלא היה נוכח בדיון להיחשף למידע, לדיונים המרתקים ולמגוון הדעות שעלו בוועדה, באופן שאינו אפשרי מקריאת סיכומי ההחלטות בלבד.

* * *

מפגש הוועדה התמקד בנושא הגשרים להולכי רגל בתל אביב-יפו, ובצורך להקים גשרים נוספים לטובת הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר. בישיבה השתתפו יו"ר הוועדה וסגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) וחברי המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) ועו"ד דן להט (הירוקים). כמו כן השתתפו שתי נציגות הציבור, מירי קופרמינץ ודליה בארי (הפורום הירוק), ועובדי העירייה הבאים: אדריכל העיר, יואב דוד; גידו סגל מהיחידה לתכנון אסטרטגי; ונציגים מצוות מזרח, צוות צפון וצוות יפו-דרום באגף ההנדסה.

יו"ר הוועדה פאר ויסנר פתח את הישיבה ואמר שהדיון בה הוא תולדה של החלטת מועצת העירייה מה-19 באוקטובר 2010 להעביר את הדיון בהצעה לסדר שהגיש בנושא גשרים בעיר להמשך דיון, לפני העלאתה לוועדת ההנהלה. לדבריו, יש לקבוע מדיניות מסוימת לאופי הגשרים להולכי-רגל ולרוכבי האופניים, ולהבין כיצד תמומן בניית הגשרים ומה יהיה סדר העדיפות בבנייתם, מתוך שאיפה לחזק את החיבור בין השכונות השונות של העיר, על מנת ליצור תחושה של "עיר אחת ולא איי תנועה".

גשרים קיימים ומתוכננים בעיר

בישיבה הוצגה מצגת שסקרה את הגשרים הקיימים והמתוכננים בעיר. כיום יש בעיר 94 גשרים, מתוכם 43 גשרים המיועדים לכלי רכב, 44 גשרים להולכי רגל וכן 7 מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל. ניתן לייצר בגשרי הרכבים מסלולים נוחים יותר להולכי רגל ולאופניים, אולם כיום מרבית הגשרים (ובהם גם גשרי הולכי הרגל) לא מתאימים לאופניים – בגלל עלייה במדרגות או שיפועים לא מתאימים.

עיקר המצגת עסק בהצגת תוכניות להקמת 15 גשרים נוספים בעיר, שמטרתם ליצור רצף של תנועת הולכי רגל ולחבר בין השכונות השונות.

1. גשר בדרך נמיר, המחבר בין רמת אביב ג' ואזורי חן. הגשר מתוכנן, והוגדר כמטלת פיתוח של חברת "נופי ים", אך טרם בוצע.

2. גשר בין רמת אביב ג' החדשה ושכונת נווה אביבים.

3. גשר בין רחוב מבצע קדש (במעוז אביב) לאוניברסיטת תל אביב, החוצה את האיילון. בדיון הודגשה חשיבותו העירונית של גשר זה – כגשר שיחבר את הדר יוסף לאוניברסיטה (יקצר את ההליכה/רכיבה ב-2.5 ק"מ), ויתורם ליצירת ציר ירוק: פנחס רוזן – מבצע קדש – גשר לגן הבוטני – אוניברסיטה – איינשטיין – חוף הים.

4. גשר בין אזור רמת החייל, ותחנת הרכבת של בני ברק, מעל נחל הירקון (שבנייתו תצריך שיתוף פעולה עם עיריית בני ברק)

5. גשר משכונת כוכב הצפון לפארק הירקון.

6. גשר בין מתחם תעש ושכונת נחלת יצחק למתחם ה"סיטי" של גבעתיים.

7. גשר המחבר בין שכונת נחלת יצחק למתחם תנובה/קופת חולים שמהעבר השני של האיילון. (הודגש כי גשר זה "יהיה מהפכה" עבור תושבי נחלת יצחק ויתרום לחיבור השכונה לאזור התרבות של תל אביב. הגשר, הכלול במטלות הבנייה של תנובה, כבר מאושר סטטוטורית, וכולל רצועת שצ"פ, שביל להולכי רגל ונתיב רכב אחד לכל כיוון).

8. גשר מעל דרך השלום (משימת פיתוח של תעש-השלום)

9. גשר המחבר בין שכונת ביצרון ושכונת מונטיפיורי. (גשר זה צפוי ליצור ציר ירוק חשוב נוסף – ביצרון – שדרות ההשכלה – שדרות יהודית – רחוב הארבעה – סינמטק – הבימה – בוגרשוב – חוף הים).

10. גשר המחבר בין רחוב הרכב ורחוב השלושה (באזור מלאי תעסוקה פוטנציאלי אדיר – "איילון ביזנס סנטר" ועוד).

11. גשרים שונים מעל דרך בגין עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים.

12. גשר המחבר בין רחוב אאורבך (במושבה האמריקאית) לכיוון מתחם התחנה (מנשייה).

13. גשר ברחוב בית פלט, המתחבר לרחוב הבעל שם טוב ולגבעת עלייה (ג'בליה). (הקשר קיים ונבדקת אפשרות להתאימו לרוכבי אופניים)

14. גשר המחבר בין שכונת נווה עופר ושכונת דקר, ועובר מעל ציר שלבים (הגשר קיים, אך נועד לפירוק במסגרת תוכנית שלבים. נבדקת אפשרות לשלבו בתוכנית, אולם מספר המשתמשים הצפוי בו נמוך לעומת המינימום הנדרש)

15. גשר ברחוב התחייה, המחבר בין פארק החורשות לים, דרך בלומפילד.

פרסום על הגשרים – בעד ונגד

במהלך הדיון הציגו המשתתפים כמה גישות בנוגע לשאלת הפרסום על גבי הגשרים – האם ראוי לפרסם על הגשרים, והאם הפרסום יכול לסייע בקידום בנייה מהירה יותר שלהם.

אדריכל העיר, יואב דוד, אמר כי המדיניות העירונית שאושרה לאחרונה גורסת כי לא מפרסמים על גשרים (למעט חלק מהגשרים הקיימים, שעליהם יש פרסום בשל התחייבויות קודמות). לדבריו, מבחינה אסתטית, העירייה אינה מעוניינת בפרסומות על גשרים. הוא ציין כי תחושת הביטחון נפגמת כאשר הולכים בתוך גשר שצדדיו מכוסים בפרסומות, והעריך גם כי ההכנסות מפרסום על גשרים הן זניחות.

סגן ראש העירייה ויו"ר הוועדה, פאר ויסנר, הציג גישה אחרת, לפיה הפרסום יתרום להקמת הגשרים. לדבריו, "אני לא בעד פרסום, אבל מצד שני אני אומר: מתי כבר הפרויקט הזה ייצא לדרך? תוך 12 שנה, עד שנסיים אותו. השאלה כמה אתה רוצה לקדם את הנושא הזה, או שאנחנו אומרים שאנחנו מספיק "עשירים" ונעשה את זה לאט-לאט. [...] בקצב של הגשרים כרגע, כמעט ולא קורה כלום. אני שואל – איפה טובת העיר? אם על האיילון נתנו כרגע לפרסם, אז נשאל את עצמנו – האם אנחנו מוכנים לקחת עכשיו 6-5 גשרים, שיש עליהם פרסום כלשהו, ואז לצאת עם זה מחר ותוך שנתיים יש לנו כמה גשרים טובים שמחברים את קצות העיר, או שאנחנו באים ואומרים שנחכה עם זה".

סגנית ראש העירייה, מיטל להבי, התייחסה גם היא לנושא הפרסום על הגשרים: "אני בהחלט חושבת שאם יש לנו סוגיה של סיוע ומימון ויכולת להטיס קבוצה יותר גדולה של גשרים יותר מהר לדרך, באמצעות מימון כלשהו, [כדאי לשקול זאת]. [...] אני עדיין חושבת שהיום ניתן לעצב דברים בצורה שהפרסום יהיה מרומז ולא חריף, ושבמקום 'בילבורדים' יהיה צבע לגשר ופרסום בקטן. כי היום מדברים על זה שכל הפרסום הולך לכיוון של פרסום סמוי ולא גלוי, כי הציבור כבר לא רוצה את הגלוי, הוא רוצה את הסמוי. [...] אני בעמדה שאם אני צריכה לחכות לגשר 12 שנה ואני יכולה לקדם גשר נחוץ יותר מהר כתוצאה ממימון ומחשיבה כלכלית, שהיא בסדר והיא מתוכננת נכון, ו[היא לא כרוכה ב]להלשיב פרסום על גשר שלא תכננו לו [פרסום].

חבר המועצה ד"ר נח עפרון אמר כי בנוגע לפרסום על הגשרים, צריך לנהוג במשנה זהירות. לדבריו, "החלום הזה, של 'ללכת עם ולהרגיש בלי', שאנחנו נוכל לתת לחברה פרטית להקים את הגשרים האלה, אבל בכל זאת הפרסום בסופו של עניין יהיה בטוב-טעם, בקטן מאוד, ואף אחד לא ירגיש בו – זה נשמע לי לא כל כך הגיוני. אם יש דוגמא אחת או שתיים בעולם של מקום שזה עובד, אז כדאי ללמוד אותם, בהחלט, אבל רוב המקומות, אנחנו רואים שזה לא עובד כך, וזה באמת דבר שקשה להאמין, שחברה תיכנס לזה, אם היא לא רואה שיש ערך פרסומי…"

הרחבת הגשרים, הנגשת הגשרים, ומטרת הגשרים

גידו סגל, מיחידת התכנון האסטרטגי העירונית, אמר כי נושא הגשרים ייכלל בתוכנית המתאר החדשה, שתכלול הוראה שתוכניות מפורטות לגשרים תהיינה בסמכות הוועדה המקומית. הוא הוסיף כי תוכנית המתאר מאפשרת להרחיב את הגשרים הקיימים לרכב, כדי ליצור גם מעברים נוחים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ואולי אפילו ליצור בהם שטחים פתוחים – מעין "פארקים" מעל האיילון, שייתנו פיצוי לאזורים הסובלים ממחסור בשטחים פתוחים.

מיטל להבי ביקשה לנתח כל אחד מהגשרים שהוצגו בפני הוועדה, ואת הצורך בו. על מנת להגדיר סדרי עדיפויות בקידום בנייתם. היא ביקשה גם לזרז ביצוע גשרים שכבר הוטלו כמטלה ציבורית על הקבלנים, ולקדם הטלת בניית גשרים כמטלה ציבורית.

דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור של הפורום הירוק ואחת מנציגות הציבור בוועדה, ביקשה לבחון את האפשרות לעשות שימוש במעליות לצורך עלייה לגשרים, על מנת להפוך אותם לזמינים עבור נכים, קשישים, ורוכבי אופניים. סוכם גם כי יש לקדם גשרים עם מינימום מדרגות – ומקסימום אפשרות לעלייה לגשר כבר ממפלס הרחוב ("רמפה").

נח עפרון התייחס למטרה שלשמה מוצע לבנות את הגשרים. לדבריו, רבים מהגשרים נבנו מעל רחובות, על מנת להסיט מהם את תנועת הולכי הרגל, ולאפשר למכוניות לנוע יותר מהר. לדבריו, "בחלק מהמקרים, במקום לבנות גשר עדיף פשוט להמעיט את התנועה. אני שמעתי בעצמי הצעות לבנות גשרים מעל הרברט סמואל, למשל, לים, שזה נשמע לי דבר מגוחך לגמרי. בחלק מהמקרים שכן ראינו, אני חושב שכדאי לבדוק אם לא להמעיט את התנועה במקום לבנות גשר."

פאר ויסנר סיכם את הישיבה ואמר כי הוועדה תבקש ממנהל ההנדסה וממהנדס העיר לעשות תכנון רב-שנתי לגישור בין השכונות, עם תאריכים ותאריכי יעד – מתי יוצאים לביצוע. עוד הוא אמר כי יפנה לאחת החברות העירוניות (החברה הכלכלית או חברה אחרת) על מנת לראות מי מוביל את הדבר הזה ומוציא אותו לביצוע. לדבריו, "אם אנחנו רוצים שזה יזוז צריך להוציא את זה לחברה עירונית, שזה לא יהיה בידיים שלנו. מאחר שאם זה כאן – אנחנו נשקע עם זה".

בישיבה ה-19 של מועצת עיריית תל אביב-יפו הועלו מספר נושאים סביבתיים מובהקים יותר (הגנה על עצים ותיקים בעיר, תחבורה ציבורית) ופחות (טיפול בתלונות ציבור, שימוש מסחרי בשטחים ציבוריים). באף אחד מן הנושאים שנידונו לא התקבלה החלטה אופרטיבית. הישיבה התחילה באיחור, כאשר ב-18:00, השעה היעודה, נכחו במליאה רק 7 חברי מועצה, פחות מן המינימום הנדרש בחוק לפתיחת הישיבה, זאת על אף שחלקם כבר נמצאים בבניין או בסביבתו, ופשוט לא נכנסים.

הגנה על עצים עתיקים בעיר, עדיין בגדר הצעה בלבד

עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הציג למועצה הצעה לסדר בנושא חשיבותם של עצים ותיקים ועתיקים בעיר (טקסט מלא – הצעה לסדר – עצים עתיקים בעיר). לדיאנסקי התייחס לעצים עתיקים בעלי ערך היסטורי, אסתטי וסביבתי, והדגיש את החשיבות שבשימורם במיקומם המקורי, כחלק בלתי נפרד מהרקמה האורבנית. חבר המועצה התייחס לנוהל לטיפול בעצים, שמקודם בעירייה בהובלת סגן ראש העירייה פאר ויסנר, יו"ר ועדת איכות הסביבה, ובסיוע סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ), יו"ר ועדת שפ"ע, ולדיאנסקי עצמו, יו"ר ועדת טבע עירוני ובעלי חיים, אולם הדגיש כי הנוהל, בניסוחו הנוכחי, "אינו מונע הכחדתם של עצים ותיקים ובעלי ערך אדיר לאקולוגיה המקומית ולתרבות העירונית". לפיכך, קרא לדיאנסקי לערוך סקר עצים ותיקים בכל רחבי העיר, שיאפשר להכריז על עצים בעיר כעל עצים לשימור – שלא ניתן יהיה להעתיק או לעקור. חבר המועצה סיים את הצעתו בבקשה לקיים דיון בנושא במועצת העירייה.

סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים) הגיב להצעה לסדר, ואמר כי בישיבה המשותפת של שלוש הוועדות לדיון בנוהל הטיפול בעצים, הוחלט גם כי "כל נושא שימור העצים ייכנס כחלק". לדיאנסקי העיר בקריאת ביניים – "אתה יודע שזה לא קיים…אני קראתי את הנוהל", ובתגובה אמר ויסנר כי "אם אין את הסקר, אני אומר לך, הסקר יהיה בתוך הנוהל [...] – יהיה סקר לשמירת עצים ותיקים בעיר תל אביב-יפו, אני מתחייב". יחד עם זאת, ויסנר ביקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת ההנהלה, שאמורה לאשר את נוהל העצים בכללותו. לדבריו, "זה יגיע להנהלה, ובאופן אוטומטי אני חושב שאנחנו בהנהלה נמליץ שזה יגיע למועצת העיר", והוסיף "בכל מצב אני חושב שזה יגיע למועצה, למה זה הסדר הכרונולוגי".

את עמדתנו בנוגע להעברת החלטות לוועדת ההנהלה כבר ציינו כאן. במקרה זה, העברת הנושא לדיון בוועדת הנהלה מעוררת אף יותר שאלות, מכיוון שמדובר בנוהל שגובש על ידי שלוש ועדות עירוניות, ובעבר כבר סוכם שיובא לאישור המועצה כולה. זאת ועוד, שלדברי חבר המועצה ויסנר, סקר העצים הוותיקים היה אמור גם כך להיכלל בנוהל, כך שאין צורך לאשרו בוועדת ההנהלה, אלא להוסיפו לגרסה הסופית של הנוהל.

14 חברי מועצה הצביעו בעד העברת הדיון לוועדת ההנהלה: תל אביב אחת: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין; צדק חברתי: כרמלה עוזרי; הגמלאים: משה טיומקין; רוב העיר: אסף זמיר, אלון סולר; ש"ס: הרב שלמה זעפראני, בנימין בביוף; מרצ: מיטל להבי, תמי זנדברג; הירוקים: פאר ויסנר, דן להט. 6 חברי מועצה הצביעו בעד קיום הדיון במליאת המועצה: מגיש הצעה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) שהדגיש בקריאת ביניים כי "דיון במועצה בנושא עצים זה לא דבר מגונה", חמשת חברי עיר לכולנו, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג, נח עפרון; ואחת מחברות סיעת הירוקים: ד"ר חנה תמיר.

לפני ההצבעה, בעת שלדיאנסקי העביר תדפיסים ותמונות בין הנוכחים, דרשה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו), תוך התפרצות לדיון, כי יאפשרו לחברי המועצה להציג את ההצעות לסדר בליווי מצגת, וטענה כי בנהלים מרובי סעיפים והסברים הכוללים תמונות יהיה זה יותר נוח ויעיל לדיון. יו"ר המועצה יעל דיין סירבה, והודיע כי באופן גורף לא יהיה שימוש במצגות בישיבות. גלעד-וולנר הזכירה כי כאשר ראש העירייה הציג למועצה את תוכנית חגיגות המאה כן היה שימוש במצגת, וכי ישנה מגמה להקשות על קיום דיון פרודוקטיבי במליאה. דיין מנעה דיון בנושא זה תוך כדי דיון בהצעה אחרת לסדר.

פנייה, תלונה ומה שביניהן

ההצעה לסדר של יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בהבדל בין נציבות תלונות ציבור בעירייה, לבין נציבות פניות ציבור בעירייה, ובהבדל שבין פנייה לתלונה. בעיריית תל אביב-יפו הממונה על תלונות הציבור היא גם הממונה על פניות הציבור, הגב' דפנה הראל, והיא יושבת במשרד ראש העירייה וכפופה אליו.

בהקדמה לדבריו ציטט גולדרינג מדו"ח מבקרת העירייה משנת 2008 שעסק בנושא: [מדברי המבקרת] "פנייה, להבדיל מתלונה, יש בה סממנים של מילוי בקשה, של מסירת מידע, של הסברים וכיוצא-באלה, ושבדרך הטיפול בה קיימים מרכיבים של דוברות. בתלונה יש מרכיבים של בירור, בדיקת תהליכים ובדיקת נסיבות היווצרותה. מעצם אופייה של התלונה היא דורשת תיקון ברמה הארגונית, האישית, הפרטנית, והפקת לקחים לעתים ברמה המערכתית. לכן מתמיהה ההחלטה של ראש העירייה ,ושל הייעוץ המשפטי שליווה אותה, למנות דווקא את מי שאחראית על פניות הציבור ושהיא כפופה ללשכת ראש העירייה גם לטיפול בתלונות הציבור. זה כמובן דבר שאנחנו רואים, לא רואים כמותו בעיריות אחרות [...]" .

גולדרינג הסביר את דעתו על ההבדלים בין תלונה לתלונה: "המענה לתלונות התושבים הוא לא רק שירות לקוחות, כפי שנתפס הדבר לפעמים בעיריית תל אביב-יפו, אלא ממש דרך של טיפול והתמודדות עם ליקויים פרסונאליים או מערכתיים שמתגלים בדרך. ולכן יש הגיון רב שהמחוקק קבע כי באופן טבעי ימונה המבקר של העיריות לתפקיד הזה… או במקרה אחר למנות נציב ספציפי ממונה ספציפי." גולדרינג הציע להפריד בין שני התפקידים וכי נציב תלונות הציבור יהיה תפקיד בלתי-תלוי ומתוקצב באופן נפרד, כהמלצת מבקרת העירייה, ודרש כי הממונה על תלונות/פניות הציבור הנוכחית תגיש כחוק את דו"ח תלונות הציבור לשנים הקודמות, דבר שעדיין לא נעשה (הממונה קיבלה דחייה ל-1 במאי). בנוסף, ביקש לשנות את נוהל הפנייה האינטרנטי לממונה על התלונות.

תגובת ראש העירייה הייתה כי בהצעתו של גולדרינג יש מן החוצפה, שמופנית הן כלפיו והן כלפי היועץ המשפטי של העירייה אשר חיווה דעתו כי על פי החוק דפנה הראל יכולה לכהן בשני התפקידים. חולדאי דרש להסיר את ההצעה מסדר היום, דבר שהתקבל בהצבעה 18 מול 7 מתנגדים – חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, תמי זנדברג (מרצ) וראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

שאילתות: תדירות כינוס הוועדות, תוכנית הרה-ארגון לתחבורה

מי עוקב אחר פעילות הוועדות?

שאילתה שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג התייחסה לוועדות המשנה של מועצת העירייה, ולשאלה האם ראש העירייה עוקב אחר תדירות כינוסן. בשאלת המשך התייחס גולדרינג לכך שעל פי פקודת העיריות (סעיף 166 א') מחויב ראש העירייה לכנס ועדות שלא התכנסו מעל 3 חודשים. לטענת גולדרינג ישנן מספר ועדות שעומדות בקריטריון זה.

ראש העירייה השיב כי "הוועדות המרכזיות, כמו הנהלה, כספים, מכרזים וכו', מתכנסות באופן סדיר ומפוקחות. מטבע הדברים אינני יכול לעקוב אחרי כל ועדה וּועדה ואני מכבד את בגרותם ואחריותם של חברי המועצה, שמונו [...]. אני לא יודע על ועדות שלא התכנסו אחת לשלושה חודשים, ואם אדע, אשתדל לפעול על פי הדין."

על מנגנון השאילתה

חבר המועצה ד"ר נח עפרון הגיש שאילתה לבירור האופן שבו פועלת העירייה להבטחת הצלחת תוכנית הרה-ארגון בתחבורה הציבורית, לקראת תחילת יישומה ביולי הקרוב, זאת בהמשך לישיבה מיוחדת בעירייה שעסקה בנושא. בתשובתו, ראש העירייה לא סיפק תשובה לשאילתה. אלא ענה לעפרון: "עיריית תל אביב-יפו שותפה פעילה בתכנית הרה-ארגון ותסייע בנחישות וכמיטב יכולתה להצלחתה. הנך מוזמן לפנות לחבר המועצה משה טיומקין על מנת לקבל פירוט בנושא. אנו נשמח לקבל כל הצעה פרקטית שתתרום לקידום העניין."

אנו סבורים כי תשובת ראש העירייה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות מנגנון השאילתה ואינה מכבדת את השואל ואת הציבור כולו. מטרתן של שאילתות היא לחשוף לציבור הרחב שיושב בישיבה, או קורא את הפרוטוקולים, הבהרות בנוגע לתחומים שונים של פעילות העירייה. חבר המועצה עפרון (נבחר ציבור שאינו מקבל תשלום על עבודתו) נשלח על ידי ראש העירייה לקבל תשובות באופן אישי, תוך השקעת זמן נוסף, ובאופן שלא יהיה חשוף לציבור, אלא אם יבחר חבר המועצה להביא את המידע שיגלה לציבור באופן אישי.

שאילתה נוספת של רחל גלעד וולנר עסקה במתן אישורים לשימוש מסחרי בשטחים ציבוריים, הנושא עלה גם בישיבת המועצה שלאחריה, ולפיכך החלטנו כי ראוי להקדיש בבלוג פוסט ייעודי לעניין. המשיכו לעקוב…

על העשייה הסביבתית בעיר

לאחר הדיון בשאילתות ובהצעות לסדר,  סקר ראש העיר בנאום מספר פרויקטים בטיפול העירייה, ביניהם כמה בעלי נגיעה לנושאי סביבה ותחבורה. ראש העירייה ציין את תחילת פעילותו של תאגיד המים העירוני "מי-אביב", את עריכתו של סקר מיפוי מפגעים בשבילי האופניים בעיר, ועדכן על קמפיין עתידי לעידוד רכיבה על אופניים, צביעה מחדש של שבילי האופניים המסומנים על מדרכות והוספת 500 מתקנים לקשירת אופניים ברחבי העיר. ראש העירייה ביקש מחברי המועצה להעביר אל חבר המועצה ד"ר משה טיומקין (הגמלאים) רשימה של מקומות מומלצים למתקנים לקשירת אופניים. שרון מלכי מתנועת עיר לכולנו הרימה את הכפפה יחד עם "ישראל בשביל אופניים" והיא מרכזת רשימה של מקומות הזקוקים למתקנים. את הרשימה ניתן לראות כאן ולהמליץ על מקומות נוספים.

ראש העירייה התייחס בנאומו גם להרחבת הפעילות בחווה החקלאית בגני יהושע אשר נפתחת לציבור הרחב, והזכיר תוכנית עתידית לצמצום גזי החממה בעיר בתגובה לוועידת קופנהגן. ראש העירייה עתיד לטוס לצרפת לכנס בינלאומי של ראשי ערים בנושא, ואנו מבטיחים לעדכן בנושא בהמשך.

לפרוטוקול המלא ווידאו של ישיבת המועצה מספר 19, מתאריך 11/1/2010 באתר עיריית תל אביב יפו

אתמול, ה-8 בדצמבר, פרסמה עיריית תל אביב-יפו את הצעת תקציב 2010 באתר העירייה, לעיון התושבים. מדובר בפעם הראשונה שבה העירייה מפרסמת הצעת תקציב מלאה באתר (978 עמודים, כולל דפי ההסבר), ויש לברך על כך שטיוטת התקציב מתפרסמת לעיון הציבור שלושה שבועות לפני ישיבת המועצה שבה יידון ויאושר התקציב, שתתקיים ב-28 בדצמבר בשעה 18:00 במרכז עינב. תקציב העירייה הרגיל השנה עומד על 3.73 מיליארד שקל, והתקציב הבלתי רגיל עומד על 510 מיליון שקל.

אנו מזמינים אתכם לעיין בתקציב הרגיל (PDF בגודל 17.5 מגה-בייט), בתקציב הבלתי רגיל, ובדברי ההסבר לתקציב (PDF בגודל 20.5 מגה-בייט), ולשלוח אלינו ממצאים מעניינים שמצאתם, או ניתוח של היבטים של התקציב העירוני. שימו לב שניתן לערוך חיפושים בקבצי ה-PDF שפרסמה העירייה, אלא שיש לעשות זאת בכתב ראי… כלומר – אל תחפשו "סביבה" אלא "הביבס".

שימו לב כי באתר העירייה פורסם לראשונה גם ספר התקציב המלא של שנת 2009, שעד כה, העיון בו התאפשר רק בארכיון העירוני שבבניין העירייה.

בינתיים, ליקטנו עבורכם כמה מהסעיפים התקציביים הסביבתיים המופיעים בתב"ר, התקציב הבלתי-רגיל העירוני, המהווה את המערכת הכספית העירונית לביצוע פרויקטי פיתוח, שאינם מוגבלים לשנה תקציבית אחת.

סעיפים סביבתיים בתב"ר

• 70,000,000 שקל למימון פרויקט השכרת אופניים ברחבי העיר הכולל הצבת 150 תחנות עגינה לאופניים, רכישת כ-1,500 זוגות, תוכנות מחשוב, עבודות תשתית נלוות ועוד. (משרד התחבורה משתתף בעלות הפרויקט בסך 20,000,000 ש"ח)
• 11,000,000 שקל לסלילת שבילי אופניים ברחובות רוקח (בין שטרית לאיילון), משה דיין (בין לה-גווארדיה להגנה), דרך נמיר (בין איינשטיין לפרופס).
• 5,000,000 שקל להשלמת תכנון ותחילת ביצוע ציר שלבים (סכום זה הוא חלקה היחסי (25%) של עיריית תל אביב-יפו בפרויקט)
• 3,000,000 שקל לשיקום מצוקי חוף, בחוף הצוק, חוף תל ברוך וחוף יפו (נחום גולדמן).
• 1,000,000 שקל לתכנון שדרוג ושחזור פארק החורשות (סך עלות הפרויקט נאמדת בכ-25 מיליון שקל)
• 1,000,000 שקל לשדרוג שבילי הליכה בפארק הירקון
• 800,000 שקל לרכישת קומפוסטרים (2 קומפוסטרים היי-טק לגני יהושע והחווה החקלאית, ו-50 קומפוסטרים 400 ליטר למוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים)
• 700,000 שקל לרכישת 140 כלובים למיחזור בקבוקים והצבתם ברחבי העיר.
• 130,000 שקל להמשך קידום תוכנית אסטרטגית מפורטת למניעת זיהום אוויר בעיר
• 55,000 שקל לרכישת והתקנת פינות מיחזור בשכונות רמת אביב ג' ורמת הטייסים (70% מימון של קרן הניקיון)
• 50,000 שקל לאפיון תוכנית להפחתת גזי חממה בתל אביב-יפו ב-20% עד 2010 [כך במקור...]