כמה עצים ניטעו בשנה שעברה בתל אביב-יפו? כמה פלסטיק ממוחזר בעיר? נתונים, מגמות ותהיות מתוך השנתון הסטטיסטי
המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).
השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):
טבלת נתוני המחזור – מה עלה? בכמה? ומדוע?
על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.
שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות
בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.
מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.
התייעלות אנרגטית עירונית
בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.
השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.
מה עוד?
שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…







23 בפברואר, 2010 בשעה 18:20
העובדה כי רוב התוספת בשטחים פתוחים הוא צפונית לירקון ודרומית לפלורנטין רק מדגיש עד כמה המאבק על פארק קריית ספר מוצדק מאין כמוהו.
ירוק במקום בטון – במרכז העיר ועכשיו!