משמר המועצה

בכתבה שפורסמה בגיליון האחרון של עיתון "העיר" (מה-19 בפברואר 2010) סוקרת כתבת העיתון חן שמש את פעילותה של ועדת ההנהלה העירונית, ומראה כיצד רק מעטות מבין ההצעות לסדר שהגישו חברי מועצה והועברו לדיון בוועדת ההנהלה העירונית בשנה האחרונה, אכן הועלו לדיון בה.

בהמשך לסקירתנו את פעילות ועדת ההנהלה, ומתוקף העניין המתמשך של משמר המועצה בפעולת מועצת העירייה והוועדות העירוניות, בחרנו להביא את הכתבה במלואה. (וכאן תוכלו לצפות בכתבה הסרוקה).

*       *       *

בית קברות להחלטות מועצה / חן שמש

[הכתבה התפרסמה במקור בעיתון "העיר", 19 בפברואר 2010, עמ' 27]

כמות ההחלטות שמועברות בישיבות המועצה יוצרות רושם של עירייה פעלתנית ודמוקרטית. אחר כך מגיע הפורום המצומצם של חולדאי,מוריד אותן מסדר היום ומראה לכולם מי הבוס.

כאשר החלטה מסוימת מוכרזת ככזו שעברה אישור מועצה, מתקבל הרושם שבעוד רגע היא מתממשת. הדרג הבכיר קבע והמדיניות תחלחל הלאה ותשפיע – לטוב או לרע – על חיי התושבים. בדיקת "העיר" בנוגע לכמה החלטות מייצגות כאלה מגלה לא רק שהן אינן מיושמות בפועל, אלא שלמעשה העברתן הייתה למראית עין בלבד. כך עובדת השיטה: חברי הקואליציה, שתדמיתם מבוססת במידה רבה על מספר ההצעות לסדר שקידמו, מעלים את ההצעות בישיבת המועצה החודשית שמתקיימת במרכז עינב, ישיבה שפתוחה לציבור ולעיתונאים. לאחר שנורו לחלל האוויר כמה הצעות מעניינות ויצירתיות, בפני חברי המועצה עומדת הברירה – לקיים דיון ענייני על תוכן ההצעות ולחרוץ את גורלן בו במקום או להעבירן להכרעת סמכות אחרת, פנימית ומצומצמת. ברוב הגורף של המקרים בוחרים חברי המועצה להעביר את הדיון הלאה לוועדות שמתנהלות בחדרי-חדרים, רחוקות מעיני הציבור וסגורות בפני התקשורת. שם ברוב המקרים יטורפדו ההצעות או כלל לא יעלו לדיון. כך שלמעשה "העברת החלטה" משמעותה רק אי דחייתה. מי שעושה שימוש בפרקטיקה המתעתעת הזאת הם חברי מועצה שמבחינתם העברת החלטה, גם אם רק במובן של "להעביר הלאה", מספיקה כדי לגזור קופון יחצני בתקשורת.

בית הקברות הראשי להחלטות מן הסוג הזה מסתתר מאחורי השם הנייטרלי ועדת הנהלה. יושבים בה ראש העיר[ייה] רון חולדאי, סגניו, ראשי הקואליציה ואנשי הפקידות הבכירה. ועדה זו מתכנסת בדרך כלל אחת לחודשיים ומעלה לדיון מספר מצומצם של נושאים שהועברו לכאורה בישיבת המועצה. כל השאר נשארים בחוץ.

קחו לדוגמה הצעה שהעביר בישיבת המועצה פאר ויסנר (הירוקים) ביולי בשנה שעברה למען "העצמת המוזיאונים בעיר". לפי הצעה זו יש לאפשר כניסה חינם למוזיאונים לילדים שמגיעים עם הוריהם, כפי שנהוג במקומות רבים בחו"ל. מועצת העיר[ייה] אישרה והעבירה את הטיפול לוועדת ההנהלה. בד בבד קידם ויסנר את היוזמה וזכה בסיקור מחמיא בעיתונות המקומית. יותר מחצי שנה לאחר מכן, מתברר שההצעה כלל לא עלתה לדיון בוועדת ההנהלה ולמעשה נותרה על הנייר. דוגמה נוספת: ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) העביר במועצה החלטה להטמיע תכנים העוסקים בזכויות בעלי חיים במוסדות החינוך בעיר בתגובה להחמרה בשיעור הפגיעה בהם. למרות שההצעה הועברה במועצה כבר במרץ, גם היא עדיין לא נידונה בוועדת ההנהלה. שולה אגמי, חברת הסיעה של חולדאי, העבירה החלטה חשובה לא פחות שבמסגרתה יימנע הקיצוץ במחלקה לקידום נוער והמסגרת התקציבית תישאר על כנה, זאת בשל קיצוצים שנעשו במחלקה במשך השנה. גם החלטה זו, על אף שנידונה במועצה כבר לפני 11 חודשים, טרם עלתה לדיון בוועדת ההנהלה. דוגמה נוספת להחלטה שאפתנית שהעביר ויסנר במועצה היא הקמת מערכת גשרים להולכי רגל, שייפרשו מעל כבישים ומחלפים ראשיים כדי לצמצם את הצורך בשירותי הסעות לבתי ספר. עוד הצעה פופולרית שבכלל לא נידונה. כשמעמתים את חברי המועצה עם המציאות הזאת הם מאשימים את המנגנון ואת העומד בראשו. "חולדאי לא אוהב לדון בהצעות לסדר מעל במת המועצה ודורש לקיים דיון פנימי בוועדת ההנהלה", מספר לדיאנסקי, ומוסיף כי "הבעייה היא שוועדת ההנהלה לא מתכנסת בתדירות מספקת".

אז למה אתם לא מתעקשים שההצעות שלכם יידונו תכלס מעל במת המועצה?

"מי שרוצה שההצעה שלו לא תיקבר בוועדת ההנהלה צריך לריב עם ראש העיר[ייה]. הצלחתי פעם אחת לקבוע דיון במועצה בהצעה שלי, אבל ברוב המקרים זה בלתי אפשרי".

קיימות תוכניות רבות נוספות שעם פרסומן יצרו מצג שווא של עשייה פעלתנית, אך בפועל מעלות אבק בחדרי-חדרים או נגנזות מתחת לרדאר. חלקן אמנם עלו לדיון סמלי במנגנון העירוני, אך בדיעבד התבררו כבוסריות. למשל זו של תמי זנדברג (מרצ) למאבק בגניבות אופניים. זנדברג העבירה במועצה מהלך רב-שלבי להגברת הפיקוח, שנכללו בו בין השאר הצבת זרקורים במתקני קשירת אופניים והרחבת הסמכויות לפקחים. תשעה חודשים אחרי, ההחלטה אמנם עלתה לדיון אחד בוועדת תחבורה וחניה, אבל מעולם לא נפרטה לכדי מדיניות מעשית.

גם הרב שלמה זעפראני (ש"ס) פונק על ידי התקשורת כשהעביר במועצה פתרון לאחת מבעיות החניה המטרידות ביותר בעיר – סימון לא ברור על המדרכות שלעיתים בא בסתירה לתמרור שמוצב בתחילת הרחוב. תוכניתו הייתה להשיק מערכת סימונים ברורה יותר. ההצעה עלתה לדיון באותה ועדה ונעצרה שם. "בסופו של דבר גילינו שצביעת מדרכות היא בסמכות משרד התחבורה, מסביר זעפראני מדוע.

פוסט זה נכתב על-ידי משמר המועצה בתאריך יום שבת, 20 בפברואר, 2010 בשעה 23:35. הפוסט שייך לקטגוריה מדווחים ממועצת העירייה ולתגיות הבאות: ועדת הנהלה, פאר ויסנר, ראובן לדיאנסקי, רון חולדאי, שולה אגמי, שלמה זעפראני, תמי זנדברג, תקשורת מקומית. ניתן לעקוב אחר תגובות לפוסט זה באמצעות הזנת RSS 2.0. באפשרותך לשלוח תגובה, או טראקבק מן האתר שלך.