על שקיפות, השתתפות ונגישות למידע – הישיבה ה-14 של מועצת העירייה
ישיבתה ה-14 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-1 בדצמבר 2009, עסקה רק מעט בסוגיות סביבתיות, אבל הייתה מלאה בדילמות וחיכוכים הנוגעים לשקיפות, השתתפות הציבור ונגישות למידע. מדוע חסמו את הכניסה לישיבת המועצה ולבניין העירייה? מה מידת נגישותם של חברי המועצה למידע עירוני? כמה מהר מתנהלות ישיבות ועדות ומדוע קשה להכריע מה בדיוק התרחש בהן? ואיזו ועדה מתנהלת כמו חבורת חסמב"ה?
מדוע חסמו את הכניסה לישיבת המועצה ולבניין העירייה?
הישיבה, שקיומה נדחה ביום בשל חגיגות עיד אל אדחא, התקיימה לא במרכז עינב (אודיטוריום המכיל 320 מקומות ישיבה) אלא באולם הישיבות בקומה ה-12 של בניין העירייה. כתוצאה מכך, מספר המקומות הפנויים לקהל היה מועט מאוד. אולם במקום להחליט לפתוח את הישיבה לקהל, בנוסח "כל הקודם זוכה", אפשרה העירייה כניסת קהל רק באישור חברי מועצה, ובכך מנעה את כניסתם של תושבי העיר מן השורה.
מאבטחים ושומרים ניצבו כבר בקומה הראשונה של העירייה, ומנעו גישה של תושבים למעליות ולמדרגות. רק עובדי עירייה, או תושבים שזכו לאישור כניסה מחברי מועצה וקיבלו תג, הורשו לעלות. לרגע קצר נחסמה אפילו כניסתם של תושבים לאכסדרת העירייה, לצפות בצילום הוידאו של ישיבת המועצה, אולם לבסוף אושרה כניסתם לאולם הלובי.
האם לחברי המועצה יש גישה מלאה למידע עירוני?
שאילתה של חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) עסקה בסעיף 140א בפקודת העיריות, שנועד לאפשר לחברי מועצה עיון בפנקסי ומסמכי העירייה תוך 3 ימים ממועד הבקשה. חבר המועצה אף ציין כי מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, אמר לו באופן מפורש כי אין אפשרות לעמוד בשלושת הימים שקובע החוק. ראש העירייה, רון חולדאי (תל אביב1) השיב לו כי רבות מבקשות סיעת "עיר לכולנו" לעיון במסמכים חורגות מהבקשה לעיין במסמכים קיימים, ודורשות איסוף חומר. חבר המועצה גולדרינג הדגיש כי החומר לא ניתן תוך 3 ימים גם בבקשות פשוטות, לעיון במסמכים קיימים.
האם ועדת נכסים אישרה 10 נושאים ב-2 דקות?
בדיון על אישור פרוטוקול ועדת נכסים מס' 5/2009, סיפר חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), החבר בוועדה, כי איחר לדיון ועדת הנכסים האמורה, והגיע אליה קצת לאחר השעה 16:15 במקום בשעה 16:00. באותו היום הוועדה החלה את דיוניה באופן רשמי רק בשעה 16:15 (זאת לאחר אישור יועצת משפטית לקיים את הישיבה ללא קוורום מלא, משום שבאותה העת נכחו בחדר הישיבות רק שניים מתוך תשעת חברי הוועדה – יו"ר הוועדה הרב נפתלי לוברט מסיעת יהדות התורה-המפד"ל, והרב שלמה זעפראני מסיעת ש"ס). חבר המועצה עפרון סיפר כי כשנכנס לחדר הישיבות הוא הופתע לגלות כי בפרק של כשתי דקות, נידונו ואושרו 10 מתוך 12 הנושאים שעל סדר היום – בממוצע של הצעה ב-12 שניות.
בישיבת המועצה התנהל ויכוח בין יו"ר הוועדה הרב לוברט לבין חבר המועצה עפרון האם אבחנותיו של חבר המועצה עפרון נכונות. לוברט טען כי חבר המועצה עפרון איחר בחצי שעה לישיבת המועצה. לדבריו, "הישיבה התחילה עם קוורום אחרי רבע שעה, ועד שחבר המועצה עפרון הגיע נדונו 6 נושאים ולא עשרה".
כך או כך, אין ספק כי מקרה זה מדגיש את הצורך בתיעוד ישיבות הוועדות – בהקלטתן (כפי שמתבצע בעיריית ירושלים, למשל) וברישום ופרסום פרוטוקול מלא ומסודר, לטובת חברי המועצה, פקידי העירייה ולטובת הציבור כולו.
ואיזו ועדה מתנהלת כמו מנזר של חסמב"ה?
דיון קצר, תחת הכותרת הלא מרשימה – "מינויים ושינויים בוועדות ואישור תקנון להענקת אות יקיר תל אביב-יפו" הכיל נאום חוצב להבות בשבח השקיפות. חבר המועצה ארנון גלעדי (ליכוד) יצא נגד החשאיות שבה מתנהלים דיוני ועדת שמות והנצחה. את דבריו הנוקבים בחרנו להביא כלשונם:
"אין ספק ש[וועדת שמות והנצחה] היא ועדה בעלת חשיבות מיוחדת לעיר תל אביב-יפו. הוועדה הזאת, היום, בפעם הראשונה, ניסיתי להיכנס בשעריה. ואני חייב להגיד לכם שזה נראה לי כמו איזה מנזר של חסמ"בה, משהו סודי, חשאי, שאסור לדבר ואסור לראות אפילו את הפרוטוקול. ולדעתי גם חברי הוועדה עד עצם ישיבת הוועדה לא ידעו על מה הם הולכים לדון. משהו מוזר מאוד. [...] מונחת פה בפניי חוברת עבת כרס של קרוב ל-150 שמות. החוברת הזו נגמרה יותר מהר מהוועדה של ועדת נכסים… במהלך של שעה נגמרה החוברת הזו. מתוך ה-150 שמות, 15 שמות אושרו שם. למה זה סודי? למה אי אפשר להוציא את זה החוצה?
הועדה הזו היא ועדה שצריכה להיות ועדה ציבורית. שחייבת בסופו של דבר גם לייצג את כלל המגוון, הצבעים, העדות, הלכי הרוח של העיר תל אביב-יפו, יהודים, ערבים, תימנים, אשכנזים, פולנים, צעירים, מבוגרים, כל הדברים האלה צריכים להיות בתוך חברי הוועדה. לא ראיתי את הפסיפס הזה שמה."
