ביום שלישי, ה-12 בינואר 2010, ערכה החברה להגנת הטבע באזור תל אביב כנס חירום ציבורי בנושא הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. בכנס, שבו השתתפו יותר מ-100 פעילים – חברי מועצה מערים שונות, תושבים פעילים, אנשי ממסד התכנון, אנשי ארגונים ועיתונאים – נידונה הרפורמה המוצעת, השפעתה על איכות חיי התושבים במטרופולין תל אביב והדרכים להתמודדות עמה.
שני נושאים מרכזיים ששבו ועלו בכנס החירום היו חוסר השקיפות המוחלט שבו מקודמת הרפורמה, ומצג השווא לציבור לגבי מטרותיה של הרפורמה. כל הדוברים בכנס הסכימו כי הרפורמה המקודמת אינה רפורמה ראויה, וכי השפעותיה החברתיות והסביבתיות צפויות להיות הרות אסון.
איך מקודמת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה
הרפורמה בחוק התכנון והבנייה קודמה ונוסחה על ידי צוות פקידים ממשרד ראש הממשלה, יחד עם נציגים ממשרד האוצר וממשרד הפנים. המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות ומשרדים נוספים לא היו שותפים בתהליך גיבושהּ. נילי יוגב, מתכננת מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפה בכנס, אמרה כי אף על פי שהיא עובדת בכירה בגוף ממשלתי העוסק בתכנון, גם היא ניזונה אך ורק משמועות על הרפורמה. "קשה להתייחס לרפורמה כי רב הנסתר על הגלוי", אמרה יוגב. "לא יכול להיות שרפורמה שנוגעת לכל כך הרבה תחומים בחיי האזרחים מקודמת כך, במרתפי-מרתפים, ואנחנו, אנשי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, ניזונים בעיקר משמועות שיוצאות החוצה. איפה פה השקיפות? הדרך הזאת מעוררת הרבה תהיות וספקות. אם יש משהו שהציבור צריך לזעוק עליו, זה נושא השקיפות".
איריס האן, ממכון דש"א (דמותה של ארץ) בחברה להגנת הטבע, המייצגת את ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הדגישה גם היא את הסודיות שבה מקודמת הרפורמה ואמרה כי גם מבין הפקידים העוסקים בקידומה, רק מעטים ראו את הרפורמה הכוללת, ולא רק סעיפים חלקיים מתוכה. האן סיפרה כי על פי רוב, כאשר מקודמות רפורמות ממשלתיות משמעותיות, השלב הראשון הוא כינוס ועדה מקצועית ציבורית, כאשר רק על פי המלצותיה מתגבשת הרפורמה. לעומת זאת, במקרה של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, קידומה מתבצע ללא כל דיון ציבורי מקדים, ללא כל ניסיון לאתר חלופות שונות עבורה, ותוך התעלמות מהמלצות קודמות של גופים מקצועיים ממשלתיים העוסקים בתכנון ובנייה.
הרפורמה מקודמת על ידי הממשלה כאילו מדובר בשינוי טכני פשוט בחוק התכנון והבנייה שנועד לפתור כמה מכשולים נקודתיים. בפועל, מדובר ברפורמה הצפויה לשכתב כמעט כליל את חוק התכנון והבנייה, ולשנות מן הקצה אל הקצה את הליכי התכנון ברמת העיר, המחוז והמדינה.
מה מטרת הרפורמה המוצהרת, ומה מטרתה האמיתית
שתי סיסמאות פופוליסטיות נקשרו לרפורמה בחוק התכנון והבנייה. האחת היא האמירה כי "הרפורמה תזרז ותייעל תהליכים תכנוניים, תאפשר לאזרח הפשוט לסגור מרפסת, ותמנע את הביורוקרטיה", והשנייה היא הדרישה לקדם תוכנית אחת בוועדה אחת.
כל הדוברים בכנס הדגישו כי יש פער בין המטרות המוצהרות של הרפורמה לבין השינויים שמקדמת הרפורמה. אם המטרה היא לקצר את הליכי התכנון – אין הכרח לפעול לשינוי מבני במערכת התכנון, אלא לקדם ייעול של התהליכים. ואם המטרה היא לאפשר סגירת מרפסות, אזי אין כלל צורך ברפורמה בתכנון ובבנייה, אלא ברישוי – תחום אחר לגמרי המכוסה על ידי חוקים נפרדים.
ניר פפאי, ראש אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, אמר בכנס: "לצערנו, הרפורמה כיום מקודמת בצורה מתוכננת של דה-לגיטימציה של כל מערכת התכנון בישראל והרבה פעמים מערבבים בכוונה דבר אחד בשני, למרות שאין ביניהם קשר, רק כדי להצביע על ליקויים במוסדות התכנון. תחת הכותרת של סגירת המרפסת של גברת ישראלי מפילים את כל הכשלים של מערכת התכנון בישראל".
גם לדברי חבר הכנסת ד"ר דב חנין, נושא הביורוקרטיה הוא מסך עשן. "הנושא אינו גברת זו או אחרת שרוצה לסגור מרפסת. הסיפור של הרפורמה הוא אחר – אינטרסים. וכסף. הרבה מאוד כסף שישחרר יזמים מכבלי התכנון ומכבלי החוק". הוא הציע להבחין בין המרפסת ובין המגדל – כלומר, לקדם טיפול והתייחסות שונה למי שרוצה לסגור מרפסת ולמי שרוצה לבנות מגדל. זאת לעומת האופן שבו הרפורמה מקודמת כיום, שבו, בשם הצורך בסגירת מרפסות, היא מאפשרת גם בניית מגדלים ללא בקרה.
לדברי איריס האן, הסיסמא "תוכנית אחת בוועדה אחת" היא סיסמא כללית מדי ושטחית מדי. היא יכולה להתאים לתוכניות מסוימות ברמה מקומית, אך ברמה מטרופולינית וארצית יש חשיבות רבה להליך תכנוני היררכי. דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, הביעה חשש נוסף: בכל תוכנית אולי תעסוק רק ועדה אחת, אך ועדה זו תהיה אחת מ-116 הוועדות המקומיות, ולא אחת מ-6 הוועדות המחוזיות. כוונת הממשלה לחזק את 116 הוועדות המקומיות בנציגי ציבור ובכוח מקצועי, בצורה יעילה ושוויונית, נראית לה כבלתי-ישימה. לדברי דליה בארי ודוברים נוספים, יש לפעול לחיזוק הכוח המקצועי בוועדות המחוזיות, באמצעות הגדלת המשאבים, כוח האדם והאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות המתכננים.
מה אפשר לעשות
הקריאה הברורה של הדוברים בכנס הייתה כי אין לקבל את הרפורמה הזו וכי יש להיאבק בה – מוקדם ככל הניתן. על הציבור לדרוש את זכותו לא רק לקחת חלק בהליכים התכנוניים, אלא גם בדיונים על עיצוב חקיקה תכנונית שתשנה את פני התכנון במדינה.
הדוברים בכנס הביעו חשש כי מן האופן שבו מקודמת הרפורמה כעת ברור כי התוצר אשר יובא לאישור הכנסת יהיה "חבילה מבושלת היטב", מנוסחת עד תום, ואז לא יתאפשר לחברי הכנסת להציע שינויים של ממש בנוסח הרפורמה. התנהלות כזו מנטרלת את חברי הכנסת מהשפעה, מדירה משרדי ממשלה מסוימים, ומרחיקה את הציבור, תוך יצירת מצג שווא כאילו הרפורמה היא שינוי טכני גרידא.
חבר הכנסת ד"ר דב חנין הדגיש את הצורך בייצור קואליציה רחבה של מאבק. לדבריו, בסופו של דבר, הממשלה תנסה להעביר ולאשר את הרפורמה בכנסת במהלך מהיר, תוך דיונים מרתוניים בלחץ זמן. ח"כ חנין הדגיש כי הביקורת הציבורית חשובה, משום שהיא תחזק את חברי הכנסת המתנגדים לרפורמה, ותשפיע על אלה מבין חברי הכנסת שעדיין לא מודעים להשפעות הרפורמה ולהשלכותיה.
לדבריו ניר פפאי, הרפורמה הנוכחית נתפסת לא כנושא לאומי, כמו נושא הקרקעות (שקודם ברפורמה במנהל מקרקעי ישראל) אלא כנושא ביורוקרטי. האתגר הניצב בפני ארגוני הסביבה והחברה הוא פיצוח טעות תפיסתית זו, תוך תרגום לציבור של משמעותה האמיתית של הרפורמה – איום אסטרטגי סביבתי וחברתי!
פפאי, ראש המטה לתכנון אחראי, המאגד את הארגונים הסביבתיים והחברתיים הנאבקים ברפורמה, סיפר כי עד כה התנהל המאבק ב"שלב שקט", בשל הקושי לנהל מאבק ציבורי נגד רפורמה המקודמת במחשכים, כאשר מקור המידע העיקרי עליה הוא שמועות ואמירות שלא לציטוט. לדבריו, עתה, עם פרסום החלטת הממשלה בנושא, יחל שלב הקמפיין הציבורי. דליה בארי, רכזת צוות שיתוף ציבור בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, הדגישה גם היא את הצורך לעורר את הציבור – להפיץ מידע, לספר על השלכות הרפורמה ולפעול בכל החזיתות.
רק כאשר הציבור יבין כי הרפורמה פוגעת בו, כי לא מדובר ב"ייעול ופישוט" לצורך סגירת מרפסת, אלא בשכתוב מלא של חוק התכנון והבנייה, תוך פגיעה באיכות התכנון ובשוויוניות, ותוך ביטול כמה מן הגופים, התהליכים והמוסדות שהגנו על ערכי הטבע, על השטחים הפתוחים ועל האינטרסים המטרופוליניים, רק אז ניתן יהיה לגייס את הציבור למאבק.
בהקשר זה אנו פונים אליכם – לנצל את במת הבלוג כדי להציע דרכי פעולה למאבק ברפורמה, לשאול שאלות על השפעותיה, לתאר חוויות שעברתם מול הוועדות המקומיות והמחוזיות, ועוד.
