משמר המועצה

בישיבה האחרונה של מועצת עיריית תל אביב-יפו נדונה הזכות להפגין בכיכרות העיר המרכזיות ללא תשלום (ורגע אחרי שראש העירייה הצהיר כי אין דמוקרטית יותר מתל אביב-יפו, לא עלתה להצבעה הצעה הנוגדת את עמדתו שלו), הועלתה הצעה לקידום קמפיין לשתיית מי ברז בעיר, ונקבע כי יתקיים דיון עתידי בנושא הדינמיקה בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים בעיר.

*      *      *

ביום שני, 9 באוגוסט 2010, התקיימה ישיבת המועצה מס' 26, האחרונה לפני יציאת המועצה לפגרה עד אחרי החגים. הישיבה הייתה קצרה יחסית, אך עשירה בהתנגחויות והתנגדויות.

הישיבה החלה באיחור של כרבע שעה, ללא חברי סיעות "רוב העיר", "הירוקים", "חזית דתית מאוחדת" ו"יאפא". רוב חברי המועצה החסרים הגיעו במחצית השעה הראשונה של הדיונים, למעט עומר סיקסיק מ"יאפא", שלא היה בישיבה כולה.

בשלב השאילתות, שאלה יעל בן-יפת מה העירייה עושה למניעת מפגעי רעש בעיר. ראש העירייה השיב כי אין לו סמכויות (למרות שחזר וביקש סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים), וכי האחראית לאכיפה היא משטרת ישראל. רחל גלעד-וולנר קבלה על מיעוט המצילים בעיר, שגורם לסגירת חופי רחצה, וראובן לדיאנסקי תהה לגבי ההגנה על עצים בעיר, לאחר כריתות העצים הוותיקים ברח' טיומקין.

כמו בכל ישיבה, גם הפעם הועלו בישיבה ארבע הצעות לסדר של חברי המועצה:

הראשונה, של סגן ראש העירייה, פאר ויסנר (הירוקים), ביקשה לקרוא לעירייה לעודד את הציבור לשתות מי ברז, באמצעות פרסום נתונים על איכות המים בעיר, עריכת קמפיין ציבורי, וגם הפסקת שתיית בקבוקי המים המינרלים בישיבות מועצה. ראש העירייה הבטיח כי בישיבת המועצה הבאה ישתו מים רגילים "עם לימון ונענע". נחכה ונראה…

לבקשת סגן ראש העירייה, ההצעה עברה לדיון בוועדת ההנהלה (נזכיר כי לוועדת ההנהלה – לא שקופה, לא פתוחה לציבור וחורגת מהגדרת תפקידה בחוק – תור ארוך של הצעות קודמות לסדר, שמחכות לדיון). בעד הצעתו של ויסנר הצביעו כל חברי המועצה, למעט חמשת חברי סיעת עיר לכולנו, שהתנגדו לה בשל הדרישה להעביר את הדיון לוועדת הנהלה סגורה ולא משתפת.

ההצעה השנייה לסדר הייתה של חבר המועצה שמואל מזרחי (תל אביב1). מזרחי טען כי אין התאמה בין מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים באזורים שונים בעיר. לדבריו ברחוב משה דיין הוכשר שביל אופניים על הכביש, אך דווקא שם יש פחות הולכי רגל ופחות רוכבים, ואילו ברחוב אבן גבירול, שעתיר בתנועת הולכים ורוכבים, הוכשר שביל על המדרכה, ללא כל הפרדה מהסביבה, ומתקיים מגע מתמיד ושלילי בין הרוכבים והולכי הרגל.

מזרחי ביקש לקיים דיון בנושא בוועדת ההנהלה העירונית. לאור הסתייגויות חברי האופוזציה מקיום דיון בנושא זה בוועדה סגורה, הציע ראש העירייה לקיים באופן חריג דיון פתוח של ועדת ההנהלה. אנו תוהים – אם מדובר בדיון שבו ינכחו גם כך כל חברי המועצה – מדוע לא לקיים אותו במועצה עצמה? (נזכיר שעד כה, במשך 26 ישיבות מועצה, לא התקיים במועצה אפילו דיון אחד בהצעה לסדר…)

"שביל אופניים" ברחוב אבן גבירול

הצעה נוספת לסדר הייתה של חבר המועצה בנימין בביוף (ש"ס), תחת הכותרת "שיתוף נציגי ציבור דתיים בפרויקט ששת" (שהוא פרויקט עירוני לשיקום ושיפור תשתיות, כאשר סדר העדיפויות נקבע יחד עם תושבים). חבר המועצה טען כי אין התייחסות בפרויקט לשיפוץ בתי כנסת ומקוואות, וביקש להזמין אותו, ונציגות דתית וחרדית, לכל הדיונים בנושא בשכונות הדרום. חברי מועצה רבים הזכירו לבביוף דיוני ששת פתוחים לכל, וכי לא צריך להזמין אוכלוסיות מיוחדות. ראש העירייה חולדאי גם הוא ציין כי "לפני כל פרויקט יש פגישות עם ועדי השכונות ולא חוסמים אף אחד מלבוא". חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגיבה לדבריו וציינה כי לא מתקיים שיתוף ציבור מספיק, וכי התושבים בשכונות לא יודעים על התהליך ולכן לא מנצלים את ההזדמנות להשפיע על שיקום שכונת מגוריהם.

ההצעה האחרונה לסדר הייתה הצעתו של יואב גולדרינג (עיר לכולנו), שמחה כנגד גביית תשלום על הזכות להפגין בכיכרות מרכזיות בעיר (כיכר רבין, רחבת מוזיאון תל אביב ורחבת הסינמטק). גולדרינג הדגיש כי לעירייה "אסור להטיל מעמסה כספית על המבקשים לממש את זכות הביטוי", וציין כי יש לגבות תשלום על שימוש בכיכרות אלה לאירועים מסחריים, אבל לא לאירועים פוליטיים. ראש העירייה רון חולדאי, מנגד, טען כי תל אביב-יפו "מאפשרת לכל אחד להפגין בשטחה". הוא ציין כי ניתן להפגין בחינם ברוב רחבי העיר, למעט "שלושה מקומות שבהם ההוצאות הנגרמות לעירייה גדולות מאוד". הוא חזר ואמר כי לא הייתה עיר דמוקרטית כמו תל אביב-יפו בשנות כהונתו, וביקש להוריד את ההצעה מעל סדר היום. חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ) העלתה הצעה אחרת, וביקשה לקיים דיון בהצעה זו, בוועדה לשיפור פני העיר.

מסיבות שלא הובהרו, ושאת מניעיהן ניתן רק לנחש, מנכ"ל העירייה בחר להביא להצבעה רק את הצעתו של חולדאי להוריד את ההצעה מסדר היום, ולא העלה להצבעה את הצעתה של חברת המועצה זנדברג. חברי המועצה של עיר לכולנו יצאו מן הדיון במחאה, וחברת המועצה זנדברג התרעמה גם היא: "אנחנו כבר שנתיים במועצה, וכל פעם מצביעים בנוהל אחר".

לקריאה נוספת:

• שידור ישיבת מועצת העירייה ה-26.
• מי משלם על הפגנה בכיכר רבין, ומי מפגין בחינם? יואב זיתון. 6 באוגוסט 2010. Ynet.
• לא נהיה חותמת גומי: חברי המועצה של עיר לכולנו מסרבים להשתתף בישיבות ריקות מתוכן. אתר תנועת עיר לכולנו
• יום שישי, 14:00 עד 14:20 – אבן גבירול. בלוג תל אביב על אופניים.

*      *      *

ישיבתה ה-25 של מועצת עיריית תל אביב-יפו עמדה בסימן מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) למשרת ממלא מקום ראש העירייה, הממונה על תחום הגמלאים ועל השירותים החברתיים. מינויו של וולוך, אשר הורשע בעבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, ועבירות לפי חוק הכניסה לישראל, כאשר מסר מידע כוזב שאפשר כניסתה לארץ של צעירה ממולדובה לבקשתו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, עורר סערה בקרב חלק מחברי המועצה, שהתנגדו למינוי כל עוד שאלת הקלון בפרשה נדונה בבית המשפט. פרט לנושא זה, עלו במועצה שתי הצעות לסדר בנושאים סביבתיים – מתן עדיפות להולכי רגל ברמזורים, וקידום הפחתת פליטות גזי חממה בקרב המגזר העסקי בעיר. שתי ההצעות עברו להמשך הדיון בוועדת ההנהלה העירונית (שעדיין לא דנה בהצעות לסדר שהועברו אליה כבר לפני שנה וחצי…).

*           *

מדוע סוגיות בטיחות בדרכים לא מועברות לדיון בוועדת בטיחות בדרכים?

סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת איכות הסביבה, פאר ויסנר (הירוקים), הגיש הצעה לסדר שמטרתה קידום עדיפות להולכי רגל ברמזורים בעיר. ההצעה, שלוותה בנאום מבולבל מעט, הציגה כמה דרכים לסייע להולכי רגל בעיר – לתת עדיפות להולכי רגל ולא לרכבים, לשפר את הצל במעברי החציה, לעודד "רצף ירוק" במעברי חציה שנקטעים על ידי אי-תנועה. ויסנר הציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת הנהלה, ולחייב את הוועדה (שמצויה בעיכוב משמעותי בדיון בהצעות לסדר שהועברו אליה) לדון בנושא תוך הצעה חודשים. כל חברי המועצה הצביעו פה אחד בעד הצעתו של ויסנר.

אנו תוהים מדוע הנושא, הנוגע ישירות לשאלות תחבורה ובטיחות בדרכים, לא הועבר לוועדת תנועה וחניה, או לוועדת בטיחות בדרכים – שתיהן ועדות עירוניות שאמורות לעסוק בנושאים אלה בדיוק, ואשר יושבים בהן נבחרי ציבור, מומחים ואנשי מקצוע. העברת הדיון לוועדת הנהלה (שכוללת חברי קואליציה בלבד, ואשר על פי חוק אמורה לדון בנושאים שאין ועדה אחרת שמוקדשת לעניינם) היא ביטוי נוסף לאופן שבו הנהגת העירייה מעקרת את המועצה ואת ועדות המועצה מתוכן ומכוח.

האם העירייה תתגייס ל"יירוּק" עסקים?

סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגישה הצעה לסדר שכותרתה "עידוד וקידום פעילות עסקים ירוקים בהתאם למדיניות עיריית תל אביב-יפו". להבי, שהחלה את דבריה באמירה כי המגזר העסקי הוא המקור הראשי לפליטות גזי חממה בעיר, המשיכה וציינה כי לדעתה העירייה צריכה למלא תפקיד מרכזי ב"יירוּק" עסקים.

להבי סיפרה כי היא מובילה מהלך לקידום שיתוף פעולה בין העסקים לעירייה לצמצום פליטות גזי החממה. למהלך שותפים גם המשרד להגנת הסביבה, שותפות תל אביב-לוס אנג'לס, ארגון מעלה, והארגונים הירוקים (ובהם גם החברה להגנת הטבע). לפרויקט תקצוב ראשוני של 80,000 ש"ח (מחציתם מתקציב העירייה, מחציתם תרומות דרך שותפות תל אביב לוס אנג'לס). עד כה התקיים מפגש אחד בהשתתפות נציגי עסקים גדולים בעיר, ובו הובעה נכונות של כל המשתתפים להוביל מהלך משותף, לעידוד צמצום הפליטות של גזי החממה, ולגיבוש מדדים להקטנת טביעת הרגל האקולוגית של עסקים.

להבי ציינה כי היא מביאה את הנושא בפני המועצה בשל הצורך בהתגייסות עירונית כוללת למהלך (למשל – הנגשת מידע סביבתי, יחד עם מנהלת הידע העירונית; קידום שאטלים מתחנות רכבת למרכז העיר – יחד עם אגף התנועה; פתרונות מחזור – יחד עם אגף תברואה, חטיבת התפעול ואיגוד ערים דן לתברואה). להבי ביקשה כי הנושא יוגדר כ"מועדף" בתוכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלה. היא ביקשה לקיים בוועדת ההנהלה דיון בנושא, תוך חודשיים. נציגי עיר לכולנו ביקשו להעביר את הדיון לא להנהלה אלא למועצת העיר. בהצבעה הוכרע על עריכת דיון בהנהלה בנושא.

איפה ראה ראש העירייה "טבע במיטבו"?

בנאומו במועצה, דיווח ראש העירייה רון חולדאי כי רשות נחל הירקון (שבה שותפה עיריית תל אביב-יפו, יחד עם 15 רשויות נוספות), פועלת כבר 10 שנים לביצוע תוכנית גאולת הירקון – לשיקום הנחל וטיהור המים הזורמים בו. מי הקולחין שזורמים לירקון ממכוני טיהור המים שלאורכו מטוהרים והופכים מגורם מזהם למקור מים איכותי. המים עוברים גם דרך מערכת של "אגנים ירוקים" – בריכות אקולוגיות, המסננות מהמים פסולת אורגנית, מתכות ועוד. לדברי חולדאי, המים בירקון מגיעים לרמה המתאימה להשקיית גינות לחקלאות. במסגרת התוכנית נשאבים חלק מהים באזור שבע טחנות  ומועברים לשימוש חקלאי. עם השלמת התוכנית, תוך כשלוש שנים, הירקון יהפוך למערכת סגורה וחסכונית. ראש העירייה עדכן כי סייר בנחל וראה בו מערכות חיים שלמות, כולל דגים ומקומות קינון של צבים רכים – "טבע במיטבו".

איך מבלים יחד ראש העירייה ומהנדס העירייה?

חבר האופוזיציה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא היחסים של ראש העירייה עם מהנדס העירייה, בה תהה האם הם נפגשים ומשוחחים באופן קבוע. הרקע לשאילתה היה העובדה כי ראש העירייה מייצג את תל אביב-יפו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לעתים, אך לא נוכח בישיבות הוועדה המקומית בעיר. ראש העירייה דיווח כי רק אמש צפה במשחק כדורגל יחד עם מהנדס העיר חזי ברקוביץ', וכי הם נפגשים מדי שבוע. חולדאי הדגיש כי הוא לא מגיע לישיבות הוועדה המקומית – וכי האציל את הסמכויות לסגנו, דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית. הוא סיפר עוד כי מתחילת הקדנציה נכח בסך הכל ב-3 ישיבות של הוועדה המחוזית, אולם הוא "יודע בדיוק מה הנושאים שעולים שם, ומתואם לגבי כל הישיבות, ונחשב לחבר מוערך בוועדה המחוזית".

מי תמך ומי התנגד למינויו של נתן וולוך לממלא מקום ראש העירייה?

הדיון הסוער ביותר במועצה התקיים בנושא מינויו של חבר המועצה נתן וולוך (הגמלאים) לממלא מקום ראש העירייה ומחזיק תיק גמלאים ורווחה בעירייה. חברי מועצה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לא חסכו במילים על המינוי, על האופן שבו קודם, ועל השפעתו על דימוי מועצת העירייה:

ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות):

"מינויו של נתן וולוך [...] נעשה ממש כמו מבצע סודי, שאפילו צה"ל יכול ללמוד ממנו. הכל בשקט, בדיסקרטיות, בחדרי חדרים, בסודיות כמעט מוחלטת. ראשי סיעות לא ידעו, חברי מועצה לא חשדו, רק מתי מעט ויחידי סגולה היו בסוד העניינים. מתכנני המבצע כנראה החליטו – בואו נעשה את זה בשקט ומהר. לא ניתן לאף אחד זמן להתכונן. [...] ההחלטה להביא היום את מינויו של נתן וולוך לתפקיד מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק רווחה וגמלאים, בזמן שתלוי ועומד נגדו ערעור בבית המשפט המחוזי בשאלת הקלון, היא שערורייתית. זו סתירת לחי למערכת התביעה בישראל, זלזול באינטליגנציה של הציבור וצפצוף אחד ארוך ומתמשך על עקרונות של מוסר וערכים במערכת הציבורית בכלל והעירונית בפרט."

תמר זנדברג (מרצ):

"אנחנו, סיעת מרצ, לא נוכל לתמוך במינוי [...] בית המשפט העליון נתן דעתו על המרכיב הערכי-מוסרי בסוגיה, בפסק דין מ-1996: "נבחר הציבור הינו שליח ציבור [...] משלו אין לו ולא כלום, וכל אשר ברשותו ובהחזקתו – משל הקהל והקהילה הוא. הגינות, יושר לבב וטוהר מידות הינם סימני היכר מובהקים שניתן בנבחר ציבור ראוי לשמו. [...] רק כך יוכל פרנס לנהוג כראוי קהילה שבחרה בו לנהגה, ורק כך יזכה נבחר הציבור באמון הציבור". אנחנו בסיעת מרצ  סבורים שראוי שנאמץ את העקרון הזה בכל פעולה ופעולה, ובפרט כאשר הנושא שאנחנו עוסקים בו כרגע זה נושא הרבב שדבק בנבחר הציבור, ובית המשפט שהרשיע".

נח עפרון (עיר לכולנו):

"בפוליטיקה – או שאתה בונה אמון או שאתה הורס אותו. אין מצב ביניים. האדמיניסטרציה הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, היא בית חרושת לחוסר אמון, לציניות. אדוני ראש העירייה, אתה והקואליציה שלך מזמינים ציניות וחוסר אמון, אתם זורעים ציניות וקוצרים ציניות. [...] והחזרת נתן וולוך לתפקידו כסגן ראש העירייה וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו תכרסם עוד יותר באמון הציבור ותחזק עוד יותר את הסברה שפוליטיקה ופוליטיקאים אינם מצייתים לנורמות האתיות והמשפטיות התופסות בהקשרים אחרים. ואסור לנו לעשות זאת. אסור לנו להפר ולחלל את אמון הציבור ככה".

בתגובה לביקורות אלה השיב ראש העירייה, רון חולדאי:

"אני אמרתי בגלוי ולא במסתרין, וכך גם עשינו את ההסכם הקואליציוני, בידיעה שאנחנו ממתינים להכרעת בית המשפט, שאם נתן יצא ללא קלון הוא ימונה להיות סגן ראש העיר וממלא מקום. שום דבר לא הוסתר. שום דבר לא ציני [...] אני חושב שנהנגו בדרך הנכונה, מפני שכשהוגש כתב אישום נתן עזב את תפקידו והוא עמד לבחירות כאשר הוגש נגדו כתב אישום. ואמרנו שאם ייפסק ללא קלון נחזיר אותו לתפקיד. ואני יודע להסביר לבני, כי אני עומד ישר וזקוף, כי הייתי הגון עם עצמי וידעתי שבחיים אין מלאכים, אבל יש צורך גם לעבוד ולנהל, ולכן אני לא צריך להצטדק בפני אף אחד על כך שאני ממנה היום, ומבקש ממועצת העיר[ייה] למנות מחדש אדם ששירת את הציבור לאורך שנים".

בהצבעה שהתקיימה לאחר הדיון, אושר מינויו של וולוך לממלא מקום ראש העירייה. שמונה עשר חברי מועצה הצביעו בעד – חולדאי, ספיר, דיין, אגמי ומזרחי (תל אביב1), גלעדי ומסלאוי (ליכוד), אבי-גיא וטיומקין (גמלאים), וייצמן וזמיר (רוב העיר), לוברט וגפן (חזית דתית), בביוף וזעפראני (ש"ס), ויסנר, להט ותמיר (ירוקים). עשרה חברי מועצה הצביעו נגד – מדואל, גלעד-וולנר, גולדרינג, בן-יפת ועפרון (עיר לכולנו), לדיאנסקי (לתת לחיות), סיקסיק (יאפא), להבי, זנדברג ומשהראוי (מרצ).

*           *           *

לקריאה נוספת: הפרוטוקול המלא של הישיבה.

אחרי כמה דחיות ועיכובים, תתכנס ביום רביעי הקרוב (21 ביולי 2010) מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לדון בתוכנית המתאר העירונית, הקובעת את עקרונות התכנון לכל רחבי העיר עד לשנת 2025. בדיון הקרוב יוצגו התוכניות לשכונות עבר הירקון ולשכונות מזרח העיר. הדיון הבא (שיתקיים בתחילת אוגוסט), יעסוק בשכונות מרכז העיר, בדרום העיר וביפו. שלושה דיונים נוספים יתמקדו בסוגיות רוחב – תחבורה, איכות סביבה, אקולוגיה עירונית, שטחים פתוחים, תעסוקה ועוד.

כזכור, תוכנית המתאר העירונית גובשה לאור מסמך חזון העיר, ותוך תהליך ארוך של שיתוף ציבור, והשתתפות ערה של נציגי ופעילי הפורום הירוק.

מטרת הדיונים במליאת הוועדה המקומית היא להציג בפני נבחרי הציבור את חלופת התכנון המועדפת. כדאי מאוד להגיע לדיון בתוכנית במליאת הוועדה (המורכבת מכל 31 חברי מועצת העירייה), כדי לראות מה עמדת נבחרי הציבור בנוגע לתוכנית, כיצד היא מקודמת, ומה איכות הדיון בתוכנית הצפויה לעצב את אופיה העתידי של העיר ולהשפיע על חיי כל התושבים בעיר.

הדיון יתקיים ביום ד', 21 ביולי, בשעה 16:00 במרכז עינב (על גג גן העיר). הכניסה חופשית.

לקראת הדיון מומלץ לעיין בעקרונות התכנון המוצעים לצפון העיר ולמזרח העיר, כפי שהגדיר אותם מנהל ההנדסה העירוני.

מומלץ מאוד לעיין גם במסמך המסכם את הערות והסתייגויות החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו והפורום הירוק לתוכנית המתאר (בדגש על התוכניות לצפון ולמזרח). בין ההערות – טענות על היעדר שקיפות ובהירות בקידום התוכנית, אי בהירות בנוגע למתודולוגיה של שיתוף הציבור, טענות כנגד עריכת הדיון על התוכניות האזוריות לפני הדיון בהיבטים הכלליים, טענות כי המפות שהוצגו לנבחרי הציבור לוקות בחסר, שימוש במושגים ירוקים לשימושים שאינם ירוקים, חוסר בפתרונות יצירתיים ושימוש מופרז בציפוף עירוני ועוד.

לקריאה נוספת

• הערות החברה להגנת הטבע והפורום הירוק לקראת דיון במליאת הוועדה המקומית על תוכנית המתאר לתל אביב-יפו (בדגש על צפון ומזרח העיר)
• דוח 3.1 – סיכום תהליך שיתוף הציבור בשלב פיתוח החלופות.
• דוח 4.1 – סיכום תהליך שיתוף הציבור בשלב הערכת החלופות.

לפני שלושה חודשים סיפרנו כאן על עתירה שהגישו תנועת עיר לכולנו (סיעת האופוזיציה הגדולה בעיריית תל אביב-יפו) והתנועה לחופש המידע נגד עיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפרסם את תקציב העירייה בפורמט המאפשר חיפוש. בדיון בנושא בבית המשפט המחוזי הציע השופט עודד מודריק  הצעת פשרה וטען כי "עירייה נאורה צריכה לפרסם את תקציבה בפורמט המאפשר עיבוד נתונים".

אתמול, 5 ביולי, יום לפני הדיון המכריע בבית המשפט, הודיעה עיריית תל אביב-יפו כי -

"אגף המיחשוב בעירייה ייצר את היכולת הטכנולוגית שמאפשרת לייצא באופן פשוט יחסית קובץ אקסל של תקציב העירייה ממערכת המיחשוב המרכזית. משהוסרה המגבלה הטכנולוגית… המשיבים אינם מתנגדים עוד להעברת המידע כמבוקש… הוחלט לקבל את הצעתו של בית המשפט הנכבד ולאפשר את קבלת המידע באופן המבוקש החל משנת 2011 ".

תגובה זו ניתנה בהפתעה – לאחר שבכל הדיונים הקודמים, ובתגובתה הרשמית של העירייה להצעת הפשרה של השופט שנשלחה אליו לפני כחודשיים – התעקשה העירייה כי לא ניתן מבחינה טכנית להיענות לדרישות התביעה.

הודעתה של עיריית תל אביב-יפו על קבלת העתירה קיבלה תוקף של פסק דין, כלומר – על פי החלטת השופט, העירייה מחויבת לפרסם מהשנה הקרובה את נתוני התקציב בפורמט נגיש. בפסק הדין (שניתן לקרוא כאן) ציין השופט מודריק כי "רב הסתום על הנגלה" בהודעתה החדשה של עיריית תל אביב-יפו, ותהה כיצד אותה "פריצת דרך טכנולוגית" אותה השיגו פקידי העירייה התאפשרה דווקא לאחר התייעצות (עליה הצהירה העירייה) עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. השופט סבר כי העירייה השתכנעה, ככל הנראה, כי השקפתה המשפטית בנוגע לעתירה אינה מבוססת מספיק, ולכן נסוגה מהתנגדותה הראשונית לפרסום קובץ התקציב המלא. השופט קבע גם כי העירייה חייבת בתשלום עבור הוצאות בית המשפט של העותרים, בסך 10,000 שקלים.

לפיכך, החל משנת התקציב הבאה והלאה, יוכלו כל התושבים ונבחרי הציבור להבין בקלות רבה יותר את התקציב העירוני, תוך אפשרות לנתחו בצורה מעמיקה ויעילה הרבה יותר ממה שהתאפשר עד כה. חשיבתו הרבה של מהלך זה טמונה בחשיבותו של התקציב העירוני – הביטוי הברור והמובהק ביותר למדיניות העירונית ולסדר העדיפויות העירוני.

ספר התקציב, המכיל מאות דפים ואלפי שורות ומספרים, כמעט ואינו מציע פירוט או הסבר על התקציב ועל האופן שבו גובש. התחקות אחר סדרי העדיפויות העירוניים תוך עיון בתקציב בפורמט מודפס היא כמעטבלתי אפשרית, משום שהוצאות הקשורות לנושא אחד מפוזרות על סעיפים רבים. במסגרת מאבקם לשחרור התקציב הציגו פעילי "עיר לכולנו" תוכנה מיוחדת שפיתחו על מנת להתגבר על הקושי בניתוח התקציב: "התקציבולטור" – תוכנה שאפשרה השוואות, חיתוכים וחיפושים בספר התקציב העירוני (זאת לאחר שתקציבי העירייה מהשנים 2006 עד 2009 הוקלדו כולם לגיליון אלקטרוני על ידי פעילי עיר לכולנו).

פסק הדין שניתן אמש הוא צעד חשוב מאין כמוהו לקידום השקיפות העירונית, המקרב את עיריית תל אביב-יפו צעד נוסף לעבר סטנדרטים של שקיפות הנהוגים במרבית ערי העולם. אנו במשמר המועצה מאמינים כי פרסום התקציב באופן זה יאפשר לציבור ולנבחריו לקדם יותר בקלות תיעדוף תקציבי של נושאי איכות סביבה ושמירה על טבע עירוני בתל אביב-יפו.

להמשך קריאה:

• פסק הדין של השופט מודריק
• מכתב התגובה של העירייה
• סיום הפרשה באתר עיר לכולנו, ובאתר התקציבולטור
• ניצחון! בית המשפט אילץ את עיריית תל אביב-יפו לפרסם את תקציבה בקובץ אקסל / התנועה לחופש המידע
• בית המשפט חייב את עיריית תל אביב-יפו לפרסם את התקציב בקובץ אקסל / דה מרקר.
• בלחץ בית המשפט: תקציב עיריית תל אביב-יפו יפורסם בקובץ אקסל / כלכליסט.

בישיבת מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-21 ביוני 2010, הצביעו רוב חברי המועצה בעד עוד חניונים בעיר, והתנגדו להצעתו של חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) לקבל החלטה להנמיך את כיכר דיזנגוף ולמנוע הקמת חניון תחתיה. תמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) וחנה תמיר (הירוקים) היו חברי הקואליציה היחידים שהצביעו בעד ההצעה של חבר האופוזיציה מדואל, ונגד עוד חניונים במרכז העיר.

בצעד הצפוי להגדיל את השקיפות העירונית, המועצה אישרה פה אחד פרסום מידע על ועדות העירייה ואת הפרוטוקולים שלהן באתר העירייה. אתר העירייה עצמו קרס עקב מתקפת האקרים טורקים ואינו זמין כבר עשרה ימים. בהתייחס לשאילתה בנושא, ראש העירייה הביע תמיכה בגורמים המקצועיים וציין כי "מערכות המחשוב עובדות מצוין"…

*    *    *

הקואליציה שוב מצביעה בעד חניונים בעיר

הדיון הסביבתי המרכזי בישיבת המועצה עסק בכיכר דיזנגוף, ובשאלה האם להנמיך אותה והאם לבנות חניון תחתיה. חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש הצעה להכריז על החזרת כיכר דיזנגוף למפלס הרחוב ועל החלטה לא לבנות חניון תחתיה. מדואל התייחס לתוכנית הנשקלת במינהל ההנדסה, לקדם תחת הכביש סביב הכיכר חניון מעגלי דו-קומתי ובו 270 מקומות חניה. הוא סיפר כי בדיקה מצאה שבחניונים הסמוכים לכיכר יש יותר מ-500 מקומות פנויים בכל רגע נתון, ולכן החניון מיותר. זאת בנוסף להשפעות הבריאותיות, החברתיות והסביבתיות השליליות שבהקמת חניון.

ראש העירייה רון חולדאי ביקש להוריד את ההצעה מסדר היום: הוא טען כי מדובר בנושא תכנוני שצריך להידון בוועדת התכנון והבנייה, הוסיף כי "תושבי תל אביב-יפו לא נשאלו מה דעתם – בעד או נגד חניון", והצהיר – "לא נלך לעניין הזה של הורדת הכיכר בלי שנעשה שיתוף ציבור מאוד מעמיק. ויכול להיות שגם נעשה בחירות – נשאל את התושבים". חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצטרף לקריאתו של מדואל לקיים דיון במועצה, וחברת הקואליציה תמי זנדברג (מרצ) אמרה: "מה שלא צריך להיות ויכוח לגביו הוא הנושא של התנגדות נחרצת לחניון. אנחנו צריכים פעם אחת לשים את הכסף שלנו איפה שהפה שלנו. ההצבעה הכי טובה שלנו על סדר עדיפויות בכיוון של פחות רכבים פרטיים במרכז העיר תהיה לא לשקול בכלל, לפסול על הסף, הקמה של עוד חניונים במרכז העיר".

בעד הצעתו של מדואל הצביעו: אהרון מדואל, רחל גלעד-וולנר, יואב גולדרינג, יעל בן-יפת ונח עפרון (כולם מעיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), תמר זנדברג (מרצ) וחנה תמיר (הירוקים).

בעד הצעתו של חולדאי הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), הרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט (הירוקים).

זה המקום להזכיר שמרצ התחייבו בהסכמים הקואליציוניים לפעול להקטנת חניית יוממים. עם זאת, ברגע האמת, הצביעו ראש הסיעה מיטל להבי וחבר המועצה אחמד משהראוי בעד הקמת חניון מיותר נוסף בעיר. דן להט (הירוקים) הגיש רק לאחרונה הצעה לסדר המבקשת להעניק הטבות לתושבים ללא רכב, אבל גם הוא הצביע הפעם בעד חניון.

ועוד בענייני תחבורה

חניונים…

נושא החניונים בעיר עלה שוב כשהמועצה נדרשה לאשר התקשרות עם זוכה להקמה ולהפעלה בשיטת BOT של חניון תת-קרקעי ובו 1,000 מקומות חניה במתחם גבעון שבאזור הסינמטק. ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) היה חבר המועצה היחיד שהתייחס לסוגיה, וטען כי ההחלטה רצופה שגיאות – מהבחירה להקים חניון (מה שהוגדר על ידו כפתרון הקסם של חולדאי לכל בעיה בעיר), דרך הבחירה בשיטת BOT, המאפשרת לעירייה להפוך את המחיר הגלוי של החניונים לסמוי, ועד הפגיעה הסביבתית שיגרום החניון.

בעד אישור ההתקשרות עם היזם להקמת החניון, הצביעו: רון חולדאי, דורון ספיר ויעל דיין (תל אביב1), ארנון גלעדי (ליכוד), נתן וולוך, חביבה אבי-גיא ומשה טיומקין (הגמלאים), אלון סולר ואסף זמיר (רוב העיר), בנימין בביוף (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ), חנה תמיר ודן להט (הירוקים).

נגד ההחלטה הצביעו נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו). חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הצביע בהצבעה הראשונה נגד, אולם משום-מה התקיימה הצבעה שנייה, ובה הוא כבר הצביע בעד אישור ההתקשרות.

תחנות אוטובוס…

בהמשך לשאילתה של רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו) השיב חולדאי כי תחנות האוטובוס העירוניות מתוחזקות על ידי זכיין, שמקבל בתמורה שטחי פרסום. עיצוב התחנות הזוכה נבחר על ידי ועדה שבה השתתפו בין היתר חבר המועצה משה טיומקין, אדריכלית העיר לשעבר דניאלה פוסק, ועוד מעצבים ומתכננים. עושה רושם שדווקא נוסעי האוטובוסים – ללא ספק האנשים החשובים ביותר בתהליך עיצוב תחנת אוטובוס – הודרו מן התהליך…

ורכבות קלות…

השבוע אמנם התקרבנו צעד אחד נוסף לרכבת הקלה, אבל היא עדיין רחוקה מאוד. בינתיים נוכל להתנחם בכך שבפרנקפורט, שבה ביקר לאחרונה ראש העירייה, נחנך קרון של הרכבת הקלה המקומית, הנושא את השם "תל אביב-יפו"… גם זו התקדמות…

המועצה מחליטה על פרסום פעילות הוועדות העירוניות

נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנושא שקיפות פעילות הוועדות העירוניות. חולדאי השיב כי "כבר נתקבלה החלטה על העלאת פרטי ופרוטוקולי הוועדות לאתר האינטרנט העירוני, והדבר מבוצע בימים אלה". עם זאת, הוא ציין כי אינו מקדם פתיחה של הוועדות העירוניות לציבור הרחב. בהמשך הישיבה אישרה המועצה פה אחד תיקון ל"נוהלי עבודת ועדות המועצה" ובו נקבעה כי מידע על הוועדות יפורסם באתר האינטרנט העירוני, וכי הפרוטוקולים של כל הוועדות יונגשו לציבור.

בחודשים האחרונים פעלנו להגדלת שקיפות הוועדות, ופנינו למנכ"ל העירייה, יו"ר המועצה והממונה על חופש המידע בעירייה בקריאה להנגיש את המידע לציבור. אנו מקווים כי אישור התיקון יביא לשינוי הדרוש. יחד עם זאת, רק לאחרונה נאמר לנו על ידי אחד מראשי הוועדות בעירייה, כי מכיוון שישיבות הוועדות חייבות להתקיים אחרי 16:00, המזכירות כבר לא עובדות, ופעמים רבות אין מי שירשום פרוטקול מסודר. נמשיך לעקוב ולבדוק האם ההחלטה על העלאת הפרוטוקולים לאתר העירייה תתממש, או שמדובר בעוד הצהרה חסרת שיניים.

עוד על סדר היום

• ארנון גלעדי (ליכוד) קרא להכנת תוכנית אופרטיבית לשיקום שכונת קריית שלום. במהלך נאומו הוא תקף את חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) שקיימה בשכונה כנס תושבים, ואת השמאל הישראלי, באופן לא ענייני וללא קשר לנושא הדיון. לבקשתו של גלעדי, הנושא עבר לדיון בוועדת שכונות ורבעים. יעל בן-יפת, שביקשה להתנגד להצעה ולקדם דיון בנושא במליאת המועצה, נענתה על ידי ארנון גלעדי ש"אין לה מושג איך העירייה עובדת". אמנם בשנתיים האחרונות במועצה לא התקיים בה דיון בהצעה לסדר ולוּ פעם אחת. אך זו, כמובן, לא סיבה לוותר על הקריאה החשובה לערוך דיונים כאלה במועצה – שצריכה לחזור ולשמש כזירה לדיונים פומביים בנושאי מדיניות עירונית.
• עומר סיקסיק (יאפא) הגיש הצעה לעיכוב אכיפה של חריגות בנייה באזורים שבהם אין תוכניות בנייה מאושרות ביפו, עד אשר תהיה תוכנית מתאר מאושרת. סיקסיק ציין כי במשך שנים "יפו סבלה מאפליה תכנונית ומאפליה מתוכננת". הוא סיפר כי בשל העובדה שאין תוכניות בניין עיר מאושרות לאזורים רבים ביפו, תושבים רבים, שסובלים ממצוקות דיור, אינם יכולים לממש את זכויותיהם הקנייניות בקרקע – כבר שישים שנה. היועץ המשפטי לעירייה ציין כי הצעתו של עומר "אינה עולה בקנה אחד עם החוק".בהצבעה, ההצעה ירדה מסדר היום. ספירת הקולות עוררה סערה. קולו של חבר הקואליציה הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת) נספר אף על פי שהוא כלל לא היה באולם. למרות בקשות חוזרות ונשנות של חבר המועצה סיקסיק לקבל את שמות המצביעים, יו"ר המועצה יעל דיין סירבה וציינה כי "יש בזה הטלת אי אמון". מצער לציין כי בהצבעה נוספת (על חניון גבעון) דווקא התבצעה הצבעה חוזרת, שבה חברי קואליציה שלא הצביעו בעד הצעת ראש העירייה בהצבעה הראשונה, שינו את הצבעתם בפעם השנייה…

• יניב וייצמן (רוב העיר) הגיש הצעה שמטרתה קידום הכנסת מערכי הסברה על הקהילה הלהט"בית לכל בתי הספר בעיר. עם עלייתו לדוכן הנואמים יצאו בהפגנתיות מן האולם ארבעת חברי המועצה החברים במפלגות הדתיות. הצעתו עברה לדיון בוועדת החינוך.

נוכחות בישיבה

בישיבה לא השתתפו סגן ראש העירייה פאר ויסנר (הירוקים), וחברי מועצה שולה אגמי ושמואל מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי) ושלמה מסלאוי (הליכוד). סגנית ראש העירייה מיטל להבי (מרצ) הגיעה לישיבה באיחור של שעה וחצי.

לקריאה נוספת:

• נייר העמדה של החברה להגנת הטבע והפורום הירוק המתנגד להקמת חניון מתחת לכיכר דיזנגוף
• פניית משמר המועצה ליו"ר מועצת עיריית תל אביב-יפו, יעל דיין, בבקשה לפרסם באתר האינטרנט העירוני מידע על הוועדות העירוניות
• להנמיך את הכיכר, לבטל את החניון (טור של מור גלבוע, מקים החזית להורדת כיכר דיזנגוף, NRG).

בישיבתה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-31 במאי 2010, הצהיר ראש העירייה רון חולדאי כי יבצע סקר טבע עירוני בפארק הירקון, בהמשך לפניית קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע בנושא זה.

*           *           *

בסוף מאי ערכה חברת סלקום פיקניק המוני בפארק הירקון, אשר במסגרתו הוצבו בתוך מי הנחל במות צפות. הפיקניק עורר לא מעט תגובות והתנגדויות – בשל ניכוס המרחב הציבורי על ידי חברה פרטית ובשל הפגיעה בטבע. קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע פנתה אל ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בקריאה להגן על הפארק ולמנוע עריכת אירועים דומים על גדות הנחל. במכתב, שנשלח אליו ואל האחראים על רשות נחל הירקון ועל פארק גני יהושע, נכתב, בין השאר:

פארק הירקון הוא מהוותיקים והמטופחים בישראל כולה, המשרת בהצלחה את כל תושבי העיר והמטרופולין. ייחודו הוא בכך שהוא מציע למבקרים בו חוויות מסוגים שונים – משהות בטבע הבלתי-מופר, דרך שהות בשטחים מגוננים ומטופחים ועד שהות במתקני פנאי ונופש. במהלך השנים הוגדרו בפארק אזורים שונים בהם מותרים שימושים שונים. ההפרדות הנדרשות הוגדרו על מנת לאפשר טווח רחב של שימושים בפארק, תוך שמירה קפדנית על ערכי הטבע בו. האירוע האחרון שהתקיים בפארק הוא דוגמה מצערת לערבוב לא-ראוי בין שימושים שונים.

האירוע התקיים בחלקים נרחבים של פארק הירקון, בעיקר לאורך הנחל, באזור רגיש מבחינה אקולוגית שספג פגיעות רבות לאורך ההיסטוריה ושעדיין מתאושש מ"אסון סנו" לפני שנתיים. תעיד על כך העובדה שחברת סלקום עצמה פרסמה כי האירוע יתקיים לאורך גדות "הירקון המתחדש". מצער כי אירוע המכיל הופעות מוזיקליות ופונה לעשרות אלפי אנשים נערך על גדות הנחל ולא באחד המקומות המיועדים לכך – אמפי וואהל וגבעת המופעים –  שניהם אזורים מטופחים ומגוננים, המרוחקים יחסית משכנים, וקרובים לחניונים ולתחבורה ציבורית.

אנו סבורים כי ראוי היה לשמור על ההפרדה בין אזורים המתאימים לאירועים המוניים, ואזורים שבהם יש להקפיד בשמירה על הטבע. גדות הירקון הן בית גידול עשיר ומגוון, ופגיעה בו אינה ראויה ואינה רצויה. ניתן היה למנוע את הפגיעה בגדות הירקון ובחברת בעלי החיים והצמחים בו, לו היה נערך סקר טבע מקיף בפארק, שהיה מסייע גם בזיהוי בתי הגידול המרכזיים, באיתור האתרים הרגישים והרגישים פחות, ובהגדרת השימושים האפשריים בשטחים הפתוחים בפארק.

כמובן, שנחל הירקון הוא רק דוגמא לאתר טבע בתחומה של העיר. כמוהו ישנם עוד אתרים רבים – כגון חופי הים ובריכת החורף שליד חולון – שמעמדם אינו ברור, ובשל כך גם לא ברורה רמת הפיתוח והשימור הראויה להם, תוך שמירה עליהם למען הדורות הבאים. לפיכך, אנו סבורים כי על עיריית תל אביב-יפו לקדם עריכת "סקר טבע עירוני" מקיף, אשר ייתן מידע מהימן על ערכי הטבע בכל רחבי העיר, ואשר בעזרתו ניתן יהיה להכריע על סוגי השימושים האפשריים בשטחים הפתוחים בתחומה.

*           *           *

את תשובתו למכתב נתן ראש העירייה חולדאי בישיבת המועצה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, ב-31 במאי 2010. ראש העירייה אמר כי יבצע סקר טבע עירוני בפארק הירקון, בהמשך לפניית החברה להגנת הטבע בנושא זה. (לצפייה בדברי ראש העירייה – לחצו כאן)

הדברים נאמרו כחלק מתשובת ראש העירייה לשאילתה שהגישה חברת המועצה רחל גלעד-וולנר (עיר לכולנו). בשאילתה, שעסקה באירוע הפיקניק ההמוני שהפיקה "סלקום", תהתה חברת המועצה מי מרשות נחל הירקון אישר את הצבת במות הבידור בתוך מימי הנחל. ראש העירייה, העומד גם בראש רשות נחל הירקון, ציין כי העירייה תמכה באירוע בין השאר משום שראתה בו אפשרות לפרסם את פעולותיה ותוכניותיה לגאולת נחל הירקון ולשיקומו, ללא עלויות לעירייה. לאחר שחברת המועצה גלעד-וולנר תהתה האם בהצבת במות במימי הירקון אין משום פגיעה בגאולת הנחל ובשיקומו, השיב ראש העירייה כי לעניות דעתו לא נגרם בכך נזק לנחל, וכי הפארק נועד לשימושם של בני האדם. יחד עם זאת, ראש העירייה הזכיר כי החברה להגנת הטבע פנתה אליו לקידום סקר טבע עירוני בפארק, שיאפשר להגדיר באיזה משטחי הפארק יותר לקיים אירועים המוניים, ואיזה אתרים יישמרו כמוקדי טבע, ואמר כי העירייה תערוך סקר שכזה.

לקריאה נוספת:

• עוד על ישיבת המועצה ה-23 – מה מעכב את פתרון משבר התחבורה בעיר? מי "אידיאליסט ותמים" ומי "חסר חזון וחסר רצון"?
• משפחת סלקום, הפיקניק שלך חוסם לי את הרחוב, את מתבקשת להזיז אותו מיידית. הילה פלג. בלוג חדר 404. 19 במאי 2010.
• החברות הציבוריות משתלטות על המרחב הציבורי בתל אביב. נעה קושרק. הארץ. 21 במאי 2010.
• פיקניק בצבע סגול, על חשבון מי? יואב זיתון. וויינט. 21 במאי 2010.

ישיבתה ה-23 של מועצת עיריית תל אביב-יפו התקיימה ב-31 במאי 2010, באולם הישיבות במרכז עינב. אולם הישיבות היה גדוש, בעיקר בתושבי שכונות רמת אביב, שהגיעו לשמוע את ההצעה לסדר שהגיש חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) בנושא "המאבק נגד כפייה דתית ונגד פעילותם המיסיונרית של חב"ד בקרב ילדים באזור רמת אביב". סביב ההצעה התנהל דיון בוטה, סוער וקולני, במהלכו התעמתו לדיאנסקי וחברי מועצה חרדים ושומרי מסורת. (עוד על הנושא אפשר לקרוא בכתבתה של מוריה בן יוסף ב-NRG). הנושא הסביבתי המרכזי שעלה בישיבה הוא משבר התחבורה בעיר. חבר המועצה נח עפרון, שהגיש הצעה לסדר בנושא, טען שראש העירייה חולדאי הוא "חסר חזון וחסר רצון". ואילו ראש העירייה רון חולדאי סבר כי עפרון הוא "אידיאליסט תמים".

הקהל בישיבת המועצה (31 במאי 2010)

חבר המועצה עפרון: "ראש העירייה אחראי למשבר התחבורה בעיר"

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו) הגיש הצעה לסדר בנושא משבר התחבורה בעיר. הצעתו של עפרון הייתה כי העירייה תעשה שימוש בתיקון 84 לחוק התעבורה, המעניק לערים סמכויות נרחבות לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בתחומן, ותגיש למשרד התחבורה תוכנית שמטרתה עידוד התחבורה הציבורית בעיר. בין האמצעים שהציע חבר המועצה עפרון – קביעת נתיבי תחבורה ציבורית – בלעדיים, המשכיים ורציפים; תעדוף תחבורה ציבורית במערכת הרמזורים והתִמרור העירונית; קידום אמצעים ליידוע נוסעים לגבי שירותי התחבורה הציבורית בעיר; הגברת תדירות האוטובוסים בעיר; ואכיפה למניעת נסיעת רכב פרטי בנתיבי תחבורה ציבורית, תוך ושימוש בכספי הקנסות לשיפור התחבורה הציבורית בעיר. עפרון הציע כי תוכנית ברוח עקרונות אלה תובע לאישור המועצה תוך חודש ימים, ואז תוגש למשרד התחבורה.

בהצגת ההצעה לסדר נשא חבר המועצה עפרון נאום נוקב, שבו תקף את ראש העירייה חולדאי על תרומתו ליצירת משבר התחבורה בעיר. אנו מביאים כמה ציטוטים מדבריו, ובהמשך את תגובת ראש העירייה.

"מאז שנכנסת לתפקיד, אדוני ראש העירייה, מצב התחבורה הציבורית התדרדר. [...] אנחנו צועדים צעדי ענק אחורנית. השימוש בארצות הברית בתחבורה ציבורית עלה ב-38% בממוצע בערים הגדולות. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, נרשם שפל של 19% בשימוש בתחבורה הציבורית. בארצות הברית ואירופה ההשקעה בתחבורה ציבורית עולה. אתה [חולדאי], במשך 12 שנה, מעולם לא השקעת בתחבורה הציבורית. אחרי 12 שנות הכהונה שלך, הפקקים רק מתחילים יותר מוקדם ומתפוגגים יותר מאוחר".

"יש לך הסבר למשבר, אני יודע. קצרה ידך מלהושיע. אתה חף מאחריות. הבעיה היא האחרים. משרד האוצר שלא מוציא מיליארדים לחפור בחולות ולהטמין רכבת תחתית איפה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. הבעיה היא משרד התחבורה, הכנסת, המשטרה, דן, אגד, רמת גן וגבעתיים, נתיבי איילון ונת"ע. ההסבר שלך מזה 12 שנים למדיניות כושלת הוא שאכלו שלך, שתו לך. זה לא אתה. זה הם. להסבר הזה יש בעיה. הוא לא מתיישב עם העובדות. מאז שנכנסת לתפקיד הוצאת מאות מיליוני שקלים, אולי מיליארדים, לבניית, הרחבת ושיפוץ מחלפים וכבישים מהירים בעיר. הוא לא מתיישב עם העובדה שסללת מאות מקומות חניה. שלא אישרת נת"צים חדשים. בכל הזדמנות קידמת מדיניות הנוגדת תחבורה ציבורית ומכבידה עליה. ההסבר אינו מתיישב עם העובדה שבירושלים כן הצליחו לקדם מערכת תחבורה. בחיפה כן הצליחו לקדם מערכת הסעת המונים. מה מבדיל בין ירושלים, חיפה ובינינו? לא הכנסת, המשטרה, האוצר, התחבורה. הסיבה היחידה שלחיפה תהיה תחבורה ציבורית אמיתית ולנו יש רק משבר, היא שאתה מכהן כראש העירייה בתקופה הקריטית, ושאתה לא רוצה או לא מסוגל לשפר את התחבורה הציבורית בעיר [...] אתה לא חסר אונים. אתה חסר חזון וחסר רצון".

תגובת ראש העירייה: "החזון נפלא… המציאות מורכבת"

ראש העירייה רון חולדאי קרא להוריד את הצעתו של חבר המועצה עפרון מסדר היום – כלומר, לא לדון בה במועצה ולא להעבירה לדיון באחת מוועדות העירייה. בתגובה לדבריו הקשים של חבר המועצה עפרון, הוא השיב:

"אתם אידיאליסטים. תמימים. שחושבים שכוח המילים הוא כוח מאגי. אני מקבל את החזון שלך, נח, כפשוטו. זה החזון שאותו אני רוצה. אילו היית יושב אתמול בישיבה שהייתה עם משרד התחבורה, היית שומע אותי מדבר כמוך אצל שר התחבורה. בדיוק. דיברתי על היעדר הנת"צים מכפר סבא לתל אביב. דיברתי על הפקקים מרעננה לכאן. על הפקקים כאן גם. דיברתי ודיברתי וציירתי את החזון שאתה מתאר אותו. יותר מזה – אם תבדוק כמה הצעות כדי לקיים את החזון הזה נמצאות על שולחן משרד התחבורה במסגרת הסמכויות, היית רואה שיש תוכנית. ואפילו את הפיילוט אני לא מצליח לקיים. אני מזמין אותך להסביר לי איך עושים את הדברים, ולא לומר מה צריך לעשות. את המה צריך לעשות, האמן לי. אני יודע. את הבעיות אני מכיר, אני צריך את הפתרונות. אני ישבתי והקשבתי ושמעתי, איך אתה עומד כאן, כותב נפלא…  המציאות יותר מורכבת. שום תוכנית שאתה מחליט עליה לא תקרה כי לא יהיה מימון, משמעת, חקיקה. אפילו כשעשינו שבילי אופניים, עד שלא הלכנו למשרד התחבורה כדי שיהיה תמרור לשבילים, לא היה. אין לי ברירה לומר – הנאיביות לא תעשה עבודה".

במסגרת דבריו, קרא חולדאי לחבר המועצה עפרון לגשת אליו למשרד ולהציג לו תוכנית אופרטיבית, ולא רק הצעות כלליות לסדר. זאת על אף שההצעה לסדר שהגיש עפרון כללה סעיף שמורה להכין תוכנית מפורטת שכזו, ולהביאה לאישור המועצה בישיבתה הבאה.

הקואליציה שוב מצביעה נגד תחבורה ציבורית

חברי המועצה שהצביעו נגד ההצעה של נח עפרון (כלומר – בעד הורדתה מסדר היום), הם: רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שמוליק מזרחי ושולה אגמי (תל אביב1); שלמה מסלאוי וארנון גלעדי (ליכוד); כרמלה עוזרי (צדק חברתי); נתן וולוך, משה טיומקין וחביבה אבי-גיא (הגמלאים); אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר); בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס); הרב נפתלי לוברט ושמואל גפן (חזית דתית מאוחדת); ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות); פאר ויסנר, דן להט וחנה תמיר (הירוקים).

נזכיר כי סיעות הירוקים, הגמלאים, רוב העיר ולתת לחיות – אשר הצביעו נגד ההצעה, התחייבו כולן בהסכמים הקואליציוניים שלהן לקדם רפורמה בתחבורה הציבורית ולעודד תחבורה אלטרנטיבית לרכב הפרטי.

בעד הצעתו של נח עפרון הצביעו חברי עיר לכולנו: נח עפרון, רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן-יפת ויואב גולדרינג.

סגנית ראש העירייה מיטל להבי  (מרצ) נמנעה בהצבעה.

ומי לא הקשיב להצעה לסדר?

חבר המועצה עפרון נשא את דבריו בפני אולם חצי ריק. בעת דבריו לא נכחו באולם (אבל כן בבניין) מיטל להבי ותמי זנדברג (מרצ), דן להט (הירוקים), בנימין בביוף והרב שלמה זעפראני (ש"ס), הרב נפתלי לוברט (חזית דתית מאוחדת), אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), חביבה אבי-גיא (הגמלאים), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (ליכוד).

לקריאה נוספת:

• על נת"צים, גשרים וחניונים, ולמה חולדאי חושב שהפקקים טובים לעיר (סיכום ישיבת מועצת העירייה, 19 באוקטובר 2009)
• השר גלעד ארדן לראשי ערים: מגיע לנו אוויר נקי (22 בנובמבר 2010, Ynet)
• רכבת קלה או אוטובוס מערכתי: מה האופציה העדיפה? (2 ביוני 2010. NRG)

זהו חלקו השני של הדיווח על הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010. כמה נושאים סביבתיים שנדונו בישיבה פורטו כבר בחלק הראשון של הדיווח, שהתמקד בשאילתות. חלק זה מציג את יתר הנושאים שעלו בישיבה ומשכו את תשומת ליבנו.

* * *

איך אפשר לעודד ולשפר את נוחות השימוש בקטנועים ואופנועים בעיר?

חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הגיש הצעה שמטרתה לקדם את נוחות השימוש בכלי רכב דו-גלגליים ממונעים בעיר. על פי נתוני העירייה, מדי יום נוסעים בעיר 45,000 רוכבי דו-גלגלי, מתוכם 22,000 תושבי העיר (זאת בהשוואה ל-450,000 רכבים ביום). יחד עם זאת, היצע החניות לרכבים דו-גלגליים בעיר כולה עומד על 3,500 מקומות חניה בלבד. חבר המועצה גולדרינג ציין שורה של נושאים נוספים, כאלה שבסמכות העירייה וכאלה שבסמכות ארצית, שראוי לקדם לטובת רוכבי הדו-גלגלי, והציע להכריז כי מועצת העירייה מתגייסת לנושא, "להעלות את הרעיונות, להציף בעיות ולסמן פתרונות אפשריים עבור המחוקק, השר ועבורנו".

גולדרינג הציע לקיים דיון בוועדת תחבורה וחניה, בשיתוף עם הוועדה לבטיחות בדרכים (וציין כי הוא מצר על כך כי ועדות אלה לא מתכנסות מספיק). הוא הציע להזמין לוועדות אלה גם את נציגי הרוכבים, ולהקים שדולה למען רוכבי דו-גלגלי. חבר המועצה משה טיומקין (הגמלאים), מחזיק תיק התחבורה וראש ועדת תנועה וחניה בעירייה, שהגיב בשם העירייה, הדגיש כי רבים מהפתרונות אינם נמצאים בידי העירייה, אך קרא גם הוא לקיים דיון בנושא בוועדות הרלוונטיות.

ההצעה התקבלה ברוב קולות. בעדה הצביעו רון חולדאי ויעל דיין (תל אביב 1), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), נתן וולוך ומשה טיומקין (הגמלאים), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), אלון סולר, אסף זמיר ויניב וייצמן (רוב העיר), רחל גלעד-וולנר, אהרון מדואל, יעל בן יפת ויואב גולדרינג (עיר לכולנו), עומר סיקסיק (יאפא), מיטל להבי ואחמד משהראוי (מרצ) ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

קביעת מדיניות שימוש במרחב הציבורי

הצעה זו, שאותה הגיש חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ), ביקשה להדגיש את חשיבות המרחב הציבורי העירוני, ולקבוע כללים ברורים למדיניות השימוש בו, על מנת למנוע מצבים של ניכוסו והפרטתו, ניצולו למטרות פרסום או סגירתו לאירועים אישיים. ("תמורת פחות מ-2000 שקל ניתן להפקיע שטח מהציבור לטובת אירוע של מקורבים לשלטון"). בנוסף הדגיש חבר המועצה את ריבוי החברות העירוניות השולטות בנתחים של המרחב הציבורי – וקובעות לעצמן את המדיניות. משרהאוי הציע לנצל את תוכנית המתאר לטיילת, הנעשית בשיתוף ציבור, על מנת לבחון שם את נושא ניהול המרחב הציבורי כפיילוט – לצורך גיבוש כללים שיהפכו את המרחב הציבורי לפתוח ונגיש. הוא הציע למפות את השטחים הציבוריים בעיר, ולקבוע קריטריונים שיאפשרו לקיים בהם אירועים, כל זאת במטרה לגבש מדיניות שקופה, אחידה וברורה. חבר המועצה ביקש כי ראש העירייה ינחה גורמים מקצועיים להגיש המלצות ראשוניות בנושא, לקראת דיון של נבחרי הציבור.

ראש העירייה השיב כי הנושא אינו חדש לעירייה, וכי קיימים קריטריונים לשימוש במרחב הציבורי, שהינם גמישים ומשתנים מעת לעת. חולדאי הדגיש את הסובייקטיביות של עצם השימוש הציבורי – ואת ריבוי הדעות בנושא. בכל מקרה, הוא הציע לדון מחדש בנושא בוועדת ההנהלה, לרענון הקריטריונים.

חברת המועצה רוחיק גלעד-וולנר (עיר לכולנו), אשר הגישה לאחרונה הצעה לסדר בנושא דומה, התנגדה להעלאת הדיון לוועדת הנהלה – שבה משתתפים חברי הקואליציה בלבד, וביקשה לקיים דיון פתוח בנושא במליאת המועצה.

בעד ההצעה לקיים דיון בוועדת ההנהלה הצביעו רון חולדאי, יעל דיין ושמוליק מזרחי (תל אביב1), כרמלה עוזרי (צדק חברתי), ארנון גלעדי ושלמה מסלאוי (הליכוד), משה טיומקין ונתן וולוך (הגמלאים), אסף זמיר, אלון סולר ויניב וייצמן (רוב העיר), בנימין בביוף ושלמה זעפראני (ש"ס), נפתלי לוברט ושמואל גפן (בגד), מיטל להבי, אחמד משראוי ותמי זנדברג (מרצ), ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), ודן להט וחנה תמיר (הירוקים).

בעד ההצעה לקיים דיון במועצה הצביעו רחל גלעד וולנר, אהרון מדואל, יואב גולדרינג ויעל בן-יפת (עיר לכולנו) ועומר סיקסיק (יאפא).

האם יירכשו קרקעות ליצירת שטחים פתוחים בדרום העיר? והיכן מקודם דיור בר-השגה?

ראש העירייה עדכן עדכן כי מכירת זכויות העירייה בפרויקטים של השוק הסיטונאי ומתחם רמז-ארלוזורוב תייצר עבור העירייה מקורות תקציביים – רכישת קרקעות לשטחים פתוחים באותם מקומות שיש מחסור בדרום העיר.

נאמר כי העירייה קיבלה תמורת מכירת זכויותיה בפרויקט רמז-ארלוזורוב סכום של 305 מיליון שקל, שיוקדש (על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה), לרכישת שטחי ציבור או לשימור מבני ציבור. חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו) הביע בדבריו ביקורת על מכירה זו, בטענה כי העירייה ממשיכה למכור נכסים עירוניים רבי-ערך, ובעוד במכירה היה באפשרותה להתנות ליזמים ביצוע דיור בר-השגה, בפועל היא אינה עושה זאת. לדבריו – "נכס אחר נכס נמכר, ללא שום התניה". הוא הוסיף ואמר כי הכסף לרכישת שטחי הציבור כבר קיים – בקרן המקרקעין העירונית, ולכן לא היה צורך במכירת זכויות העירייה בפרויקט, בוודאי בלי התניה מתאימה לקידום דיור בר השגה.

דיור בר-השגה בפרויקטי "יוקרה"?

בתשובה לשאילתא שהגיש חבר המועצה יואב גולדרינג (עיר לכולנו), ובה ביקש לבדוק אם מתוכנן דיור בר-השגה בפרויקט השוק הסיטונאי (שבו העירייה מחזיקה ברבע מזכויות הבנייה), השיב ראש העירייה רון חולדאי כי עיריית תל אביב-יפו היא הראשונה המבקשת להגדיר את המושג דיור בר-השגה. הוא סיפר כי העירייה מקדמת פיילוט בשכונת שפירא, וכן פתרונות דיור בר-השגה בשוק עלייה, בתוכנית 3700, במגדל ארלוזורוב ובמע"ר הצפוני.

מתי מקבלים חברי ועדת הכספים את החומר לדיוני הוועדות?

חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) קבלה על כך כי החומר לדיוני הוועדה מגיע לחברים בה רק ביום הישיבה. היא התייחסה לתוכנית להקמת מערך להשכרת אופניים בתל אביב-יפו, וציינה כי גילתה תוך דיוני ועדת הכספים כי התוכנית מפורטת מאוד. היא התרעמה על כך שכחברת מועצה, לא הוצג בפניה ובפני יתר חברי המועצה הפרויקט, וקבלה –  "אני רציתי שלא רק אנשי המקצוע ידעו, אלא שגם הציבור ונבחרי הציבור ידעו". תשובת ראש העירייה – "בקשי מטיומקין, הוא ייתן לך", משקפת את הגישה של ההנהגה העירונית, המשאירה את האחריות להשגת המידע בידי חברי המועצה ולא בידי הדרג המקצועי או המוביל. ראש העירייה ציין גם כי הנושא "הוצג בהנהלה" – אותה ועדה שבה חברים רק 14 מחברי הקואליציה, ולא חברים בה חברי האופוזיציה. חברת המועצה בן-יפת התרעמה: "אני לא אגש! אנחנו אמורים להכיר פרויקט ענק, בסדר גודל שכזה. לקבל איזה שהוא מידע. לקבל מפרט ומפה…".

חבר המועצה יואב גולדרינג קבל על כך כי במסגרת הדיון מאושרים שני פרוטוקולים של ועדת כספים תחת סעיף אחד. בדבריו הוא הביע חשש כי הכוונה מאחורי מעשה זה היא צמצום זכותם של חברי המועצה לדבר. במקום להעניק לכל חבר מועצה מספר דקות על כל פרוטוקול, הם צריכים לנצל את מספר הדקות הזה לדיון בשני הפרוטוקולים.

ומי לא נשאר בשלב הנאומים מהמקום?

בסוף רבות מישיבות המועצה מתקיים נוהל של נאומים מהמקום. אלה הם נאומים של דקה, שבהם יכולים חברי המועצה להעלות נושאים. עם זאת, בישיבות המועצה בתל אביב-יפו, הנאומים מהמקום נתפסים, כנראה, כלא חשובים, ופעמים רבות חברי המועצה יוצאים מן האולם במהלכם. כך היה גם הפעם, משום שראש העירייה רון חולדאי, מנכ"ל העירייה מנחם לייבה, וחברי מועצה רבים (ובהם בנימין בביוף, הרב שלמה זעפראני, הרב נפתלי לוברט, כרמלה עוזרי, עומר סיקסיק, דן להט) יצאו מן האולם.

לקריאה נוספת:

על חשיבות השאילתות – ועל קנסות חיה, נת"צים, עצים, חיות ופרחי בר

מה קורה בוועדת ההנהלה?

*   *   *

בחודשים האחרונים, במהלך דיוני התקציב העירוניים לקראת אישור תקציב 2010, התנהל מאבק מתמשך ומרתק בין תנועת עיר לכולנו (הסיעה הגדולה באופוזיציה העירונית) ובין עיריית תל אביב-יפו, סביב שאלת פרסום התקציב העירוני ואופן פרסומו. התקציב העירוני הוא הביטוי הברור והמובהק ביותר למדיניות העירונית ולסדר העדיפויות העירוני, ומכאן חשיבותו הרבה.

המאבק החל בטענתה של "עיר לכולנו" כי ספר התקציב העירוני אינו מובן ואינו נגיש לציבור הרחב, ואף לא לחברי המועצה. ספר התקציב, המכיל מאות דפים ואלפי שורות ומספרים, כמעט ואינו מציע פירוט או הסבר על התקציב ועל האופן שבו גובש. התחקות אחר סדרי העדיפויות העירוניים תוך עיון בתקציב היא כמעט בלתי אפשרית, משום שהוצאות הקשורות לנושא אחד  (חינוך, למשל), מפוזרות בין מאות העמודים, בסעיפים שונים ומגוונים. בשל קושי זה ביקשו אנשי עיר לכולנו מעיריית תל אביב-יפו לפרסם את ספר התקציב בפורמט שיאפשר חיפוש, ניתוח של הנתונים, השוואתם והצלבתם. כלומר – לא בפורמט קשיח, המאפשר רק צפייה פאסיבית, אלא כקובץ בר-חיפוש, המאפשר חיתוכים וניתוחים אקטיביים.

עיריית תל אביב-יפו סירבה לבקשה, אולם, בעקבות הפניית תשומת הלב התקשורתית והציבורית לנושא התקציב העירוני, פרסמה – לראשונה בתולדותיה – את ספר התקציב העירוני המלא באתר האינטרנט של העירייה. יחד עם זאת, הקובץ פורסם בפורמט PDF, שאפשר חיפוש באופן חלקי ומצומצם מאוד. מה גם שבשל בעיות הנובעות מכיוון הכתיבה בעברית, החיפוש בקובץ התאפשר רק באמצעות הקלדה הפוכה של מילים. רוצה לומר – חיפוש אחר "איכות הסביבה" היה מניב אפס תוצאות (לעומת חיפוש אחר צמד המילים "הביבסה תוכיא"…)

פעילי עיר לכולנו, שביקשו להראות את הכוח שבתקציב חופשי, זמין, הניתן לחיפוש, הקלידו בעצמם, במשך מאות שעות עבודה, את התקציבים העירוניים של השנים 2006 -2009, והזינו אותם לקובץ אקסל גדול ומתוחכם, שאפשר עריכת השוואות, חיפושים וחיתוכים חכמים. קובץ זה זכה לשם "התקציבולטור" וזכה לפרסום רב, אוהד ברובו, אולם גם לביקורת מצד העירייה.

בשלב הבא במאבק על הפיכת התקציב העירוני לשקוף ונגיש, הגישה תנועת עיר לכולנו, יחד עם התנועה לחופש המידע, עתירה לבית המשפט, הדורשת מהעירייה לפרסם את התקציב העירוני בפורמט בר-חיפוש. עתירה זו נידונה השבוע בבית המשפט המחוזי.

הדיון מגיע לבית המשפט המחוזי

בדיון שנערך ביום א', ה-11 באפריל 2010 בבית המשפט המחוזי, הורה השופט עודד מודריק לעיריית תל-אביב-יפו לבחון האם ביכולתה הטכנית להעביר את הצעת התקציב העירונית ואת התקציב לאחר אישורו, החל משנת 2011, בקובץ שניתן לעשות ברשומותיו שימוש חופשי, עיבוד, ניתוח והצלבת נתונים (דוגמת אקסל ודומיו). זאת, בניגוד לעמדת העירייה לפיה מספיקה הגשת הקובץ בפורמט PDF. על העירייה להגיש את תשובתה בתוך 30 יום. בכך ניתן משנה תוקף לדרישת העותרים, שתכליתה לאפשר לציבור ולחברי המועצה לנתח את המידע התקציבי באופן יעיל, ולא רק לצפות בו מעל גבי מסך מחשב.
הוראתו של מודריק ניתנה לאחר דיון שארך כשעה, והתמקד בשתי שאלות אותן הציב השופט:

1. האם יש לעירייה את המידע (כלומר קובץ של מסד נתונים כדוגמת אקסל) שאותו דורשים העותרים?
2. האם, על פי חוק חופש המידע, יש גבול לבקשת המידע? (כלומר – האם החוק מתיר לעותרים לבקש לקבל את החומר בפורמט מסוים,  למשל?)

בנוגע לשאלה הראשונה, טענת העירייה הייתה כי אינה מסוגלת מבחינה טכנית לספק את המידע על התקציב, אשר נמצא אצלה במערכת mainframe, וכי ביכולתה לספק אך ורק תדפיס PDF כפי שפורסם בעבר. כפי שטענה העירייה בסעיף 35 לתגובתה: “מערכת המחשוב העירונית אינה מסוגלת לייצא כיום את המידע ללא שימוש במערכת המחשוב עצמה". על כך הגיב השופט כי כי לא ריאלי לדרוש ממוסד להחליף את מערכות המחשוב שלו, על מנת לספק פלט בפורמט ספציפי.

לדעת העותרים אין ספק כי ברשות העירייה נמצאים קבצים של התקציב, וגם אם הם בפורמט מערכת ה-mainframe שעמה עובדת העירייה, סביר להניח כי ניתן לייצא אותם, ובהמשך להמיר אותם לקבצים מסוגים שונים (כדוגמת קובץ אקסל או קובץ טקסט). לדעת מומחי המחשוב של התביעה, המרה של נתוני התקציב העירוני ממערכת התוכנה של העירייה לתוכנה פתוחה דורשת לא יותר מ-5 שעות עבודה, יתרה מזו – לרוב המערכות מסוגה יכולת לייצא קבצי מידע לפורמטים פתוחים בפקודה בודדת. "עיר לכולנו" אף הציעה פשרה על פיה אנשי המחשבים של התנועה ישבו יחד עם אנשי המחשבים של העירייה ויבחנו כיצד ניתן להמיר את קבצי המערכת.

סביב השאלה השנייה התקיים דיון מעניין, שעסק בההבדלים העקרוניים שבין מסירת המידע בתדפיס, קרי ספר התקציב, בקובץ תמונה (PDF), או במסד נתונים הניתן לעיבוד. על כך אמר השופט: “אנו נמצאים כיום בעידן בו הנייר הוא פחות נוח ופחות נגיש… עירייה שרוצה לתת שירות לציבור צריכה לדאוג שהמערכות שלה יוכלו לתת כאלה תפוקות (של מידע)". בהמשך הדיון הוסיף מודריק: “עירייה נאורה הייתה צריכה לעמוד בדרישה זו. אבל עירייה לא נאורה תתן את המידע בצורה אחרת". הטענה הבסיסית של העירייה הייתה כי המידע הועבר במלואו, ואין חובה בחוק למסורו בפורמט ספציפי. בנוסף, טענה שחוק אינו מחייב לתת את המידע בפורמט "אשר ניתן לעשות עליו מניפולציות".

נעם הופשטטר, פעיל "עיר לכולנו", הציג לשופט את התקציבולטור המתבסס על מסד נתונים דוגמת אקסל, כדי להדגים לשופט את ההבדלים בין איכויות הניתוח של שני סוגי מסירת המידע הנידונים. בדבריו הוא הדגיש כי מטרת העתירה היא לאפשר לחברי המועצה (המקבלים גם הם את התקציב כספר מודפס ועב-כרס), לציבור התושבים ולעותרים לנתח את תקציב העירייה בקלות. זאת לעומת הקושי הטבעי הגלום בהיכרות עם התקציב העירוני המודפס.

מכאן הדיון נסב על הפרשנות לסעיף 7(ה) בחוק חופש המידע: “המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות“. מצד אחד עמדו העותרים על הדרישה לקבל את המידע כפי שהוא משמש את הרשות – כלומר, לקבלו כפי שהוא נמצא על מערכת המחשוב העירונית (mainframe). מנגד עמדה העירייה על כך שהחוק מציין מפורשות שאין היא נדרשת לעבד את המידע כפי שדורשת התביעה.

בשלב זה הציג השופט את הצעת הפשרה שלו. המשך הדיון יתקיים ב-13 במאי לאחר הגשת תגובת העירייה יומיים לפני כן. אנו נמשיך לעדכן בנידון.

לקריאה נוספת:

1. פרוטוקול הדיון
2. לעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע ועיר לכולנו
3. לכתב התשובה שהגישה העירייה לעתירה
4. אתר התקציבולטור
5. באתר התנועה לחופש המידע

הישיבה ה-22 של מועצת עיריית תל אביב-יפו, שהתקיימה ב-22 במרץ 2010, נגעה בכמה נושאים סביבתיים ותחבורתיים, ובהם נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, השימוש העירוני בכספי קנסות החניה, החינוך לשמירה על בעלי חיים בעיר, ריסוס פרחי הבר בשטחים הציבוריים הפתוחים, ומדיניות גיזום העצים העירונית.

עיקר העיסוק בסוגיות אלה היה בשלב השאילתות. השאילתות הן שאלות קצרות שמגישים חברי המועצה לראש העירייה עד 48 שעות לפני ישיבת המועצה. במהלך הישיבה מקריא ראש העירייה את תשובותיו לשאילתות. החוק קובע כי סביב השאילתות לא יתקיים דיון או ויכוח, למעט שאלת המשך אינפורמטיבית קצרה שכל מגיש שאילתא רשאי לשאול. אף על פי שפרק השאילתות בישיבת המועצה הוא פרק מהיר וקצר, השאילתות מהוות, הן עבור חברי המועצה, הן עבור הציבור, הזדמנות מצוינת להיחשף למידע עירוני הנוגע לשאלות בוערות, באופן מרוכז ומתומצת.

סיכום זה, אם כך, יציג רק נושאים שעלו בשלב השאילתות בישיבת המועצה. בהמשך נעלה סיכום של יתר הנושאים שעלו לדיון בישיבת המועצה ה-22, ובהם המדיניות העירונית בנוגע לאופנועים, השימוש הראוי במרחב הציבורי, ועדכון על כך שהעירייה מכרה את זכויותיה בפרויקטי הבנייה בשוק הסיטונאי ובמתחם רמז-ארלוזורוב, על מנת ליצור מקורות תקציביים לבניית מבני ציבור ומוסדות ציבור, ולאפשר רכישת קרקעות לשטחים פתחים בפלורנטין ובשכונות אחרות.

איפה נוסעת התחבורה הציבורית בעיר?

חבר המועצה ד"ר נח עפרון (עיר לכולנו), שכבר העלה בעבר הצעה לסדר לאישור נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אבן גבירול, העלה בישיבת המועצה האחרונה שאילתה בנושא זה, ובה ביקש לדעת כמה קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים נסללו בעיר מאז ראשית כהונתו של ראש העירייה חולדאי בשנת 1998. ראש העירייה השיב כי מאז ראשית שנת 2000 נוספו ברחבי העיר למעלה מ-11 קילומטרים של נת"צים, מתוך סה"כ של 47 נת"צים בעיר. הוא עדכן עוד כי בשנת 2010 מתוכננים נתיבים נוספים ברחובות הר ציון והשומרון (800 מ'), יצחק אלחנן (310 מטר), וקינג ג'ורג' (280 מטר).

לקריאה נוספת בנושא זה – מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפתח תקווה לתל אביב – מי הגיע ראשון? [24 בספטמבר 2009. יגאל חי. הארץ].

לאן הולך הכסף שמרוויחה העירייה מקנסות חניה בלב העיר?

שאילתה שהגישה חברת המועצה יעל בן-יפת (עיר לכולנו) ביקשה לברר מה סכום כופר החניה שהצטבר בקרן החניה של תושבי רובע לב העיר, ולאיזה מטרות מייעדת אותו העירייה. ראש העירייה רון חולדאי (תל אביב1) השיב כי יתרת הסכום בקרן היא 464,808 שקלים, וכי העירייה משתמשת בכסף לבניית חניונים באזור הגבייה. ראש העירייה סירב לענות לשאלת ההמשך של חברת המועצה, האם ניתן להשתמש בסכום זה על מנת להציע חניה לדיירי מתחם שוק בצלאל, אשר על מגרש החניה המשמש אותם כ"חניון קרוב לבית" ברחוב מכבי, צפוי להיות מוקם פרויקט בנייה שעבור החניה בו ייגבו מהשכנים 200 שקלים מדי חודש.

לקריאה נוספת בנושא זה – בשורה רעה לתל אביבים: 270 מקומות חניה יאבדו [15 בפברואר 2010. אלי סניור. Ynet]

מדוע מרססים את פרחי הבר?

חבר המועצה אהרון מדואל (עיר לכולנו) הגיש שאילתה בנוגע למדיניות הריסוס העירונית. הוא תהה מדוע שלא תימנע העירייה מריסוס שדות וקטעי בר שאינם משמשים את הציבור באופן ישיר, ובכך תתמוך בטבע העירוני המקומי. חבר המועצה ציין גם כי לעירייה לקח יותר מחודשיים להשיב על השאילתה הזו.

תשובת ראש העירייה הייתה כי "במרבית המקרים אנו נדרשים לטפל בעשבי בר מסיבות שונות וחשובות כמו תחרות על מי השקיה מול צמחי הנוי, תלונות תושבים על מפגעי נחשים, הזנחה ולכלוך, פגיעה במדרכות ושבילים וכו'. סילוק העשבייה נעשה קודם כל על ידי קלטור ידני ורק אחר כך על ידי ריסוס (בחומרים המורשים על ידי משרד החקלאות והבריאות)".

יחד עם זאת הוא ציין כי בשנים האחרונות גדל מספר החורשות בעיר שבהם הושארו צמחי בר – ביפו, בשכונת עזרא והארגזים, ברמת אביב ועוד.

לקריאה נוספת בנושא זה – רשימתו של יהונתן היימן על שלוש חורשות ברמת אביב שבהן נמנע הריסוס ונותרו צמחי בר בזכות פעילות עיקשת ונמרצת של גלית סמואל, מפורום התושבים למען טבע עירוני בתל אביב-יפו, ופעילים נוספים. [10 באפריל 2010. בלוג דיווחים מהשטח]

האו האו, האו דו יו דו

עד כה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכלי השאילתא נעשה שימוש רק על ידי חברי האופוזיציה. ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), שהוא חבר הקואליציה עשה, בשנית, ובאופן יוצא דופן, שימוש בכלי השאילתה, וביקש לדעת מדוע לא אושר סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לתוכנית חינוכית לקידום קירוב בין ילדים ובעלי חיים, וצמצום האלימות כלפי בעלי חיים. חבר המועצה קבל עוד כי רק עשרה חודשים לאחר ששלח הצעה לתוכנית כזו למנכ"ל העירייה, קיבל עליה תשובה. ראש העירייה השיב כי העירייה מקצה מאות אלפי שקלים לתוכניות חינוכיות הקשורות בצמצום האלימות ובקירוב לבעלי חיים.

מדוע גוזמים את העצים

שאילתה נוספת של חבר הקואליציה ראובן לדיאנסקי עסקה בגיזום העצים בעיר. חבר המועצה טען כי העצים נגזמו "בניגוד לנוהל החדש לטיפול בעצים ולכל היגיון סביר" וכי "שורת העצים שהצלה על המדרכה ויצרה נוף ירוק, נותרה עירומה בשיא עליבותה וחשפה את אפרוריותו של הרחוב".

ראש העירייה השיב כי עבודות הגיזום נעשו על ידי חברת החשמל משיקולים בטיחותיים. לדבריו, הם נעשו בפיקוח אגף שפ"ע ובהנחיית אגרונום האגף, חיים גבריאל. ראש העירייה ציין כי בדיקה שנערכה מצאה כי "העבודות ככלל בוצעו כנדרש". הוא הוסיף כי "מאחר ולא הושארה עלווה לכיוון הכביש והמדרכה נוצרה אמנם תחושה זמנית שהעץ עירום, אך למעשה בתוך מספר שבועות העלווה תצמח ותחחדש והעץ ילבלב מחדש". העלאת הנושא אף הביאה את ראש העירייה לקנטר את חבר המועצה, באומרו – " אני שמח שנכנסת לרשימה מפוארת של חברי מועצה ואחרים שכל שנה עושים כותרות סביב הנושא, אך כמו בכל שנה – גם השנה – אתה מוזמן ליהנות בעוד מספר שבועות מלבלוב העצים".

לצפייה בצילום ישיבת המועצה – לחצו כאן.