ב-21 ביולי 2010 קיימנו מפגש של הפורום הירוק, שהוקדש לדרום העיר וליפו. אדר' שרון רוטברד, המוביל קבוצת תושבים המגבשת תוכנית לאזור, כחלופה לתוכנית המתאר העירונית, הציג כמה מהרעיונות הראשוניים של הקבוצה. בדיון על התוכנית הציע אחד מחברי הפורום להיעזר בידע המקומי של התושבים, ולפנות אליהם בבקשה לפרט את הנושאים הבוערים בשכונות מגוריהם – שירותים חסרים, אזורים לטיפול, הזדמנויות, אתרים לשימור ועוד.

אימצנו את ההצעה בשמחה ובתודה, וגיבשנו שאלון קצר. תוכלו לענות על השאלון בתגובות לפוסט הזה, או למלא את טופס השאלון ולהחזיר אותו (עד לסוף חודש אוגוסט) למייל tlv5@spni.org.il או לפקס 03-5669972.

*      *      *

שם: ________________________________

שכונת מגורים: ________________________

רחוב: _______________________________

1. האם אתם שבעי רצון מאיכות הגנים והפארקים שבשכונת מגוריכם? (גודל הגינות, צפיפות האנשים / ילדים בשעת שיא, איכות הגינון, המתקנים, הבטיחות, או כל נושא אחר)
2. האם ישנם עצים ותיקים בשכונות מגוריכם הראויים לשימור וטיפול מיוחד?
3. האם שכונת מגוריכם נוחה להליכה ברגל ורכיבה על אופניים? (האם המדרכות רחבות דיין? האם מוצל במהלך היום? האם תאורת הלילה מספקת? האם יש שבילי אופניים? היכן רוכבים רוכבי אופניים בשכונה?)
4. האם אתם משתמשים בתחבורה ציבורית? אם כן, האם התחבורה הציבורית נוחה ומזמינה? האם מספר הקווים, התחנות והתדירות מספקים?
5. היכן והאם בכלל ישנם קשיי תנועה בשכונתכם? (בהתייחס לעומס תנועה, יציאות וכניסות מהשכונה, חניות, או כל נושא או בעיה אחרת בתחבורה ובנגישות)
6. האם ישנם בשכונתכם מפגעים הדורשים טיפול? (שטחים שבהם נערם זבל, עזובות ושטחים מוזנחים, סמטאות חשוכות ומזמינות פעילות לא רצויה, מעברים חסומים, פלישות ועוד)
7. האם ישנם שטחים בעלי פוטנציאל הנדרשים לשימור וטיפוח? (פינות חן, אתרים לשימור, אתרי טבע, נקודות מפגש ועוד)
8. מהו אופי הבנייה הרצוי בשכונתכם? (גובה המבנים, מרפסות, רווחים בין בניינים, גינות של בניינים, בניינים משופצים או מוזנחים, רכבות / בלוקים / בתים פרטיים, וכל מאפיין בולט אחר)
9. האם ישנם שימושים מעורבים בשכונה שבה אתם גרים (מבנה מגורים אשר בקומת הקרקע יש מסחר / עסקים)? מהי עמדתכם לגבי תוספת מבנים עם שימושים מעורבים בשכונה?
10. נשמח לכל מחשבה אחרת, רעיון, הערה והתייחסות.

לנוחותכם – קישור לטופס השאלון (בקובץ word).

תודה!

*      *      *

בשבועות האחרונים נאבקה קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע למען מניעת כריתת שורת ברושים ברחוב טיומקין, במסגרת שיפוץ בניין ברחוב וחפירת חניון תת-קרקעי תחתיו. הסיפור החל ב-8 ביולי 2010 בבוקר, כאשר קבלנים כרתו שני ברושים בני שמונים שנה ברחוב טיומקין 12. נוכחות ערנית של החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו ושל תושבים במקום הביאה לעצירת כריתתו של ברוש שלישי. החברה להגנת הטבע הגישה ערר לפקיד היערות הארצי, ישראל גלון, כנגד הכריתה, בתקווה כי ניתן יהיה להציל את העץ השלישי ולשמר לפחות ברוש אחד בשכונה שבעבר נקראה "שכונת הברושים".

בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה המצער, עם החלטתו של פקיד היערות הארצי לאפשר את כריתת הברוש האחרון שנותר במגרש. יחד עם זאת, פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, לא חסך במילים על התנהגות עיריית תל אביב-יפו בפרשה. אנו מביאים לעיונכם דבריו במלואם (ההדגשות – שלנו). בנוסף, אנחנו ממליצים לכם לפנות אל חברי מועצת העירייה ואל פקיד היערות העירוני, על מנת למחות על היחס העירוני המזלזל כלפי עצים ותיקים. לנוחותכם, מצורפים בקישורים נוסח מוצע למכתב זה, וכן רשימת כתובות של כל חברי המועצה.

כריתת הברושים ברחוב טיומקין (צילום: מוטי מילרוד)

*     *     *

18/7/2010

אל: גיא נרדי, החברה להגנת הטבע

הנדון: החלטה  בערר על כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב יפו

1. ביום 8 ביולי 2010 הוגש ערר על החלטת פקיד היערות של עיריית תל אביב-יפו בעניין רישיון כריתת עצים ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

2. רקע עובדתי:

א. המדובר בתוכניות לבניית בית דירות ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו. בשולי המגרש בין טיומקין 12 לטיומקין 10 יש / היו 3 עצי ברוש נאים בני כ- 80 שנה וכן עץ תמר בחזית במבנה.

ב. הנושא נדון בוועדת תכנון החל משנת 2005. הצורך לעקור את הברושים נבע בגלל בעיית חנייה. הנחית אגרונום העירייה מיום 23 במאי 2006 הייתה כי אם הוועדה תאשר את התוכנית עצי הברוש לא ישרדו. ביום 16 באפריל 2006 פנו השכנים בהתנגדות לעקירת העצים לוועדת התכנון המקומית  וביום 24 באוקטובר 2006 התקבלה החלטת ועדת הבנייה המאשרת את המבנה והחנייה ואת כריתת הברושים.

ג. בשנת 2009 הוגשה שוב התנגדות של השכנים לעקירת העצים  וב-4 בפברואר 2010 ניתנה החלטה סופית של הוועדה "לכבד הסכמים קודמים בדבר הבנייה, החנייה, כריתת העצים ונטיעת עצים חלופיים".

ד. היתר כריתה ניתן על ידי פקיד היערות של תל אביב-יפו ביום 1 ביולי 2010 ובו התניה לפיצוי נופי בסך 24,616 ש"ח בלי קביעה היכן יינתן הפיצוי הנופי.

ה. ביום הכריתה, לאחר שנכרתו שני עצי ברוש, עוכב המשך התהליך על ידי שמואל קצ'לניק [פקיד היערות של תל אביב-יפו ומנהל האגף לשיפור פני העיר] בעקבות פניית תושבים וערר שהוגש על ידי אדריכל גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע.

3. ב-14 ביולי 2010 התקיים תהליך ערר באתר ברחוב טיומקין 12 בתל אביב-יפו.

4. החלטתי התקבלה לאחר הביקור בשטח ולאחר שעברתי על כל החומר הכתוב שהועבר לי על ידי נציג היזם, החלטות ועדת התכנון, המלצות אגרונום חיים גבריאל ואגרונום יצחק הל-אור, הערות התושבים בדיון ומכתבים שהגיעו לאחר מכן, פניית גיא נרדי ומכתביו.

5. החלטה:

א. שלושת עצי הברוש שהיו במקום והעץ שנותר היו במצב טוב. הם מהווים חלק מההיסטוריה של שכונת הברושים ומהווים גם הפרדה אסתטית בין המבנים בטיומקין 10 וטיומקין 12. מיקומם של העצים בגבול המגרש אפשר מלכתחילה השארתם במקום, ותכנון המבנה החדש והחנייה תוך התחשבות בעצים. זו מטרת צו אילנות מוגנים.

ב. אגף גנים ונוף בעיריית תל אביב-יפו באמצעות אגרונום העירייה חיים גבריאל היו צריכים לעמוד על דעתם ולדרוש מלכתחילה השארת העצים ותכנון המבנה תוך התחשבות בעצים ולא רק לציין שאם התוכניות יישארו כפי שהם אין אפשרות להשאיר את העצים. וזה במיוחד לאור העובדה שבתל אביב-יפו מנהל אגף גנים הנו גם פקיד היערות ותפקידו להגן על העצים כשניתן. המלצה על כריתת שלושה עצים נאים, בריאים והיסטוריים כדי לאפשר עוד כמה חניות אינה על פי רוח הצו ושמירת אילנות.

ג. גם היזם לא גילה נכונות לשימור העצים. ובנייר ההמלצה של האגרונום יצחק הל-אור יש הכוונה מקצועית ברורה כיצד לשמר עצים. אלא שהיזם לא קיבל המלצה זו והחליט לממש את 100% השטח התת-קרקעי לחניה ולא לשמר את העצים.

ד. החלטתי - למרות הנ"ל, ולאור העובדה שנעשה הליך תכנון מסודר וממושך, והתקיים דיון על העצים תוך התייחסות של אגף גנים, והתנגדות תושבים ולמרות שלא נראה שהיה רצון אמיתי לשמר את העצים, מאחר והחלטת ועדת תכנון ובנייה הייתה לאשר את הבניה בתנאים אלו, אני מאשר בצער את מתן רישיון הכריתה שניתן על ידי פקיד היערות שמואל קצ'לניק, בהתאם לתנאים החדשים המופיעים בהמשך להחלטתי. אני מקווה שבעתיד נראה מצד כל הגורמים –  הרשות, ועדת תכנון ובנייה והיזמים רצון אמיתי לשימור עצים בתהליכי תכנון.

ה. תנאים להיתר ולהחלטה

• ערך חליפי – הערך החליפי של העצים שיכרתו [ברושים] חושב על ידי עיריית תל אביב-יפו ב-22,600 ש"ח בלי לציין היכן ימומש ערך זה. ערך זה מקובל עלי והוא ימומש כעצים בוגרים שיינטעו בחצר הבניין על פי התוכנית המצורפת בחזית המבנה ומאחוריו.
• מאחר ועומק ערוגת השתילה הנו 1.18 מ' יש צורך להגביה את הערוגה לעומק של 1.70 מ' באישור אגרונום העירייה.
• אחד העצים בחזית יהיה תמר מצוי או תמר קנרי אשר יועתק כעץ גדול ויהווה החזרת הנוף של עץ הדקל שהיה במקום והועתק לגליל. שאר העצים וגודלם יאושרו על ידי פקיד היערות בתל אביב-יפו.
• במידה ועלות העצים הבוגרים שיועתקו לאתר תהיה קטנה מהסכום שנקבע, יינטעו עצים נוספים עד להשלמת הסכום במרחק שלא יעלה על 500 מ' מהאתר ובאישור פקיד היערות.
• העצים שישתלו במסגרת הפרויקט ובסביבתו יהוו כחלק מהתחייבות למתן טופס 4.

על סמך התחייבות היזם להחלטה זו תאושר כריתת הברוש שנותר בשטח.

בשולי הדברים:

אני קורא לפקיד היערות שמואל קצ'לניק, מנהל אגף גנים ונוף, להגיע להידברות עם מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה גיא נרדי בנושא הגנה על עצים, לשתפם וליידעם על החלטותיו כדי להימנע בעתיד ממקרים דומים. וכן מקווה כי ועדת התכנון והבנייה תשקול בעתיד שיקולי הגנה על עצים. במיוחד כאשר העצים נטועים בשולי המגרש וניתן למצוא פתרון להשארתם.

בברכה

ישראל גלון, פקיד היערות

*     *     *

ביום רביעי הקרוב, 21 ביולי 2010, יתקיים מפגש של הפורום הירוק ובו יציגו תושבים ופעילים משכונות דרום תל אביב ויפו, וביניהם אדריכלים ומתכננים, את החזון שלהם לשכונות, כאלטרנטיבה לתוכנית המתאר שעיריית תל אביב-יפו מגבשת בימים אלה.

במהלך הערב יוצגו עקרונות תוכנית המתאר העירונית לדרום העיר, ולמולה יציגו חברי הקבוצה את החזון שלהם לדרום העיר. בהמשך הערב נקיים דיון שבו יוכלו המשתתפים להביע את דעתם בנושא חשוב זה, זאת בשאיפה שעקרונות התכנון של ההצעה ישפיעו על תוכנית המתאר העירונית.

בין הדוברים במפגש יהיו שרון רוטברד (אדריכל, תושב שכונת שפירא, מחבר הספר "עיר לבנה, עיר שחורה" וממקימי הוצאת הספרים בבל), אדריכלית ליאת איזקוב (פעילה בוועד תושבי פלורנטין) וכרמית אוחיון-קניגסברג (המתכננת הסביבתית בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע).

בין עקרונות התוכנית שמציעים התושבים:

• תחבורה - לא להכנסת צירים ראשיים דרך שכונות מגורים. מניעת קיטוע בין השכונות (לא לציר שלבים)

• ייעודי קרקע - חיזוק המגורים ועירוב שימושים באזור (מסחר, תעשייה, מגורים, שטחים ציבוריים)

• שטחים ציבוריים פתוחים – איגום שטחים פתוחים ויצירת פארק עירוני מרכזי לאזור הדרום

• יצירת חיבור בין יפו לתל אביב.

המפגש יתקיים בחדר הישיבות ב"בית הירוק", נחלת בנימין 85, בשעה 19:00. כולם מוזמנים!

*     *     *

ביום ב', 28 ביוני 2010, נחנוך את פורום נאמני העצים של הפורום הירוק והחברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו. לצוות נאמני העצים מוזמנים להצטרף כל תושבי העיר המעוניינים להגן על העצים בעיר, ולקדם טיפול ראוי בהם, מתוך הכרה בערכם הרב ובחשיבותם בסביבה העירונית.

המפגש יתקיים בשעה 19:30 בבית הירוק, נחלת בנימין 85. ישתתפו בו פקיד היערות הארצי, ישראל גלון, אדר' גיא נרדי, מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע, ומגוון פעילים עירוניים המגנים על עצים בעיר – אילן גולדשטיין, יוזם פרויקט "אמץ עץ" ופעיל בוועד התושבים למניעת כריתת עצי הסיסם ברח' אבן גבירול, עו"ד דני ניסים, ד"ר סנאית גיסיס ומירי קופרמינץ, רכזת צוות טבע עירוני בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו.

ביום שלישי הקרוב, 15 ביוני 2010, בשעה 19:00 בחדר הישיבות בבית הירוק (נחלת בנימין 85), יתקיים דיון ציבורי בנושא עתידה של כיכר דיזנגוף. הדיון מתקיים רגע לפני שהעירייה תכריע את עתידה של הכיכר, ותקבע האם היא תישאר מוגבהת או תוחזר למפלס הרחוב, והאם ייבנה תחתיה חניון.

בין הדוברים במפגש:

• אריק טפיירו - רכז תחבורה, החברה להגנת הטבע
• אדר' גיא נרדי – מנהל קהילת תל אביב-יפו והסביבה, החברה להגנת הטבע
• ד"ר יודן רופא – חוקר ביחידה לאדריכלות ותכנון ערים במדבר שבשדה בוקר, חבר עמותת "מרחב"
• פרופ' דניאל גת - המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון
• אדר' אלון בן-נון – Soma אדריכלים
• מור גלבוע - החזית להורדת כיכר דיזנגוף

לקריאה נוספת:

• כיכר דיזנגוף: תמונת מצב עדכנית [אסתר זנדברג. הארץ. 31 בדצמבר 2009]
• מה עושים עם כיכר דיזנגוף? [נעם דביר. הארץ. 31 בדצמבר 2009]
• מחזירים עטרה לכיכר [עופר פטרסבורג. ידיעות אחרונות. דצמבר 2009]
• האם כיכר דיזנגוף תרד אל הקרקע? והאם ייבנה תחתיה חניון? [משמר המועצה. דיווח מישיבת המועצה ה-14, דצמבר 2009]

ביום שישי, 21 במאי 2010, ערכה חברת סלקום פיקניק המוני בפארק הירקון, אשר במסגרתו הוצבו בתוך מי הנחל במות ענק צפות. החברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו והסביבה, והפורום הירוק לאיכות החיים בתל אביב-יפו, מצטרפים לקולות המחאה כנגד האירוע, ורואים בו חדירה בוטה של החברות המסחריות לתחום שעד כה הוגדר כטבע. ברוח הסיסמא שעיריית תל אביב-יפו עצמה אימצה לאחרונה בקמפיין אחר – "יש דברים שלא מתערבבים"! חשוב לשמור על הגבולות בין הטבע בעיר לבין המרחב המסחרי, ולא לאפשר הפקעה של נחלת הכלל העירונית ומכירתה לגופים פרטיים.

יש שיגידו כי פארק הירקון כבר אינו אתר טבע, אלא פארק עירוני מטופח ומגונן. אנחנו מבקשים להראות כי הפארק עשיר בחיים – צמחייה מגוונת, צבים רכים, דגים, ציפורי שיר, עופות דורסים ונוטריות – כולם חיים בנחל הירקון ובגדותיו. אנו מזמינים לסיור היכרות עם הטבע על גדות נחל הירקון. הסיור יתקיים ביום שבת, 29 במאי, בשעה 10:00. נפגשים בכניסה לגני יהושע (ליד המזרקה), מול גני התערוכה ותחנת רכבת האוניברסיטה. הסיור הינו ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש במייל tlv5@spni.org.il. לפרטים נוספים: 052-3869446

לקריאה נוספת:

• החברות המסחריות משתלטות על המרחב הציבורי בתל אביב (נועה קושרק, הארץ, 21 במאי 2010)
• פיקניק בצבע סגול, על חשבון מי? (יואב זיתון, וויינט, 20 במאי 2010)

ביום שני, ה-3 במאי 2010, יתקיים מפגש פורום ירוק, שהוא גם ארוע פרידה מרכזת הקהילה היוצאת, אביטל בריימן. ניפגש בשעה 19:00 בבניין הירוק, נחלת בנימין 85 (קומה 2).

במפגש זה נשמח לשתף אתכם באחד הסרטים הסביבתיים המשמעותיים ביותר שנוצרו בשנים האחרונות – "עידן הטיפשות". לקראת הסרט, במסגרת תהליך ההיגוי הכללי שעוברים הקהילה והפורום הירוק, וכהכנה לקראת יום עיון עתידי בנושא אקטיביזם וסביבה, נקיים גם שיחה קצרה בסוגיות אלה.

על הסרט:

השנה היא 2055 – והעולם הרוס, מוצף מים ושומם. בארכיון ענק ומבודד ניצבים שורות-שורות של יצירות אמנות, מוצגים מוזיאוניים, כתבים, מחקרים והמצאות טכנולוגיות – הישיגיה הבולטים ביותר של החברה האנושית נאספו כדי לשמור עליהם עבור הדורות הבאים. גם בעלי החיים הוכנסו לתוך תיבות זכוכית זוגות-זוגות – כמו בסיפור נוח והמבול – כדי שלא ייעלמו מעל פני האדמה.

מנהל הארכיון, איש מהורהר וקודר, יושב מול מחשב, סוקר קטעי ארכיון מצולמים ומנסה להבין מה השתבש. איך הצליחה האנושות להמיט על עצמה כלייה? מדוע לא עצרה את שינויי האקלים בזמן והצילה את עצמה?

תמונות אפוקליפטיות שכאלה כבר פתחו לא מעט סרטי מדע בידיוני, אבל הסרט "עידן הטיפשות" אינו בידיוני כלל; הוא רק משתמש בתכסיס הזה כדי להציב בפנינו מראה כואבת של צעידה בעיניים פקוחות לעבר תהום. הבמאית, פאני ארמסטרונג, בחרה להתמקד בכמה סיפורים מקצות העולם, כדי להעניק לצופים משהו שדומה לסקירה חדשותית של מסלול ההתאבדות הזה.

עוד על הסרט: אתר הסרט והטריילר לסרט.

שנת 2010 הוגדרה על ידי ארגון האומות המאוחדות כשנת המגוון הביולוגי, מתוך הכרה הולכת וגדלה בכך שקיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות. המפגש הקרוב של הפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, שייערך ביום שלישי, ה-23 במרץ 2010 בשעה 19:30 בבית הירוק שברחוב נחלת בנימין 85 (קומה 2), יעסוק במגוון הביולוגי, ובקשר שלו לחיים בעיר. את המפגש ינחה האקולוג ד"ר אמיר פרלברג, ותשתתף בו גם עו"ד גלית סמואל, המובילה מאבק אזרחי להגנה על הטבע בעיר ולחיזוק מגוון המינים.

לדברי ד"ר אמיר פרלברג,

"למרות שטחה הקטן יחסית של מדינת ישראל, התברכה המדינה במגוון ביולוגי עשיר במיוחד. בישראל מוכרים כיום כ-2,800 מינים של צמחי בר, יותר מ-500 מיני עופות, כ-100 מיני יונקים, כ-100 מיני זוחלים, אלפי מינים של חסרי חוליות ועוד. אולם, מאז תחילת המהפכה התעשייתית, האיום על המגוון הביולוגי בישראל, כמו גם בעולם כולו, הולך ומחריף. בין האיומים ניתן למנות אובדן של בתי גידול טבעיים וקיטועם, חדירת מינים פולשים, הדוחקים את המינים המקומיים, צייד, זיהום מים וקרקע ועוד. עיקר האיום נובע מפעילות אנושית אינטנסיבית, כמו בנייה, סלילת כבישים, פיתוח התעשייה, הכשרת שטחי חקלאות, ועוד. בשל כך, יותר ויותר מינים נעלמים בהדרגה מנוף ארצנו והמגמה רק מואצת עם הזמן. מאז שנות החמישי נכחדו כ-75 מינים של צמחי בר בארץ, ומספר לא קטן של חולייתנים, כמו כלב הים הים-תיכוני, הברדלס, והפרס כבר נעלמו לחלוטין מהטבע הישראלי."

לקריאה נוספת:

• הספר האדום – מינים בסכנת הכחדה בישראל

• בעלי חיים בסכנת הכחדה בישראל
  

ביום ראשון, ה-3 בינואר 2010, התקיים המפגש הראשון של הפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה ברמת גן. הנוכחות במפגש הייתה מרשימה מאוד – השתתפו בו כמעט 60 פעילים, שהגיעו מכל רחבי העיר, חדורים ברצון לפעול, להתאגד יחד, להחיות את המורשת ההיסטורית של רמת גן כעיר גנים, ולפעול להפיכת רמת גן לעיר שמעניקה לתושביה, בני כל הגילאים, סביבה ירוקה, איכות חיים, בריאות, קיימוּת ותרבות, תוך שיתוף הציבור בתכנון העירוני בשקיפות ציבורית מלאה.

במפגש התחלקנו גם לצוותי עבודה להמשך פעילות – קראו על המפגש והצטרפו לאחד מצוותי העבודה או למליאת הפורום הירוק!

למידע נוסף ולהצטרפות לפעילות – פנו לתמר -mishmarha@gmail.com

ענת ברקאי-נבו, מנהלת קהילת תל אביב-יפו של החברה להגנת הטבע, במפגש הפורום הירוק ברמת גן

המפגש כלל ארבעה חלקים:

1. הרצאת מבוא בנושא כוחן של קואליציות עירוניות מקומיות בקידום שינוי סביבתי בעיר, שאותה העבירה ד"ר אהובה וינזדור. אחריה ניתנה הרצאתה של סטלה אבידן, רכזת תחבורה בפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, שביקשה להדגים את כוחן של קואליציות באמצעות תיאור הפורום הירוק לאיכות החיים והסביבה בתל אביב-יפו, שפעיל למעלה מ-12 שנה, ושהגיע להישגים מרשימים בקידום מודעות סביבתית ובעבודה מול העירייה.
2. מיפוי ההזדמנויות, החוזקות והיתרונות שבפעילות סביבתית משותפת ברמת גן, יחד עם עמידה על החולשות, האתגרים והקשיים שיש להביא בחשבון בפעילות שכזו. מיפוי זה נערך כרב-שיח בין המשתתפים במפגש, והיווה החלק העיקרי של המפגש.
3. הצגת הפעילות ברמת גן של כמה ארגוני סביבה מובילים, מתוך כוונה לקדם המשך פעילות משותפת. בחלק זה הציגו יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת ישראל בשביל אופניים, יהונתן היימן מעמותת אדם טבע ודין, אילן שרגא מהמועצה לשימור אתרים, ותמר נויגרטן, רכזת משמר המועצה המטרופוליני בקהילת תל אביב-יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע.
4. חלוקה לצוותי עבודה. מתוך הנושאים שהועלו כחשובים על ידי המשתתפים במפגש, גובשו, כצעד ראשוני, שלושה צוותי עבודה: (1) צוות שטחים ירוקים פתוחים ושימורם, (2) צוות תחבורה בת-קיימא ו-(3) צוות משמר המועצה (הכולל בתוכו קידום נושאי שקיפות ושיתוף ציבור).

במהלך החודש הקרוב נקיים פגישות עבודה ראשונות של שלושת צוותי העבודה, במטרה להגדיר יחד יעדי פעילות לטווח הקצר והארוך, לחשוב כיצד לגייס חברים נוספים ולהגביר את ההתעניינות והתמיכה הציבורית, ולהתחיל בחלוקת אחריות ראשונית. נשמח לקבל הצעות למיקומים אפשריים לפגישות הצוותים ברמת גן.

בראשית חודש מרץ 2010 נתכנס למפגש מליאה נוסף, להצגת דרכי הפעילות של צוותי העבודה, לקבלת משוב על כיווני העבודה ולהרצאה רלוונטית.

אחד האתגרים העומדים בפנינו הוא הגברת המודעות של תושבי רמת גן לאפשרות להביא לשינוי בעיר. במפגש הועלו כמה אפשרויות להפצת מידע – רשימות תפוצה של שכונות וקבוצות מאבק, רשימות דיוור של גני ילדים ובתי ספר, הדפסת המידע ותלייתו בחדרי מדרגות ועוד. אנו מפצירים בכם לסייע לנו בהפצת המידע על פעילות הפורום הירוק, כך שנוכל להרחיב את שורותינו ולהעמיד כוח אזרחי-סביבתי מוביל בעיר, שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו לאורך זמן.

פעילים ותושבים ברמת גן, יחד עם החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים, מזמינים אתכם למפגש ההשקה של הפורום הירוק ברמת גן, שיתקיים ביום ראשון, ה-3 בינואר 2010, בין השעות 18:30 ל-21:00 במכללת שנקר.

במסגרת הפורום הירוק החדש ברמת גן נפעל יחד לקדם את איכות החיים והסביבה בעיר, ונקדם את בנייתו של כוח אזרחי שיורכב מתושבים ופעילים מכל שכונות העיר ויפעל לקידום פתרונות שונים לסוגיות של תחבורה, שטחים פתוחים, טבע עירוני, שקיפות והשתתפות הציבור.