משמר המועצה

מה קורה בוועדת ההנהלה?

את סיפורה של ועדת ההנהלה העירונית הבאנו כאן, לראשונה, בפברואר 2010. ברשימה שפרסמנו אז, תחת הכותרת "מה קורה בוועדת ההנהלה". קבלנו על כך שוועדת ההנהלה (המורכבת מ-14 חברי מועצה – ראש העירייה, סגניו וחברי קואליציה נוספים) מנהלת דיונים מכריעים בנוגע לעיר ולעתידה מאחורי דלתיים סגורות, ללא השתתפות של הציבור או התקשורת, וללא כל נציגות לסיעות האופוזיציה, המייצגות קולות חשובים של תושבי העיר.

בהתייחס לחוסר השקיפות של ועדת ההנהלה, כתבנו אז כי -

בדומה לשאר הוועדות העירוניות שמפעילה מועצת עיריית תל אביב-יפו, גם הפרוטוקולים של ישיבות ועדת הנהלה אינם מפורסמים לציבור, והישיבות סגורות לציבור ולתקשורת. עובדה זו, בשילוב העובדה כי ההחלטות אינן חוזרות לדיון במועצת העירייה, פירושה כי אין לציבור כל יכולת לדעת מה קורה בישיבות ועדת ההנהלה. אילו החלטות נפלו? אילו התקבלו? באיזה אופן? האם חברי המועצה שתמכו בהחלטה והעבירו אותה לוועדת ההנהלה הצביעו בעדה גם בישיבה הסגורה?

במרץ 2010 התפרסמה בעיתון "העיר" כתבתה של חן שמש, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"בית קברות להחלטות מועצה". באפריל 2010 פורסמה במקומון של ה-Jerusalem Post כתבתו של ג'סי פוקס, שהגדירה את ועדת ההנהלה כ"מועצת צללים" של מועצת העירייה – וכמקום שבו מתקבלות "ההחלטות האמיתיות". תגובת דובר העירייה לשאלות הכתב על ועדת ההנהלה הפתיעה אותנו מאוד, משום שטענה כי הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה זמינים לעיון הציבור – "כל אזרח, כולל חברי מועצה, לרבות חברי אופוזיציה, רשאי לעיין בפרוטוקולי הישיבה".

מכתב שכתבנו למנכ"ל העירייה ולממונה על חופש המידע בעירייה בראשית מאי 2010, בבקשה לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה, לא הניב תשובה. ורק לאחר סדרה מתמשכת של טלפונים חוזרים, והעברה מאדם לאדם, ובתום יותר מחודשיים ממועד הפנייה הראשונה, נאמר לנו כי נוכל לעיין בפרוטוקולים, שאותם יביאו במיוחד אל הארכיון העירוני.

מה גילינו מעיון בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה?

בראשית יולי הועמדו לרשותנו הפרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה העירונית, מראשית תקופת הכהונה של מועצת העירייה הנוכחית ועד לסוף מרץ 2010. עיון בפרוטוקולים העלה כמה נקודות חשובות.

ראשית, ראינו כי ועדת ההנהלה העירונית כמעט ולא התכנסה. בין פברואר 2009 למרץ 2010 התכנסה הוועדה 9 פעמים בלבד.

שנית, גילינו כי רוב-רובן של ההצעות לסדר שמועברות לדיון ממועצת העירייה לוועדת ההנהלה (את הרשימה המלאה ריכזנו כאן), כלל לא עולות לדיון בה. מתוך 14 הצעות לסדר שהועברו לדיון בוועדת ההנהלה עד מרץ 2010, רק אחת עלתה לדיון בהנהלה, וגם היא – שנה אחרי יום העברתה להנהלה. שאר ההצעות כלל לא עלו לדיון, אלא "נעלמו" בדרך.

נושא נוסף שראינו הוא כי בשונה מהגדרתה החוקית של ועדת ההנהלה, הקובעת כי "תפקידה של ועדת ההנהלה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית" (סעיף 147 בפקודת העיריות), ועדת ההנהלה דווקא עוסקת לא מעט בנושאים שמצויים בסמכותן של ועדות אחרות.

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו רואים בעבודתה של ועדת ההנהלה, שדיוניה מתפרסים על פני תחומים רחבים מאוד שאמורים היו להידון במועצת העירייה או בוועדות העירוניות, תרומה נוספת לריקון הוועדות העירוניות מתוכן. גם חברים במועצה התריעו על תופעה זו:

מתוך פרוטוקולי ועדת ההנהלה, ישיבה מס' 5 (7 בדצמבר 2009)

אנו סבורים כי ועדת ההנהלה היא דוגמה נוספת להחלשת מועצת העירייה, ובפועל – לריקונה  מתוכן. במקום לקיים דיונים במועצת העירייה, שנציגי הציבור החברים בה מייצגים מגוון רחב של קולות, ושהיא זירה הפתוחה לציבור, הדיונים בשאלות עירוניות חשובות מועברים לזירה סגורה והומוגנית – שבה לא נשמעות דעות אופוזיציוניות, ושאליה הציבור אינו חשוף. מאחורי דלתיים סגורות, והרחק מעיני הציבור והתקשורת, נבחרי הציבור יכולים לבטא עמדות ששונות מאוד מהעמדות שהם מציגים לראווה.

אנו מזמינים אתכם לעיין בפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית – אותם הפרוטוקולים שהוסתרו מעין הציבור עד כה – ולהגיב על מה שתקראו בהם.

*   *   *

הפרוטוקולים של ועדת ההנהלה העירונית

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 1 – 1 בפברואר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 2 – 10 במאי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 3 – 12 ביולי 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 4 – 22 בספטמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 5 – 7 בדצמבר 2009

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 6 – 10 בינואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 7 – 21 בפברואר 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 8 – 1 במרץ 2010

ועדת הנהלה – פרוטוקול מס' 9 – 23 במרץ 2010

*   *   *

ביום שני, 9 באוגוסט, תתקיים הישיבה ה-26 של מועצת עיריית תל אביב-יפו. גם הפעם, העירייה לא פרסמה מראש את סדר היום, ואנו מלקטים את המידע על הנושאים שיעלו בה מהתקשורת ומאותן הסיעות שמפעילות אתרי אינטרנט ורשימות דיוור ומעדכנות את הציבור על פעילותן במועצה. [עדכון: סדר יום חלקי פורסם באתר העירייה ביום א' אחר הצהריים, יום לפני הישיבה]

*   *   *

בישיבה תועלה בין השאר שאילתה המתבססת על מאבק שהובילה לאחרונה החברה להגנת הטבע. מדובר בשאילתה של חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), בנושא כריתת עצים ותיקים ברחוב טיומקין 12.

ביום 8.7.2010 נכרתו, בחצר בניין המגורים שברחוב טיומקין 12, שני ברושים בני כ-80 שנה אשר הגיעו לגובה של כ-18 מטר, וזאת במסגרת עבודות לבניית בית דירות במקום.

כיום, אין לחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לארגוני הסביבה ולציבור הרחב שום אפשרות לדעת על תכניות בנייה המאיימות לפגוע בעצים ותיקים שמחובת העירייה להגדירם כ"עצים לשימור".

ברצוני לשאול: מהם הקריטריונים אשר על פיהם ניתנים היתרים לכריתת עצים בכלל ועצים ותיקים בפרט וכיצד מפרסמת העירייה לציבור את רשימת העצים המיועדים לכריתה?

שאילתות נוספות שעליהן ישיב ראש העירייה בישיבת המועצה עוסקות במדרכות העיר, במתקני מחזור ובשילוט בעיר:

יעל בן-יפת (עיר לכולנו) הגישה שאילתה בנושא מחסור במתקני מיחזור בפלורנטין:

בתשובה שקיבלתי לאחרונה בנוגע להיעדר מתקני מחזור בפלורנטין, עלה כי העדר מתקני המחזור בשכונה נובע מאחר וברחובות אלו מותרת החנייה משני הצדדים וכי הצבת מתקני מחזור עלולה לצמצם באופן משמעותי את מקומות החנייה, וכן עלולה לגרום להתהוות מטרדי אשפה במרחב הציבורי. מאחר ומתקני המחזור העירוניים מותאמים למדרכות גדולות כמו שיש בצפון העיר – הדבר אינו מפתיע. מדוע אין מתקנים בגודל המתאים למדרכות קטנות ולרחובות הצרים של דרום העיר.

גם חבר המועצה אהרון מדואל עסק בנושא מדרכות העיר והפגיעה בהן, והגיש את השאילתה הבאה:

לאחרונה הציבה העירייה שלטי איסור חניית דו גלגלי בשדרות העיר. מתי מתכוון ראש העיריה להסדיר מספיק מקומות חניה עבור הרכב הדו גלגלי בכדי שלא יצטרכו להצטופף על מדרכות העיר הצרות ממילא.

חברת המועצה רחל גלעד-וולנר הגישה שאילתה בנשא המחסור במצילים בעיר. נושא נוסף שיעלה במועצה הוא הצעה לסדר בנושא הזכות להפגין בכיכר העיר, בקריאה לאסור על גביית תשלום ממפגינים.

הישיבה תתקיים מחר, יום ב', בשעה 18:00 באולם במרכז עינב (רח' אבן גבירול 68). כדאי מאוד להגיע!

לקריאה על ישיבת המועצה הקודמת – רמזורים ירוקים, עסקים ירוקים, ושאלות על קלון ומוסר בישיבת המועצה האחרונה.

* * *

בדיקה שערך צוות משמר המועצה מגלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מתעלמת מנושא העצים בתכנון. דוח "עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני" בחן וניתח את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר בקדנציה הנוכחית. הדוח מצא כי מתוך יותר מ-300 תוכניות בנייה שנידונו בוועדה בין ינואר 2009 למאי 2010, רק כ-50 כללו אזכור של עצים, ורק לגבי 6 תוכניות התקיים דיון משמעותי בנוגע לעצים בתחומן.

הדוח הראה עוד כי מי שמעלה את נושא העצים לדיון הם לא נציגי העירייה או חברי המועצה, אלא ציבור התושבים והארגונים הסביבתיים, המתנגדים לפגיעה בעצים. לולא ערנות התושבים, שהעלו את הנושא בדיוני הוועדה, עוד מהעצים הוותיקים והיפים בעיר היו נכרתים.

*           *           *

לקראת השקת פורום נאמני העצים שלנו, שנחנך ב-28 ביוני, פרסמנו דוח שבדק את התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לנושא העצים בעיר. התוצאות, למרבה הצער, מראות כי הוועדה כמעט ואינה מתייחסת לעצים. למעשה – חברי הוועדה כלל לא מקבלים מידע על עצים בגבולות התוכניות הנדונות, כך שהם בכלל לא יודעים שקיימים עצים בגבולות התוכנית, או כיצד צפויה התוכנית להשפיע עליהם.

הדוח בדק 44 פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקדנציה הנוכחית, בין החודשים ינואר 2009 למאי 2010. ב-44 ישיבות אלה נדונו יותר מ-300 תוכניות בינוי. עם זאת, רק ב-50 מתוך תוכניות אלה הוזכרו עצים. ורק ב-6 (!) מן התוכניות התנהל דיון רציני בנוגע לעצים.

הדוח מצא כי ערנותם של תושבים ושל ארגוני סביבה היא שמצילה רבים מעצי העיר מכריתה. במרבית המקרים, מי שמעלים את נושא העצים הם תושבים, המתנגדים לפגיעה בעצים. כך היה בהגנה על אקליפטוס בן 90 ברח' אמזלג בנווה צדק, כך היה עם אקליפטוס בפינת הרחובות צ'לנוב וי.ל. פרץ, וכך היה בעת המאבק על פארק החורשות.

ברושים ותיקים שנכרתו ברחוב טיומקין. יוני 2010. (צילום - מוטי מילרוד)

הבדיקה העלתה עוד כי חברי הוועדה המקומית כלל לא מקבלים מידע בנוגע לעצים בגבולות התוכנית. אף על פי שלפני כל דיון בוועדה הם מקבלים "דראפט" – חוברת המכילה פרטים על התוכניות הנדונות, גילינו שב"דראפט" אי אפשר למצוא מפות רציניות של השטח, אין אזכור של קיומם של עצים בשטח, ואין שום חוות דעת אגרונומית לגבי חשיבות העצים או מצבם. התעלמות זו מקיומם של העצים מביאה לכך שיאושרו תוכניות בנייה הפוגעות פגיעה חמורה בעצים ותיקים.

בדוח אנו ממליצים על הבאת מידע מלא על עצי העיר בפני חברי הוועדה. אנו סבורים כי יש לצרף לדיון בכל תוכנית מפה ובה מסומנים גם העצים הקיימים בשטח, ופירוט חוות הדעת האגרונומית. אנו קוראים גם לעריכת סקר עצים ותיקים, שיגן על "תושביה הוותיקים" של העיר ויעגן את מעמדם.

בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בעקבות פרסום הדוח, הגיב סגן ראש העירייה, והממונה על איכות הסביבה בעירייה, פאר ויסנר (הירוקים) ואמר:

"אכן היו מספר תקלות ומקרים שבהם לא היה מידע מספק על העצים [...] לכן ניתנה על ידי הוועדה הנחיה שבכל תיק מידע, המצורף לבקשה להיתר בנייה, יהיה צילום של העץ וסימון של מיקומו. העניין חשוב מאוד לחברי הוועדה".

נמשיך לעקוב אחר פעילות הוועדה המקומית ולוודא כי חברי הוועדה יקבלו את כל המידע בנושא העצים בעיר, ויפעלו להגן על העצים הוותיקים בעיר.

לקריאה נוספת:

• דוח עצים ומעמדם בהליכי התכנון העירוני: ניתוח התייחסות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו לנושא העצים בעיר.
• נאמני העצים בתל אביב נאבקים להגן על "התושבים הוותיקים" מפני יזמי הבנייה / צפריר רינת ונועה קושרק. הארץ. 25 ביוני 2010.
• מי יציל את הענף? נאמני העצים של תל אביב פותחים חזית ירוקה / אלינור דוידוב. זמן תל אביב. 4 ביולי 2010.
• לא מחבקי עצים: פעילים למען האילנות בתל אביב [כתבת וידאו] / מיכל הוכברג. NRG מעריב. 28 ביוני 2010.
• ניצחון לנדל"ן: שני ברושי ענק נכרתו בתל אביב / יואב זייתון, וויינט. 9 ביולי 2010.
• תל אביב: עצים בני 90 נכרתו, מבלי לידע את התושבים המתגוררים בסמוך / נועה קושרק, הארץ. 8 ביולי 2010.

*           *           *

לאחר השלמת פארק מדרון יפו ושיפוץ גן צ'ארלס קלור (מנשייה) מדרום, שיפוץ בריכת גורדון והארכת הטיילת מצפון, הגיע תורם של החוף המרכזי והטיילת לעבור מקצה טיפולים. עיריית תל אביב-יפו מקדמת בימים אלו שתי תוכניות לשטחים הציבוריים בין כיכר אתרים לדולפינריום, האחת מתייחסת לחוף ולטיילת (מקו המים ומזרחה עד, וכולל, הטיילת) והשנייה לרחוב הרברט סמואל עצמו (כלומר מקו הבניינים מערבה, כולל הכביש ועד הטיילת). ביום רביעי, ה-16 באפריל 2010, נערך באוניברסיטה העממית ערב שיתוף ציבור על התכנית הנוגעת לטיילת ולחוף אשר משך אליו מאות משתתפים, ובמרכזו עמדה מצגת זו*. התוכנית השנייה – המזרחית, הנוגעת לציר התחבורה הראשי עדיין לא נחשפה באופן רשמי, למעט בכתבה בעיתון הארץ, עוד על כך בהמשך.

* לגולשים באקספלורר: ייקח למצגת קצת זמן לעלות. נסו פיירפוקס או כרום.

גם לאחר הצגת התוכנית בערב, נותרו מספר סוגיות פתוחות:

(בסוגרים מופיע מספר  השקף במצגת)

• האם נערך לתוכנית תסקיר סביבתי? אם כן, מה היו הערותיו?
• מה אחוז החול אשר ייגרע בשל בניית הטריבונות החדשות (73-69), הטיילת התחתונה (76-75) ולשונות הגישה (110-109)? נמסר רק כי רוחב הטיילת התחתונה והמדרגות מגיע ל-10 מטר.
• האם לאחר הרחבת המדרכה בצדו המזרחי של רחוב הרברט סמואל (התוכנית המזרחית), הקמת שביל האופניים (67-66) והסרת החסמים מהטיילת הקיימת, יש צורך בשביל הליכה בנוי נוסף בגובה החול ועל חשבונו? כדי להבין לעומק את הפגיעה במשאב החול מומלץ לבחון בעין בוחנת את ההדמיות בשקופית 106-105 הנוגעות לחוף פרישמן-בוגרשוב, ואת שקופיות 138-135.
• האם ישנו אגרונום מוסמך המייעץ בבחירת הצמחייה (עצים, שיחים, פרחים)? והאם ישנה כוונה לעקור את העצים הקיימים כיום בטיילת (כפי שנרמז במצגת במסגרת הסרת החסמים 20, 52-51)?
• מה יעלה בגורל לוחות ההנצחה המפוזרים כיום בטיילת? האם יעודכנו הטקסטים? האם נשקלו אמצעי הנצחה נוספים (תמונות של אלטלנה, או של בניין הכנסת הראשונה, לדוגמה)?
• האם יוצבו מתקנים לקשירת אופניים? היכן וכמה? וכן, האם תשולב בתכנון גם תחנת השכרת אופניים?
• פרטים הנוגעים לתכנון המלתחות, השירותים ותאי ההלבשה.
• מה יהיה גורל סככות ההצללה על החול (95-92)? מיקום, כמות, עיצוב וחומרים.
• האם נעשה תכנון לפחי-מחזור?

נראה היה כי הקהל מתעניין גם באספקטים שונים שהתוכנית אינה מתייחסת אליהם כלל. בין אלה נמנים, למשל:

• פיקוח על משכירי כסאות הנוח והשמשיות, הרחקתם מקו המים והגבלתם לאזורים מוגדרים, והגדרת הגדרת אזורים "חופשיים ממטקות".
• השבה לפעולה מלאה של סככות ההצלה המושבתות (כיום פעילות רק חלק מהסככות שהיו פעילות בעבר, ובאופן רשמי אלו חופים אסורים לרחצה).
• סוגיות זיהום בחופים: זיהום החול (בעיקר לכלוך הנגרם על ידי מתרחצים), זיהום אור בלילה (אשר משבש את הפעילות הביולוגית במים), זיהום רעש (מן העסקים על הטיילת), זיהום מי הים (הזרמות ביוב).
• הגבלות על בניית מגדלים לאורך קו החוף.

לאחר הצגת המצגת, ושלב קצר של שאלות, נחלק הקהל לקבוצות דיון לפי נושאים: מתקני הספורט בחוף, הטיילת עצמה, סוגי החומרים (שקופיות 135-118), צמחייה ועוד. נושאים אלו לא דווחו מראש למשתתפים, וחבל כי אז הקהל היה נחלק לפי מוקדי העניין ולא היה מתבזבז זמן רב על ניסיון לשנות את תחומי הדיון בקבוצות. בתחילת הערב חלקו למשתתפים כרטיסיות משוב על התוכנית אשר כללו שתי שאלות בלבד מנוסחות באופן כללי מאוד. מספר משתתפים ציינו כי הגבלת הדיון לנושאים אלו יוצרת רושם של הגבלת שיתוף הציבור לנושאים שוליים, והסטת הדיון מעקרונות בתוכנית אשר עליהם אין אפשרות להשפיע, ובראשם הרחבת הטיילת על חשבון החול ולא על חשבון הכביש.

ייתכן והיה עדיף לו היו מחולקים שאלונים מפורטים יותר עם שאלות ספציפיות על נקודות המחלוקת העיקריות (הטיילת התחתונה, הפגיעה במשאב החול, חומרי הבנייה, ההצללות, וסוגיות הנוגעות לרישוי העסקים), או אולי אפילו סקר אינטרנטי פתוח באתר העירייה כנהוג בערים אחרות בעולם. בנוסף עולה כי ישנו צורך ב"סינכרון" של התוכנית המערבית והמזרחית, למשל בתחומים הבאים: מניעת הפרעה לנקודות התצפית בתוכנית המזרחית על ידי סככות או עצים בתוכנית המערבית; יצירת זהות עיצובית אחידה לפחי המחזור בשתי התוכניות; ותוספת מעברי חצייה ליד החוף המיועד לאירועי חוצות/חגיגות. חבל כי העיצוב לשני האזורים נמצא בידיים שונות ובידי משרדי אדריכלים שונים שאינם פועלים בתאום.

נראה כי יש כאן הזדמנות אשר מגיעה אחת לכמה עשורים להשפיע, ויש עוד ימים/שבועות ספורים להגיש חוות-דעת על תוכנית למנהל התכנון בעירייה ולמשרד האדריכלים, אותם ניתן לשלוח למייל (ד"ר אהובה וינדזור awindsor11@gmail.com, 03-5242789), או ישירות למנהל התכנון בעירייה. (מומלץ לבדוק טלפונית שההערות הגיעו ליעדן).

לקריאה נוספת:

• על ביקורת הארגונים הירוקים על הפגיעה במשאב החול באתר וואלה!.
• על התוכנית המזרחית ב"עוד בלוג תל אביבי": תל-אביב רוצה לגעת בים ואולי סופסוף יתנו לה

* המצגת שהוצגה בערב הייתה בגרסה עדכנית קצת יותר מזו שנחשפת כאן, וכללה מספר שינויים מינוריים. לצער רבים מהנוכחים, המצגת לא הותאמה לגודלו של האולם והייתה קשה לצפייה. המארגנים ומנהל התכנון הבטיחו כי המצגת תישלח למשתתפים ותעלה לעיון ברשת. הבטחה זו טרם התממשה.

המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב-יפו פרסם בתחילת פברואר את השנתון הסטטיסטי ה-48. לפי דברי ד"ר אטל פרידמן, מנהלת המרכז, "התפקיד העיקרי של השנתון הוא לספק בסיס מידע רחב להנהלת העירייה, חברי המועצה והיחידות העירוניות לצורך תכנון, קבלת החלטות ועיצוב מדיניות." באותה המידה משמש השנתון גם את תושבי העיר, מכוני מחקר, ומוסדות ציבוריים ופרטיים כספק מידע על הקורה בעיר תל אביב. שנתוני 2009-2007 מופעים באתר העירייה (בקישור), שנתונים ישנים יותר נגישים לעיון בספריית בית אריאלה. המידע מחולק לפרקים נושאיים משטח, אקלים ואיכות הסביבה, דרך תשתית ותחבורה, ועד תקציב העירייה ושירותים עירוניים (הלינקים הם לדברי ההסבר של כל פרק).

השנתון אינו רק כלי עזר לעיצוב מדיניות, הוא כלי רב-ערך לחשיפת תוצאות והשלכות של מדיניות העירייה בעבר בתחומים רבים, לטוב ולרע. כמות השטחים הפתוחים בחלוקה לרובעים היא דוגמא מובהקת לתוצאה של מדיניות תכנון ובנייה. כמות רכבי האופניים הנפגעים בתאונות דרכים היא דוגמא לנתון אשר יכול להעיד הן על הצורך בשיפור תשתיות ושבילים ייעודיים לאופניים והן על ריבויי המדוושים. להלן קומץ נתונים ותהיות שעניינו אותנו מתוך שנתון 2009 (הנתונים בו ברובם מתייחסים לסוף שנת 2008):

טבלת נתוני המחזור  – מה עלה? בכמה? ומדוע?

טבלה 1.10, עמוד 54

על פי טבלה 1.10 ניתן לראות באופן ברור כי בתחומים בהם הייתה השקעה עירונית בעידוד מחזור (כמו בפיזור מיכלים לאיסוף נייר ברחבי העיר) או בהפניית האשפה שנאספה למטרות מחזור (כמו בפסולת הבניין) הייתה עלייה דרמטית של מאות ואלפי אחוזים בכמות הפסולת הממוחזרת בהשוואה בין השנים 2004-5 לשנים 2007-8. או במילים אחרות – ישנו שיתוף פעולה של הציבור הרחב אשר מעוניין למחזר, ורק מחכה שיספקו לו את התשתית לעשות כך. אולם בתחומים אחרים ישנו קיפאון יחסי בכמות האשפה הממוחזרת (כמו במחזור המתכות והזכוכיות), ואפילו ירידה (מחזור הפסולת האורגנית והשמן המשומש). במקביל להמשך ההשקעה המבורכת באותם תחומים שהראו תוצאות חיוביות, אנו כמובן מקווים להשקעה מיוחדת בשנים הקרובות בתחומים שהראו תוצאות חיוביות פחות.

שטחים ירוקים – נתונים חיוביים ותהיות

בשנת 2008 ניטעו 2,510 עצים ברחבי העיר (ברחובות, איי-תנועה, גנים וחורשות) בהשוואה ל-3,423 עצים ב-2007, או 2,168 עצים שניטעו בשנת 2006. השנתון לא מספק מידע על מספר העצים שנכרתו, נעקרו או הועתקו במהלך השנה בעיר (כמו עשרות עצי הסיסם מאבן גבירול), ואינו מדווח כמה מן הנטיעות נעשו בחורשות זמניות. שטח הגינון באחריות העירייה גדל מ-5,232 דונם במאי 2008, ל-5,770 דונם במאי 2009 (538 דונם). מתוכם 364 דונם בשכונות עבר הירקון (רובעים 1-2), ו-283 דונם בשכונות דרום העיר ויפו (רובעים 7-8). את מרבית הגידול בדרום ניתן לייחס לפתיחתו של פארק מדרון יפו, ששטחו כ-200 דונם.

מידע שאינו מופיע בשנתון, והיינו שמחים למצוא בו, מתייחס ליחס בין השטח הפתוח לכמות התושבים ברבעים (כמה מ"ר שטח פתוח לתושב). שאלה נוספת היא כמה מן השטח המוגדר "חורשות" הוא למעשה חורשות זמניות על שטחים לבנייה עתידית. בנוסף, ראוי לציין כי להבדיל מתחומים אחרים, הנתונים על השטחים הירוקים בעיר (כמו בטבלה 9.11) אינם באים בהשוואה לשנים קודמות, ולשם המידע המשווה (אשר ביחס לשנה זו מחמיא לעייריה) נדרשנו לעיין בעלונים הישנים.

התייעלות אנרגטית עירונית

בתחום השקיית הגינון העירוני, בשנת 2008 חסך האגף לשיפור פני העיר בעירייה 539,470 מ"ק מים ביחס לשנת 2007, חיסכון מרשים של 20% (טבלה 9.2). החיסכון במים במבני ציבור עמד על כ-94 אלף מ"ק, חיסכון של 10%.

השנתון לא מספק נתונים דומים על צריכת החשמל של מבני הציבור (למרות שיש נתונים על צריכה ביתית, מסחרית ותעשייתית), ולא על תחומים אחרים של צריכת אנרגיה כגון הוצאות על דלק לתחבורה של צי הרכב העירוני.

מה עוד?

שנתון שנת המאה מכיל 570 עמודים של טבלאות, גרפים, נתונים ודברי הסבר, המסודרים באופן יחסית קריא ומובן (אפילו לקורא שאינו בקיא בסטטיסטיקה ובניתוח נתונים). השנתון, היוצא זו השנה החמישים, מעניק תמונה סטטיסטית מעניינת על תל אביב-יפו, על רבדיה השונים. כידוע, ישנה תורה שלמה העוסקת בהצגת נתונים מסוג זה ובשימוש בהם, ואנו התייחסנו פה רק לנתונים בודדים. נשמח אם תעזרו לנו, ותפנו בתגובותיכם זרקור לנושאים סביבתיים נוספים…

חברים יקרים,

ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות – אותו אנו חוגגים בימים אלה, מסמל עבורנו הזדמנות להתחלה חדשה. ב-1 בפברואר אסיים את עבודתי כמנהלת החברה להגנת הטבע באזור תל אביב. ארבע השנים האחרונות היו עבורי מרתקות ומלמדות. הייתה לי הזכות לפגוש אנשים מוכשרים ומקצועיים אשר אכפת להם מהסביבה העירונית שבה הם חיים ואשר מוכנים להשקיע מזמנם וממרצם כדי להיטיב עמה.

במהלך השנים ליוו אותי אנשי צוות מסורים לנושא הסביבתי, אשר הגיעו מתחומי התכנון, החינוך, התקשורת והקהילה ויחד יצרו קהילה עם ראייה רב-תחומית. החזון שעמד לנגד עינינו היה קידום ערים ירוקות שטוב, בריא וצודק לחיות בהן. הרציונל מאחורי החזון הוא שערים אלו ימשכו אוכלוסייה ויסייעו לשמירת השטחים הפתוחים מחוץ לערים. האידיאולוגיה אשר הנחתה אותנו הינה אידיאולוגיה של קיימוּת, המכירה בקשר האינהרנטי בין תהליכים סביבתיים, חברתיים וכלכליים ובחשיבות של התנהלות דמוקרטית עירונית לשמירה על ערכי טבע וסביבה.

פועלה של הקהילה, יחד עם שותפים ממגזרים רבים, הוביל למספר הישגים. אמנה רק חלק מהם:  אישור הקמת פארק חורשות בדרום תל אביב-יפו; אישור הקמת פארק קריית ספר בלב תל אביב; שותפות בפרויקט "שעת כדור הארץ"; חיזוק הפורום הירוק בתל אביב-יפו – קואליציה אזרחית יחידה מסוגה שלאחרונה היוותה השראה להקמת גוף דומה גם ברמת גן; מניעת הקמת חניון בגן הקופים ברמת גן; עריכת סקר "טבע עירוני ברמת גן" בשיתוף היחידה לאיכות הסביבה ברמת גן; הפקת תוכנית רעיונית לפארק טבע בחופי דרום הרצליה; העלאת המודעות בצורך ברשות מטרופולינית לתחבורה בגוש דן; הפקת דו"ח "התקציב בעיניים ירוקות" בתל אביב-יפו על בסיס פעילות "משמר המועצה" ועוד.

אני מסיימת את התפקיד שלי בתחושה של סיפוק. מעבר לכל ההישגים המעשיים, התחושה שלי היא שהתפיסה ש"ירוק זה בעיר" שהייתה פעם נחלת בודדים, הולכת ומחלחלת למעגלים רחבים יותר ויותר.

כמובן שנשארה עוד הרבה עבודה, על הנרקיסים בעמק גלילות מאיימות תוכניות פיתוח ופרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה עדיין תקוע. לתנועה הסביבתית בכלל, ולקהילת החברה להגנת הטבע באזור תל אביב בפרט, נשארות משימות רבות בכל הנוגע ליירוק ערי המטרופולין. הפרטת הסמכויות של השלטון הציבורי לשלטון המקומי רק מדגישה את החשיבות בחיזוק ונתינת כלים מקצועיים לקהילות עירוניות של תושבים.

את כל העבודה החשובה הזאת אני משאירה בידיו האמונות של אדר' גיא נרדי, אשר שימש בשנתיים האחרונות כרכז תחום תכנון בחברה להגנת הטבע. בהזדמנות זו אני מאחלת לו הצלחה רבה ובעיקר הנאה.

תודה לכל מי שעזר לי בשנים האחרונות.

אני בטוחה שעוד ניפגש.

שלכם,

ענת ברקאי נבו

להלן פרטי ההתקשרות החדשים שלי

טל': 052-5703379

דוא"ל: anatbnevo [@] gmail [.] com